פשוט מדהים!!!

הוא היה אומר

משתמש מקצוען
אני חייב לשתף!
היום היה היום האחרון ללימודים.
החלטתי בשיעור האחרון שלי לבקש מהילדים הערכה אמיתית עליי - המורה שלהם.
אין לכם מושג מה זה עשה.
מכיון שאין לילדים כבר אינטרסים, כי השנה הגמרה,
הם פשוט אמרו לי את האמת.
מה באמת טוב להם.
מה באמת לא טוב להם.
יש כל כך הרבה מה ללמוד מהשיחה איתם, ואי אפשר לכתוב בלי סוף.
אבל רק דבר אחד לשם ההמחשה.
כל השנה הילדים רבו איתי על הענין של לצאת לשתות ולשירותים באמצע השיעור.
אני החלתי בכיתה כלל שאין יציאות לשירותים ולשתות באמצע השיעור.
והם כל השנה רבו איתי על זה.
היום, בכנות גמורה הם אמרו לי שאני צודק. שזה מפריע באמת היציאות האלה.
כשהילדים אמיתיים איתנו, הם פשוט נפלאים.
 

הוא היה אומר

משתמש מקצוען
בני כמה הם?
נשמע לי ממש קשה לאסור על לא לצאת לשירותים ולא לשתות.
בתור מבוגר לא הייתי עומדת בזה.
סורי אם הרסתי לך את האופוריה
תרשי לי לא להסכים איתך.
מדובר על ילדים בכיתה ו'.
אבל גם ילדים בכיתה א' מסוגלים, בקלות רבה לדעתי, להתרגל לכך שבסוף ההפסקה הולכים להתפנות וממלאים את הבקבוק.
ובמשך שלושת רבעי שעה לא יוצאים.
לא רק שזה לא נורא, זה אפילו בריא לנפש הסדר הזה.
הנהגתי את זה בכיתה מנסיון.
הריכוז יותר טוב. ההשתתפות ושיתוף הפעולה.
אתם יכולים לנסות בעצמכם.
 

נוד ניקית

משתמש מקצוען
ובמשך שלושת רבעי שעה לא יוצאים.
לא רק שזה לא נורא, זה אפילו בריא לנפש הסדר הזה.
נכון לגמרי.
כמו שלפני נסיעה מתארגנים כי יודעים שאין אופציה אחרת כך גם בשיעור.
זה מלמד הרבה מימנויות כמו אחריות, ארגון ,תכנון מראש, חשיבה כמה צעדים קדימה ומחשל!
 

הוא היה אומר

משתמש מקצוען
אני חייב לשתף!
היום היה היום האחרון ללימודים.
החלטתי בשיעור האחרון שלי לבקש מהילדים הערכה אמיתית עליי - המורה שלהם.
אין לכם מושג מה זה עשה.
מכיון שאין לילדים כבר אינטרסים, כי השנה הגמרה,
הם פשוט אמרו לי את האמת.
מה באמת טוב להם.
מה באמת לא טוב להם.
יש כל כך הרבה מה ללמוד מהשיחה איתם, ואי אפשר לכתוב בלי סוף.
אבל רק דבר אחד לשם ההמחשה.
כל השנה הילדים רבו איתי על הענין של לצאת לשתות ולשירותים באמצע השיעור.
אני החלתי בכיתה כלל שאין יציאות לשירותים ולשתות באמצע השיעור.
והם כל השנה רבו איתי על זה.
היום, בכנות גמורה הם אמרו לי שאני צודק. שזה מפריע באמת היציאות האלה.
כשהילדים אמיתיים איתנו, הם פשוט נפלאים.
מסכימה עם כל מילה.
כישורי חיים הם המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לילדים
מכיון שנראה שזה מעניין אתכם, הנה עוד טעימה מהשיעור המדובר.
אני טיפוס שמעדיף להאמין לתלמידים שלי מאשר כל הזמן לבדוק אם הם "עובדים" עליי, מתוך תקוה שעצם האמון בהם יגרום להם להתנהג איתי ביושרה.
[ אגב, זה עובד מצוין.
עוד אגב, רוב הקולגות שלי לא כמוני בענין הזה]
ביקשתי בשיעור האחרון מהם פידבקים עליי כמורה,
אחד מהדברים הראשונים שהם אמרו לי זה הענין של האמון: "המורה מאמין לנו", "המורה סומך עלינו שנגיד את האמת",
זה באמת נכון. אם שאלתי ילד שאיחר לשיעור למה איחר והא ענה לי: כאב לי הבטן, אני האמנתי לו. וכד'.
כששאלתי אותם: "האם באמת תמיד אמרתם לי את האמת?"
תשובתם היתה פה אחד: "כן".
תבינו, זה היה השיעור האחרון, דיברנו בפתיחות גדולה.
ברור לי שהם דיברו בכנות וזה נורא ריגש אותי לשמוע שילדים בטבע שלהם הם אמיתיים.
הם שמחים שנותנים בהם אמון והם גומלים בהתאם. הם פשוט נהיים אמיתיים.
זהו.
 

