אסטרטגיה פרסום במיילים

[רות גולדבלט]

אלא כפלטפורמה שיווקית אפשרית בציבור שלנו.

היא אפשרית וזה תלוי איך היא תתנהל.

 

[מיכל ב']

את מאמינה לזה?
עוד לא ראיתי שמחירי הפאות ירדו מאז שהפאניות גילו את המייל שלי...
זה כלי נוסף לפרסום, המדיה הכתובה עדיין תמיד תהיה החזקה והיקרה.

בסופו של דבר, כשהמס על המכוניות יורד,
שוק יד השניה יורד, וגם יד ראשונה.

אני לא מבינה בענייני שווקים,
את זה יגידו מומחים ממני.

אגב, ראיתי מודעה היום שמישהי פרסמה שהיא ומוכרת משהו ללא פערי פרסום ותיווך.
ראיתי את המודעה מפורסמת באחד העלונים וחייכתי לעצמי

 

[מיכל ב']

את מאמינה לזה?
עוד לא ראיתי שמחירי הפאות ירדו מאז שהפאניות גילו את המייל שלי...
זה כלי נוסף לפרסום, המדיה הכתובה עדיין תמיד תהיה החזקה והיקרה.

כתבת לי באישי:
את אומרת לי
תני לאנשים לפוצץ לך את המייל כדי להוזיל להם את עלות הפרסום
ובסופו של דבר תקני פאה יותר בזול
כי הפאנית חסכה את המודעה בבתוך המשפחה?

וכתבתי לך:
ולמה את לא מתרעמת על בתוך?
שמפוצצים לך את עיתוני החג בפרסומות,
ובמקום לקרוא בניחותא כתבות,
את קוראת שיווק?
ועדין ממשיכה לקנות אותם?
כי את מבינה שזה מה שמאפשר לך לקרוא עיתון מושקע, נכון?בקטנה זה אינטרס שלך.

 

[קופירייטה]

היא הצליחה להרוויח מזה או לא?

בעייני השורה סופית היא לא להרוויח או להרוויח,
אלא להרוויח בהגינות.

 

[efrat1]

וכתבתי לך:
ולמה את לא מתרעמת על בתוך?
שמפוצצים לך את עיתוני החג בפרסומות,
ובמקום לקרוא בניחותא כתבות,
את קוראת שיווק?
ועדין ממשיכה לקנות אותם?
כי את מבינה שזה מה שמאפשר לך לקרוא עיתון מושקע, נכון?בקטנה זה אינטרס שלך.

מה ההשוואה בכלל???

עיתון משפחה יש לי בחירה אם לקנות או לא.
אבל מיילים אין לי בחירה או שליטה
אנשים פשוט שולחים

 

[מיכל ב']

בעייני השורה סופית היא לא להרוויח או להרוויח,
אלא להרוויח בהגינות.

מה לא הוגן כאן?
למה הוגן לי לפרסם מודעה בבתוך,
שאנשים שילמו כסף כדי לקרוא בשבת סיפור של דבורי רנד,
ועליהם לדפדף מלא עמודים,
רק כי החלטתי לפרסם שם.
זה הוגן?

את אומרת שכאן אנשים מודעים,
והם יודעים שמשםחה מפרסם ולוקחים בחשבון.
וזה טיעון מובן.
אולכן אני אומרת שאם נבין שגם המיילים ישמשו ככלי שיווקי,
ואנחנו נרוויח ערכים (לא רוחניים) על הדרך, נבין שזה הוגן באותה מידה.
רק נפתח את האופציה.

אגב אני מדברת כאן ברמה תאורטית.
לדון על הנושא מכל הכיוונים.
גם אני מסתפקת בעניין ואין לי דעה מוכרעת.
לכן אשמח לדון עליו, כדי לגבש לעצמי דעה.

 

[מיכל ב']

מה ההשוואה בכלל???

עיתון משפחה יש לי בחירה אם לקנות או לא.
אבל מיילים אין לי בחירה או שליטה
אנשים פשוט שולחים

אז עניתי לך למטה לפני שראיתי מה שכתבת.

(ועל מיילים את לא משלמת לקרוא תוכן ועל משפחה כן).

 

[לאלה]

השאלה אם פרסום במייל עובד או לא הוא בדיוק כמו השאלה אם פרסום שלילי זה טוב או רע לעסק.

ה"חברות" ששולחות לי כאחת מ19 נשים הן חברות שנפגשתי איתן פנים אל פנים פעם אחרונה בגן חנה.

ודבר אחרון -
ההגרלות הן פיקטיביות לחלוטין. זכיתי 3 פעמים בהגרלות המטופשות ההן, על חבילת יופי וחבילת צילומים וחבילת טיטולים. וחוץ מהמייל שאני אני הזוכה המאושרת ומאות מיילים של פרסומות על העסק ההוא לא קיבלתי כלום.

