קביעת עתים לתורה, או קביעות בוא"ו?

@Simcha

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איך כותבים?
תלוי מה אתה רוצה לומר..
"מוישה מקפיד על קביעת עיתים לתורה" - הוא מקפיד על פעולת קביעת העיתים לתורה.
"מוישה מקפיד על קביעות עיתים לתורה" - הוא קבע עיתים כבר וכעת הוא מקפיד עליהם.

הנוסח המקובל הוא קביעת
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
לכא' היינו הך. כמו נשיאות כפיים = נשיאת כפיים. אין ספק ש'נשיאות כפיים' נשמע ישיבתי יותר.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
'קביעה' - שם פעולה, 'קביעות' - שם עצם מופשט, ובמשקל זה בד"כ הוא משמש להביע תכונתו של בינוני פעול ('קביעות' היא תכונתו של ה'קבוע', 'דריכות' - תכונתו של ה'דרוך', 'צרידות' - תכונתו של ה'צרוד', 'צלילות' - תכונתו של ה'צלול' וכו').
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
'קביעה' - שם פעולה, 'קביעות' - שם עצם מופשט, ובמשקל זה בד"כ הוא משמש להביע תכונתו של בינוני פעול ('קביעות' היא תכונתו של ה'קבוע', 'דריכות' - תכונתו של ה'דרוך', 'צרידות' - תכונתו של ה'צרוד', 'צלילות' - תכונתו של ה'צלול' וכו').
בעברית החדשה זה ודאי כך. אך מתי הוחלה משמעות זו?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אמנם כתבתי פעלים המשמשים בעברית החדשה כי הם נשלפו לי ברגע (וציינתי בינוני פעול, אבל למעשה לאו דווקא פעול אלא כל תואר בבינוני) אבל קח את 'בהילות' מן 'בהול', 'זריזות' מן 'זריז', 'קדרות' מן 'קודר', 'עצבות' מן 'עצוב' (או 'עָצֵב') ואפשר אפילו 'מינות' מן 'מין'.
 

טייפסעטער

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
עריכה תורנית
לא הבנתי...
אולי טיפה להסביר המושגים של עצם מופשט ובינוני פעול היה מועיל לי מאוד.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
אמנם כתבתי פעלים המשמשים בעברית החדשה כי הם נשלפו לי ברגע (וציינתי בינוני פעול, אבל למעשה לאו דווקא פעול אלא כל תואר בבינוני) אבל קח את 'בהילות' מן 'בהול', 'זריזות' מן 'זריז', 'קדרות' מן 'קודר', 'עצבות' מן 'עצוב' (או 'עָצֵב') ואפשר אפילו 'מינות' מן 'מין'.
איני חולק על כך שיש שם לתכונה/תואר כמו זריז-זריזות, הנזכר במשנה. אך לאחר חיפוש במהירות לא מצאתי את המילה 'בהילות' במקורותינו כי אם באחרונים (מבין מה שיש בתורת אמת זה נמצא בתוי"ט ובערוך השולחן), ועל כך שאלתי. מתי לראשונה נוצר קשר בין הפועל הסביל כ'בהול' ל'בהילות', צורה שלכאורה היתה עד אז רק שם פעולה או שם תכונה?
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מתי לראשונה נוצר קשר בין הפועל הסביל כ'בהול' ל'בהילות', צורה שלכאורה היתה עד אז רק שם פעולה או שם תכונה?
הקשר אינו בין פועל סביל אלא בין תואר בינוני (תחילה כתבתי 'בינוני פעול' אבל במחשבה שניה ראיתי שלאו דווקא, אלא תואר בבינוני בכלל). ואכן, אין 'בהילות' במקרא, וגם לא 'צִדְקוּת' (תכונת ה'צדיק') ו'שפלות' (תכונת ה'שפל') ו'עקמימות' ו'עקשות' ו'ישרות', אבל באחרונים היא מצויה למכביר.
לא הבנתי כוונתך ב'צורה שלכאורה היתה עד אז רק שם פעולה' - היכן מצאת משקל 'פְּעִילוּת' כשם פעולה? אמנם לא תמיד זה מבטא תכונה (כתבתי בהודעתי לעיל 'בדרך כלל', לא חד משמעי תמיד), ויש 'שליחה' שם פעולה, ו'שליחות' - שם עצם, שהיא תפקידו של השליח/שלוח, אבל אין 'שליחות' או 'קביעות' שם פעולה.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לא הבנתי...
אולי טיפה להסביר המושגים של עצם מופשט ובינוני פעול היה מועיל לי מאוד.
כדי לא לסבך אותך במושגים -
'קביעת שיעורי תורה' הרי זה במלים אחרות: לקבוע שיעורי תורה. 'הוחלט על קביעת שיעורי תורה בשעות הערב' זה בדיוק כמו: 'הוחלט לקבוע שיעורי תורה בשעות הערב'.
'קביעות שיעורי תורה' זה במלים אחרות: שיעורי התורה הקבועים. 'קביעות שיעורי התורה שלו היא בערב' פרושו: שיעורי התורה הקבועים שלו הם בערב.
ההבדל הוא למבין, והרבה שאינם מבינים מבלבלים את שתי הצורות. בערך כמו המבלבלים בין אזהרה להזהרה, מודעה להודעה וכיו"ב.
אשר לשאלתך על המושגים - 'שם עצם מופשט' הוא שם של דבר שמבינים אותו במחשבה, לא דבר שאפשר לתפוס בחושים. 'בינוני פעול' הוא מצבו או תכונתו של מי שפועלים עליו/כלפיו פעולה: כשבונים משהו הוא בנוי, כשקובעים משהו הוא קבוע, כשסוגרים משהו הוא סגור, כשמחשיבים משהו הוא חשוב וכל כיו"ב.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
הקשר אינו בין פועל סביל אלא בין תואר בינוני (תחילה כתבתי 'בינוני פעול' אבל במחשבה שניה ראיתי שלאו דווקא, אלא תואר בבינוני בכלל). ואכן, אין 'בהילות' במקרא, וגם לא 'צִדְקוּת' (תכונת ה'צדיק') ו'שפלות' (תכונת ה'שפל') ו'עקמימות' ו'עקשות' ו'ישרות', אבל באחרונים היא מצויה למכביר.
לא הבנתי כוונתך ב'צורה שלכאורה היתה עד אז רק שם פעולה' - היכן מצאת משקל 'פְּעִילוּת' כשם פעולה? אמנם לא תמיד זה מבטא תכונה (כתבתי בהודעתי לעיל 'בדרך כלל', לא חד משמעי תמיד), ויש 'שליחה' שם פעולה, ו'שליחות' - שם עצם, שהיא תפקידו של השליח/שלוח, אבל אין 'שליחות' או 'קביעות' שם פעולה.
א. שפלות, גבהות, עקשות ואכזריות יש במקרא. אבל זה לא הנושא, כי אלה שייכים לתואר.
ב. כתבתי למעלה - נשיאות כפיים (כתובות כד ב) = נשיאת כפיים. נשיאות חטא (יבמות פט ב) = נשיאת חטא (מל' "ולא תשאו עליו חטא"). גמילות חסדים = גמילת חסדים. קביעות עתים לתורה = קביעת עתים לתורה.
לכאורה יש להוכיח גם מברכות לה: "א''ל רב נחמן בר יצחק לרבא: אי קבע עלויה סעודתיה מאי? א''ל: לכשיבא אליהו ויאמר אי הויא קביעותא". כלומר האם שתיית יין נחשבת לקביעת סעודה המחייבת שלש ברכות. והנה השתמשו במילה "קביעותא".

לעניות דעתי יש כאן בלבול, משום ששורש ק.ב.ע עצמו משמעותו דבר קבוע ומתמשך ולא פעולה חד-פעמית.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
א. שפלות, גבהות, עקשות ואכזריות יש במקרא. אבל זה לא הנושא, כי אלה שייכים לתואר.
ב. כתבתי למעלה - נשיאות כפיים (כתובות כד ב) = נשיאת כפיים. נשיאות חטא (יבמות פט ב) = נשיאת חטא (מל' "ולא תשאו עליו חטא"). גמילות חסדים = גמילת חסדים. קביעות עתים לתורה = קביעת עתים לתורה.
לכאורה יש להוכיח גם מברכות לה: "א''ל רב נחמן בר יצחק לרבא: אי קבע עלויה סעודתיה מאי? א''ל: לכשיבא אליהו ויאמר אי הויא קביעותא". כלומר האם שתיית יין נחשבת לקביעת סעודה המחייבת שלש ברכות. והנה השתמשו במילה "קביעותא".

לעניות דעתי יש כאן בלבול, משום ששורש ק.ב.ע עצמו משמעותו דבר קבוע ומתמשך ולא פעולה חד-פעמית.
במחילת מר, יש הבדל משמעות בין שם עצם לבין שם פעולה - ואמנם ההבדל דק אבל קיים. נשיאות כפים, נשיאות חטא, קביעות - אין הכוונה לשם הפעולה אלא לשם העצם. יש פעמים ששם פעולה משמש גם כשם עצם (כגון: שמירה - אין 'שמירוּת') אבל כשיש לך גם צורת שם פעולה לחוד (נשיאה) וגם צורת שם עצם לחוד (נשיאות), כי אז חייב להיות הבדל משמעות בשימוש של שתי הצורות, ואם מערבבים ביניהן כי אז לכאורה זה שיבוש. שוב, זה דק - וכמו שיש מי שאינו מסוגל להבין מה בין אזהרה להזהרה כן בנידון דידן.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
במחילת מר, יש הבדל משמעות בין שם עצם לבין שם פעולה - ואמנם ההבדל דק אבל קיים. נשיאות כפים, נשיאות חטא, קביעות - אין הכוונה לשם הפעולה אלא לשם העצם. יש פעמים ששם פעולה משמש גם כשם עצם (כגון: שמירה - אין 'שמירוּת') אבל כשיש לך גם צורת שם פעולה לחוד (נשיאה) וגם צורת שם עצם לחוד (נשיאות), כי אז חייב להיות הבדל משמעות בשימוש של שתי הצורות, ואם מערבבים ביניהן כי אז לכאורה זה שיבוש. שוב, זה דק - וכמו שיש מי שאינו מסוגל להבין מה בין אזהרה להזהרה כן בנידון דידן.
המוציא מחבירו עליו הראיה. יש שתי סוגיות מקבילות (דהיינו אותה מימרא בדיוק), שבאחת מהן כתוב "נשיאת חטא" (ב"מ נו.) ובשניה "נשיאות חטא" (יבמות פט ב). ויש מקומות בש"ס שכתוב "נשיאת כפים" (לדוגמה תענית כו ב) ובמקומות אחרים "נשיאות כפים" (סוטה לח. שם כתוב "כה תברכו - בנשיאות כפים. אתה אומר בנשיאות כפים, או אינו אלא שלא בנשיאות כפים? נאמר כאן 'כה תברכו' ונאמר להלן 'וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם', מה להלן בנשיאות כפים אף כאן בנשיאות כפים". ואיזה שם עצם יש כאן?)

על ההבדל בין הזהרה לאזהרה ובין הגדה לאגדה, אשמח לדון במקום אחר.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אם אלה אותן מימרות ממש כי אז מסתתמות טענותי... חשבתי על ביטוי נוסף שלכאורה תומך בכך שמשקל 'פעילות' יכול להכיל משמעות של שם פעולה - שפיכות דמים, שזה מושג זהה ל'שפיכת דמים', אלא שכנראה נבחר בו משקל 'פעילות' כדי שיהיה ברור כי הכוונה בו לרצח דווקא ולבדל אותו משפיכה אחרת של דם (כגון, להבדיל, שפיכת דמי הקרבנות אל יסוד המזבח).
בכל מקרה, המשמעות העיקרית של משקל 'פעילה' הוא שם פעולה ולא שם עצם, ולהיפך משקל 'פעילות'. אי לכך, בנוגע לשאלתו של @טייפסעטער, מוטב לתפוס את הלשון העיקרית (הכל לפי כוונת המשפט) וכך תצא המשמעות מחוורת וברורה יותר.
אגב, בלי קשר - האם אדוני משלם פעמיים פרימיום?
 

לוח אירועים וקורסים קרובים

למעלה