• פרוג למען העצמאים!

    כפורום העצמאים והעסקים הקטנים המוביל בציבור החרדי, אתר פרוג נרתם לעזרתכם. בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והשפעתו על המשק, נגרמים נזקים כלכליים לעצמאים רבים אשר מתמודדים עם מחסור בלקוחות. לכן החלטנו להושיט לכם יד ואנו מעניקים לכם, חברי האתר היקרים, את מערכת הפרסום העצמאית שלנו ב30% הנחה!!!

    למימוש ההטבה, אין צורך בהקלדת קוד קופון, פשוט פרסמו!

    לתשומת לב! המבצע עד חג הפסח

    למעבר ליצירת קמפיין >>>
     
    להתייעצות ועזרה בין חברי הפורום >>>
     
    לחבילת פוש לעסקים לחץ כאן >>>
     

פטיש, עשירות, מוסקבה וט"ו בשבט, סיפור חובק עולם!...

א. נוסבוים

משתמש מקצוען
פרסום וקופירייטינג
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
הקדמה קטנה, אך חשובה.
אנחנו כבר זמן רב שוחים ברדודים... התוכן המתפרסם לצעירי הצאן ולמבוגריו נמוך מרדודים... חסר מסר, חסר ערך, וחסר כל הגיון.
לא יודע למה, הסיפור המצו"ב הקפיץ אותי לגמרי.... זה עבר כל גבול. אנא, הקדישו דקה או שתים, קראו יחד איתי, עברו על כמה שאלות, ואשמח למילת נחמה....
אז כך פורסם השבוע באחד העלונים...
מעשה שהיה ביהודי שנקלע לרגל עסקיו בערב ט"ו בשבט אל העיר פריז. מכיוון שעמד לחזור באותו יום לארץ ישראל, התעכב בשוק הפירות המקומי וקנה פירות נדירים ומיוחדים על מנת להביאם עמו לסעודת ט"ו בשבט בארץ ישראל.
מוכר הפירות בפריז היה יהודי, והתפלא על מה ולמה רוכש הלקוח היהודי פירות רבים ויקרים כל כך. משנענה שמטרת הקניה היא לכבוד ט"ו בשבט, התרגש מאוד, ואמר לו: "בוא ואספר לך מעשה שהיה עם סבי, שזכה בעשירות גדולה בזכות פירות ט"ו בשבט.
ומעשה שהיה כך היה, סבי הזדמן למוסקבה לרגל ענייניו, היה זה בט"ו בשבט, וכמנהג ישראל קדושים פנה לשוק כדי לרכוש פירות. התעכב באחד הדוכנים וקנה פירות רבים. הייתה זו תחילת העונה של הפירות, ומחירם הרקיע שחקים. סבי לא שת לבו למאומה, והעמיס בסלו עוד ועוד פירות ממינים וסוגים שונים. בעל החנות התפלא על היהודי המוזר הלוקח פירות 'ללא חשבון'. והרשה לעצמו להביע את פליאתו בפניו. והוסיף לו שאפילו הוא, כבעל החנות, אינו מרשה לעצמו לטעום מפירות אלו. סבי השיב לו כי הוא קונה את הפירות רק לכבוד מנהג המצוה שנהגו בו בני ישראל, לכבד בהם את ט"ו בשבט. מששמע בכעל החנות כך, ביקש ממנו שייכנס עמו רגע לחדר צדדי. בהיותם מאחורי הפרגוד, הראה לו פטיש שבאמצעותו הוא חותך ומפצח את הפירות.
'האם הנך יודע מה אני מחזיק בתוך הפטיש הזה?' שאל המוכר את סבי, ובתוך כך פתח את קת הפטיש, והנה היא מלאה במטבעות זהב... 'מטבעות אלו' אמר המוכר ליהודי המוסקבאי, הן כל החסכונות שחסכתי לעצמי במשך כל השנים, ואני שומר על כספי כעל בבת עיני, ואיני מבזבז אותו. ואתה מוציא בשביל מנהג סכום כסף גדול כל כך?!...
סבי שמר את הדברים בלבו. שנים חלפו, והנה נקלע שוב למוסקבה והגיע לאזור השוק. כבר מרחוק ראה התקהלות של אנשים. משהתקרב למקום נוכח לראות שההתגודדות היא סביב אותה חנות פירות בה קנה שנים רבות קודם לכן את הפירות לכבוד ט"ו בשבט. כששאל לפשר ההתעניינות נענע שבעל החנות מת אתמול בפתאומיות, ובניו מוכרים את תכולת החנות במכירה פומבית!
נכנס היהודי לחנות ושאל אם יש להם פטיש למכירה... הבנים שמצאו את הפטיש מושלך בפינה צדדית, גיחכו ואמר לו: פטיש זה ישן נושן הוא, ואין מה לעשות בו, אם הנך מעוניין בו - אתה יכול ליטלו חינם אין כסף... סבי לקח את הפטיש והתעשר הון רב מתכולתו היקרה, ושנתוודע אליה רק בזכות הקפדתו על מנהג אכילת פירות ט"ו בשבט.
מעשה זה מביא הגר"י.... ודן לגביו בשאלה האם באופן שבעל החנות היה יהודי, היה היהודי רשאי לקחת את הפטיש... כו'.
כאן מופיע מקור הסיפור: ע"פ פניני חשוקי חמד ט"ו בשבט תשע"ח, מתוך שיחת הגר"י אדלשטיין זצ"ל ט"ו בשבט תשע"ו קובץ גליונות בשלח תשע"ו, עלון דרשו....

