התייעצות קַח אֶת שֶׁלִּי / מלנכוליה לתשעת הימים

במקרה

משתמש מקצוען
א. כי לא הבנתי עד הסוף מה זה רקורסיה
האמת, גם אני לא, כנראה שאי אפשר להבין מה לפני שמבינים מה זה....
ב. כי לא הבנתי עד הסוף את הנימוקים הלמדניים המנתחים את איך יכול להתקיים במציאות 'גיטו וידו'
הו... אחד הדברים המסובכים... אבל בקצרה ההסבר הוא כזה:
כל סיבה שבהתקיים הסיבה, תסובב מיד את התוצאה, יכולה גם התוצאה עצמה להשתתף בקיום הסיבה שלה.
לשם משל: אימא שלא יכולה להתקיים בלא שתהיה לה ילד, יכול הילד לקיים את אימו ובכך להוולד. - בתנאי כשהכל קורה בעת ובעונה אחת.
ההסבר הפילוסופי לזה: הסיבה אינה צריכה להתקיים "לפני" התוצאה, מספיק שהיא תתקיים "יחד" איתה.
בעולם המציאותי זה לא כך, למשל: מישהו רוצה לטפס על בנין גבוה, לשם כך הוא צריך חבל, אז הוא לא יכול לטפס יחד אם החבל... הוא צריך קודם כל שיהיה חבל, ואז הוא יוכל לטפס עליו...
אבל בעולם הפילוסופי, [או בהגייה הישיבתית: "בלומדעס"] הגורם והתוצאה יכולים לבוא בעת ובעונה אחת.
לכי תסבירי לבעלך שתחי'... מעניין אם זה מה שהוא הבין עד היום...
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
נפלא ביותר! כתוב מעולה, נוגע לשכל וללב!

שאלה: למה זה לא מובא בדף הבית כמאמר?
האמת אין לי מושג...

אבל בעצם מה חשוב (רק דבר קטן: ב"מאמרים" אפשר לערוך ולערוך עד אין סוף. כאן ההודעה נחתמת סופית תוך שלוש שעות. לא נורא).
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
@בשעות הפנאי @שושן חוחים @חוח @!Dreams @מה הענינים @לנדא @secret @לנדא @לאה ולדמן @פרוט @גלבוע @רוחי בלבוחי @מולטיגרפיה @ריקוש:) @פנינH @ב.א. @מימי זו @קמ @מרחבית @
@ayys


ועוד ועוד ועוד (תיכף ישבר לי השטרודל :))

תודה מעומק!

עד שיוצא כזה דבר זה הרבה לכתוב והמון להתלבט ועוד יותר למחוק, והרבה להוציא את הלב (זה לא דבר קל)

כששומעים שזה הגיע ליעד, כלומר ללבבות. זה ממש מפצה על ההשקעה.
 

secret

משתמש סופר מקצוען
ודה מעומק!

עד שיוצא כזה דבר זה הרבה לכתוב והמון להתלבט ועוד יותר למחוק, והרבה להוציא את הלב (זה לא דבר קל)

כששומעים שזה הגיע ליעד, כלומר ללבבות. זה ממש מפצה על ההשקעה.
קראנו את הלב ולכן התלהבנו!...
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
@במקרה, @גלבוע:
איך שאני הבנתי את זה, רקורסיה היא תופעה שבאופיה היא אינסופית. בפועל היא עשויה להיות אינסופית או עם סוף, תלוי אם יש לה תנאי עצירה או לא. או לפי ההגדרה של המכלול: היא תופעה שכל מופע שלה מכיל מופע נוסף שלה, כך שהיא מתרחשת ומשתקפת בשלמותה בתוך עצמה שוב ושוב.
לעומת זאת "גטו וידו באין כאחד" הוא דין שכל מרכיב שלו תלוי בשני. את גטו הוא יקבל רק כאשר ידו תהיה שלו, וידו תהיה שלו רק כאשר גטו יתקבל. זאת ההגדרה. בנוגע לסברא שלו, זהו אחד המושגים הקשים ביותר להבנה. אני אישית ראיתי רק מישהו אחד שבאמת הסביר את זה, והוא רבי מאיר הרשקוביץ שליט"א (ראש ישיבת סטמפורד), בשיעור שהובא בקובץ חידושים שהוציאו בני הישיבה. (לצערי הרב שכחתי את ביאורו, ואני לא מצליח להשיג את הספר. מקווה שיום אחד אצליח).
 
נערך לאחרונה ב:

במקרה

משתמש מקצוען
@במקרה, @גלבוע:
איך שאני הבנתי את זה, רקורסיה היא תופעה שבאופיה היא אינסופית. בפועל היא עשויה להיות אינסופית או עם סוף, תלוי אם יש לה תנאי עצירה או לא. או לפי ההגדרה של המכלול: היא תופעה שכל מופע שלה מכיל מופע נוסף שלה, כך שהיא מתרחשת ומשתקפת בשלמותה בתוך עצמה שוב ושוב.
לעומת זאת "גטו וידו באין כאחד" הוא דין שכל מרכיב שלו תלוי בשני. את גטו הוא יקבל רק כאשר ידו תהיה שלו, וידו תהיה שלו רק כאשר גטו יתקבל. זאת ההגדרה. בנוגע לסברא שלו, זהו אחד המושגים הקשים ביותר להבנה. אני אישית ראיתי רק מישהו אחד שבאמת הסביר את זה, והוא רבי מאיר הרשקוביץ שליט"א (ראש ישיבת סטמפורד), בשיעור שהובא בקובץ חידושים שהוציאו בני הישיבה. (לצערי הרב שכחתי את ביאורו, ואני לא מצליח להשיג את הספר. מקווה שיום אחד אצליח).
אז אני חושב שרק עכשיו הבנתי רקורסיה מה היא.
[לי מיד עלה בראש הדוגמה של מראה מול מראה, שמשקפת עת עצמה בלי סוף].
לגבי גטו וידו, האמת לא כאן המקום כל כך... אבל נדמה לי שהבאתי את ההסבר המדויק ביותר. אדרבה, תעדכן אם יש לך הסבר יותר מניח את הדעת.


ציטוט מתוך הערך באין כאחת בויקישיבה:

כל תוצאה נעשית מייד ברגע הפעולה [מפענח צפונות י-א בשם רמב"ם במילות ההיגיון: אור השמש בא באותו הרגע של השמש].

אמנם מעשים גשמיים נעשים לאחר הפעולה, אך מעשים רוחניים חלים באותו הרגע, והרי הדינים (כגון קניית הגט וקניית היד) הם מעשים רוחניים [מפענח צפונות י-ב-ה].
 
נערך לאחרונה ב:

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אז אני חושב שרק עכשיו הבנתי רקורסיה מה היא.
[לי מיד עלה בראש הדוגמה של מראה מול מראה, שמשקפת עת עצמה בלי סוף].
לגבי גטו וידו, האמת לא כאן המקום כל כך... אבל נדמה לי שהבאתי את ההסבר המדויק ביותר. אדרבה, תעדכן אם יש לך הסבר יותר מניח את הדעת.


ציטוט מתוך הערך באין כאחת בויקישיבה:

כל תוצאה נעשית מייד ברגע הפעולה [מפענח צפונות י-א בשם רמב"ם במילות ההיגיון: אור השמש בא באותו הרגע של השמש].

אמנם מעשים גשמיים נעשים לאחר הפעולה, אך מעשים רוחניים חלים באותו הרגע, והרי הדינים (כגון קניית הגט וקניית היד) הם מעשים רוחניים [מפענח צפונות י-ב-ה].
אני לא הבנתי מדבריך סיבה (סברא) אלא הגדרה.
 

במקרה

משתמש מקצוען
אני לא הבנתי מדבריך סיבה (סברא) אלא הגדרה.
לא צריך סיבה.
כשאני אומר שהגורם לא צריך להיות לפני התוצאה, אלא מספיק שהיא תהיה יחד איתה.
כבר אמרתי גם את הסברא.
אולי אתה תסביר לי "סברא", למה לדעתך על הגורם להיות דווקא לפני התוצאה?
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
לא צריך סיבה.
כשאני אומר שהגורם לא צריך להיות לפני התוצאה, אלא מספיק שהיא תהיה יחד איתה.
כבר אמרתי גם את הסברא.
אולי אתה תסביר לי "סברא", למה לדעתך על הגורם להיות דווקא לפני התוצאה?
היות וככה זה ב"גשמיות", קשה להבין איך זה עובד ב"רוחניות" (היינו בקנין) - אם זה לא עובד באותה צורה. כשאני מבקש סברא, אני מתכוון שאני מעוניין להבין איך דבר כזה עובד.
כפי שכתבתי - אני לא יודע את הסיבה. כתבתי שהגר"מ הרשקוביץ הסביר את הסיבה לכך.
 

במקרה

משתמש מקצוען
היות וככה זה ב"גשמיות", קשה להבין איך זה עובד ב"רוחניות" (היינו בקנין)
ההכרח ב"מציאות" שהגורם יהיה לפני התוצאה, היא כי לכל "פעולה" נדרש "מימד של זמן".
לעומת זאת, ב"רוחניות" [או כל דבר שהיא הגדרתי/פילוסופי'/לא ממשי], לא נדרש מימד של זמן, בכדי שהגורם יגרום לתוצאה.
לדוגמא:
1 + 1 + 1 = 3
האם נדרש זמן לזה? לא! גם אם זה שלושה שלבים!

[גם לזה תרצה סברא?]
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
ההכרח ב"מציאות" שהגורם יהיה לפני התוצאה, היא כי לכל "פעולה" נדרש "מימד של זמן".
לעומת זאת, ב"רוחניות" [או כל דבר שהיא הגדרתי/פילוסופי'/לא ממשי], לא נדרש מימד של זמן, בכדי שהגורם יגרום לתוצאה.
לדוגמא:
1 + 1 + 1 = 3
האם נדרש זמן לזה? לא! גם אם זה שלושה שלבים!

[גם לזה תרצה סברא?]
שומע.
 

אתי ק

משתמש רשום
D I G I T A L
קטע מדהים,
כתיבה ברמה גבוהה והתוכן פשוט נפלא, מגדיר כ"כ יפה את המצב
מקווה שאת סופרת/כתבת ,אם לא - חבל על הכשרון שלך ,תעשי עם זה משהו
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
יש להצטער על שלא סיימתי בפזמון של "כתר מלוכה" (ריבו)
אבל אי אפשר כבר לערוך...
(לקרוא שירים מותר בשבוע שחל בו, נכון?)


ומה אתה רוצה שנבין מזה
איך מתרחקים ומתקרבים עם הכאב הזה
רוצה לחיות אותך
ולא להיות לבד

ומה אתה רוצה שנלמד מזה
ואיך נדע להתאחד בפרוד הזה
עד שניתן לך

כתר מלוכה
 
נערך לאחרונה ב:

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
צוחק מי שצוחק אחרון... הגאולה לא מגיעה כזו מסודרת וברורה, מהמקומות שנראים לנו נורא מתאימים לה ועם ריח אופייני.
היא דווקא צומחת ובוקעת מכל מיני מקומות וזמנים וריחות שנראים לנו פתלתלים ולא קשורים להחריד...
יפה
שמעתי פעם שעל זה יהיה השחוק בשעת הגאולה ("אז ימלא שחוק פינו").
 
נערך לאחרונה ב:

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
תודה חמה על תודה נרגשת בהודעה פרטית.
החיים מצחיקים:
להגיע ללב בכתיבת מאמר לוקח המון זמן ומאמץ
להחמיא על המאמר לוקח שלוש שניות, וזה עוצמתי הרבה יותר מהמאמר עצמו...

כשאתם הופכים דף אחרון בספר שנהניתם ממנו, תהפכו לדף הראשון -אם מופיעה שם כתובת מייל, תשקיעו ארבע דקות על השעון. לא משנה איזה סופר/ת מהולל/ת, המילים שתכתבו יהיו תמיד יותר עוצמתיות מהספר כולו...
 

פררו רושה

משתמש סופר מקצוען
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
וואו,
מדהים, באמת אין מילים!
יש פה שילוב נדיר של מאמר נוקב עם נגיעות הומור וכאב...

אבל מה קורה עם ההרשמה לקהילת הכתיבה?
אנחנו עדיין מחכים...
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
@בשעות הפנאי @שושן חוחים @חוח @!Dreams @מה הענינים @לנדא @secret @לנדא @לאה ולדמן @פרוט @גלבוע @רוחי בלבוחי @מולטיגרפיה @ריקוש:) @פנינH @ב.א. @מימי זו @קמ @מרחבית @פררו רושה
@ayys


ועוד ועוד ועוד (תיכף ישבר לי השטרודל :))

תודה מעומק!

עד שיוצא כזה דבר זה הרבה לכתוב והמון להתלבט ועוד יותר למחוק, והרבה להוציא את הלב (זה לא דבר קל)

כששומעים שזה הגיע ליעד, כלומר ללבבות. זה ממש מפצה על ההשקעה.
הודעה משונה:
אחזני התיאבון (כלומר הבולמוס) וכתבתי שוב משהו. לרגל המועד הקרוי לנו מחר.
במצופה, האיכות יורדת מפעם לפעם, אבל זה כרגיל.
מרגיש לי לא נכון לחפור על הפורום בפעם הרביעית. הפורום הוא לא בלוג שלי.
לאידך גיסא - גם בלוג אין לי. אולי אבקש פעם מ @Natan Galant שידחוף לי משהו לפעקאלע שלו.
בכל אופן כעת, אם זה מעניין, אפשר לשלוח הודעה ל efsh848אין לכתוב כתובת מייל
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  2  פעמים

לוח מודעות

למעלה