קצת חיזוק.... "שמור על הניקיון"

טחינה גולמית

משתמש מקצוען
שמור על הניקיון

בעיר כפר סבתא גרו ז'וז'ו ומומו
שני שכנים שהם גם שני אחים
שבכל מה שנוגע להיגיינה אישית
הם היו ממש הפכים

מומו נהג להתקלח כל יום
לפחות שלש פעמים
מהסוג שמוציא אישור מרופא
להתרחץ בתשעת הימים

לעומתו ז'וז'ו היה ברוגז עם המים
וממש שנא מקלחות
טפוס של "למה להתקלח היום,
אם אפשר לעוד שבועיים לדחות"
*
בשלב מסוים הבעיה של ז'וז'ו
התחילה לעורר דאגה
כי המרחק בין מקלחת למקלחת
הלך וגדל בהדרגה

כי אם בצעירותו הסף שלו נשבר
בכל עת שהתחיל להצחין
הוא הגיע למצב שהוא נכנס להתקלח
רק בערב שבת מברכין

ואח"כ כל חודשיים, שלשה, חמישה,
ופעם בחצי שנה
ואח"כ למצב שכבר מי זוכר
מתי היתה פעם אחרונה

מיותר לנסות לתאר את מראהו
ואת הריח שממנו נדף
כי יש חשש סביר שארוחתכם האחרונה
תשפך מפיכם אל הדף
*
יום אחד הגיע אביהם לכפר סבתא
לבקר את שני הבנים
הם נסעו לחכות לו בכניסה לעיר
לערוך לו קבלת פנים

את מומו בנו, מצוחצח כתמיד
לא היה קשה לזהות
אך לידו עמד אדם מלוכלך
שנראה כמו חלום בלהות

כשנפל האסימון הוא הבין שמדובר
בז'וז'ו הבן-יקיר-לו
הוא הביט בפניו במבט מאיים
והרים עליו את קולו:

"למה אתה לא לומד מאחיך
להיות מסודר ונקי?
תראה כמה נעים לראותו
וממך בא לי להקיא"

אך האב הבין שאת שיחת המוסר
ז'וז'ו ימהר לשכוח
ואם הוא רוצה שמשהו יזוז
הוא חייב לעשות זאת בכח

הוא קנה סבון, שמפו, מרכך,
מברשת ומשחת שיניים
וגם סקוטשברייט, ספוג ומסיר שומנים
וקילו מקלות אוזניים

הוא הכניס את ז'וז'ו לחדר האמבטיה
ונעל עם מפתח מבחוץ
והודיע לו ברור שהוא לא יוצא
עד שהוא נקי ורחוץ

ז'וז'ו הבין שאין לו ברירה
והוא גם לא רצה להיות חצוף
הוא נכנס לאמבטיה ופתח את הברז
והתחיל בעבודות הקרצוף

אחרי כמה שעות עמד ז'וז'ו מנצנץ
בפתח חדר האמבטיה
הוא הפך תוך זמן קצר מיצור דוחה
לאדם שמעורר סימפטיה

הוא התחבק עם אביו כשהפעם הדיף
ניחוח של שמפו "פינוק"
ז'וז'ו רצה להודות לאביו
ואמר בקול חנוק-

"אני כ"כ שמח להיות נקי
זו תחושה כ"כ נפלאה,
אני מבטיח אבא, שאכנס למקלחת
גם בשנה הבאה..."

**************************************************************************
נתן לנו ד' את הימים הנוראים
הבאים עלינו לטובה
בהם הנקיון הטהרה והזַכות
הם זְכות שהיא גם חובה

וכך בכל שנה ושנה אנו זוכים-מוכרחים
תוך ארבעים יום להתנקות
ואח"כ להתבשם בתשובה מאהבה
בשמחת תורה ובסוכות

אך רבים מאתנו, ואני ביניהם
מהר מאוד חוזרים לשגרה
ובתוך זמן קצר כבר לא אוחזים
בדרגות של נקיון וטהרה

ובמקום לעשות תשובה מדי יום
או בכל שבוע לפחות
מתעצלים מלשוב וצוברים כתמים
וממשיכים לדחות ולדחות

האדם השלם עושה תשובה בכל לילה
לפני שהולך לישון
וכשהכתם טרי הוא זוכה להנהגת
"מעביר ראשון ראשון"

אם נלמד מוסר והלכה בכל יום
ונעסוק בחשבון הנפש
נשמור כל השנה על מצב יציב
בלי שכבות של לכלוך ורפש

אז נברך את כולם שתתקבל תשובתינו
ונכתב בספר זכויות
ושתהיה לנו שנה טובה, בסימן:
"שומרים על נשמותינו נקיות"
 
נערך לאחרונה ב:

משויטט

משתמש מקצוען
יפה יפה..
(הייתי אולי מקצר קצת את הנמשל, המשל ברור וחד ומחורז ומעביר את רוב המסר היטב).

