הנושאים החמים
הנושאים החמים
גולדס, כשמה כן היא, שרביט זהב לה. מגע הקסם מוציא תחת ידיה יצירות קולנריות טובות מראה לתפארת.
המתכונים שלה אהובים על כל אחיה, טעמה משובח , נסיונה עשיר ותרומתה לפורום רבה היא.
למרות שגולדס מתגוררת בארץ הקודש, המטבח שלה נושא ניחוח אוסטרלי - הארץ של הקנגרו והקואלות, עם שריפות הענק וכן - גם לאוסטרלים יש מאכלים לאומיים. מדינה מדינה כמאכלה, ועם ועם כמזונו.
בין הצלופנים והמדבקות, הסרטים והסיכות, השוקולדים והנשיקות, ביקשתי רק כמה דקות, וגולדס נענתה - לא נצרכתי לחכות.
גולדס - מאימתי המטבח נשא חן בעיניך?
"בתור ילדה - אהבתי להביט על אימי בעודה אופה, ובהגיע תורי להיות נערה - התמניתי לאחראית על האפייה והקינוחים, אך בגז לא שלחתי את ידי. מה גם - " היא מחייכת קלות "הייתי מפונקת גדולה, ולמרות שאימי בשלנית מעולה לא העזתי לטעום מאכלים רבים. לאחר החתונה - זה עבר והחלקתי לתחום הבישול כאילו הייתי בו מאז ומקדם.
בהיותי נשואה לבעל חוצניק, נחשפתי לטעמים חדשים, ולסגנונות לא ישראלים מתרנגול הודו ועד עוגת כוש(ית). העזתי לנסות וכאשר אבדתי אבדתי, וראיתי כי טוב".
מהו המאכל האהוב עליך?
"שוקולד!" היא עונה את המובן מאליו. הרי תשעה מתוך עשרה אנשים אוהבים שוקולד, העשירי - משקר.
"בגזרת המלוחים - פטריות בעשרות ווריאציות שונות".
איזה מאכל טרם ניסית ואת רוצה לנסות?
"דפי אורז כבורקסים. הם מחכים יפה בארון, אבל מאחר וטרם מצאתי מתכון - עוד לא ניסיתי אותם".
פרוגיות? יש לכן מתכון לתרום?
עם מי תרצי לבשל?
"סבתא של בעלי! היא בגיל גבורות עד מאה ועשרים אך מבשלת גורמה אמיתית. למרות שיש באפשרותה להעביר את האחריות על המטבח לרעותה הטובה ממנה (יש אחת כזאת?), היא דואגת תמיד להתחדש ברכיבים ומתכונים עדכניים ומקוריים.
היא מתגוררת באוסטרליה, ולכן אין באפשרותי לבשל יחד עימה יד ביד. במקום זאת, אני אוהבת להתקשר אליה לעיתים קרובות, לשמוע ממנה מה היא מכינה וכמובן - לקחת ממנה מתכונים".
מהו המטבח עבורך?
"לב הבית ולב המשפחה, מקום להביע את אהבתי למשפחתי האהובה מגדול ועד קטון, לפנק, להכין כרצון איש ואיש , לתת ולהשקיע בכל אחד עד חצי המלכות".
מה את הכי אוהבת במטבח?
"אותו! "גולדס מצביעה לעבר נקודה עלומה בארון. "הוא יקיר המטבח".
כשאני תוהה מי הוא זה הוא ואי זה הוא אשר זכה לתואר, דלת הארון נפתחת ומדיח הכלים נגלה במלוא הדרו.
וכן, כל זה מאד שווה לי, רק הייתי שמחה לו היה לי גם אחד חלבי..."
איזה מתכון / פוסט בנושא אוכל שפרסמת בפרוג זכה לתהודה ?
ספר הזכרונות שבראש נפתח - "לפני כארבע שנים שיתפתי כאן שבע ברכות שהכנתי. הפידבק שקיבלתי היה חם ומעודד. רבות ביקשו ממני מתכונים".
מי ומה נותן לך השראה?
"כל מילה כתובה בנושא בישול ואפייה. אם אלו אתרי מתכונים, או שמא מדורים בעיתונים, וכמובן ספרי בישול - הם ממש מענינים!"
מה לא יכנס לעולם למטבח שלך?
בזה הבית - לא יכנס זית
אלו הכתלים - לא יראו חצילים
בזה הקן - עגבניה לא תשתכן
בזה המעון בזאת הפינה - לא תכנס קורונה
ספציאליסטה שלך (מאכל שאת מתמחה בו)
"אני אוהבת לגוון, קשה לי לחזור על מתכונים, ועל כן אני מכינה מאכלים מכלים וכלים שונים. לאירועים, אני מתבקשת להכין פבלובה אוסטרלית מקורית".
לסיום - טיפ קטן מהמטבח:
"יש כאלה שהמגע של הידים עם חומרי הגלם גורם להם לתחושת רתיעה. כמוני למשל", גולדס משתפת. "עבורם הבישול עשוי להיות מטלה קשה ומאד מסייטת.
על מנת לצמצם מה שיותר את המגע של הידים עם האוכל, אני מכניסה את כל הרכיבים לתוך שקיות הקפאה עבות ורק כך מערבבת. כך אני שומרת על ניקיון המטבח, הכלים והכי חשוב - המאכל.
כשאני מכינה שניצלים לדוגמא, אני מכניסה לשקית ביצים ותבלינים ובתוך התערובת הזאת אני מניחה את השניצלים, מעסה היטב מבחוץ, משאירה לספיגת טעמים, והיישר למחבת.
רוטב לסלט - גם הוא משתקשק מעולה בשקיות.
משתמשת בטריק הזה אפילו בהכנת בצק לעוגיות.
רק כך, האוכל, המטבח וידי נשארות נקיות".
פורים שמח טעים ונקי!
וכמובן, איך אפשר בלי מתכונים?
הראשון מ @גולדס - מתכון לפטריות ממולאות בפסטו - תוספת או מתאבן שגונב את ההצגה בשולחן האירוח:
החומרים:
שוטפים היטב את הפטריות, מנתקים את הרגל מהראש ומניחים את ראשי הפטריות הפוך בתבנית, מרססים בספרי שמן את הצד החיצוני של הפטריה.
קוצצים את הרגל דק דק ומערבבים עם פסטו, אם המרקם דליל - מוסיפים פירורי לחם, ממלאים את הפטריה בתערובת ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות עד להזהבה.
השני - מתכון מהסבתא האגדית - עוגת נפוליון , תודה להעני על התרגום:
קרם חמאה:
לקרם חמאה:
מכינים את הקרם לפני הרכבת העוגה.
לשים בקערה חסינת חום ביצים, סוכר וקמח ומערבבים ביד עד שמתערבב. מוסיפים חלב ומקציפים בעדינות עד שמתקבלת תערובת אחידה.
מבשלים במיקרוגל ל 24 דקות עם הפסקות לערבוב כל 8 דקות. הקרם יתעבה ויהפוך לקרם קטיפתי. בעוד הקרם חם, מפזרים שכבת סוכר מעליה בכדי למנוע היווצרות של קרום. מכסים בניילון נצמד ומקררים למשך לילה.
למחרת, מקציפים חמאה עד שהיא אורירית וקצפית. מוסיפים לקציפת החמאה את הקרם שהוכן מבעוד יום, כף אחר כף תוך כדי הקצפה עד שהקרם מתערבב לחלוטין עם החמאה. ומוסיפים וניל וודקה ומערבבים עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה. התערובת תהיה נוזלית מעט ולכן מכניסים למקרר עד שהבצק מוכן.
לבצק:
בקערה מערבבים בעזרת מזלג ביצים, שמנת חמוצה, סוכר וחמאה מומסת. מוסיפים את הקמחים. מערבבים לקבלת בצק אחיד.
מחלקים את הבצק ל-7 חלקים של 145-150 גרם כל אחד. יוצרים צורה מלבנית מכל חלק ומקררים.
מרססים את חלקו האחורי של תבנית A4 בתרסיס שמן. רק בפעם הראשונה מרססים. מרדדים אחד מהחלקים ומניחים על התבנית ההפוכה עם שוליים שנופלים מעט מעבר לתבנית. דוקרים במזלג הכל שטחי הבצק ואופים ב 180 מעלות להזהבה נאה.
כל מכינים את כל 7 החלקים.
מקררים.
הרכבת העוגה:
מניחים עלה עוגה. מורחים מהקרפ. מכסים בעלה נוסף, שוב קרם וכך עד שכל 7 השכבות מונחות זו על גבי זו עם קרם ביניהן. מסיימים בקרם.
חותכים לקוביות קטנות ומקפיאים.
המתכונים שלה אהובים על כל אחיה, טעמה משובח , נסיונה עשיר ותרומתה לפורום רבה היא.
למרות שגולדס מתגוררת בארץ הקודש, המטבח שלה נושא ניחוח אוסטרלי - הארץ של הקנגרו והקואלות, עם שריפות הענק וכן - גם לאוסטרלים יש מאכלים לאומיים. מדינה מדינה כמאכלה, ועם ועם כמזונו.
בין הצלופנים והמדבקות, הסרטים והסיכות, השוקולדים והנשיקות, ביקשתי רק כמה דקות, וגולדס נענתה - לא נצרכתי לחכות.
גולדס - מאימתי המטבח נשא חן בעיניך?
