פידבק - על חשבון אחרים???

מירי איצקוביץ

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
שאלה ממישהי קרובה:
אני עובדת כגננת בגיל צעיר, ילדים עדיין נגמלים. תגמלתי ילד במחמאות ובסוכריה על כך שהתקדם, ולמחרת אמא אחרת ספרה לי שהילד שלה מאוד רצה גם סוכריה, ומכיון שלא קיבל - בכה כל הדרך הביתה.
הילד שלה אינו גמול והיא טענה שהופעל עליו לחץ ריגשי. כי הגננת אמרה לו שהחבר מקבל כי... והוא יקבל כש... וכו'.
הגננת ההיא אומרת: כל אחד מתוגמל בזמן אחר. כשהילד ההוא יגמל - גם לו נעשה טררם גדול. הילד צריך כחלק מהגדילה ללמוד להתאפק - לכל זמן ועת.
דעתכם???
חשובה לה מאוד.
 

ציפי-ה

נשארתי סקרנית בהחלט...
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
הייתי שואלת את האמא,
1. האם היא מתכוונת גם לעשות לו יום הולדת עם כל חבר/ חלאקה וכו'
2. האם היא בבית תמיד מפדבקת את כל הילדים באותו דבר? וכל מי שרוצה מקבל..
לדעתי: הגננת צודקת במאה אחוז
 

סוניהלה

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
הייתי שואלת את האמא,
1. האם היא מתכוונת גם לעשות לו יום הולדת עם כל חבר/ חלאקה וכו'
2. האם היא בבית תמיד מפדבקת את כל הילדים באותו דבר? וכל מי שרוצה מקבל..
לדעתי: הגננת צודקת במאה אחוז
גם אני!!
 

מירי איצקוביץ

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
ומה בדבר זה שלכאורה מופעל עליו לחץ ריגשי להיגמל בטרם הזמן רק בגלל שהוא רוצה סוכריה? זו היתה רוח הדברים...
 

D123

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
הבן שלי בן 2... לא גמול... הגננת נתנה בגן משרוקיות לילדים שהולכים לשרותים. היה לו קשה עם זה. הוא באמת לא הבין את ההבדל.
לדעתי לילד קטן קשה להבין מתי הוא מקבל ומתי לא...
למה לא לתת את התגמול בצורה שקטה שלא כולם יראו ויצאו להם העיניים?
 

ציפי-ה

נשארתי סקרנית בהחלט...
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
אמא יקרה, אני מבינה את הכאב שלך - גם לי יש ילד בן שנתיים שלא מבין, וזה כואב שהם עצובים ובוכים...
הוא למשל מאד בוכה כשמישהו יוצא מהבית ולא לוקחים אותו. -כל שבת כשהבנים יוצאים לבית הכנסת, או בכל פעם שאני יוצאת -זה מסכת חדשה של בכי היסטרי וקורע לב... נו, אז אפשר תמיד להתחבא ממנו ולא לצאת כשהוא רואה? או לחילופין האם צריך לקחת אותו לכל מקום?
עוד דוגמא: אחותו בת השלוש חוזרת הביתה עם יצירה/ פרס/ ממתק מהגן והיא לא רוצה לוותר לו.. נו, אז אם הוא בוכה אני לא אתיחס לזה שהיא כן קיבלה? (ולא, לוותר זה לא חובה, לוותר זה מידה יפה שמאד משתדלים ללמד ילדים אבל אי אפשר לחייב ילד לוותר)
האם לא קרה שהוא ביקש משהו ולא נתת לו? אפילו שהוא בכה...
ישנם עוד הרבה מאד דוגמאות שגם ילדים בני שנתיים שלא מבינים צריכים להתמודד. זה חלק מהחיים.....
 

D123

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
אמא יקרה, אני מבינה את הכאב שלך - גם לי יש ילד בן שנתיים שלא מבין, וזה כואב שהם עצובים ובוכים...
הוא למשל מאד בוכה כשמישהו יוצא מהבית ולא לוקחים אותו. -כל שבת כשהבנים יוצאים לבית הכנסת, או בכל פעם שאני יוצאת -זה מסכת חדשה של בכי היסטרי וקורע לב... נו, אז אפשר תמיד להתחבא ממנו ולא לצאת כשהוא רואה? או לחילופין האם צריך לקחת אותו לכל מקום?
עוד דוגמא: אחותו בת השלוש חוזרת הביתה עם יצירה/ פרס/ ממתק מהגן והיא לא רוצה לוותר לו.. נו, אז אם הוא בוכה אני לא אתיחס לזה שהיא כן קיבלה? (ולא, לוותר זה לא חובה, לוותר זה מידה יפה שמאד משתדלים ללמד ילדים אבל אי אפשר לחייב ילד לוותר)
האם לא קרה שהוא ביקש משהו ולא נתת לו? אפילו שהוא בכה...
ישנם עוד הרבה מאד דוגמאות שגם ילדים בני שנתיים שלא מבינים צריכים להתמודד. זה חלק מהחיים.....
מסכימה איתך...אבל אם יש לגננת אופציה לתת את הפרס בשקט שהוא לא יראה, זה לא יותר טוב?
 

DAndna

משתמש סופר מקצוען
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
באמת אפשר לתגמל את הילד בצורה שקטה בסוף יום כשאמא שלו לוקחת אותו, לתת לו משהו רחוק מעיני שאר הילדים.
 

מירי איצקוביץ

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
מצד שני הילד לומד להתאפק כבר מגיל שנתיים.
זה לא מה שאנחנו רוצים?
חוץ מזה לא תמיד יש לגננת אפשרות לתגמל בשקט. והכבוד שהילד מקבל מהסביבה - זה גם משהו מאוד מקדם.
 

בונבוניירה פיקנטית

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
אפשר לומר באופן פילוסופי כי על כל התנהגות באשר היא תהיינה פידבקים חיוביים לצד תלונות ואכזבות.
חושבתני שכרגע אין הנידון האם הגננת צודקת או לא כמו שלא משנה אם מוצדק בעינינו מחיר הלחם במכולת - כרגע זה מה יש ועם הנתונים הללו אנחנו מתנהלים כמיטב יכולתנו.
אמא יקרה וצדיקה. יכול להיות שאת צודקת וייתכן גם שלא אבל זאת כרגע הגננת של ביתך וכל עוד היא אינה פועלת חריגות או מתעללת חריגה אין זה מתפקידך לשנותה, אלא לבדוק כיצד את מתמודדת עם מה שהילדה שלך (אולי) מתמודדת.
הרי לא תוכלי לשנות את הבוס של ילדתך או את נהג האוטובוס העצבני שלה או להבדיל בשמחות את השוויגער שלה או בעלה, אז במקום לשפוט האם הגננת צודקת או לא ולהקים בית משפט עם שנים עשר מושבעים פשוט תחליטי שאם זה מה שיש לך כרגע אז זה לא טוב או רע אלא נתון. וממילא במקופ להשקיע אנרגיה מיותרת בברור וחקר הענין תוכלי להשקיע בפתרונות זמינים ותועלתיים - שחוץ מאשר יעזרו לך ולילדתך במקרה זה ילמדו אותה (וגם אותך...) שאנחנו לא הולכים לשנות את העולם, אלא למצוא את עצמנו בתוכו בצורה הכי מיטיבה ואיכותית.
 

999

משתמש מקצוען
שאלה ממישהי קרובה:
אני עובדת כגננת בגיל צעיר, ילדים עדיין נגמלים. תגמלתי ילד במחמאות ובסוכריה על כך שהתקדם, ולמחרת אמא אחרת ספרה לי שהילד שלה מאוד רצה גם סוכריה, ומכיון שלא קיבל - בכה כל הדרך הביתה.
הילד שלה אינו גמול והיא טענה שהופעל עליו לחץ ריגשי. כי הגננת אמרה לו שהחבר מקבל כי... והוא יקבל כש... וכו'.
הגננת ההיא אומרת: כל אחד מתוגמל בזמן אחר. כשהילד ההוא יגמל - גם לו נעשה טררם גדול. הילד צריך כחלק מהגדילה ללמוד להתאפק - לכל זמן ועת.
דעתכם???
חשובה לה מאוד.
יתכן שזה נותן הרגשה לילד שעדיין לא הצליח, שהוא עדיין קטן, וזה רק גורם הפוך ממה שרוצים, כי הלחץ להתקדם בעניינים כאלו רק מביאים תוצאות הפוכות. זה אמור להגיע ברוגע ועם הרבה סבלנות. וכל אחד והקצב שלו עם התנאים הרגשיים שלו.
לתת מתנה לילד שהצליח במשימה הזו זה בסדר, אבל זה רק אם כל החברים שסביבו גם יכולים להגיע להצלחה הזו, אבל אם אין לחברים את האפשרות להגיע לזה בשלב הזה מכל מיני סיבות, הדבר מצער אותם מאוד, וזו תחרות לא הוגנת, ובכלל לא בטוח שהתחרות הזו תועיל להם להיגמל יותר מהר, אולי להיפך...
אפשר לעודד את הילד שנגמל בלי שאחרים יפגעו מזה, וכנראה שתחרות לא מתאימה כאן, כי כל אחד והקצב שלו
 

מילה בסלע

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
גננת יקרה, תַגְמְלִי, בטח, אבל למה לעיני כולם? אולי מחמאה וקולולולו באותו רגע ועדש לפני שיוצאים הביתה, לא כל הילדים צרכים לראות ולשמוע את הקולות ולחוש מקופחים.

לגמרי מזדהה עם האם.
 

רוצה יותר

משתמש מקצוען
למעשה כולן צודקות. אי אפשר לחיות באורח קומוניסטי ומותר לילד לדעת שלכל אחד הזמן שלו וכל אחד מקבל בזמן אחר.
אבל - לא באמת חייבים לנפנף בזה מולו. החיים מזמנים מספיק הזדמנויות לאיפוק ודחיית סיפוקים שלא חייבים לתת את זה בכוח.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכא

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:ב עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:ז יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:ח יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה