פיטוטי ילדים...

מצב
הנושא נעול.

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
עוד אחד מצחיק למהדרין:
הגננת בגן הראשון לימדה על נטילת ידיים
ובנושא אחר על בשרי וחלבי
(קיבלה פתקים לכיורים:בשרי חלבי .וגם נטלה קטנה)

תקשיבו טוב הרבנית הצדקת הקטנה שואלת לפני כל אוכל וכל שטיפת ידיים מה היא הולכת לאכול בזמן הקרוב
וכל פעם אומרת ככה :
זה בשרי כי זה עוף ומברכים עליו שהכל -
אז צריך ליטול בכיור הבשרי.
וזה פרווה אז מותר ליטול איפה שרוצים
אז אני בוחרת בחלבי.
מחמירה גדולה.תודו.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
20190528_111505.jpg


אילה: ועכשיו העוגיה שלה בצורת ספינר...
(מתוך הספר מי ישמור על העוגיות שלי)
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
ערב, פנים. סלון-מטבח.

אימא (מטבח): הם שוב ברחו בלי לברך!

אבא (סלון): יוסי, בוא לברך ברכת המזון!!!

יוסי (צועק מהחדר): אבל בירכתי כבר!

חיה (מלשינה): הוא בירך כמו הפרצוף שלי...

אבא (צועק לחדר): חיה אומרת שבירכת יפה מאוד!!!
 

אפקטכתיב

משתמש מקצוען
אמא נכון בחג השבועות ,
אז אבא ישכח את הצרות שלו?

אמא: (מה דיברנו על צרות?מה דיברנו??
מסכנה הילדה ,אלו דברים היא שומעת בבית ומדמיינת...)

פותחים את ה"דף קשר" שהביאה מהגן:
"כשיושבים ישראל ועוסקים בשמחת התורה
הקב"ה אומר למלאכים שלו
ראו ראו בני חביבי
הם שוכחים מהצרות שלהם ועוסקים בתורה שלי"
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
בצהריים הילדה [4] רואה יצירה שלה שהושחתה בטושים על ידי התינוק.
ילדה: מי עשה את זה?
אמא: הטוש מאד רצה לצייר, אז הוא צייר על היצירה!
בערב אמא מגלה קשקושים בטוש על הרגל של הילדה.
אמא: מי עשה את זה?
ילדה: הטוש מאד רצה לצייר, אז הוא צייר על הרגל!
 

רחשי הלב

משתמש מקצוען
בצהריים הילדה [4] רואה יצירה שלה שהושחתה בטושים על ידי התינוק.
ילדה: מי עשה את זה?
אמא: הטוש מאד רצה לצייר, אז הוא צייר על היצירה!
בערב אמא מגלה קשקושים בטוש על הרגל של הילדה.
אמא: מי עשה את זה?
ילדה: הטוש מאד רצה לצייר, אז הוא צייר על הרגל!
לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פותחים את ה"דף קשר" שהביאה מהגן:
"כשיושבים ישראל ועוסקים בשמחת התורה
הקב"ה אומר למלאכים שלו
ראו ראו בני חביבי
הם שוכחים מהצרות שלהם ועוסקים בתורה שלי"