(וסליחה מראש אם הייתי תוקפנית מידי זה פשוט מחרפן אותי)

 

[efrat1]

השאלה אם פרסום במייל עובד או לא הוא בדיוק כמו השאלה אם פרסום שלילי זה טוב או רע לעסק.

ה"חברות" ששולחות לי כאחת מ19 נשים הן חברות שנפגשתי איתן פנים אל פנים פעם אחרונה בגן חנה.

ודבר אחרון -
ההגרלות הן פיקטיביות לחלוטין. זכיתי 3 פעמים בהגרלות המטופשות ההן, על חבילת יופי וחבילת צילומים וחבילת טיטולים. וחוץ מהמייל שאני אני הזוכה המאושרת ומאות מיילים של פרסומות על העסק ההוא לא קיבלתי כלום.

(וסליחה מראש אם הייתי תוקפנית מידי זה פשוט מחרפן אותי)

תשלחי מייל לבעלת העסק שאת עדיין מחכה לפרס, ותכתבי את 19 החברות הנ"ל.
ככה תרוויחי 2 ציפורים במכה אחת.

 

[רחל סרולוביץ]

מה לא הוגן כאן?

הבדל פשוט.
המייל האישי שלי אינו ציבורי.
כשקוקה קולה מפרסמת היא מפרסמת במרחב ציבורי, בעיתון שבחרתי לקנות, בפלייר שבחרתי לקחת.
זה כמו שמחלקי הפליירים ילחצו על ידית דלת ביתי, יכנסו אל הסלון ויניחו לי פלייר על השולחן.

כמדומני רחלי סרולוביץ המחברת

כתבתי משהו דומה לאחרונה שהופץ בכמה פלטפורמות,
אם תרצו אעלה כאן שוב.
סיכון בולט שקיים לשיטת השיווק הזו-
הרבה מאד אנשים שמקבלים פרסומים שלא ברצונם פשוט מגדירים אותם כספאם,
זה קל ונגיש יותר מלחפש את האותיות הקטנות של הסר מרשימת התפוצה, להיכנס לדף היעודי, להחליט שלא מתחרטים ולאשר הסרה.
מה שגורם להרבה מאד כתובות מייל עסקיות להיכנס לרשימה שחורה.

 

[מיכל ב']

מה שגורם להרבה מאד כתובות מייל עסקיות להיכנס לרשימה שחורה.

עם זה אפשר להסתדר.
א. באמצעות מייל שפותחים לצורך אותו פרסום.
ב. משלוח חד פעמי עם אפשרות אוטומטית של הסרה למטה. וכך אנשים לוחצים על הסרה, במקום ללחוץ על ספאם.

 

[רחל סרולוביץ]

ב. משלוח חד פעמי עם אפשרות אוטומטית של הסרה למטה. וכך אנשים לוחצים על הסרה, במקום ללחוץ על ספאם.

הוא אשר כתבתי:

זה קל ונגיש יותר מלחפש את האותיות הקטנות של הסר מרשימת התפוצה, להיכנס לדף היעודי, להחליט שלא מתחרטים ולאשר הסרה.

 

[ציפס קידס]

זה קל ונגיש יותר מלחפש את האותיות הקטנות של הסר מרשימת התפוצה, להיכנס לדף היעודי, להחליט שלא מתחרטים ולאשר הסרה.

וגם יש מדוורים שמדווחים בכוונה כספאם כדי להוריד את ערכו של המפרסם בגוגל
נקודה שצריכה להלקח בחשבון על ידי המפרסם

 

[קופירייטה]

מה לא הוגן כאן?
למה הוגן לי לפרסם מודעה בבתוך,
שאנשים שילמו כסף כדי לקרוא בשבת סיפור של דבורי רנד,
ועליהם לדפדף מלא עמודים,
רק כי החלטתי לפרסם שם.
זה הוגן?

לא הוגן
כי יש חוק שאסור לדוור ספאם,
ואין חוק שאוסר על פרסומות בפלטפורמות אחרות.
לא משנה מה הפילוסופיה של זה,
לעבור על חוק שנועד להגן על צרכן זה לא הוגן.

לא הוגן
כי המייל הוא מרחב אישי,
ועיתון הוא מרחב ציבורי
ופלישה למרחב אישי כדי לייצר פרסום זה לא הוגן.

לא הוגן
כי המפרסם עושה שימוש ציני בעובדה שלחברות שלי יש את המייל שלי,
ולו אין.
ויהיה לי לא נעים להתחיל לריב איתם,
בגלל שהם מתווכות לו את הדטא הזו.
ולהשתמש במרקמים אנושיים עדינים, של אנשים שלאט קשורים אלייך משום כיוון, רק כדי לקדם את העסק שלך זה לא הוגן.

אגב,
הדטא הזו לא מיועדת כדי לייצר מכירות,
אלא כדי לבנות תדמית, באמצעות רשימות תפוצה וכו'.
זו דרך מוזרה זו. לבנות תדמית בצורה של להוזיל אותה.

