ורורור יקירי ולכל מי שרוצה לקרוא את ההתרשמות שלי מהאשכול,
(רק לאלה שרציניים ואכפת להם באמת. כי זה ארוך וחבל לדלג באמצע. לא תבינו את הסוף...)
תגובה זו נכתבה בלשון זכר מטעמי צניעות בלבד אך מכוונת לשני המינים כאחד.
ורורור יקירי (עכשיו זה סופי),
אני לא יודע מי אתה אבל כשרון לא חסר לך, בניסוח תגובות דיפלומטיות ובכלל...
אני לא יכול להגיד שתגובתך נכתבה במטרה לסחוף את דעת-קהל-הצופים לטובת הצד שלך, כאילו אתם גם מסכימים שללמוד אצל תרצה גרנות מותר – רק שלא נתלהב ממנה כאילו היא השכינה בעצמה (ר"ל).
גם לומר שהיה בתגובתך גניבת דעת לא נכון, כי אולי לא התכוונת לכך, אולי לא שמת לב לכל התגובות באשכול ואולי אתה באמת מאמין בזה – לכן כתבת.
אמרת כי לא נחלקו אלא על נימת הדברים: ההודעה הראשונה על 'בשורת אי סי סי' הייתה כל כך מתלהבת, שגרמה לאי אלו לזעוק: "בסדר לכו, אבל אל תתלהבו" ממש לא כך הם פני התגובות הנזעמות כגון (ואני מצטט רק חלקי משפטים כי תקצר היריעה והם לא...)
עוד הוספת לכתוב ולסכם את הפולמוס – "זעקתם של אלו הייתה נשמעת לראשונים כאילו אמרו: "איך הרהבתם בנפשכם לדרוך שם בכלל"! ומשכך, הם החזירו מנה אחת אפיים. ולא היא, הם לא התכוונו לומר זאת."
ובכן, לא צריך כעת להרחיב למה "זעקתם של אלו הייתה נשמעת לראשונים כאילו אמרו", כי זה מה שהם אמרו. בלי רמזים - הם פשוט אמרו את זה.
כאשר המשכתי לעבור על התגובות באשכול (כן, עשיתי את זה! עבודה מייגעת אבל הבטחתי להגיב...) נזכרתי שהיו שם כמה תגובות שלא הגבתי עליהם מסיבות כאלה ואחרות (בעיקר בגלל חוסר זמן) ואולי אנצל את הבמה הזאת כדי להבהיר או להאיר כמה נקודות.
מישהו כתב בתגובה להסתר פנים: "האם אינך חסה על נישמתך המתפלשת ברפש ע"מ למכור לאנשים פרסום נקי??? שלא תבין לא נכון אין הכונה בדברי שאנשים יפסיקו את פרנסתם אבל מכאן ועד להפוך כל מיני אפיקורסים (ויהיו מקצועיים ככל שיהיו) לאלילים מקודשים?! - מזעזע,לפחות שהיתה משתמעת איזושהיא הסתייגות ולו הקלה מן הדמויות הנ"ל"
ואני קורא, ועובר שוב על הטקסט ולא מבין... אם הנשמה מתפלשת ברפש, אזי מדוע לא להפסיק את הפרנסה? וכי בשביל פרנסה מותר לקחת את הנשמה למקומות מטונפים? ולא זו בלבד. איפה ראית, גברתי המכובדת, שפותח האשכול הופך את המקצוענים לאלילים מקודשים? והאם כל פעם שאת מתייחסת לאפיקורוס זה או אחר (ואני בטוח שאת מתייחסת...) את דואגת להשמיע הסתייגות מן הדמות (ולו הקלה ביותר)?... אתמהה.
כותב אחר הביא לפנינו: "לא צריכים לנפנף בפתיחות כמשהו בעל ערך! ניתן בהחלט לכבד זה את זה ולחיות כאן בפורום המקצועי החרדי בשלום.
ולא כפי שהיה נראה מכמה תגובות כאילו ישנם אנשים שיכולים לפטור עצמם לחלוטין מלתת את הדעת על בעיות אלו. תורה אחת לנו, ואני מניח שגם הכותבים בעצמם לא התכוונו לכך."
יש כאן טעות בסיסית בהבנת הנקרא. במה דברים אמורים? האם יש כאן מי שחושב שפתיחות (הכוונה בדת) זה דבר עליון? מישהו נפנף בזה כמשהו בעל ערך? בסך הכול אומרים שבשביל להתעסק בזה כמו שמתעסקים היום בפרסום צריכים להיות קצת פתוחים (אף אחד לא אמר לעבור על איזה לאו – בלי להזכיר את מה שהסקנו כבר מזמן – מצווה בשבילי יכולה להיות עבירה בשבילך...) וכאשר מדברים על פרסום, בפורום פרסום, מותר להזכיר נקודות כאלה. ברור שתורה אחת לנו – אבל אסור לשכוח כי שבעים פנים לה... ואני גם מניח שהכותבים לא התכוונו לפטור את עצמם לחלוטין מלתת את הדעת על בעיות אלו.
עוד מישהו כתב: "איני מתכוון חלילה לזלזל במישהו מכם אך צריך לקחת בחשבון שישנם כאן כאלו והם רבים שלא נהנו מתוכן ההודעות [תוכל לבדוק זאת בתודות]"
פתיחת האשכול עם פוסט בעד הקורס: 20 תודות
פתיחת האשכול בחזרה לדיון אחרי החסימה: 11 תודות
תגובה לא מחמיאה על הקורס עם הכי הרבה תגובות נכון לעכשיו: 8 תודות
מאמרו של ורורור המאלף: 17 תגובות (גם אני שלחתי תודה)
אחרי קריאת הנתונים אני מתפנה לשאר הדברים שכתבת: ברור שצריך לקחת בחשבון כאלה שלא נהנים מתוכן ההודעות כאן, השאלה היא איפה הגבול שלנו. משתתפי הפורום הפעילים כאן הם מועטים וידועים. כאשר נפתח אשכול, הוא מיועד לחברי הפורום הפעילים ולא צריך להתחשב תמיד באלו שגולשים בפורומים שכנים ובזמנים פנויים עושים טובה ונכנסים לפורומים אחרים ומסתכלים מה חדש. כי בל נשלה את עצמנו. גם גרפיקאים שאין להם מושגים נרחבים בתחום הפרסום נכנסים לכאן. גם כאלה שלא ממש מכירים את העולם שלנו כאן. אז לצפות מהם להבין את הניואנסים הדקים שבין פתיחות בראש של פרסומאי, קופירייטר, תקציבאי או יחצן לבין סתם מודרניזציה פסולה ו/או לא מתאימה? כבר אמרו גדולים ממני – אם יש מישהו שלא מתאים לו אשכול זה ודומיו, יש פורום שכן וקרוב מאוד לכאן. וגם אחרי שכל אלה שמפריע להם אשכולות כגון זה יילכו – נמשיך להוות נקודת הייטק ופרסום נקיה. כי בשביל זה אנחנו כאן ולא במקום אחר.
כדי לסיים בנימה יותר אופטימית, אדגיש כי המאמר המעולה שהניק 'ורורור' פרסם כאן, ראוי הוא לאשכול נפרד. פשוט נהניתי מכל מילה, במיוחד מהפסקה הבאה: "ולא זו בלבד, אלא יהיה אף ניתן לרתום את ברק היצירה לכיוונים רוחניים בבחינת "ויגזול את החנית מיד המצרי", ובטוחני שמרחב התמרון שם לא מצטמצם, כי אם להיפך,השמים הם הגבול."
ורורור, תודה על האיחולים, ואני מקווה שהסברתי את עצמי טוב. גמר חתימה טובה.
נ.ב. באשכול כזה, עם כל כך הרבה תגובות, קשה להתייחס לכל תגובה ותגובה בלי לדלג בטעות על אחת מהן. וכשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לספר בלי שגיאות. אמנם זה לא ספר, אבל אי אפשר בלא שגיאות. סליחה מראש.
(רק לאלה שרציניים ואכפת להם באמת. כי זה ארוך וחבל לדלג באמצע. לא תבינו את הסוף...)
תגובה זו נכתבה בלשון זכר מטעמי צניעות בלבד אך מכוונת לשני המינים כאחד.
ורורור יקירי (עכשיו זה סופי),
אני לא יודע מי אתה אבל כשרון לא חסר לך, בניסוח תגובות דיפלומטיות ובכלל...
אני לא יכול להגיד שתגובתך נכתבה במטרה לסחוף את דעת-קהל-הצופים לטובת הצד שלך, כאילו אתם גם מסכימים שללמוד אצל תרצה גרנות מותר – רק שלא נתלהב ממנה כאילו היא השכינה בעצמה (ר"ל).
גם לומר שהיה בתגובתך גניבת דעת לא נכון, כי אולי לא התכוונת לכך, אולי לא שמת לב לכל התגובות באשכול ואולי אתה באמת מאמין בזה – לכן כתבת.
אמרת כי לא נחלקו אלא על נימת הדברים: ההודעה הראשונה על 'בשורת אי סי סי' הייתה כל כך מתלהבת, שגרמה לאי אלו לזעוק: "בסדר לכו, אבל אל תתלהבו" ממש לא כך הם פני התגובות הנזעמות כגון (ואני מצטט רק חלקי משפטים כי תקצר היריעה והם לא...)
- ...מה שנוגד את כל הערכים שעליהם חונכתי כחרדית (האמת שלא ברור לי עד לרגע זה למה אתם מתכוונים כשאתם כותבים "העולם החרדי")
- ...כיצד לשמר בכוחות אחרונים להחזיק את הראש מעל המים להגן על הדור הבא מפני אלה שמנסים ללמוד אצל 'מקצוענים' כדוגמת גב' תרצה גרנות...
- ...ותתחילו להפנים: "סכנה!" "שריפה!"
- ...קורס לגברים בלבד !! איזה הידור! ימות המשיח! כולם גברים ומי המגיד שיעור? גב' גרנות... למהדרין מן המהדרין!!!
עוד הוספת לכתוב ולסכם את הפולמוס – "זעקתם של אלו הייתה נשמעת לראשונים כאילו אמרו: "איך הרהבתם בנפשכם לדרוך שם בכלל"! ומשכך, הם החזירו מנה אחת אפיים. ולא היא, הם לא התכוונו לומר זאת."
ובכן, לא צריך כעת להרחיב למה "זעקתם של אלו הייתה נשמעת לראשונים כאילו אמרו", כי זה מה שהם אמרו. בלי רמזים - הם פשוט אמרו את זה.
כאשר המשכתי לעבור על התגובות באשכול (כן, עשיתי את זה! עבודה מייגעת אבל הבטחתי להגיב...) נזכרתי שהיו שם כמה תגובות שלא הגבתי עליהם מסיבות כאלה ואחרות (בעיקר בגלל חוסר זמן) ואולי אנצל את הבמה הזאת כדי להבהיר או להאיר כמה נקודות.
מישהו כתב בתגובה להסתר פנים: "האם אינך חסה על נישמתך המתפלשת ברפש ע"מ למכור לאנשים פרסום נקי??? שלא תבין לא נכון אין הכונה בדברי שאנשים יפסיקו את פרנסתם אבל מכאן ועד להפוך כל מיני אפיקורסים (ויהיו מקצועיים ככל שיהיו) לאלילים מקודשים?! - מזעזע,לפחות שהיתה משתמעת איזושהיא הסתייגות ולו הקלה מן הדמויות הנ"ל"
ואני קורא, ועובר שוב על הטקסט ולא מבין... אם הנשמה מתפלשת ברפש, אזי מדוע לא להפסיק את הפרנסה? וכי בשביל פרנסה מותר לקחת את הנשמה למקומות מטונפים? ולא זו בלבד. איפה ראית, גברתי המכובדת, שפותח האשכול הופך את המקצוענים לאלילים מקודשים? והאם כל פעם שאת מתייחסת לאפיקורוס זה או אחר (ואני בטוח שאת מתייחסת...) את דואגת להשמיע הסתייגות מן הדמות (ולו הקלה ביותר)?... אתמהה.
כותב אחר הביא לפנינו: "לא צריכים לנפנף בפתיחות כמשהו בעל ערך! ניתן בהחלט לכבד זה את זה ולחיות כאן בפורום המקצועי החרדי בשלום.
ולא כפי שהיה נראה מכמה תגובות כאילו ישנם אנשים שיכולים לפטור עצמם לחלוטין מלתת את הדעת על בעיות אלו. תורה אחת לנו, ואני מניח שגם הכותבים בעצמם לא התכוונו לכך."
יש כאן טעות בסיסית בהבנת הנקרא. במה דברים אמורים? האם יש כאן מי שחושב שפתיחות (הכוונה בדת) זה דבר עליון? מישהו נפנף בזה כמשהו בעל ערך? בסך הכול אומרים שבשביל להתעסק בזה כמו שמתעסקים היום בפרסום צריכים להיות קצת פתוחים (אף אחד לא אמר לעבור על איזה לאו – בלי להזכיר את מה שהסקנו כבר מזמן – מצווה בשבילי יכולה להיות עבירה בשבילך...) וכאשר מדברים על פרסום, בפורום פרסום, מותר להזכיר נקודות כאלה. ברור שתורה אחת לנו – אבל אסור לשכוח כי שבעים פנים לה... ואני גם מניח שהכותבים לא התכוונו לפטור את עצמם לחלוטין מלתת את הדעת על בעיות אלו.
עוד מישהו כתב: "איני מתכוון חלילה לזלזל במישהו מכם אך צריך לקחת בחשבון שישנם כאן כאלו והם רבים שלא נהנו מתוכן ההודעות [תוכל לבדוק זאת בתודות]"
פתיחת האשכול עם פוסט בעד הקורס: 20 תודות
פתיחת האשכול בחזרה לדיון אחרי החסימה: 11 תודות
תגובה לא מחמיאה על הקורס עם הכי הרבה תגובות נכון לעכשיו: 8 תודות
מאמרו של ורורור המאלף: 17 תגובות (גם אני שלחתי תודה)
אחרי קריאת הנתונים אני מתפנה לשאר הדברים שכתבת: ברור שצריך לקחת בחשבון כאלה שלא נהנים מתוכן ההודעות כאן, השאלה היא איפה הגבול שלנו. משתתפי הפורום הפעילים כאן הם מועטים וידועים. כאשר נפתח אשכול, הוא מיועד לחברי הפורום הפעילים ולא צריך להתחשב תמיד באלו שגולשים בפורומים שכנים ובזמנים פנויים עושים טובה ונכנסים לפורומים אחרים ומסתכלים מה חדש. כי בל נשלה את עצמנו. גם גרפיקאים שאין להם מושגים נרחבים בתחום הפרסום נכנסים לכאן. גם כאלה שלא ממש מכירים את העולם שלנו כאן. אז לצפות מהם להבין את הניואנסים הדקים שבין פתיחות בראש של פרסומאי, קופירייטר, תקציבאי או יחצן לבין סתם מודרניזציה פסולה ו/או לא מתאימה? כבר אמרו גדולים ממני – אם יש מישהו שלא מתאים לו אשכול זה ודומיו, יש פורום שכן וקרוב מאוד לכאן. וגם אחרי שכל אלה שמפריע להם אשכולות כגון זה יילכו – נמשיך להוות נקודת הייטק ופרסום נקיה. כי בשביל זה אנחנו כאן ולא במקום אחר.
כדי לסיים בנימה יותר אופטימית, אדגיש כי המאמר המעולה שהניק 'ורורור' פרסם כאן, ראוי הוא לאשכול נפרד. פשוט נהניתי מכל מילה, במיוחד מהפסקה הבאה: "ולא זו בלבד, אלא יהיה אף ניתן לרתום את ברק היצירה לכיוונים רוחניים בבחינת "ויגזול את החנית מיד המצרי", ובטוחני שמרחב התמרון שם לא מצטמצם, כי אם להיפך,השמים הם הגבול."
ורורור, תודה על האיחולים, ואני מקווה שהסברתי את עצמי טוב. גמר חתימה טובה.
נ.ב. באשכול כזה, עם כל כך הרבה תגובות, קשה להתייחס לכל תגובה ותגובה בלי לדלג בטעות על אחת מהן. וכשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לספר בלי שגיאות. אמנם זה לא ספר, אבל אי אפשר בלא שגיאות. סליחה מראש.