ואני תמיד חשבתי שמשתכחים הכוונה מצויים, נמצאים בתוך הצרות שלהם
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ואני תמיד חשבתי שמשתכחים הכוונה מצויים, נמצאים בתוך הצרות שלהם
ה'מדרש' הזה של 'כד יתבין ישראל' באמת בעייתי.
מאחר שבכלל אין מקור לפתגם זה, אפשר לכאורה לדון בו ולבקרו.
מתחילה לא מובן איך אחרי המילים 'כד יתבין ישראל ועסקין' בארמית, נכנס 'בשמחת התורה' שזה בלשון הקודש. היה צריך לומר 'ועסקין בחדוותא דאורייתא'.
ובכלל, מהו 'ועוסקים בשמחת התורה'?
אם הכוונה היא לכך שהתורה היא משמחת, היה לו לומר 'ועסקין באורייתא בחדוותא' או 'ועוסקים בשמחה בתורה', ומהו 'בשמחת התורה'?
ואם כוונתו לחג 'שמחת תורה' שנחוג בסיום חג הסוכות, הרי הוא מנהג שהתקבל בתקופה מאוחרת לקרוא כן לחגיגת סיום התורה ביום טוב שני של שמיני עצרת, וזה לא ממש מתאים למדרש קדום.
במכלול מובא שבזמן שמחת בית השואבה היה הגר''א אומר (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי". וא"כ מובן למה נאמר 'בשמחת' ולא 'בחדוותא', בגלל שזה חלק מהמושג 'בשמחת בית השואבה', אבל לא מובן מי החליט להפוך את זה ל'שמחת התורה'.
ובאמת המילה 'משתכחין' לא מתאימה בכלל, בארמית פירושה 'נמצאים', כמו ב'חבל על דאבדין ולא משתכחין', ואין לה שייכות ל'שכחה' שתרגומה הוא 'נשייה', כמו שתרגם אונקלוס 'ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו' 'ואנשייה'.
 

גולדברג.

מעצב גרפי
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
ה'מדרש' הזה של 'כד יתבין ישראל' באמת בעייתי.
מאחר שבכלל אין מקור לפתגם זה, אפשר לכאורה לדון בו ולבקרו.
מתחילה לא מובן איך אחרי המילים 'כד יתבין ישראל ועסקין' בארמית, נכנס 'בשמחת התורה' שזה בלשון הקודש. היה צריך לומר 'ועסקין בחדוותא דאורייתא'.
ובכלל, מהו 'ועוסקים בשמחת התורה'?
אם הכוונה היא לכך שהתורה היא משמחת, היה לו לומר 'ועסקין באורייתא בחדוותא' או 'ועוסקים בשמחה בתורה', ומהו 'בשמחת התורה'?
ואם כוונתו לחג 'שמחת תורה' שנחוג בסיום חג הסוכות, הרי הוא מנהג שהתקבל בתקופה מאוחרת לקרוא כן לחגיגת סיום התורה ביום טוב שני של שמיני עצרת, וזה לא ממש מתאים למדרש קדום.
במכלול מובא שבזמן שמחת בית השואבה היה הגר''א אומר (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי". וא"כ מובן למה נאמר 'בשמחת' ולא 'בחדוותא', בגלל שזה חלק מהמושג 'בשמחת בית השואבה', אבל לא מובן מי החליט להפוך את זה ל'שמחת התורה'.
ובאמת המילה 'משתכחין' לא מתאימה בכלל, בארמית פירושה 'נמצאים', כמו ב'חבל על דאבדין ולא משתכחין', ואין לה שייכות ל'שכחה' שתרגומה הוא 'נשייה', כמו שתרגם אונקלוס 'ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו' 'ואנשייה'.
לפני כ 350 שנה שרו שיר במילים דומות, ששם דוקא מובן המילים "בשמחת התורה", ויתכן שלקחו זאת משם.

"בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה
קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:
חזו בני חביבי, חזו בני חביבי
שהם משתכחים בצרותא דלהון
ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי".

מקור: המכלול.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לפני כ 350 שנה שרו שיר במילים דומות, ששם דוקא מובן המילים "בשמחת התורה", ויתכן שלקחו זאת משם.

"בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה
קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:
חזו בני חביבי, חזו בני חביבי
שהם משתכחים בצרותא דלהון
ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי".

מקור: המכלול.
במכלול מובא שיר זה בשם אברהם וואלט, ומצוין שם שהוא נולד ב-תקל''ב.
גם אם זה היה נכון, זה לפני 250 שנה.
הבעיה היא שזה לא נכון, והוא נולד ב-תרל"ב [1872] שזה סך הכל לפני כ-150 שנה, והוא נפטר בתרצ''ח.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכא

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:ב עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:ז יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:ח יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  1  פעמים

לוח מודעות

למעלה