מידע שימושי קו מידע לשבע-ברכות

[עיגול רבוע]

לענ"ד כל מי שמשיא את בנו או את בתו (ואולי גם את הדורות הבאים, לאויוש"ט) מודע לכך שלא כל המוזמנים הצליחו להשתתף בשמחה ע"י נוכחות. רבים מהם היו רוצים להשלים את המחדל ע"י השתתפות באחת ממסיבות השבע ברכות, ולו לכניסה רגעית לאחל מז"ט. לפעמים ליל החתונה היה עמוס באירועים אחרים והלילות שאחריו פנויים יותר, לפעמים המוזמן גר בעיר אחרת מהעיר בה נחוגו הנישואין אך אחת או יותר ממסיבות השבע ברכות יתקיימו בעירו, ולפעמים סיבות אחרות.
המוזמנים היו מעוניינים לדעת על מיקומן של מסיבות השבע ברכות, זמנן, מצד מי הן נערכות וכו'. וגם בעלי השמחה היו מעוניינים לחלוק מידע חשוב זה עם קרוביהם וידידיהם.
אך כמובן, קיים חוסר נעימות להתקשר להורי החתן/כלה ולשאול: מתי יש שבע ברכות בעיר פלונית? באיזו שעה? באיזו כתובת? אפשר לבוא? יש מעלית? מהיכן הכניסה?
ומה כאשר לאחר כל סדרת השאלות והתשובות - יבצר מהנודניק לבוא גם לשבע ברכות.
ומה עם זמנו היקר של בעל השמחה.

ובכן נראה לי כדבר מציאותי שיוקם קו טלפון כללי לכל בעלי השמחה, בו יוכל כל בעל שמחה להכניס מידע בקשר לימי השבע ברכות שלו, רק את המידע שהוא חפץ לחלוק, מידע שיוכל להתעדכן בכל עת ובכל שעה. לכל בעל שמחה יוקצה מספר סידורי או קוד סבוך יותר, ובעל השמחה ידפיס בהזמנה את "מספר השמחה", כך שמי שנבצר ממנו להשתתף בחתונה יוכל להשתתף בימי השבע ברכות ע"י מידע שיתעדכן כרצון בעלי השמחה, בכל עת. כאשר הגישה לעדכון תהיה מוגבלת לבעלי השמחה.

כמובן שקו כזה צריך הנהלה. תקנון וכו'. ובהחלט סביר שהוא יגבה כסף. אבל כמובן שזה ממש כסף קטן. אולי כדאי להציע לאחת מקופות הצדקה הגדולות לקחת לידיהם פרויקט זה, כך שהכסף שיגבה יכלול תוספת שתגיע לידי קופת הצדקה, ובכך הקופה גם תרויח מה שהיא צריכה להרויח, המחותנים כמובן גם הם ירויחו מנתינת הצדקה בסכום לא מלחיץ. ושלום על ישראל.

דברתי על ההצעה עם עסקן, והוא הסכים שהיא תוכל "לרוץ".

מה דעתכם?

 

[עיגול רבוע]

מחוסר התגובות נראה שהרעיון אמור לרדת מהפרק...

 

[רייזי בירנבוים]

נשמע מענין

 

[דיסק שרוט]

אם זה נקודתי דהיינו כמה אנשים בודדים ניחא אבל אם זה יהפוך לתופעה אז זה קצת מסובך
בחתונה ערוכים לקבל אורחים לעומת שבע ברכות שלא ידעו אם להזמין 50 מנות או 80 מנות מה גם שלפעמים המקומות שמתקיימים שבע ברכות קטנים, וכן זה יתן פתח לעצלנים במקום להגיע לחתונה מקבלים אירוח ליד הבית בשליש זמן ובלי הוצאות נסיעה ויוצאים ידי חובה וכתוצאה ממיעוט המשתתפים עלול להיפגע השמחה בחתונה, פשוט לפרוס את האירוע המרכזי לפרוסות כך נראה לענ"ד

 

[עיגול רבוע]

אפשר למסור בהודעה הקולית שזה רק לשתיית לחיים וקבלת ברכות.
אנשים מבינים זאת. וכל אדם מבין - יבין מעצמו כמה המקום שלו כאן.
עכ"פ הכל תלוי בבחירה, ולפי ראות עיני בעל השמחה הוא יחליט אם כדאי או לא.

 

[bbr]

רעיון מצוין, והלוואי וזה יגרום להורדת משתתפים בחתונה, ואולי יצליחו לעשות חתונות באולמות יותר קטנים, עם פחות מנות, ופחות עבודת קבלת קהל בערב אחד, עם יותר שמחה ופחות חובות.
ופחות טרחה לכל המחויבים לשמחה המתקבצים מארבע כנפות הארץ רק כדי להגיד מזל"ט, והמחותן בקושי יש לו זמן-ראש וכח, לקבלו בסבר פנים יפות.

ודרך אגב, המשמחים בחתונות הם בדרך כלל, הקרובים מדרגה ראשונה שניה, והחברים חברות, וכל השאר נסחבים בשביל החצי דקת מזל"ט ועושים חצי סיבוב במעגל בשביל יוצא זיין שמחת חתן... (נס שלפחות מרויחים ארוחת ערב)

שימו לב איך הרבה כסף מצד המחותנים והרבה כוחות מצד המשתתפים (אין הכוונה לקרובים מדרגה ראשונה וחברים חברות של החתן כלה) נשפכים נטו על דמיון של מחויבות אחד לשני, ששני הצדדים היו מעדיפים לחסוך אותם, ולבסוף מה קורה בשטח: 10-30 שניות מזל"ט, בין המחותן העמוס בחובות כי חייבים להזמין, לבין המשתתף שנסחב באוטובוסים הלוך חזור בעיר ומחוץ לעיר כי חייבים להשתתף.

כמה השמחה היתה יכולה להתרבות, ולהוריד ד(מעות) וכאיבי לב, אילו היינו מזמינים רק את קרובי משפחתינו וחברי הזוג המתחתן, ופוטרים לשלום את כל המחויבים (שיכולים לאחל אותה ברכה דרך הטל' וללכת לאכול טשולנט בחנות הקרובה)

 

[שרה מגן]

@bbr
לי נראה שהתוצאה תהיה הפוכה.
החתונות לאולמות ישארו באותו גודל.
שמחות השבע ברכות יהפכו ליותר גדולים.
שבע ברכות שבע חתונות.
בודאי שיש בדברי הגזמה.
אבל הסיכוי להוריד מעול החתונה דרך פיזור בשמחות השבע ברכות הוא מופרך.
-
מזכיר את הצימצום בשמחות העליה לתורה (אופרוף) שהולך ומתמסד בשנים האחרונות.
בד בבד, שבתות השבע ברכות הולכות ונעשות יותר גדולות, יותר המוניות, והרבה הרבה יותר יקרות.
-
הדרך לחסוך טירחה, ולהשתתף. היא להתקשר לאחל מזל טוב לבבי.
ברוב המקרים זוכרים טלפון מחמם ורגוע הרבה יותר מגיחה של 4 שניות שהטריחה אדם בדרכים במשך שעה שעתיים.
-
ולסיכום המגילה,
כמה ציטוטים אמיתיים מהשטח:
בעל שמחה אמר לבעלי: "עזוב את הוצאות החתונה, שלא תשאל כמה עלה לי שבת השבע ברכות."
ושני ציטוטים משמחה אחת - שני ציטוטים לאדם אחד: (שבת שבע ברכות)
המזמינה: "תאמיני לי הייתי מוותרת על השבת הזו, אבל כולם אצלינו מזמינים את כולם. אין אני חייבת"
המוזמנת: "תאמיני לי הייתי מוותרת על השתתפות בשבת השבע ברכות, אבל כולם מגיעים. אין אני חייבת"

נ.ב. ומהרעיון של פותח האשכול הנכבד, קיבלתי סחרחורת.
בתוך ימי השמחה עוד לתכנן כמה, מתי ואיך להזמין ולדאוג לנוחות כל אחד מהידידים.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

בת-דודתי התחתנה, והם שלחו לכל המשפחה לינק לסקר חינמי (נראה לי של גוגל) שיצביעו כולם לאיזה שבע ברכות הם באים.

 

[ברוך יצחקי]

רעיון יפה מאד.
לא תמיד יעזור לכתוב שזה רק ללחיים, יש אנשים שלא מבינים עניין, ויש אנשים שלא רוצים להבין.
לגבי קו: לא צריך הנהלה בשביל כזה דבר.
פשוט פותחים קו וואטצפ ומשאירים שם הודעה על כל השבע ברכות כולל כל הפרטים והמיקום.
ואוסיף עוד רעיון: שמי שלא יכול להגיע יוכל להשאיר איחולי מזל"ט בקו.

 

[עיגול רבוע]

לגבי קו: לא צריך הנהלה בשביל כזה דבר.
פשוט פותחים קו וואטצפ ומשאירים שם הודעה על כל השבע ברכות כולל כל הפרטים והמיקום.

לא בכל המשפחות יש מי שיודע להתעסק עם וואטצפ (למשל במשפחה שלנו - אין), גם אין ראש לזה. מתקשרים ל"מספר הידוע" והכל מסתדר.

לי נראה שהתוצאה תהיה הפוכה.
החתונות לאולמות ישארו באותו גודל.
שמחות השבע ברכות יהפכו ליותר גדולים.
שבע ברכות שבע חתונות.
בודאי שיש בדברי הגזמה.
אבל הסיכוי להוריד מעול החתונה דרך פיזור בשמחות השבע ברכות הוא מופרך.

שוב, לא שבע חתונות. אפשר להודיע רק על חלקן. אפשר להודיע שזה בשביל אמירת מז"ט.

 

[מעופיקס]

אני לא יודעת אם זה קשור לפה, אבל אצלנו במשפחות הגדלות היו עושים פעם שבמקום לתת מנות לכל הציבור כולל הילדים שבכל מקרה אוכלים רק משהו קטן והשאר הולך לזבל (כי אף אחד לא רוצה מהפה של השני ולפעמים זה גם מנות עיקריות....) היו מכינים לכל הילדים שקית עם ממתקים אבל לא סתם שקית משהו יותר גדול וחוץ מזה גם לחמניות עם משהו בפנים בד"כ זה היה עם משהו בפני אבל טעים והיו כמה סוגים וכל אחד בחר מה שהוא רצה ובקבוק שתיה כמו פפסי וכו' לכל אחד אישי וכמובן שבסופו של דבר כל הילדים לא רצו להפסיד את הממתקים כי זה היה שווה להם יותר מכל המנות . כמובן שמי כן רצה דווקא מנה לא קיבל את כל זה.
זה היה בד"כ לילדים קטנים ואפילו ילדות יותר גדולות .אני לא מדברת על בחורות סמינר שלהם כן היה זכות לקבל מנה ולשבת בתוך האולם עם כל הגדולות, ויכול להיות שגם בנות גדולות בכיתות הגבהות של היסודי כן ישבו בתוך האולם.
הרעיון היה לצמצם כמה שפחות מנות להזמין.
בבנים אם אני לא טועה גם היה כזה דבר.
וכמובן זה היה בהשתתפות של שתי המשפחות. ושמעתי בסופו של דבר שזה באמת חסך הרבה כסף.
בשנים האחרונות אנחנו כבר לא עושים את זה כי הקטנים של פעם התחתנו והיום אנחנו באים כמעט רק לחלק השני של החתונה ז.א. לריקודים.
בקשר לקו ידע של שבע ברכות זה רעיון טוב אבל תביאו בחשבון שלא כל משפחה רוצה שבע ברכות בצורה כזאת שלא תדע כמה מנות להזמין או לעשות (לאלה שעושים הכל לבד.) כי אם לא יהיה מספיק מקום או חסר מנה אז יהיה לא נעים ומנסיון בדרך כלל שבע ברכות יותר אוהבים לעשות קטן ושיכירו את המשפחות. מי שרצה להזמין אישי בסדר אבל לא רישמי בקו.

בקשר לשבת שבע ברכות בשנים האחרונות התחלנו לעשות שמזמינים רק זוגות וילד, כמובן שאני לא מדברת על אחים/יות, אחיינים/יות של שני הצדדים שאז א"א בלי זה, אני מדברת על זה שמזינים את כל הדודים/ות וכל הבני דודים כולל הנשואים ממש כמו חתונה.
אבל כן שמעתי שיש משפחות שאם שני הצדדים גרים קרוב וגם הנשואים גרים קרוב אז מתחלקים בין הסעודות מתי כל אחד בא ז.א. שכל סעודה כמה משפחות .
סליחה על כל המגילה אבל חשבתי אם מדברים על קו כזה אז אני יכולה אולי לתרום משהו מנסיון.
העיקר שיהיה בשמחות אצל כולם.!!!

 

[הדסה פישר]

יש למישהיא רעיון לברכה לשבעה ברכות?
קונספט למנהלת של הסמינר...