מכיר משל דומה על קבצן מצחין כזה שנעלו אותו עם השמפו באמבטיה והדביל חפף את השמפו עם הזוהמה מבלי שהתנקה קודם. הנמשל הוא קבלה על העתיד ללא חרטה על העבר או משהו.
 

Ruty Kepler

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
המשל. רק המשל.
תנו לאנשים להבין לבד.
אם אין ברירה וחייבים ממש, אז מקסימום שיהיו 3-4 שורות של נמשל, וזהו.
('טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר ממאה מלקות'. אין תחליף למסר שהקורא הבין בעצמו).

וצורת הכתיבה מעניינת מאד.
 

ציפה דריפה

משתמש פעיל
חזק!!
אני אגב, עקפתי על כל המסר חוץ מהשורה הראשונה- הוא לא היה חסר לי הוא קפץ לי מול העיניים כבר במילים הראשונות! שאפו.
כתיבה ממש יפה וחרוזים מעניינים.
 

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
לפני שנדבר על המסר
הייתי מדבר על החריזה
לטעמי מיותרת ואפילו פזיזה
אולי אם גראמער ישיר אותה
היא תשמע לא מאולצת
אבל כטקסט היא לא עוברת

לגבי המשל, התיאורים קצת דוחים
ונשמעים לי מדי סטריאוטיפים
בהצלחה
 

אלישקף

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
D I G I T A L
יפהפה!
תיאורים יפים, חריזה מוצלחת וקצב חמוד!
הביטויים הקלילים השזורים (שמפו של פינוק) ממש עשו לי את זה, כי על פי רוב אני לא קוראת יותר משורה אחת בשירים מחורזים - והפעם נשארתי ערה עד הסוף.
וכמו שאמרו - בית אחת של מסר יספיק, אא"כ זה לבנות ביה"ס היסודי (זו ההרגשה שזה נתן לי, הגעתי לסוף ואמרתי: אה, זה לילדות)
וכמובן מחזק!
 

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
יפה מאד!!
החריזה משובחת
המסר מדהים, הייתי משמיטה כמה בתים משורות המסר כדי
לתת לפאנץ' עוצמה יותר. [מקווה שהבנתם]
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
לפני שנדבר על המסר
הייתי מדבר על החריזה
לטעמי מיותרת ואפילו פזיזה
אולי אם גראמער ישיר אותה
היא תשמע לא מאולצת
אבל כטקסט היא לא עוברת

לגבי המשל, התיאורים קצת דוחים
ונשמעים לי מדי סטריאוטיפים
בהצלחה


חולק ומסכים עם יואל בו זמנית, מסכים איתו שהחריזה לא תעבור כשיר, אבל כפרוזה היא תעבור, כלומר, שיפור קל של טקסט סיפורי, לא הפיכתו לפילוטון. מקווה שהובנתי.
המסר הוא חד ומהדהד, מקורי ומרענן. אם כי אני נאלץ להסכים עם יואל, היתה לי תחושת עקצוץ לא נעים בעת הקריאה.

[לדוגמא הייתי מוותר על הוויתור האצילי של תיאור סוג הדחיה מחשש להקאות, זה, אהמממ...] .

שוב, הכתיבה מקורית ומרעננת, קצת יותר גימור, טאץ' והגשה מושלמת.
 

טחינה גולמית

משתמש מקצוען
כנראה רק אני לא הבנתי את הנמשל לבד... :)
לגבי החרוזים- מדובר במשקל ולס, כל בית מורכב בעצם משתי שורות ארוכות, שורות שכל אחת מהם שבע כפול שלוש פעימות ועוד עצירה של שלוש פעימות [מקוה שהובנתי]. זה כמו המקצב של שיר "הרקפת" רק בלי החריזה הפנימית. אם לא תקראו בקצב הנכון- לא תהנו.
בקרוב יתפרסם שיר נוסף...
 

שירו

משתמש סופר מקצוען
עריכה והפקת סרטים
אני נהניתי מאד מאד, והחריזה, לטעמי (גם אם לדבריהם לא ממש תקנית) עשתה את כל ההבדל .
ודווקא לא הייתי מוותרת על הנכתב בנמשל, כי להבנתי - זו הייתה כוונת המשורר, והמשל החביב הגיע רק כדי להקל מעלינו את יסוריי התוכחה. (זה לא סיפור ששם באמת מיותר להאכיל בכפית את הקורא, כמו שכתבה רותי.)

