סיפור בהמשכים צַדִיקמֶן - גיבור על

[המלמד מבני ברק]

והתעופף לשמי מרומים, מותיר אחריו שובל דקיק של ריח גן עדן.

חזק!!

אני בטוח שזה לא הפרק האחרון

כולנו בטוחים ומקווים לכך @הדוויג

 

[RACHELIZ]

?

התחלתי לכתוב ספר פנטזיה, ונתקלתי באינספור בעיות, אמוניות, רוחניות וחינוכיות.
עדיין רוצה למצוא את שביל הזהב בין פנטזיה ליהדות, בלי לפגוע חלילה באף ערך רוחני, ומקווה שיעלה בידי.
אם יהיו כאן רעיונות איך לשלב גיבור על בעל כוחות שלא מעלמא הדין, עם האמונה שלנו, הבוערת בכל לב יהודי, שרק הוא ברא ובורא לכל המעשים, וכוחות כאלו ניתנו רק בידי הצדיקים, אשמח לשמוע.

 

[כּוֹתָר]

הוא ישב ולמד ברמח"ל כיס עם פירוש מבעל הסולם המתוק מדבש.

3 שיטות שונות כרכת בספר אחד ?

 

[Natan Galant]

פרק ב

"חייבים לעשות משהו עם גזירת הפירות היבשים" שחו אברכי הכולל בינם לבין עצמם.
"זה לא ייתכן, פשוט אנטישמיות לשמה", המהמו המתפללים תוך כדי קיפול הטליתות לאחר התפילה.
"בושה וחרפה, מזכיר לי תקופות אפלות", אמר החשמלאי שבא לתקן את התאורה בחדר המדרגות.
"צריך לקום ולעשות מעשה", אמר מוישה שישב בספסל הקבוע ולא זז ממקומו.

ובין כל המדברים, המתווכחים, המנייעסים, הלועסים, היה עוד איש אחד. הוא לא ידע משום דבר. לא שמע על הגזירה הנוראית שמכוונת היישר לבטן הרכה של ילדי ישראל. לא עודכן על המס הדרקוני שהושת על משפחות בני התורה. לא נודע לו על השר שונא החרדים שהחליט להעלות את מחירי הפירות היבשים שנשתבחה בהן ארץ אקזוטיה.
האיש הזה, כפי שודאי לא ניחשתם - היה צדיקמן. הוא המשיך במעשי הצדקה והחסד שלו כרגיל. אבל משעה שהבחין שבני עמו מתהלכים עם פנים קצת מכורכמות, לא נתן לעצמו מנוח וגמר אומר בנפשו לברר את פשר הדבר.

"מהה?!??!" נשמע קול זעקה אימתני בוקע מתוך חצר ביתו, שעה שהובאה הידיעה המרה לאוזניו. "כזאת גזירה? חייבים לעשות משהו. זה לא ייתכן. פשוט אנטשימיות שלא לשמה, ומתוך שלא לשמה בא לשמה. בושה וחרפה. מזכיר לי תקופות יבשות. צריך לקום ולעשות מעשה" אמר צדיקמן וחתם את דבריו בשלושה סימני קריאה נחושים!!!

"נו, על מה אנחנו מדברים שבועיים?" פיהקו לעומתו.
"שבועיים? שבועיים ועוד אף אחד לא קם ועשה מעשה?"
"כולם חיכו לך, צדיקמן. קום ועשה מעשה".
"כך אעשה".
"יפה".
"תיכף ומיד. אקום, ואעשה מעשה".
"מעולה".
"אני פשוט אקום ממקומי, ואעשה... מעשה".
"יאללה".
"הנה קמתי".
"יופי".
"עכשיו... לעשות מעשה!"
"שכוייח".
"אבל... מה אני יכול לעשות?"
"מה פירוש? לעשות מעשה"
"אה, נכון".

התעטף צדיקמן בטליתו כשליח ציבור, והתעופף לשמי מרומים, מותיר אחריו שובל דקיק של ריח גן עדן.
רוח הקודש כיוונה אותו בדרכו (לאחר שאמר שהוא לא הנהג) וכך הגיע היישר למשרדו של שר החקלאות המרושע.

הוא נעמד בעוז מול השר האנטישמי, צדוק כהנא, תקע בו שניים ממבטיו החריפים ביותר ואמר "בוש והיכלם, בן נעוות המרדות".
השר היטיב את הכיפונת על ראשו ואמר "שלום רבי. אין לי מושג איך נכנסת לכאן, אבל שב בבקשה. תתכבד".
"לא אשב ולא אתכבד" אמר צדיקמן תוך שהוא מתיישב על קצה הכסא.
"אז מה אתה בעצם רוצה" שאל השר, בולס מלוא פיו מעוגת התמרים העסיסית.
"שתצילנו מכל גזירות קשות ואכזריות"
"בוא נדבר על זה" אמר השר, "תעשה ברכה"
צדיקמן לקח בזהירות פרוסה קטנה מקצה עוגת התמרים. "טעים דווקא".
"בטח. זה אשתי קנתה".
"אואה. זה... משהו משהו".
"תודה. אז על מה דיברנו?"
"לא זוכר בדיוק. משהו לגבי הפירות היבשים".
"אתה בעד החוק החדש או נגד?"
"נראה לי ש... לא יודע. אני לא זוכר".
"מה זה לא זוכר. תגיע לפגישה מוכן".
"דווקא הגעתי שיא המוכן, תאמין לי. היית צריך לראות איזה ניצוצות של קדושה עפו ממני מקודם. אבל פתאום עכשיו אני מרגיש חלש כזה, איש פשוט לגמרי".
"אולי תטעם עוד קצת מהעוגה?" הציע השר בעיניים זדוניות.
"רגע אחד, איזה הכשר זה?" הצטמצמו עיניו של צדיקמן.
"רבנות נהריה".
"האכלת אותי רבנות?!" עיניו של צדיקמן בלטו מחוריהן. "אתה לא נורמלי. עכשיו אני מבין למה איבדתי לפתע את כל כוחות הקדושה שלי".
"חה חה חה. מו הא הא הא". הדהד צחוקו של האנטגוניסט ת"ק פרסה על ת"ק פרסה.
"אבוי. עכשיו לא אוכל להילחם בגזירה הנוראה". התייפח צדיקמן תרועה שברים תרועה.
"לא נורא רבי" ניחם אותו השר בפרץ של אנושיות. "כל גיבור מוצלח לפעמים גם מפסיד. זה תורם לאמינות ולבנייה נכונה של העלילה. אני בטוח שזה לא הפרק האחרון. בהמשך אתה עוד תנצח אותי, ובגדול".
"ניחמתני בני, ניחמתני".

"אבוי. עכשיו לא אוכל להילחם בגזירה הנוראה". התייפח צדיקמן תרועה שברים תרועה.

מיוחד ממש!!!
פרק אמיץ, מחכים מאוד להמשך.
תזהר לא להגחיך את הדמות שלך, דווקא כדי לייצר אמינות...

 

[מוריופ]

"אה, נכון".

התעטף צדיקמן בטליתו כשליח ציבור, והתעופף לשמי מרומים, מותיר אחריו שובל דקיק של ריח גן עדן.
רוח הקודש כיוונה אותו בדרכו (לאחר שאמר שהוא לא הנהג) וכך הגיע היישר למשרדו של שר החקלאות המרושע.

שכחנו את הג'ינגל של אמצע הפרק...

 

[Talya kadosh]

וואי זה פשוט אחד הדברים הטובים.
אני בעד להקליט את הגינגל על צדיקמן לטובת כולנו.
חוויה רב חושית, מה קרה?

 

[הנף מקלדת]

עפים לי שקדי מרק מהפה.
האבסתני צחוקים. השבעתני שמחה.

 

[מוריופ]

וואי זה פשוט אחד הדברים הטובים.
אני בעד להקליט את הגינגל על צדיקמן לטובת כולנו.
חוויה רב חושית, מה קרה?

רק אני רואה את צדיקמן מצויר בעמידת גו זקוף (מקושת) ורגליים פסוקות, גלימטלית, משקפי קריאה עבים וחרב-ספר ומגן-מגבעת?

 

[Talya kadosh]

רק אני רואה את צדיקמן מצויר בעמידת גו זקוף (מקושת) ורגליים פסוקות, גלימטלית, משקפי קריאה עבים וחרב-ספר ומגן-מגבעת?

לא יודעת מה איתכם אבל אני רואה אותו עם גלימה מתנופפת באופן תמידי (כן, גם כשאין רוח. בשביל זה הוא צדיקמן).
גם אני רואה אותו על משקפיים, אבל עם מספר גבוה. כאלה שיכניסו אותו לצרה בוודאות. ומפוזר, הו הו מפוזר.
מחילה על מחמאותי

 

[שלחן עורך]

אם מישהו רוצה לצייר אותו, להלן התיאור שבמוחי...

