רעיון מעולה שחשבתי עליו ליצירת שפה חדשה

PIANO1

משתמש חדש
אני הרבה פעמים נוהג להשתעשע במחשבה של יצירת שפה חדשה ואיך הייתי בונה
אותה בצורה הכי טובה וקלה ללמידה, לכתיבה וקריאה, הבנה וכו'...

לאחרונה חשבתי על רעיון שלדעתי הוא מבריק על אף שהוא פשוט וככל הידוע לי אף שפה לא מממשת
את הרעיון הזה ותקנו אותי אם אני טועה. הוא קצת ארוך אבל בבקשה תקראו כי השקעתי בו מחשבה רבה והוא שווה את זה לדעתי:

כידוע על מנת ליצור מילים משתמשים בשני סוגי אותיות: אותיות ניקוד ועיצורים כותבים עיצור ולאחריו את אות הניקוד הנדרשת. למשל במילה sister אנחנו רוצים להסביר לקורא שה-s הראשונה נקראת עם חיריק ולכן אנחנו כותבים i. כך גם לגבי ה-t וכו'. כל זה ידוע. בעברית יש שיטה מעט שונה שבה יש סימני ניקוד שאינם אותיות בפני עצמם ואז לאחר שהקורא מכיר כבר את המילה אפשר גם לכותבה ללא ניקוד והקורא יודע איך לקרוא אותה. גם בעברית משתמשים באותיות ניקוד מסוימות כ"גלגלי עזר".

ועכשיו לרעיון:

אני מציע ליצור שפה שלא תשתמש באף אחת מהשיטות הנ"ל. כי גם ניקוד ובטח אותיות ניקוד הם דברים שגוזלים זמן ומאמץ מהכותב ומהקורא, עד כדי כך שאנחנו בעברית בברירת מחדל כותבים ללא ניקוד כי אנחנו מבינים שזה מעמיס ומיותר (ברוב המקרים). כמובן שגם באנגלית זה קיים: יש אנשים שכותבים מילים ללא אותיות ניקוד כמו למשל because שראיתי שנכתב לפעמים (בצורה לא רשמית כמובן) BCZ. בנוסף, אותיות הניקוד גורמות למילים להיות ארוכות מאוד וקשות לקריאה ולכתיבה. אז יש לי פתרון פשוט לבעיה הזאת:

בשפה ממוצעת יש בין 22 ל-30 אותיות, פלוס מינוס. לנו בעברית יש בערך 20 עיצורים אם מורידים את האותיות הסופיות ואת האותיות שנשמעות אותו הדבר כמו כ' ו-ק' או ת' ו-ט' וחמש תנועות שהן קמץ, צירה, חיריק, חולם ושורוק. לא כללתי את פתח, סגול, קובוץ וכו' בגלל שהם נשמעים אותו הדבר כמו מקביליהם בקבוצה דלעיל.

אני מציע ליצור שפה עם בערך 120 אותיות אלף-בית! לכל אות למעשה יהיו שש אותיות שכל אחת מהן תהיה גרסה שלה מנוקדת באות ניקוד שונה. למשל יהיו שש גימ"ל: גימ"ל שתיקרא בקמץ, גימ"ל שתיקרא בצירה, גימ"ל שתיקרא בחיריק, עוד אחת לחולם, אחת נוספת לשורוק ואחרונה חביבה - לשְוָוא. ככה לכל אות. המצב שייווצר הוא שאם אני רוצה לכתוב מילה כמו "סירה" אני לא צריך לכתוב לא ניקוד ולא אותיות ניקוד אלא פשוט לבחור בגרסה של האות סמ"ך שהיא חיריק ואז בגרסה של האות רי"ש שהיא קמץ. אות אחת לכל תנועה ונגמר הסיפור.

החיסרון הבולט לעין הוא שכילדים בגן תצטרכו ללמוד 120 אותיות וזה לא יהיה קל כל כך, אבל בטווח הארוך זה יהיה הרבה יותר קל מכל לימוד כללי אותיות הניקוד, כתיבתן בפועל לאורך כל החיים וקריאתן לאורך כל החיים.