ולמה יש פה כאלו שלא אהבו את המשקל והחריזה? להם הפתרונים. (לא נראה לי שהם טובים בזה כ"כ ,לפי התגובה המסורבלת ה"מחורזת" )
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אין שום בעיה בחריזה, רק שזה מיותר כאן.
אסביר בקצרה, לשיר יש שורות. אך יש לו, בעיקר גם בין השורות.
מילים של שיר, צריכים שיהיה להם עומק, דו משמעותיות, רובד נוסף, משהו מעבר.
אמרתי פעם למישו: "למה חובה שלשיר יהיו שורות קצרות"? כדי שיהיה הרבה מקום ל'בין השורות'

כדי לכתוב הכל על הדף, לא צריך חריזה. אפשר פשוט לכתוב את זה.
 

מטאלי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
לפני שנדבר על המסר
הייתי מדבר על החריזה
לטעמי מיותרת ואפילו פזיזה
אולי אם גראמער ישיר אותה
היא תשמע לא מאולצת
אבל כטקסט היא לא עוברת

לגבי המשל, התיאורים קצת דוחים
ונשמעים לי מדי סטריאוטיפים
בהצלחה

אין שום בעיה בחריזה, רק שזה מיותר כאן.
אסביר בקצרה, לשיר יש שורות. אך יש לו, בעיקר גם בין השורות.
מילים של שיר, צריכים שיהיה להם עומק, דו משמעותיות, רובד נוסף, משהו מעבר.
אמרתי פעם למישו: "למה חובה שלשיר יהיו שורות קצרות"? כדי שיהיה הרבה מקום ל'בין השורות'

כדי לכתוב הכל על הדף, לא צריך חריזה. אפשר פשוט לכתוב את זה.


היצירתיות והפוריות שנודפת מה @טחינה גולמית הזו היא משהו, אפשר ממש להשתכר מזה.

אם הבנתי נכון את הערתם של יואל ארלנגר ועדיאל, היא אינה על החריזה עצמה שהיא יפיפיה, אלא על האריכות של החריזה הן במשל והן ובעיקר בנמשל!

אגב שיר לא חייב להכתב בחריזה, וחריזה אינה מוכרחה להוות שיר, לתשומת ליבו של @עדיאל...

ובכל אופן, ישנם כאן כישורים נפלאים, וכפי שכתבו רק צריך למקצע אותם במעט, וזה יהיה אומנותי, רק מי שחרז אי פעם חריזה כל שהיא, יוכל להבין עד כמה יש לטחינתינו הגולמית כישרון בזה!
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אם הבנתי נכון את הערתם של יואל ארלנגר ועדיאל, היא אינה על החריזה עצמה שהיא יפיפיה, אלא על האריכות של החריזה הן במשל והן ובעיקר בנמשל!

גם לא, ההערה היא שהחריזה לא נדרשת, הקטע הוא יפהפה רק בלי החריזה. כשיש חריזה אנשים מחפשים משהו מעבר, וכאן הוא מוגש בצורה חווייתית, כך שהחריזה מיותרת.

אגב שיר לא חייב להכתב בחריזה, וחריזה אינה מוכרחה להוות שיר, לתשומת ליבו של @עדיאל...

נכון, אבל החריזה נותנת קונטציה של שיר.

רק מי שחרז אי פעם חריזה כל שהיא, יוכל להבין עד כמה יש לטחינתינו הגולמית כישרון בזה!

ברוררררר, לא הייתי מתחיל. אם מדברים, כנראה שיש אל מי לדבר...
 

מטאלי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
גם לא, ההערה היא שהחריזה לא נדרשת, הקטע הוא יפהפה רק בלי החריזה. כשיש חריזה אנשים מחפשים משהו מעבר, וכאן הוא מוגש בצורה חווייתית, כך שהחריזה מיותרת.

טוב זה עניין של טעם, אמנם בפורם במתהווה לסופרים שבדרך היו מגישים זאת מאד יפה בסיפורת תחת חריזה, אולם לעניות דעתי (והיא אכן עניה) יש משהו הרבה יותר קליט וספונטני בחריזה, שעוזרת לנו לעיתים לעכל מסרים, במיוחד שיעור מוסר כה רציני שמסר כאן הטחינה לעיל, שוב בתנאי שהחריזה היתה מפוקסת וקולעת יותר...

