רעיון גזעי לתחילת שנה!

הוא היה אומר

משתמש מקצוען
בדרך כלל יש סוג של מתח בכיתה בתחילת שנה בין המורה לתלמידים.
במיוחד אצל בנים.
מורה סיפר לי שהוא עושה משהוא ממש יפה כדי לשבור את הקרח.
הוא מקפיא מראש קופסה מלאה מים.
מוציא את הקרח מהקופסה.
הקרח עובר בין תלמיד לתלמיד, וכל תלמיד בזמן שהקרח אצלו, מספר משהוא למורה ולכיתה על עצמו ועל משפחתו וכולי, עד שהוא כבר לא מצליח להחזיק.
וכן הלאה וכן הלאה,
עד שהקרח מפשיר,
תרתי משמע..
 

m a r g a l i t

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
רעיון יפה!
כשהייתי ביסודי מורה אחת עשתה את זה ועד היום אני זוכרת את זה כמשהו מאוד חוויתי.
תודה על השיתוף!
אולי אני גם אתחיל את השנה ככה.
 

m a r g a l i t

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
תודה
מה אתם אומרים מתאים לבנות?
משהי עשתה?
הגבתי לפני שראיתי את ההודעה שלך.
זה מתאים לבנות, כמו שאמרתי אני זוכרת את זה לטובה למרות שעשו לי את זה לפני שנים.
 
  • תודה
Reactions: 23

נקודה אחת

משתמש מקצוען
אני עשה עם עדשים-
כל אחת לוקחת חופן
ואז צריכה לספר על עצמה משפטים כמספר העדשים....
איזה רעיון חמוד! לוקחת לי.

עשיתי את אותו הרעיון על מדבקות.

שלושה סוגים של מדבקות.
כל אחת מבקשת פרטים אחרים-
תחביבים
חוויות מהחופש
מה היא מאחלת לעצמה השנה

הן לוקחות, ואחר כך צריכות לשלם את המידע.

אבל עדשים זה ממש מתוק.
אפשר גם סוכריות ג'לי, אם רוצים ללא צבעי מאכל.
 

דינוש

משתמש פעיל
צילום מקצועי
עוד משהו חמוד עם עדשים -
כל אחת לוקחת נגיד 4 עדשים. כל אחד צבע אחר.
אחרי שכולן לוקחות המורה אומרת איזה שאלה כל צבע.
לדוגמה :
צהוב - איפה אני גרה
אדום - תחביב שלי
ירוק - מקצוע אהוב (יש דבר כזה???)
(הדוגמאות לא משהו, העיקר שהרעיון מובן)
ולסיום כולן כמובן מברכות ואוכלות בהנאה:):):)
 

מילה בסלע

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופירייטינג
תנו לזמן ללכת...

כל תלמיד מפשיר בסוף, והמתח, שהוא לגיטימי ונורמלי ביותר, מתפוגג בעזרת אינטראקציות חביבות וחיוביות.
ברגע שהתלמיד/ה מבינה שהמורה לא מולו אלא עימו, לא נגדו אלא בעדו, הקרח מפשיר במהירות. היינו עושות קישוט כיתה אחרי הלימודים, מקיימות ישיבות, ועדות, אסיפות, הצבעות, שעורי חברה (פעמיים בשבוע לפחות) וככה מכירים.

בסוד אגלה לך שגם תשובה הססנית של ילדה בשעור תורה מתפתחת למסע היכרות מקסים:
מורה: "ביום השני ה' הברא את הרקיע וקבע את מקומו בין מים עליונים למים תחתונים, מי מבינה איך יכול להיות שהמים העליונים לא נופלים עלינו ומרטיבים אותנו?"
תלמידה: "המורה קראתי ברש"י, שהם תלויים בגזירתו של מלך"
מורה: "איזה יופי! יש לנו כאן תלמידה שכבר קוראת כתב רש"י! למדת לבד? יש לך אחים גדולים שלימדו אותך? סתם ישבת מעצמך ופענחת את האותיות? ... פש... זה מריח לי שהשנה הזו הולכת להיות לנו כיתה אינטלגנטית במיוחד...!"


שימו לב שהקטע של "לומר כמה דברים על עצמי" עלול גם להלחיץ ולהביך ואז אולי למורה יש קצת אינפורמציה טכנית על התלמיד אבל ב'בפנוכו' הקרח לא הפשיר אלא נערם והתעבה.

העיקר- סבלנות - - -

צועדים בקצב שנפשו של התלמיד מכתיבה.

או כמו שאומרים: נחת מגיעה בנחת.
 

eng

משתמש פעיל
משחק ידוע בהתחלות חדשות מכל הסוגים, לדעתי חמוד ומומלץ ובהחלט שובר את הקרח
 

נקודה אחת

משתמש מקצוען
שימו לב שהקטע של "לומר כמה דברים על עצמי" עלול גם להלחיץ ולהביך ואז אולי למורה יש קצת אינפורמציה טכנית על התלמיד אבל ב'בפנוכו' הקרח לא הפשיר אלא נערם והתעבה.
מילה בסלע, פנינה כל מילה!
אני מציעה, שיחד עם משחקי ההכרות הרגילים, הכללים והקמת התשתית לשנה מוצלחת
נזכור את הדברים שלך
ונתווך לכל המתוקות האלו שלוקח להם זמן להיפתח, את התדר- "הכל בסדר".

התדר של המורה צריך להיות "הכל בסדר" חיוך חם ואוהד והכלה.
היא לא חייבת לספר, וממה שהיא מפיקה- מתפעלים ומקבלים. בלי חקירות נוספות.
ולסמן בלב בעיגול את כל אלו שלא נפתחות מהר, לחפש דשן והזדמנות במהלך השיעורים להזנקה.
הדוגמה שנתת מצוינת ומרגשת. אשרי תלמידותייך!


וואו איזו התרגשות! עוד שנייה מתחילים.

אני הכי אוהבת את הסמיילי מהגן, שכתוב בו "מתחילים בחיוך" מישהו ביקש כאן משפטים של התחלה. זוהי תשובתי.

הכי חשוב זה החיוך.
חיוך אוהד ויציבות.

הילדות מחפשות בנו עוגן (גם הילדים ברבה, כמובן)
עוגן חזק למהלך השנה.
החלום שלהן להיות מוגנות ואהובות. שיראו אותן, שיפריחו אותן.
שזו השנה תהא יפה ושונה. לטובה.

ילדים, זה לא כמו מבוגרים.
הם רצים על התחלות בהתרגשות נוגעת
הם באמת מאמינים שיכולה להיות שנה אחרת הפעם גם אם התעודה הסמוכה נראית הפוך
התחלה זה הדבר הכי גדול בעולם.
יש כוח עצום בהתחדשות,
כל שנה הוא פועם, בחודש אלול, דווקא שהשנה עייפה עוד שנייה נגמרת,
הוא קם ונהיה.
וכל התיקים, והילקוטים, והמורים החדשים, והספרים העטופים, והילדים המקווים, רק בבועה מה עובר על הבריאה כולה. התחדשות!!!

התחלה יפה ומתוקה לכולנו בעז"ה,
חיוך גדול, וכל הטוב.
(וגם אם הנחו אותך להיכנס לכיתה כמכשפה, להיות "רעה" שבועיים. לא לחייך ולא לחרוג בפיפס מהכללים שאת מטווה. אני לא יודעת מה המציא את הכלל הזה, אבל תהיי מכשפה מחייכת!!! חיוך פנימי לנשמות הקטנות והמקוות האלו שמתרשמות ממך, ורוצות לזכות באהבתך, שההתחדשות תמשיך כל השנה בעז"ה)
 

אסתר כהן

משתמש מקצוען
תנו לזמן ללכת...

כל תלמיד מפשיר בסוף, והמתח, שהוא לגיטימי ונורמלי ביותר, מתפוגג בעזרת אינטראקציות חביבות וחיוביות.
ברגע שהתלמיד/ה מבינה שהמורה לא מולו אלא עימו, לא נגדו אלא בעדו, הקרח מפשיר במהירות. היינו עושות קישוט כיתה אחרי הלימודים, מקיימות ישיבות, ועדות, אסיפות, הצבעות, שעורי חברה (פעמיים בשבוע לפחות) וככה מכירים.

בסוד אגלה לך שגם תשובה הססנית של ילדה בשעור תורה מתפתחת למסע היכרות מקסים:
מורה: "ביום השני ה' הברא את הרקיע וקבע את מקומו בין מים עליונים למים תחתונים, מי מבינה איך יכול להיות שהמים העליונים לא נופלים עלינו ומרטיבים אותנו?"
תלמידה: "המורה קראתי ברש"י, שהם תלויים בגזירתו של מלך"
מורה: "איזה יופי! יש לנו כאן תלמידה שכבר קוראת כתב רש"י! למדת לבד? יש לך אחים גדולים שלימדו אותך? סתם ישבת מעצמך ופענחת את האותיות? ... פש... זה מריח לי שהשנה הזו הולכת להיות לנו כיתה אינטלגנטית במיוחד...!"


שימו לב שהקטע של "לומר כמה דברים על עצמי" עלול גם להלחיץ ולהביך ואז אולי למורה יש קצת אינפורמציה טכנית על התלמיד אבל ב'בפנוכו' הקרח לא הפשיר אלא נערם והתעבה.

העיקר- סבלנות - - -

צועדים בקצב שנפשו של התלמיד מכתיבה.

או כמו שאומרים: נחת מגיעה בנחת.
צודקת
אבל אם לא שכל אחת תספר קצת על עצמה,
מה תכלס היית עושה כשנותנים לך 45 דק' של הכרות ביום הראשון?
אשמח להחכים, אולי ה'הכרות' הבנאלית תשתדרג בזכותך
 

מילה בסלע

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופירייטינג
צודקת
אבל אם לא שכל אחת תספר קצת על עצמה,
מה תכלס היית עושה כשנותנים לך 45 דק' של הכרות ביום הראשון?
אשמח להחכים, אולי ה'הכרות' הבנאלית תשתדרג בזכותך
חור בזמן אינו הצדקה לפעילות שאינה 100% לטובת התלמידות. אם את בוחרת דווקא במהלך של היכרות תני להן שאלון אישי למלא וכדו', ונטרלי פעילות פומבית ומביכה.

אישית לא חיפשתי להכיר אותן ביום הראשון... חיפשתי שיכירו אותי. רציתי להרגיע, לסדר, ליישר הדורים, לסלול דרכים חדשות וללבות מוטיבציה שחוקה. אחרי בניית אוירה טובה תיפתח הילדה מאליה ואזכה להכיר את האני האמיתי שלה ולא את זה המאולץ.

לאיזו כיתה את מחפשת שעור פתיחה?
כמחנכת הייתי מוסרת שיחה שיש בה פעילות קלה, לא מעבר.
 

אסתר כהן

משתמש מקצוען
חור בזמן אינו הצדקה לפעילות שאינה 100% לטובת התלמידות. אם את בוחרת דווקא במהלך של היכרות תני להן שאלון אישי למלא וכדו', ונטרלי פעילות פומבית ומביכה.

אישית לא חיפשתי להכיר אותן ביום הראשון... חיפשתי שיכירו אותי. רציתי להרגיע, לסדר, ליישר הדורים, לסלול דרכים חדשות וללבות מוטיבציה שחוקה. אחרי בניית אוירה טובה תיפתח הילדה מאליה ואזכה להכיר את האני האמיתי שלה ולא את זה המאולץ.

לאיזו כיתה את מחפשת שעור פתיחה?
כמחנכת הייתי מוסרת שיחה שיש בה פעילות קלה, לא מעבר.
אני צריכה לתיכון
 

מילה בסלע

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופירייטינג
אני צריכה לתיכון
ט-י' או יא-יב?
אין לי נסיון בחינוך תיכון אבל אם תצליחי לבנות שיחה טובה איך ליצור תש"פ טובה יותר מתשע"ט הוצאת אותן עם משהו
או כל נושא שיש בתוכו פן של חיבור אישי: אופי, תכונות, שאיפות אישיות. לא הייתי מחנכת בתיכון אבל מנסה לשחזר את החוויות שהעניקו לי מורותי...
 

אסתר כהן

משתמש מקצוען
ט-י' או יא-יב?
אין לי נסיון בחינוך תיכון אבל אם תצליחי לבנות שיחה טובה איך ליצור תש"פ טובה יותר מתשע"ט הוצאת אותן עם משהו
או כל נושא שיש בתוכו פן של חיבור אישי: אופי, תכונות, שאיפות אישיות. לא הייתי מחנכת בתיכון אבל מנסה לשחזר את החוויות שהעניקו לי מורותי...
נתת לי כיוון!
מתחילה לחשוב על משו בכיוון קצת שונה
תודה
 

סחלבים

משתמש מקצוען
את הרעיון של הקרח אני עושה עם גפרורים, רק לגדולות, כן?
כל אחת בתוכה מדליקה גפרור ועד שנכבה צריכה לספר על עצמה...
 

אירועים קרובים

ראש פינה

הפרוגיסטים נותנים בראש

לוח דרושים

למעלה