תהליך הרישום כולל את הצעדים הבאים:
-פתיחת תיק עוסק פטור במע"מ וקבלת מספר עוסק פטור שהוא מספר תעודת הזהות.
-פתיחת תיק עצמאי ברשות המסים בישראל, וכאשר יש כוונה להעסיק עובדים - גם פתיחת תיק ניכויים ברשות המסים.
-פתיחת תיק במוסד לביטוח לאומי.
הרישום הוא חד-פעמי וזהה במהותו לרישום של תחילת פעילות כעצמאי או חברה. ההבדל היחיד בתהליך רישומו של עוסק פטור הוא הגדרת הרישום במע"מ כ"עוסק פטור" ולא כעוסק מורשה.
נוסף על הליך הרישום ובמעמדו, רצוי גם להצטייד באישורים הבאים:
-אישור ניכוי מס במקור ממס הכנסה הקובע את האחוז של ניכוי מס במקור התקף לעוסק הפטור (אפשרי גם 0%). גופים ציבוריים, עמותות ועסקים גדולים מחויבים לנכות מס במקור מכל תשלום אשר משולם לספקים. ללא אישור זה, גופים אילו מנכים באופן אוטומטי 30% מסכום התשלום כניכוי מס.
-אישור על ניהול ספרים. אישור זה נדרש על-פי חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ח-1976, בעסקאות עם גופים מסוימים, כגון המדינה וחברות ציבוריות. ללא אישור זה גופים, המנויים בחוק לא יתקשרו עם העוסק הפטור.
על פעילותו השוטפת הוא מחויב לנהל ספרי הנהלת חשבונות ולדווח לרשויות בדרכים הבאות:
-על העוסק הפטור להוציא חשבוניות או קבלות ולשם כך עליו להצטייד בפנקס חשבוניות או קבלות שהוא יכול להדפיס בבית דפוס, או לרכוש בחנות כלי כתיבה.
-ניהול ספר תשלומים תקבולים במהלך השנה ורישום ההכנסות וההוצאות במהלך הפעילות השוטף. (הכנסות חודשיות למול הוצאות, יש לרשום את מספר הקבלה, וניתן לרכוש בחנויות לכלי כתיבה)
-חובת דיווח ותשלום מקדמה דו-חודשית למס הכנסה של אחוז מסוים מההכנסות בחודשיים שעברו (גם אם לא היו הכנסות באותן חודשיים, יש לדווח על הכנסה אפס). יש למלא את פנקס המקדמות (אותו מקבלים בתחילת השנה ממס הכנסה) אחת לחודשיים על פי ההכנסות. להפחית את הניכויים שהיו באותם החודשים ולשלם לפי האחוז שנקבע על ידי מס הכנסה, עד ל־15 בחודש.
-חובת דיווח ותשלום לביטוח הלאומי באמצעות מקדמה דו-חודשית קבועה, שנקבעת בשיערוך בזמן פתיחת התיק. (בביטוח הלאומי קיימות שתי מדרגות מס בלבד).
יש לציין כי הגדרת "עצמאי" במוסד לביטוח לאומי אינה חופפת להגדרת "עוסק פטור" במע"מ וישנם מצבים בהם עוסקים פטורים אינם נחשבים כעצמאים מבחינת המוסד לביטוח לאומי ואינם חייבים בדיווח דו חודשי על הכנסתם לביטוח הלאומי.
בסוף כל שנת מס, על העוסק הפטור לדווח את הדיווחים הבאים:
-דיווח חד-פעמי למע"מ על גובה מחזור העסקאות השנתי. יש למלא את גובה ההכנסה השנתי באישור שנשלח בדואר על ידי מע"מ, הדיווח הוא עד 31 בינואר של השנה הבאה. במקרה שגובה העסקאות חורג מהתקרה, העוסק יהפוך בשנה שלאחר מכן לעוסק מורשה על כל המשתמע מכך, או ישלם מע"מ על סכום העסקאות שמעל התקרה אם המחזור החורג הוא חד-פעמי. את הדיווח למע"מ יש לבצע עד לסוף ינואר.
-מילוי דוח שנתי של הכנסות והוצאות למס הכנסה. יש למלא את הטופס המיוחד לדיווח עם כל הנספחים הנדרשים. במידה והעוסק הפטור מועסק גם כשכיר, יש לכלול את האישורים על תשלומי השכר (טופסי 106). אם לעוסק הפטור יש בן או בת זוג, יש לכלול גם את הכנסות בן הזוג בדיווח למס הכנסה. דיווח זה יש לדווח עד סוף אפריל.
-פעם בחמש שנים יש לדווח על כל הרכוש שנצבר, על פי דרישת מס הכנסה (הצהרת הון).
מעבר לניהול ספרי החשבונות, העוסק הפטור חייב בשמירתם של המסמכים הנוגעים לפעילות העסק, קבלות, הוצאות, אישורי ניכוי מס, טופסי 106 במידה והעוסק הפטור עובד גם כשכיר, אישורי תרומות, אישורים על הפקדות לקופות גמל וקרנות השתלמות. העוסק הפטור (ככל בעל עסק הרשום כעצמאי במס הכנסה), מחויב בשמירת ספרי הנח"ש והמסמכים הנוגעים לפעילות העסק לתקופה של שבע שנים. מומלץ שלא לאחר בהגשת הדיווחים כדי שלא לשלם קנסות מיותרים.
עוסק פטור יכול לנהל את היבטי הדיווח הקשורים לרשויות המס בעצמו, לקבל ייעוץ והדרכה לגבי מילוי הדוח השנתי בלשכות של משרדי מס הכנסה ולהיעזר בחוברות ההדרכה המוצאות על ידי רשות המיסים מדי שנה. לעתים כדאי ורצוי להיוועץ ברואה חשבון או ביועץ מס במילוי הדיווח השנתי וההתנהלות הכללית. השימוש ביועץ מס כאיש מקצוע המתווך בין העוסק לבין שלטונות המס, יכול לייעל את ההתנהלות מול רשויות המס ומאפשר למצות את מלוא זכויות הנישום.
(ויקיפדיה)