אבל שוב, נהנתי מהכישורים שאחרי היצירה, גם אם לא מן היצירה הספציפית עצמה!
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
שמור על הניקיון

בעיר כפר סבתא גרו ז'וז'ו ומומו
שני שכנים שהם גם שני אחים
שבכל מה שנוגע להיגיינה אישית
הם היו ממש הפכים

מומו נהג להתקלח כל יום
לפחות שלש פעמים
מהסוג שמוציא אישור מרופא
להתרחץ בתשעת הימים

לעומתו ז'וז'ו היה ברוגז עם המים
וממש שנא מקלחות
טפוס של "למה להתקלח היום,
אם אפשר לעוד שבועיים לדחות"
*
בשלב מסוים הבעיה של ז'וז'ו
התחילה לעורר דאגה
כי המרחק בין מקלחת למקלחת
הלך וגדל בהדרגה

כי אם בצעירותו הסף שלו נשבר
בכל עת שהתחיל להצחין
הוא הגיע למצב שהוא נכנס להתקלח
רק בערב שבת מברכין

ואח"כ כל חודשיים, שלשה, חמישה,
ופעם בחצי שנה
ואח"כ למצב שכבר מי זוכר
מתי היתה פעם אחרונה

מיותר לנסות לתאר את מראהו
ואת הריח שממנו נדף
כי יש חשש סביר שארוחתכם האחרונה
תשפך מפיכם אל הדף
*
יום אחד הגיע אביהם לכפר סבתא
לבקר את שני הבנים
הם נסעו לחכות לו בכניסה לעיר
לערוך לו קבלת פנים

את מומו בנו, מצוחצח כתמיד
לא היה קשה לזהות
אך לידו עמד אדם מלוכלך
שנראה כמו חלום בלהות

כשנפל האסימון הוא הבין שמדובר
בז'וז'ו הבן-יקיר-לו
הוא הביט בפניו במבט מאיים
והרים עליו את קולו:

"למה אתה לא לומד מאחיך
להיות מסודר ונקי?
תראה כמה נעים לראותו
וממך בא לי להקיא"

אך האב הבין שאת שיחת המוסר
ז'וז'ו ימהר לשכוח
ואם הוא רוצה שמשהו יזוז
הוא חייב לעשות זאת בכח

הוא קנה סבון, שמפו, מרכך,
מברשת ומשחת שיניים
וגם סקוטשברייט, ספוג ומסיר שומנים
וקילו מקלות אוזניים

הוא הכניס את ז'וז'ו לחדר האמבטיה
ונעל עם מפתח מבחוץ
והודיע לו ברור שהוא לא יוצא
עד שהוא נקי ורחוץ

ז'וז'ו הבין שאין לו ברירה
והוא גם לא רצה להיות חצוף
הוא נכנס לאמבטיה ופתח את הברז
והתחיל בעבודות הקרצוף

אחרי כמה שעות עמד ז'וז'ו מנצנץ
בפתח חדר האמבטיה
הוא הפך תוך זמן קצר מיצור דוחה
לאדם שמעורר סימפטיה

הוא התחבק עם אביו כשהפעם הדיף
ניחוח של שמפו "פינוק"
ז'וז'ו רצה להודות לאביו
ואמר בקול חנוק-

"אני כ"כ שמח להיות נקי
זו תחושה כ"כ נפלאה,
אני מבטיח אבא, שאכנס למקלחת
גם בשנה הבאה..."

**************************************************************************
נתן לנו ד' את הימים הנוראים
הבאים עלינו לטובה
בהם הנקיון הטהרה והזַכות
הם זְכות שהיא גם חובה

וכך בכל שנה ושנה אנו זוכים-מוכרחים
תוך ארבעים יום להתנקות
ואח"כ להתבשם בתשובה מאהבה
בשמחת תורה ובסוכות

אך רבים מאתנו, ואני ביניהם
מהר מאוד חוזרים לשגרה
ובתוך זמן קצר כבר לא אוחזים
בדרגות של נקיון וטהרה

ובמקום לעשות תשובה מדי יום
או בכל שבוע לפחות
מתעצלים מלשוב וצוברים כתמים
וממשיכים לדחות ולדחות

האדם השלם עושה תשובה בכל לילה
לפני שהולך לישון
וכשהכתם טרי הוא זוכה להנהגת
"מעביר ראשון ראשון"

אם נלמד מוסר והלכה בכל יום
ונעסוק בחשבון הנפש
נשמור כל השנה על מצב יציב
בלי שכבות של לכלוך ורפש

אז נברך את כולם שתתקבל תשובתינו
ונכתב בספר זכויות
ושתהיה לנו שנה טובה, בסימן:
"שומרים על נשמותינו נקיות"
המסר אולי היה קצת מיותר.
בכל מקרה..
איזה חומר אדיר!
משעשע ומצחיק.

ציטטה אהובה במיוחד:
אני מבטיח אבא, שאכנס למקלחת
גם בשנה הבאה...

ועוד אחת:
טיפוס של "למה להתקלח היום,
אם אפשר לעוד שבועיים לדחות"
 

סימי

משתמש מקצוען
מקסים! נעים וערב לקריאה, והמסר - מושלם! אכן, לא נעים הדימוי, אך מה לעשות? המציאות לא תמיד יפה יותר...
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  10  פעמים

לוח מודעות

למעלה