בספריה הלאומית אולי או שזה אומר לבקר בחנויות, לשאול אנשים וכו'?
ושוב, בלי להתעסק עם זה יותר מידי.. חפירה מלמעלה..
אני לא יודעת אם יש פה איזה בלבול בין ז'אנר לנושא, אבל אם יש, חשוב להדגיש שזה שתי דברים נפרדים.
יש ז'אנרים: כגון דרמה היסטורית, בלשי, ריגול. סופר שכותב
דרמה היסטורית למשל, לא חייב לקרוא כל ספר כזה שאי פעם נכתב כדי לוודא שאף אחד לא לא התעסק בתקופה "שלו" לפני כן. שני אנשים שיכתבו על האלף החמש עשרה לא חייבים לעסוק באותו מסר. ואני לא חושבת שכל אחד מהם צריך לבדוק מה השני כתב. גם אם במקרה שניהם עשו שימוש בספינות, ימים סוערים ושודדי ים.
מצד שני, חשוב שסופר יצרוך את המוצר שהוא מנסה למכור, כדי שהוא יכיר אותו מהצד של הקהל. אני לא מאמינה שאדם שלא אוהב לקרוא ריגול מסוגל ליצור ספר טוב מהז'אנר הזה. סופר שמתיימר לכתוב דרמה היסטורית או מתח נעורים ולא טורח לקרוא את מ. קינן, שווה מעט מאוד בעיני.
בנפרד מזה יש
מסרים, או
פרמיס או
תמה של הסיפור.
אם אני שומעת על עוד מישהו שכתב על אדם שאיבד את זכרונו, שפוגש את משפחתו לראשונה, אני אבדוק יותר לעומק. ואם אגלה שגם הוא חייב לחשב את חייו מהתחלה ולמצוא משמעות חדשה בבחירות העבר שלו - אז כן, זה מחייב אותי לשקול מחדש את הפרויקט כולו. זאת כי
המסר דומה, ולא בגלל ששניהם מהז'אנר של דרמה משפחתית.
זה לא (רק) חיוב מוסרי, זה לטובתי בלבד. אני רוצה קוראים, נכון? אז אני אציע להם מוצר שאין בשוק. בכלל, אם מישהו אחר כתב את אותו הדבר, אני מסתכנת ביצירת קלישאה. ומי רוצה לעשות את
זה?
אולי אם נדבר עם קוראים, חברים, אחים, משפחה נוכל לבדוק אם מוצר כזה קיים. אולי קוראים לזה נטוורקינג, או משו? אחרי שאני מכינה אאוטליין של הסיפור שלי, אני מספרת אותו למעגל החברתי מסביבי, או קבוצת תמיכה שעוסקת בכתיבה, ובודקת אם צץ משהו. אני די בטוחה שאם קיים דבר כזה, זה יצוף באיזשהו שלב.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