גלימת הארי פוטר עם שתי כפתורים ושסע.
משקף עם ידית שבורה, וסלוטייפ.
ווקמן מציץ מן הכיס.
תיק של אבות ובנים ביד אחת, ושקית של גל פז ביד השניה.
נעלי שבת שפיץ קרועות.

 

[מוריופ]

מי אחראי על האתגרים בפורום ציירים? אולי נתייג אותו לכאן?

 

[מירער]

.

 

[Natan Galant]

אני מזמין לפה את הצייר המושלם לאייר את הדמות.
@ישראל ספרא
תופים, תופים, חצוצר - היי אדוני, מצאת לך זמן לקשור נעליים. לך תרים מהר את החצוצרה. יופי, יופי, נו גמור כבר לקשור. חצוצרה, חצוצרה!!!

כינור יבבני, עוד בכייני, מפוחית פה, דממה.
ישראל ספרא, מכובד לעלות על הבמה ולאייר את צדיקמן.
בבקשה, בבקשה. כולנו פה איתך.

מישה, למה אני צריך לכבוד את האור!!! סיכמנו שבזמן של הארוע אתה בלי אייפון ביד. תהיה מרוכז. מעולה, תודה רבה שכיבית את האור סוף סוף.
גרישה, אתה לא אמרתי לך להוריד את החשמל. עכשיו לא שומעים אותי מנחה את הערב. אם רוצה להמשיך לעבוד באולם הכנסים החדש שלנו, אתה חייב להיות ממושמע כמו סוס גרוזיני. נווו. תרים, תרים את החשמל. מישה, מי ביקש ממך להדליק א ת האור. תשאיר אותו מכו - גרישההההה, אתה מפוטר עכשיו. שלום. גם מישה. ביי.

ערב טוב קהל נכבד, לאחר כל ההפרעות הטכניו, מישה וגרישה, נדבר אחר כך על הפיצויים, עכשיו תנו להנחות את הערב בלי הפרעה.

אז ערב טוב קהל נכבד, לאחר כל ההפרעות הנה אנחנו כאן. ישראל ספרא, מכובד לגשת לבמה שלנו, ולהראות לנו בשידור חי איך אתה מאייר את הדמות של הדוויג.

אתה רק צריך לקרוא את שני הפרקים ששוחררו עד עכשיו, ולתת לנו לראות מה קורה לך בראש. הבמה כולה שלך עכשיו.

@ישראל ספרא - בבקשה.

 

[דיונון]

@הדוויג מה עם ספיישל שלג?

 

[המלמד מבני ברק]

אני בטוח שזה לא הפרק האחרון

כולנו בטוחים ומקווים לכך @הדוויג

צדיקמן, אייכה?

 

[דיונון]

צדיקמן, אייכה?

צדיקמן ספק את כפותיו כמנער אבק דמיוני ואמר 'היו לי קצת בעיות עם האמל"ח בסוריה, אבל זהו, בשם השם ראש הרשעים חוסל'.
'שוב הצלת אותנו' אמר סוכן הCIA בעינים מעריצות.
וצדיקמן השיב בענוותנות 'זה לא אני, הכל בכו...' אבל הסוכן נעלם לפני סוף המשפט.

 

[מוריופ]

צדיקמן, אייכה?

עדי ראיה ראו את צדיקמן מתבודד בבית מדרשו בשפיפות קומה. חרושת שמועות טוענת שאולי צדיקמן מאבד את כוחותיו... וכנגדן - חרושת אמונות טוענת שצדיקמן רק מעבד את כוחותיו, ותיכף יפציע מחדש.
מי ידע להכריע?

 

[מירער]

חרושת שמועות טוענת שאולי צדיקמן מאבד את כוחותיו...

צדיקמן פגש באקראי את בן דודו, הלוא הוא תורה-מן המזוהה עם ציבור הד"ל. כיוון שכוחותיו של האחרון הם כוחות הקדושה והטומאה בשיתוף, נאבק עמו צדיקמן בכוחותיו על דעות והשקפות, עד שנגע תורה-מן בכף ירכו, ונחלשו כוחותיו של צדיקמן.
זה הנ"ל - (עלון עולם קטן)

 

[מוריופ]

אוי ואבוי... זה דוגמא טובה למה צריך לבדוק סיפורי ילדים טוב טוב.
אפשר להאמין שהכוונות טובות, ומקסים שמלמדים הלכות, אבל מה עם להיזהר מאלימות, ונדליזם, בין אדם לחברו (גם ילד הוא בנאדם)?
האם רק בעיניי יש כאן סתירות לערכי התורה?

 

[ביזנסטורי - אילה]

לָאאאא!
@טקסטיל עכשיו את כל האמת.
זו ההשראה?