פסיק לפני סוגריים

[yonatanr]

כשפותחים סוגריים בסיום משפט, מניחים פסיק לפניו, או רק אחריו?

 

[מ"ם]

אם זה בסיום המשפט אז תהיה בסוף נקודה, לא פסיק.

(ורק אחריו)

 

[מ. י. פרצמן]

שאלת השאלות.
גדולי עולם הדקדוק עדיין מתקוטטים בקושיה הרת הגורל הזו, ועוד לא נפלה ההכרעה.
עד שתיפול, המודרנים טוענים את הוריאציה החדשנית: הנקודה או הפסיק באים אחרי המרכאות. ("XXX".)
הישנים והמסורתיים טוענים את הוריאציה הנושנה, הנקודה או הפסיק באים לפני המרכאות. ("XXX.")

אך לפי כל הדעות, במקרה שסימן הפיסוק הוא חלק מתוך הציטוט עצמו, סימן הפיסוק יבוא בתוך המרכאות.
("אני לא יכול..." הוא התנצל.)
("למה את אומרת כך?" שאלה.)

עריכה: עכשיו אני רואה את ההודעות באשכול הסמוך המדברות על הנושא. אפשר לפנות לשם
https://www.prog.co.il/threads/האם-זו-סיומת-נכונה-למשפט.462075/

 

[ישיר]

שאלת השאלות.
גדולי עולם הדקדוק עדיין מתקוטטים בקושיה הרת הגורל הזו, ועוד לא נפלה ההכרעה.
עד שתיפול, המודרנים טוענים את הוריאציה החדשנית: הנקודה או הפסיק באים אחרי המרכאות. ("XXX".)
הישנים והמסורתיים טוענים את הוריאציה הנושנה, הנקודה או הפסיק באים לפני המרכאות. ("XXX.")

אך לפי כל הדעות, במקרה שסימן הפיסוק הוא חלק מתוך הציטוט עצמו, סימן הפיסוק יבוא בתוך המרכאות.
("אני לא יכול..." הוא התנצל.)
("למה את אומרת כך?" שאלה.)

עריכה: עכשיו אני רואה את ההודעות באשכול הסמוך המדברות על הנושא. אפשר לפנות לשם
https://www.prog.co.il/threads/האם-זו-סיומת-נכונה-למשפט.462075/

נדמה שפספסת את תוכן השאלה. לא דובר כלל על מרכאות אלא על סוגריים (כמו זה למשל).

 

[מ. י. פרצמן]

נכון, תודה.
בתשובה לשאלת הסוגריים, זה תלוי אם הנקודה באה לסגור את המשפט כולו, או רק את המשפט שבתוך הסוגריים.
דוגמה א:
זהו משפט אחד. (וזהו משפט שני.)
דוגמה ב:
זהו משפט אחד, (וזהו משפט שני).
כלומר, לפי ההיגיון: האם סימן הפיסוק קשור לטקסט שבתוך הסוגריים, או לטקסט שגם מחוץ לסוגריים.

 

[ישיר]

נכון, תודה.
בתשובה לשאלת הסוגריים, זה תלוי אם הנקודה באה לסגור את המשפט כולו, או רק את המשפט שבתוך הסוגריים.
דוגמה א:
זהו משפט אחד. (וזהו משפט שני.)
דוגמה ב:
זהו משפט אחד, (וזהו משפט שני).
כלומר, לפי ההיגיון: האם סימן הפיסוק קשור לטקסט שבתוך הסוגריים, או לטקסט שגם מחוץ לסוגריים.

ובמחילה שוב: לפי הבנתי, השאלה היתה על הפסיק/נקודה שלפני פתיחת הסוגריים ולא על הנקודה שבסוף כל המשפט. דהיינו:
האם כותבים כך:
נסעתי אתמול לירושלים (למרות שכבר נסעתי לשם בשבוע שעבר).
או כך:
נסעתי אתמול לירושלים. (למרות שכבר נסעתי לשם בשבוע שעבר).

ההבדל הוא בנקודה שאחרי "לירושלים".
(ואני מבין שחלה לכם הקבלה אוטומטית לאשכול המקביל, אבל באמת אלו שני נושאים נפרדים).

אישית, אני בד"כ לא שם נקודה/פסיק לפני סוגריים.

 

[חשמל]

לא יודע מה הכללים, אבל אני לא שם פסיק לפני סוגריים. זה נראה מיותר, כיון שכל הפסיק נועד כדי לחלק את המשפט, וכשיש סוגריים המשפט מתחלק מאיליו (בין החלק שלפני הסוגריים, לחלק שבתוכו).

 

[2u2]

בעיני מיותר כיון שהסוגריים יוצרים לקורא פסיק

 

[שני זאת אני :)]

זהו משפט אחד, (וזהו משפט שני).

ככה מפסקים את המשפט? זה לא עושה כל כך היגיון, כי אם לא נתייחס לסוגריים, יוצא פסיק ואחריו נקודה.

 

[שיקול דעת]

בעיני מיותר כיון שהסוגריים יוצרים לקורא פסיק

לדעתי זה לא נכון, כי הרבה פעמים מכניסים סוגריים מתוך משפט, אז אם אתה לא תכניס כאן פסיק, זה נראה כאילו משפט אחד שלם עם סוגריים.
בגדול, סוגריים דוקא משדרים לקורא משהו צדדי בתוך המשפט (אם אין פסיק לפני זה) ולא הפסק לשם הפסק.
ולכן לדעתי לא צריך להתייחס בכלל להסוגריים. כלומר, לכתוב בכללי פסיק ונקודה, לפי תוכן המשפט
המשפטים ומה שצריך לסגור סוגרים בלי קשר לסימני פסיק.
אולם לפי סדר המשפטים מגיע נקודה לפני הסוגריים בודאי צריך להכניס הנקודה האחרונה בתוך הסוגריים, כי הנקודה היא חלק מהמשפט המסוגר, כי הרי לפני כן כבר יש נקודה. משא"כ כשהסוגריים הוא חלק שני ממשפט, שאז הוכנס רק פסיק לפני הסוגריים, אז עדיין אין למשפט נקודה, אז הנקודה בסוף צריך להיות מחוץ לסוגריים, (וכאמור צריך להתייחס להסוגריים כחלק השני של המשפט והסוגריים רק מחילים עליהם חלות של צדדיות ואגב).

 

[אספרה]

מתוך כללי הפיסוק של האקדמיה:

א. אם משפט שלם העומד לעצמו מוקף סוגריים – סימן הפיסוק שלו יבוא בתוך הסוגריים. למשל:
(1) בתחום המינוח המקצועי יש צורך להבטיח שלעולם יתורגם מונח מסוים באותו האופן בכל מקום, שהרי שני תרגומים עלולים להטעות את השומע משל כאילו נתכוונו לשני עניינים. (למשל אם יכתוב פלוני על "עצרת האו"ם" ואלמוני על "האספה הכללית" של האו"ם, הקורא שאינו בקי עלול להניח שיש כאן שני מוסדות שונים.)

ב. כאשר הכתוב בין סוגריים מסתיים בסימן שאלה, בסימן קריאה או בשלוש נקודות, אין משמיטים את סימן הפיסוק הראוי לבוא לאחר הסוגריים. למשל:
(2) הלשון היא מעצם טבעה המוסד החברתי המשתנה במהירות רבה יותר ממוסדות חברתיים אחרים (ובייחוד הדברים אמורים בעברית בת זמננו!).

ג. אין שמים פסיק, נקודה ופסיק, קו מפריד או נקודתיים לפני סוגריים.