חיסרון נוסף לכאורה הוא: איך ליצור מקלדת לשפה הזאת? הרי אי אפשר ליצור מקלדת עם 120 אותיות. אבל גם לזה מצאתי פתרון: במקלדת יופיע רק סוג אחד של אותיות (למשל קמץ בלבד) ואם תרצו לכתוב את אותה אות בחיריק, יהיו למעלה חמשה לחצנים שעליהם יופיעו סימני ניקוד מוסכמים ולחיצה עליהם תמיר את האות לגרסה עם הניקוד הרצוי. נשמע ארוך אבל זה בטח עדיף מאנגלית כי כמעט אחרי כל אות באנגלית יש אות ניקוד, אז פה במקום ללחוץ על לחצן של אות ניקוד, תלחצו
על לחצן אחר שממיר לאות אחרת. אותו מאמץ בכתיבה והרבה פחות מאמץ בקריאה! גם מעברית זה עדיף כי גם בה יש בהרבה מקרים אותיות ניקוד, וגם משום שתדעו בוודאות איך לקרוא את המילה אפילו אם היא חדשה לכם ולא תצטרכו להכיר אותה לפני כן. בנוסף בעברית יש הרבה אי וודאות בנוגע למתי כותבים אות ניקוד. ככה נוצרים מקרים שאנשים כותבים "מילחמה" או "כול". לדעתי כשאנשים יתרגלו לזה זה יהיה ממש קל ולא יבינו למה לא השתמשו בזה קודם.

אני מנסה לחשוב על חיסרון מהותי בשיטה הזאת ופשוט לא מצליח לחשוב על אחד כזה. אשמח לשמוע את דעתכם.

נ.ב. ידוע לי שבעבר וגם היום בקהילות מסוימות יש הבדל בין ט' ל-ת' או בין כ' ל-ק' או בין קמץ לפתח. אני מדבר על השפה העכשווית שבה אין את האבחנות הללו ובכל זאת השפה עובדת מצוין ואנחנו מצליחים להתבטא ולהבין זה את זה - מה שמוכיח שלא באמת זקוקים לכל ההבדלים הללו.
 

SC

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
אם כוונתכם לכתב הברות, בעבר היו שפות רבות שהשתמשו במערכת כתיבה כזו. הבולטת ביותר מבין אלו שעדיין קיימות היא יפנית.

על אף היותו מן הסתם "שקוף" יותר לקריאה, כתב כזה נחשב הרבה פחות יעיל ונוח מהכתב האלפביתי משום ריבוי סימניו.
 

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ועיין כאן בשיטות שונות של כתב
(אגב, כדאי לשנות את הכותרת ל'כתב חדש')
 

PIANO1

משתמש חדש
אם כוונתכם לכתב הברות, בעבר היו שפות רבות שהשתמשו במערכת כתיבה כזו. הבולטת ביותר מבין אלו שעדיין קיימות היא יפנית.

על אף היותו מן הסתם "שקוף" יותר לקריאה, כתב כזה נחשב הרבה פחות יעיל ונוח מהכתב האלפביתי משום ריבוי סימניו.
ועיין כאן בשיטות שונות של כתב
(אגב, כדאי לשנות את הכותרת ל'כתב חדש')
יפה. "כתב הברות" היה מה שהתכוונתי אליו. מסתבר שבעבר באמת היו שפות כאלו אבל הן (או רובן) חלפו מן העולם משום שלא היו נוחות בגלל ריבוי הסימנים (מה שמעניין זה שהיו בו 120 סימנים בדיוק כמו שהצעתי!). אני מוכרח לומר שאני לא ממש מבין למה ריבוי הסימנים היה כה מעיק עד שבחרו במקומו בשיטה מעיקה יותר אבל ההיסטוריה לא תמיד עובדת לפי מה שהגיוני...

סתם כדי לקבל תמונה: האם לדעתכם כתב הברות הוא רעיון טוב יותר מכתב אלפביתי כמו בעברית?
 
נערך לאחרונה ב:

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
סתם כדי לקבל תמונה: האם לדעתכם כתב הברות הוא רעיון טוב יותר מכתב אלפביתי כמו בעברית?
כתב הברות הוא קודם כל כתב יותר פרימיטיבי, במובן של 'קמאי' ו'ראשוני'.
כלומר הכתב הבסיסי הוא של ציורים שמבטאים את החפצים עליהם מדברים, הכתב שלנו הוא מופשט לחלוטין, בדרך הוא עבר כמה וכמה תהליכים.
לדוגמא, הכתב הקדום היה בצורה של ציורים, גם כאשר הוא הפך לכתב פונטי (אם אני לא טועה בהגדרה המקצועית) ורק לאחר מכן הוא קיבל את הצורה המופשטת שלו שבה כבר אין קשר בין שמות האותיות לסמלים (כמעט)
מבחינת סולם השלבים הכתב ההברתי הוא קדום מכיוון שהוא לפני ההפשטה וההבנה של החלוקה לעיצורים ותנועות.
זה כמובן לא אומר שזה יותר טוב בדווקא, אבל על זה נאמר ההיסטוריה אמרה את דברה
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
רעיון מדהים, מדהים.
האם לדעתכם כתב הברות הוא רעיון טוב יותר מכתב אלפביתי כמו בעברית?
הפאנץ' בעברית הוא שהשם הוא המהות, ואם אתה הולך למחוק את ההבדל בין תנועות קטנות לגדולות או שוא נע ונח (וודאי שאת האותיות ק' וט' ובעצם כל מה שאתה לא מבין) - ודאי שהפסדת את זה. ואם אתה מחפש יעילות, אומרים שהאספרנטו (שאגב, הומצאה ע"י יהודי) היא השפה הכי קלה.
 

SC

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
האם לדעתכם כתב הברות הוא רעיון טוב יותר מכתב אלפביתי כמו בעברית?
הדרך הנכונה לטעמי לבחון את יעילותה של מערכת כתיבה מסוימת היא לפי קלות הקליטה שלה, משום שאחרת אנו עלולים להפחית את רמת האוריינות בקרב דוברי השפה. כתב הכולל מספר רב של סימנים דורש זמן רב ללמידה, ויצא שכרו בהפסדו.

אי לכך לדעתי כתב אלפביתי פונמי מושלם - כזה המסמן גם את העיצורים וגם את ההברות באופן ברור - הוא הנוח והקליט ביותר, למרות שהמילים בו עלולות להיות ארוכות.

למיטב הבנתי היא הכי קלה מבחינת תחביר דקדוק וכללים, לא יודע האם זמנהוף (ממציא השפה) דאג גם לשיטת הכתב הנוחה ביותר
אף שאינה היחידה, אספרנטו אכן קלה מאוד לקריאה משום שזמנהוף הקפיד לשמור על התאמה (כמעט) מושלמת בין אות לצליל. כאשר הכתב הוא פונמי רדוד, כלומר שאופן הגייתו אינו מוטל בספק, הוא היעיל והנוח ביותר כי זמן למידתו הוא הכי קצר שאפשר.
 
נערך לאחרונה ב:

יעקב1245

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כאשר הכתב הוא פונמי רדוד, כלומר שאופן הגייתו אינו מוטל בספק,
הנקודה הזו אינה תלויה בשיטת הכתב, אלא בכך שאין שתי משמעויות לאות אחת במקרים שונים.
כלומר היא תלויה בהקצאת סמל יחודי לכל עיצור ולכל תנועה, אך היא לא תלויה בשאלה האם הכתב הוא הברתי אלפביתי או כתב סימנים
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
לי נשמע שהחיסרון של למידת 120 אותיות שונות בכיתה א' (ולפני) הוא גדול מאוד...
יותר הגיוני ליצור אותיות ניקוד קבועות שמגיעות אחרי כל אות עיצורית - ושיש ביניהן הבדל בצורה, ואות ניקוד לא משמשת כאות רגילה. (למשל: האותיות הרגילות הן צורות שונות, ואותיות הניקוד מיוצגות בקווים במספר שונה).

ואני רואה צורך לציין בזכות העברית - לשון הקודש שלנו: שלא כמו בשפות אחרות, כל אות וכל ניקוד הם מיוחדים ואמיתיים ועומד ביסודם הרבה יותר ממה שנראה לעין... וכמה שעברית היא שפה קשה - אין יותר טובה ממנה!
 

palm

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
אני מנסה לחשוב על חיסרון מהותי בשיטה הזאת
ברוך הבא לצ'יינה
כתב הברות הוא קודם כל כתב יותר פרימיטיבי,
ולא מסוגלת להתחרות עם שפה אינטליגנטית
ההיסטוריה אמרה את דברה
יום אחד יוצא לו רעיון שבאמת איש לא חשב עליו
הרעיון אכן מייצג יצירתיות רבה
ואני רואה צורך לציין בזכות העברית - לשון הקודש שלנו: שלא כמו בשפות אחרות, כל אות וכל ניקוד הם מיוחדים ואמיתיים ועומד ביסודם הרבה יותר ממה שנראה לעין... וכמה שעברית היא שפה קשה - אין יותר טובה ממנה!
ומי שמתעמק בחכמתה נוכח בפלאיה ועומקיה שאין להם תחליף או מתחריה
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה