כמה טכניקות מעוררות קשב ומורידות פטפוט,
מחלקת לשתיים.
למורה הנחמדה:
1. אם את קוראת אתן טקסט, עשי איתן "משחק הרצף" את נותנת לבת, מעבירה לחברה, אם החברה קיבלה את הקריאה- בול איפה שעצרה החברה- נקודת רצף. כולן מרוכזות, כי זה משחק. כי יש נקודה. כי אולי הן יקראו. הן גם עוקבות. אצלי משוגעות על זה.
2. עוד פטנט. את עורכת הצגונת בסוף השיעור עם בנות שהקשיבו. את זורקת. אוי. הייתי רוצה להדגים לכן איך הנשיאים הביאו את הנדבה לחנוכת המשכן. מי מקשיבה לי יפה? וואי! שפרה וליבי, אני רואה. תכף תכף אני בוחרת. אני רק רואה מי מקשיבה פיקס! זה מאוד עוזר. כל פעם את בוחרת עוד בת להצגה העתידית. (תשתדלי להסתדר עם ההצגה בסוף)
3. להחמיא. להחמיא. את שואלת שאלה פשוטה על חומר שלימדת. נגיד- שלוש משפטים לימדת, שאלה. ידעה? (תשתדלי לחפש אצבעות נדירות. זה גם מעורר אותן. בד"כ האצבעות שלהן לא מונפות) את מתפעלת ואומרת לה שהיא כל כך משתדלת!
את כל הזמן אומרת להן שהן כיתה מצויינת. ולומדות יפה. ומשתדלות כל כך. ורואים שהן רוצות להיות הכי טובות שיש. (וזה תמיד נכון, אגב)
למורה הפחות נחמדה: (אני אישית משתדלת להיות יותר נחמדה מלא. והתוצאות של הנחמדה פי מליון, אבל שיהיה, סליחה אם אני חוזרת על מה שנאמר)
1. לעצור את השיעור ולחכות.
2. להפנות שאלה ישירה לפטפטנית.
3. הפרד ומשול.
4. לכתוב ביומן.
5.
מומלץ!!! ענישה חמודה לדעתי: את עומדת ליד הלוח ורושמת את הדקות החולפות בלי לספר להן מה למה ואיך. 1, 2, 3, 4, 5. המורה מה זה? אה! זה שיעור השקט. שיעור השקט??? כן. בהפסקה יהיה כאן שיעור שקט לפי הזמן שאתן לוקחות לי מהלימוד.
ואז את נואמת בפאתוס על המשכורת המשולמת לך על מנת שתלמדי אותן מולדת כנדרש, והועיל ולא הצלחת ללמד, את דואגת! מה, סתם ישלמו לך משכורת? לכן את צריכה להשאיר אותן בהפסקה איתך ללמוד קצת.
והנה פתרון פלא לצאת לחופשי בצלצול בכל זאת: אחרי ההתעשתות, אתן לומדות כמו גדולות כך וכך זמן, ואת מריעה בגיל: אתן רואות! תראו איך אתן יכולות, הספקנו בסוף את החומר של השיעור! לא צריך שיעור שקט, איזה מזל!!! והן כל כך מפסוטות שהן מדלגות איתך להפסקה..
תהני
הנושאים החמים
הנושאים החמים
