מתוך
http://www.celiac.org.il/
א. מחלה קלאסית
טיפוסית בעיקר בגילאי 24-6 חודשים. מתבטאת בשלשולים, רפיון שרירים ובטן תפוחה (ה"כרסת"), חוסר שגשוג, הבא לידי ביטוי בעיקר במשקל ירוד. התמונה הקלינית הקלאסית הולכת ונעלמת בגיל מבוגר יותר, כאשר את מקומה תופסים תסמינים אחרים.
ב. מחלה לא-קלאסית
תסמונת שכיחה יותר, הפורצת בגיל מאוחר יותר. ביטוייה הם אנמיה מחוסר ברזל, כאבי בטן כרוניים, העדר וסת או דחיה משמעותית בהופעתה אצל בנות, פגיעה בזגוגית השיניים [אמייל], נשירת שיער ועוד. לעיתים נמצא ביטוי של הצליאק באיבר שמחוץ למעי, כגון: כבד, עין, מוח (אפילפסיה), ריאה, כליה, בלוטות הורמונליות וכדומה.
ג. מחלה פוטנציאלית או קיום סיכון גבוה לצליאק
במספר מצבים ידועים, קיים סיכון גבוה יותר משאר האוכלוסיה ללקות בצליאק: סינדרום ע"ש טרנר, הסינדרום ע"ש ויליאמס, סוכרת נעורים, דלקת אוטואימונית של בלוטת התריס, המחלה ע"ש אדיסון, מחסור ב- Ig-A בגוף, וכן במקרה שקרוב משפחה מדרגה ראשונה אובחן כצליאק. אלו הם "נתוני פתיחה", המגבירים את ערנות הרופא המטפל והמאבחן לגבי פוטנציאל הופעת מחלת צליאק.
ד. מחלה שקטה
זוהי תמונה מטעה של צליאק: למרות שהחולה מעיד שהוא מרגיש טוב ואין לו תלונות מיוחדות, יש נזק טיפוסי לרקמת המעי.
ה. מחלה חבויה (לטנטית)
זוהי תמונה הפוכה לקודמת: למרות שהמבנה ההיסטולוגי של המעיים תקין, בדיקת הסימנים האימונולוגיים - חיובית.