ועתה, ידידי היקרים.... הבה נקדיש שנייה ומחצה להתבוננות קלה, בסיפור, בפרטים, בהגיון, במקור, ובתפוצה ההזויה לסיפור ההזוי....
א. לא יודע, אני שמעתי שיש עניין לאכול מפירות ארץ ישראל... מה לזה ולפריז ומוסקבה... [טוב, תמצאו כבר מקור שלאו דווקא...]
ב. פירות מפריז לארץ ישראל?! מישהו שמע על ביקורת הגבולות? אין מצב להכניס פרי! ועוד נדיר! זה לוקח ימים של בדיקות, ומדובר בערב ט"ו בשבט!
ג. אם המוכר שם לב למשהו מוזר, כנראה הוא קנה כמות ממש חריגה, הוא גם שילם מזוודה...
ד. היהודי הזדמן למוסקבה, או שהוא יהודי מוסקבאי?...
ה. אני במקום הסב, לא הייתי נכנס במוסקבא עם גוי לא מוכר לפינה צדדית.. בלי שום סיבה.
ו. פטיש לחתוך פירות? חדש לי!
ז. מכירה פומבית לחנות פירות! גם חדש לי...
ח. מנהג מצוות סעודת... ט"ו בשבט? הגזמתם!
ט. מה המסר? להוציא את כל הונו על מנהג מצוות... יותר משליש?
י. מה בדיוק התכוון הגוי להביע בכך שהוא הראה לו את כל רכושו...
יא. אדם השומר על כספו כעל בבת עינו, אפילו בניו אינם יודעים היכן כספו! מראה לאיש זר כי הגוי התרגש שהוא קונה פירות לט"ו בשבט...
יב. הזדמן, והזדמן שוב כשמת בפתאומיות.... נו באמת...
יג. כל הבקיא אפילו מעט במקור הראשוני, יודע כי רוב הסיפורים הינם משלים כדי ללמד הלכה... לפעמים זה לא מודגש מספיק... אז מה הטעם לפרסם שוב ושוב מידי שנה סיפור הזוי שכזה, רק כי אין סיפור אחר על מופת בזכות פירות ט"ו בשבט?...
יד. יש לי עוד אי אלו דיוקים ושאלות... אך באמת, לאן הגענו?
[מתפרסם גם באיש את רעהו, לקבלת תגובות ההמונים...]
 

קנקן חדש

משתמש רשום
עריכה תורנית
מסתבר שחסר פרט אחד אך משמעותי, והוא תקופת ההתרחשות בציר הזמן, שהרי כידוע מנהגי אכילת הפירות היו תחומים לקהילות מסוימות, וכן גם דרכי המסחר עם הגוים, כל מקום ומנהגיו.
ואין צורך לרדת לדקות ולתרץ את כל הקושיות.
 

yonatanr

משתמש מקצוען
פרסום וקופירייטינג
עריכה תורנית
מוזיקה ונגינה
כתיבה ספרותית
לפחות הסיפור מרתק, בשונה מרוב הסיפורים שחוזרים על עצמם שוב ושוב ושוב, בלעיסה אחר טחינה, ובישול אחר אפיה.
מעניין אותי לפתוח סקר:
כמה פעמים שמעתם על המכתב המרגשששש של אותה גויה ממנצ'סטר על ה'קידוש השם' של החרדים?
כמה פעמים שמעתם על הסיפור עם אותו אברך שהיה לו חבר ששנא אותו, ונסע לחו"ל ומצא ארנק?
ולעורכי העלונים מבינינו, מצורף קישור ל'מדריך לעורך העלון המתחיל'
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש צעיר
עריכה תורנית
מקור המנהג (לאכול פירות) עתיק ומובא כבר במג"א (תלא טז) שחי בערך בשנת ת. (לא מוזכר דוקא פירות א"י)
גם הסיפור הוא עתיק ומובא כבר בסיפורי ירושלים על מלפפונים, החנות היתה בסילואן. השאר זהה.
אגב, אם תכניס כמה פירות במזוודה אף אחד לא ימנע ממך.
 

לוח דרושים

למעלה