הנושאים החמים
הנושאים החמים
"יש לך מושג על מה את מוותרת?" שאלה האלמנה המבוגרת עם הפנים הקמוטות מלאות היגון.
"כן יש לי מושג" עונה הצעירה בלחש.
האם אכן יש לי מושג? שוקעת הצעירה בהרהורים ומפליגה בזכרונות, מול עיניה מסתחררים במהירות האור נופי ילדותה.
הנה היא, בת עשר מפונקת וגאה, בשמלת מלמלה ארגמנית פורחת שזורה חוטי זהב, נזמים כבדים תלויים באפה ומשתלשלים מאוזניה, סביב צווארה ענק שנהב משובץ באבני ברקת ולרגליה נעלי עור צבי משובחות עם עקבים נוצצות בשלל גוונים, בועטת בחדווה בלתי מוסתרת ב'ליס' המשרתת הקשישה שהעזה לשכוח את המתכון המדויק למשקה ה'גמין' החביב על הוד נסיכותה.
והנה היא שוב. באינספור וריאציות וגילאים, משתרעת פרקדן על המדשאות העצומות שבחזית הארמון, נקודת תצפית מצוינת על הגן הטרופי אדיר הממדים הנפרס למרגלותיה, מתמכרת לריחות המשכרים, ולבריזת הערב הנעימה.
צופה ממרום הגזוזטרה המלכותית בתחרויות שוורים אימתניות, והדם משפריץ, והאדרנלין מזנק לגבהים, משתתפת ממקומה המכובד השמור למשפחת המלוכה, במיטב ההצגות וההופעות.
עטויה מחלצות פאר מנקרות עינים, מתענגת על סעודות מלכים בכלי זהב משובצים פנינה, על שלל מאכלים ממיטב השפים בעלי השם, מוגשים בידי משרתות ברוב טקס קידה והדרת כבוד.
'ולמרות כן ואולי דווקא בגלל הכל,
אחרי שהתוודעתי לחיים האמיתיים, אני מוותרת על כל זה בשמחה,
ולמרות שאחותי היקרה לא בחרה כמוני אלא הסתנוורה מהנוצץ והזהב, או שמא נבהלה מהקשה והלא מוכר.'
גווה הזדקף וזיק נחוש והחלטי הופיע בעיניה, "אני איתך לכל אורך הדרך" ו"אין סיכוי שתשני את דעתי! היא סופית לגמרי, אין על מה לדבר"
"אוי מיידאלע שלי" אנחה כבדה נמלטת מפי האלמנה אכולת היגון, 'היא נעבאך מתכוונת ברצינות, ובכלל איך יקבלו אותי עם כזה ליווי 'מכובד', "אולי כשתשמעי במה זה כרוך תרצי לשקול זאת שוב? את יודעת שייאסר עלייך ללכת מעבר לאלפיים אמה בשבתות?"
"באשר תלכי אלך" השיבה הצעירה באומץ.
"ולישון, גם אי אפשר בכל מקום, את יודעת אסור להתייחד עם גברים זרים, צריך ללון במקום הקרבת קרבנות, זה זה מאוד מגביל!"
והצעירה, מישירה מבט ומשיבה בעוז "אני מוכנה לכל, באשר תליני אלין".
אור קטנטן הבליח באישוניה של המבוגרת. 'זהו אין ספק היא רצינית לגמרי, וזו המצווה שלי כעת לסייע לה למרות הקושי ואי הנוחות האישית, ואולי ושמא תהא זו כפרתי'.
ובלב אחד פסעו שתיהן, סוללות בצעדיהן את מסלול הנצח לכל הבוחר בטוב בראוי ובישר, גם כשמנגד נמצא המוכר הנעים והנח.
"כן יש לי מושג" עונה הצעירה בלחש.
האם אכן יש לי מושג? שוקעת הצעירה בהרהורים ומפליגה בזכרונות, מול עיניה מסתחררים במהירות האור נופי ילדותה.
הנה היא, בת עשר מפונקת וגאה, בשמלת מלמלה ארגמנית פורחת שזורה חוטי זהב, נזמים כבדים תלויים באפה ומשתלשלים מאוזניה, סביב צווארה ענק שנהב משובץ באבני ברקת ולרגליה נעלי עור צבי משובחות עם עקבים נוצצות בשלל גוונים, בועטת בחדווה בלתי מוסתרת ב'ליס' המשרתת הקשישה שהעזה לשכוח את המתכון המדויק למשקה ה'גמין' החביב על הוד נסיכותה.
והנה היא שוב. באינספור וריאציות וגילאים, משתרעת פרקדן על המדשאות העצומות שבחזית הארמון, נקודת תצפית מצוינת על הגן הטרופי אדיר הממדים הנפרס למרגלותיה, מתמכרת לריחות המשכרים, ולבריזת הערב הנעימה.
צופה ממרום הגזוזטרה המלכותית בתחרויות שוורים אימתניות, והדם משפריץ, והאדרנלין מזנק לגבהים, משתתפת ממקומה המכובד השמור למשפחת המלוכה, במיטב ההצגות וההופעות.
עטויה מחלצות פאר מנקרות עינים, מתענגת על סעודות מלכים בכלי זהב משובצים פנינה, על שלל מאכלים ממיטב השפים בעלי השם, מוגשים בידי משרתות ברוב טקס קידה והדרת כבוד.
'ולמרות כן ואולי דווקא בגלל הכל,
אחרי שהתוודעתי לחיים האמיתיים, אני מוותרת על כל זה בשמחה,
ולמרות שאחותי היקרה לא בחרה כמוני אלא הסתנוורה מהנוצץ והזהב, או שמא נבהלה מהקשה והלא מוכר.'
גווה הזדקף וזיק נחוש והחלטי הופיע בעיניה, "אני איתך לכל אורך הדרך" ו"אין סיכוי שתשני את דעתי! היא סופית לגמרי, אין על מה לדבר"
"אוי מיידאלע שלי" אנחה כבדה נמלטת מפי האלמנה אכולת היגון, 'היא נעבאך מתכוונת ברצינות, ובכלל איך יקבלו אותי עם כזה ליווי 'מכובד', "אולי כשתשמעי במה זה כרוך תרצי לשקול זאת שוב? את יודעת שייאסר עלייך ללכת מעבר לאלפיים אמה בשבתות?"
"באשר תלכי אלך" השיבה הצעירה באומץ.
"ולישון, גם אי אפשר בכל מקום, את יודעת אסור להתייחד עם גברים זרים, צריך ללון במקום הקרבת קרבנות, זה זה מאוד מגביל!"
והצעירה, מישירה מבט ומשיבה בעוז "אני מוכנה לכל, באשר תליני אלין".
אור קטנטן הבליח באישוניה של המבוגרת. 'זהו אין ספק היא רצינית לגמרי, וזו המצווה שלי כעת לסייע לה למרות הקושי ואי הנוחות האישית, ואולי ושמא תהא זו כפרתי'.
ובלב אחד פסעו שתיהן, סוללות בצעדיהן את מסלול הנצח לכל הבוחר בטוב בראוי ובישר, גם כשמנגד נמצא המוכר הנעים והנח.
נערך לאחרונה ב:
