בעניין המובאות הרבות ממדרשים קרא את איגרת תימן...
באיגרת תימן הוא הביא כמה מדרשים ספציפיים, בשביל לנחם את יהודי תימן, שהיו מוכים וחבולים על ידי המוסלמים, ועל ידי משיחי השקר שצצו מפעם לפעם.
אך בענין ליקוט מדרשים בלי סיבה מסויימת, ראה את דבריו באיגרת תחיית המתים:
ואין ראוי שיחלוק אדם על ענינו אלא שיש עליהם ראיות שכליות
בפשוטי דרשות שראוי לאומרן בפני הנשים בבית האבל.
וראה גם את דבריו בהקדמתו לפירושו לפרק חלק:
וממה שאתה צריך לדעת שדברי חכמים עליהם השלום נחלקו בהם בני אדם לשלש כתות.
הכת הראשונה והם רוב אשר נפגשתי עמהם ואשר ראיתי חבוריהם ואשר שמעתי עליהם,
מבינים אותם כפשטם ואינם מסבירים אותם כלל, ונעשו אצלם כל הנמנעות מחוייבי המציאות, ולא עשו כן אלא מחמת סכלותם בחכמות וריחוקם מן המדעים, ואין בהם מן השלמות עד כדי שיתעוררו על כך מעצמם, ולא מצאו מעורר שיעוררם, ולכן חושבים הם שאין כונת חכמים בכל מאמריהם המחוכמים אלא מה שהבינו הם מהם, ושהם כפשוטם,
ואף על פי שיש בפשטי מקצת דבריהם מן הזרות עד כדי שאם תספרנו כפשטו להמון העם כל שכן ליחידיהם היו נדהמים בכך ואומרים היאך אפשר שיהא בעולם אדם שמדמה דברים אלו וחושב שהם דברים נכונים, וכל שכן שימצאו חן בעיניו. והכת הזו המסכנה רחמנות על סכלותם לפי שהם רוממו את החכמים לפי מחשבתם ואינם אלא משפילים אותם בתכלית השפלות ואינם מרגישים בכך,