 

[מיכל ב']

מסכימה איתך בגדול.
אבל אני בעד לחשוב האם אפשרי בכל זאת לפתוח את המייל למרחב הציבורי,
וזאת כדי להרוויח פלטפורמה נוספת שימושית.
בקיצ' לעשות סוויצ' בראש.
אולי עם הגדרות וכללים, כדי שלא תהיה הפצצה או היסחפות.
לי אגב, יש מייל מקצועי שעליו אני שומרת בקנאות מפני ספאם.
ומייל שני- שאני מקבלת בו פרסומים וכו, וגם קוראת מעת לעת מה שמעניין אטתי.
כך אני שומרת על המרחב האישי, וגם נהנית לקרוא פרסומים, תפוצות, והצעות יעול..

 

[רות גולדבלט]

ברשותכם אני מעלה מאמר שכתבתי עם סיפור אמיתי על תחושת הרדיפה שהשיווק הזה גורם https://www.prog.co.il/articles/בכמה-מילים-למכור-את-נשמתי-למכירות.690/

 

[efrat1]

ברשותכם אני מעלה מאמר שכתבתי עם סיפור אמיתי על תחושת הרדיפה שהשיווק הזה גורם https://www.prog.co.il/articles/בכמה-מילים-למכור-את-נשמתי-למכירות.690/

ממש ככה.
אני יכולה להדביק ציטוטים מהמייל שלי...

 

[כנפיים]

אולי עם הגדרות וכללים, כדי שלא תהיה הפצצה או היסחפות.
לי אגב, יש מייל מקצועי שעליו אני שומרת בקנאות מפני ספאם.

אם החוק לא עומד מול המדוורות במייל, חוקים וכללים יעזרו???
ואגב, גם על הצעה להגרלה אפשר לדווח על ספאם.
מייל שאינו בוודאות גמורה ספאם, הוא רק כזה שנותן ערך אמיתי באותו המייל שבו מפרסמים, לא סיכויים כלשהם להגיע אל האושר.


וזו לשון החוק:

הכלל: החוק אוסר על משלוח דברי פרסומת לנמען, בכל אמצעי תקשורת (מייל, פקס, הודעות SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי) ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען .

היוצא מהכלל: אין צורך בהסכמה מראש של הנמען אם בעת רכישת מוצר או שירות הנמען מסר את הפרטים שלו, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שלו ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת מסוג דומה לזה שנרכש, ונתן לנמען הזדמנות לסרב למשלוח דברי פרסומת.

 

[רות גולדבלט]

אם החוק לא עומד מול המדוורות במייל, חוקים וכללים יעזרו???
ואגב, גם על הצעה להגרלה אפשר לדווח על ספאם.
מייל שאינו בוודאות גמורה ספאם, הוא רק כזה שנותן ערך אמיתי באותו המייל שבו מפרסמים, לא סיכויים כלשהם להגיע אל האושר.


וזו לשון החוק:

הכלל: החוק אוסר על משלוח דברי פרסומת לנמען, בכל אמצעי תקשורת (מייל, פקס, הודעות SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי) ללא הסכמה מפורשת מראש של הנמען .

היוצא מהכלל: אין צורך בהסכמה מראש של הנמען אם בעת רכישת מוצר או שירות הנמען מסר את הפרטים שלו, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שלו ישמשו לצורך משלוח דברי פרסומת מסוג דומה לזה שנרכש, ונתן לנמען הזדמנות לסרב למשלוח דברי פרסומת.

עד כדי כך?
וואו.

 

[כנפיים]

מסכימה איתך בגדול.
אבל אני בעד לחשוב האם אפשרי בכל זאת לפתוח את המייל למרחב הציבורי,
וזאת כדי להרוויח פלטפורמה נוספת שימושית.

זה מעניין.
את מדברת בנשימה אחת על המפרסם ועל הנמענים כאילו הם יחידה אחת בעלת אותם אינטרסים.
לפתוח את המייל למרחב הציבורי- זאת יצטרך לעשות הנמען בטובו, למה?
כדי שמי ירוויח "פלטפורמה נוספת שימושית"? המפרסם!

לי אגב, יש מייל מקצועי שעליו אני שומרת בקנאות מפני ספאם.
ומייל שני- שאני מקבלת בו פרסומים וכו, וגם קוראת מעת לעת מה שמעניין אטתי.
כך אני שומרת על המרחב האישי, וגם נהנית לקרוא פרסומים, תפוצות, והצעות יעול..

גם כאן יש ערבוב בין הצדדים.
זכותו של כל יחיד להחליט אם לחשוף את עצמו לפרסומים. אם ע"י קניית עיתון שהוא יודע שמכיל כאלו, אם ע"י מתן כתובת הדואר או המייל שלו לעסקים וחנויות כדי שידוורו לו פרסומות.
אין זכות לאף בעל עסק להאכיל אי מי בפרסומים שלא במרחב הציבורי.