Hola!

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
איור וציור מקצועי
אני חייב לשתף!
היום היה היום האחרון ללימודים.
החלטתי בשיעור האחרון שלי לבקש מהילדים הערכה אמיתית עליי - המורה שלהם.
אין לכם מושג מה זה עשה.
מכיון שאין לילדים כבר אינטרסים, כי השנה הגמרה,
הם פשוט אמרו לי את האמת.
מה באמת טוב להם.
מה באמת לא טוב להם.
יש כל כך הרבה מה ללמוד מהשיחה איתם, ואי אפשר לכתוב בלי סוף.
אבל רק דבר אחד לשם ההמחשה.
כל השנה הילדים רבו איתי על הענין של לצאת לשתות ולשירותים באמצע השיעור.
אני החלתי בכיתה כלל שאין יציאות לשירותים ולשתות באמצע השיעור.
והם כל השנה רבו איתי על זה.
היום, בכנות גמורה הם אמרו לי שאני צודק. שזה מפריע באמת היציאות האלה.
כשהילדים אמיתיים איתנו, הם פשוט נפלאים.
מכיון שנראה שזה מעניין אתכם, הנה עוד טעימה מהשיעור המדובר.
אני טיפוס שמעדיף להאמין לתלמידים שלי מאשר כל הזמן לבדוק אם הם "עובדים" עליי, מתוך תקוה שעצם האמון בהם יגרום להם להתנהג איתי ביושרה.
[ אגב, זה עובד מצוין.
עוד אגב, רוב הקולגות שלי לא כמוני בענין הזה]
ביקשתי בשיעור האחרון מהם פידבקים עליי כמורה,
אחד מהדברים הראשונים שהם אמרו לי זה הענין של האמון: "המורה מאמין לנו", "המורה סומך עלינו שנגיד את האמת",
זה באמת נכון. אם שאלתי ילד שאיחר לשיעור למה איחר והא ענה לי: כאב לי הבטן, אני האמנתי לו. וכד'.
כששאלתי אותם: "האם באמת תמיד אמרתם לי את האמת?"
תשובתם היתה פה אחד: "כן".
תבינו, זה היה השיעור האחרון, דיברנו בפתיחות גדולה.
ברור לי שהם דיברו בכנות וזה נורא ריגש אותי לשמוע שילדים בטבע שלהם הם אמיתיים.
הם שמחים שנותנים בהם אמון והם גומלים בהתאם. הם פשוט נהיים אמיתיים.
זהו.
יישר כח!
תשתפו עוד. זה שיעור עבורנו איך לנהוג בילדים שלנו.
תודה לכם!
 

הוא היה אומר

משתמש מקצוען
יישר כח!
תשתפו עוד. זה שיעור עבורנו איך לנהוג בילדים שלנו.
תודה לכם!
עוד שיתוף מהשיעור המדובר.
שוב, להזכירכם, הילדים דיברו בלי כפפות, הם פשוט דיברו מה שיש להם על הלב - בהנחייתי.
במהלך השנה הם אמרו לי הרבה פעמים שהם מאד אהבו את הרב'ה של כיתה ד' - הרב מנדלוביץ (שם בדוי כמובן).
ביקשתי מהם בשיעור הזה שיחשבו קצת ויאמרו לי למה הם מאד אהבו את הרב מנדלוביץ.
הם הרהרו בקול והעלו אפשרויות, אולי המבצעים שהיה עושה, הפרסים שהיה מחלק וכולי, עד שאחד הילדים אמר: "הוא היה מתעניין בנו", ואז הזיק בעינים התעורר לכולם.
וילד אחד הסביר לי בשם כולם.
כשהרב מנדלוביץ היה רואה ילד עצבני או עצוב הוא לא היה כועס עליו. הוא היה קורא לו החוצה ומתעניין מה קרה, שואל לרגשותיו, נותן לו 5 ש"ח ושולח אותו לקנות לעצמו ארטיק אחרי הלימודים, נותן לו כל מיני תפקידים כדי לשמח אותו.
כל הילדים הסבירו כל אחד בתורו כמה שזה היה נוגע לליבם ומרגיע אותם, וזה מה שגרם להם לאהוב אותו ולזכור אותו גם בשנים הבאות.
ילד אחד - מאד מפותח רגשית, אגב - סיכם עם לחלוחית קטנה בעינים: "הרב מנדלוביץ לא רק אמר שהוא אוהב אותנו, הוא באמת אהב אותנו".
אמרתי לכם כבר שילדים הם אמיתיים?
 

הוא היה אומר

משתמש מקצוען
מדהים!
נשמח לעוד.
הנה עוד משהוא, אבל טיפה יותר מתאים למורים.
בתחילת השיעור המדובר, ביקשתי מהם פידבק עליי כמלמד.
תשמעו משהוא מדהים.
אני בתחילת השנה לימדתי את החומר בצורה פרונטלית. כלומר, הרציתי והסברתי וקראתי את הגמרא ועניתי על שאלות. בקיצור, למידה רגילה.
תוך כדי השנה שמעתי הרצאות במכון בו אני לומד הוראה, על "למידה והוראה משמעותית".
[הפניה לאשכול אחר שפתחתי בענין: https://www.prog.co.il/threads/למידה-והוראה-משמעותית.468513/ ].
זה בעצם למידה בשיתוף התלמידים. למשל, אם הגמרא שואלת שאלה, אז לעורר את התלמידים לשאול את השאלה הזו לבד. באמצעות גירוי כגון סיפור, או שאלה פרובוקטיבית. אין כאן מקום להאריך, אבל בגדול זו למידה הרבה יותר "עם" התלמידים, מאשר "אל" התלמידים.
זה היה נורא יעיל, במיוחד עם התלמידים החלשים בכיתה.
זה עורר אותם ופתח אותם מאד ללימוד.
נחזור לשיעור שלנו.
כשביקשתי פידבקים עליי כמורה, קם התלמיד הכי חלש בכיתה והחמיא לי על צורת הלמידה הזו.
הוא אמר את זה כמובן בלשון שלו: "מאז שהרב (אני כאילו) התחיל ללמד בצורה הזאת עם השאלות לכל הכיתה והסיפורים, ושהרב מקשיב למה שאנחנו אומרים, היה הרבה יותר מעניין, ואני הבנתי יותר טוב."
כששאלתי אותו מה לדעתו היה שונה, תשמעו מה הוא אמר: "הרגשתי שהדברים קשורים אליי וזה לא רק משהוא שהיה בזמן של הגמרא".
היו לי דמעות בעינים.
שווה לכם לברר על השיטה הזו. היא מדהימה. אני לא מספיק יודע אותה לצערי.
 

פרפר סגול

משתמש מקצוען
כל השנה הילדים רבו איתי על הענין של לצאת לשתות ולשירותים באמצע השיעור.
אני החלתי בכיתה כלל שאין יציאות לשירותים ולשתות באמצע השיעור.
והם כל השנה רבו איתי על זה.
חולקת.
בעיני זה ורא ואיום לשלול יציאה לשרותים וכבר קרו מקרים...
לא ראיתי שתלמידים מנצלים זאת לרעה.
ע"ע ריצ' לאבוי- צרכים בסיסים!!
 

הוא היה אומר

משתמש מקצוען
חולקת.
בעיני זה ורא ואיום לשלול יציאה לשרותים וכבר קרו מקרים...
לא ראיתי שתלמידים מנצלים זאת לרעה.
ע"ע ריצ' לאבוי- צרכים בסיסים!!
הרשי לי לנחש. או שאת לא מורה, או שאת מורה לכיתה גבוהה במיוחד.
כי אני מעולם לא ראיתי שתלמידים לא ניצלו את זה.
אגב, לא מתוך חוצפה או משהוא כזה.
קשה להם לשבת כל השיעור והם רוצים טיפה לצאת. נורמלי.
רק שזה נורא מפריע למהלך השיעור.
 

פרפר סגול

משתמש מקצוען
הניחוש לא נכון.
קודם כל- לגיטימי בעיני הצורך להתאורר.
שנית, בהרבה בתיה"ס בהפסקה- לא כל כך קל להגיע לשרותים- תורות וצפיפות
והדבר החשוב מכל בעיני- שזה צורך בסיסי ובמקרה שח"ו תקרה פאשלה- הבושות והעגמ"נ הם לעד.
אז ברור שצריך לעשות את זה בצורה חכמה, לדוג' אני לא מאשרת יציאה של 2 בו זמנית, ואם הבקשה היא מיד לאחר ההפסקה אני מבקשת בעדינות לדאוג לכך שלא יחזור על עצמו, אבל עקרונית אני מאשרת לצאת, גם אם יהיו חלק שינצלו את זה...
 

פְּרוֹגְלַיין

מבחר הקורסים המקצועיים של פרוג באונליין!

לוח אירועים

למעלה