"בתור ילדה - אהבתי להביט על אימי בעודה אופה, ובהגיע תורי להיות נערה - התמניתי לאחראית על האפייה והקינוחים, אך בגז לא שלחתי את ידי. מה גם - " היא מחייכת קלות "הייתי מפונקת גדולה, ולמרות שאימי בשלנית מעולה לא העזתי לטעום מאכלים רבים. לאחר החתונה - זה עבר והחלקתי לתחום הבישול כאילו הייתי בו מאז ומקדם.
בהיותי נשואה לבעל חוצניק, נחשפתי לטעמים חדשים, ולסגנונות לא ישראלים מתרנגול הודו ועד עוגת כוש(ית). העזתי לנסות וכאשר אבדתי אבדתי, וראיתי כי טוב".
מהו המאכל האהוב עליך?
"שוקולד!" היא עונה את המובן מאליו. הרי תשעה מתוך עשרה אנשים אוהבים שוקולד, העשירי - משקר.
"בגזרת המלוחים - פטריות בעשרות ווריאציות שונות".
איזה מאכל טרם ניסית ואת רוצה לנסות?
"דפי אורז כבורקסים. הם מחכים יפה בארון, אבל מאחר וטרם מצאתי מתכון - עוד לא ניסיתי אותם".
פרוגיות? יש לכן מתכון לתרום?
עם מי תרצי לבשל?
"סבתא של בעלי! היא בגיל גבורות עד מאה ועשרים אך מבשלת גורמה אמיתית. למרות שיש באפשרותה להעביר את האחריות על המטבח לרעותה הטובה ממנה (יש אחת כזאת?), היא דואגת תמיד להתחדש ברכיבים ומתכונים עדכניים ומקוריים.
היא מתגוררת באוסטרליה, ולכן אין באפשרותי לבשל יחד עימה יד ביד. במקום זאת, אני אוהבת להתקשר אליה לעיתים קרובות, לשמוע ממנה מה היא מכינה וכמובן - לקחת ממנה מתכונים".
מהו המטבח עבורך?
"לב הבית ולב המשפחה, מקום להביע את אהבתי למשפחתי האהובה מגדול ועד קטון, לפנק, להכין כרצון איש ואיש , לתת ולהשקיע בכל אחד עד חצי המלכות".
מה את הכי אוהבת במטבח?
"אותו! "גולדס מצביעה לעבר נקודה עלומה בארון. "הוא יקיר המטבח".
כשאני תוהה מי הוא זה הוא ואי זה הוא אשר זכה לתואר, דלת הארון נפתחת ומדיח הכלים נגלה במלוא הדרו.
וכן, כל זה מאד שווה לי, רק הייתי שמחה לו היה לי גם אחד חלבי..."
איזה מתכון / פוסט בנושא אוכל שפרסמת בפרוג זכה לתהודה ?
ספר הזכרונות שבראש נפתח - "לפני כארבע שנים שיתפתי כאן שבע ברכות שהכנתי. הפידבק שקיבלתי היה חם ומעודד. רבות ביקשו ממני מתכונים".
מי ומה נותן לך השראה?
"כל מילה כתובה בנושא בישול ואפייה. אם אלו אתרי מתכונים, או שמא מדורים בעיתונים, וכמובן ספרי בישול - הם ממש מענינים!"
מה לא יכנס לעולם למטבח שלך?
בזה הבית - לא יכנס זית
אלו הכתלים - לא יראו חצילים
בזה הקן - עגבניה לא תשתכן
בזה המעון בזאת הפינה - לא תכנס קורונה
ספציאליסטה שלך (מאכל שאת מתמחה בו)
"אני אוהבת לגוון, קשה לי לחזור על מתכונים, ועל כן אני מכינה מאכלים מכלים וכלים שונים. לאירועים, אני מתבקשת להכין פבלובה אוסטרלית מקורית".
לסיום - טיפ קטן מהמטבח:
"יש כאלה שהמגע של הידים עם חומרי הגלם גורם להם לתחושת רתיעה. כמוני למשל", גולדס משתפת. "עבורם הבישול עשוי להיות מטלה קשה ומאד מסייטת.
על מנת לצמצם מה שיותר את המגע של הידים עם האוכל, אני מכניסה את כל הרכיבים לתוך שקיות הקפאה עבות ורק כך מערבבת. כך אני שומרת על ניקיון המטבח, הכלים והכי חשוב - המאכל.
כשאני מכינה שניצלים לדוגמא, אני מכניסה לשקית ביצים ותבלינים ובתוך התערובת הזאת אני מניחה את השניצלים, מעסה היטב מבחוץ, משאירה לספיגת טעמים, והיישר למחבת.
רוטב לסלט - גם הוא משתקשק מעולה בשקיות.
משתמשת בטריק הזה אפילו בהכנת בצק לעוגיות.
רק כך, האוכל, המטבח וידי נשארות נקיות".
פורים שמח טעים ונקי!
וכמובן, איך אפשר בלי מתכונים?
הראשון מ @גולדס - מתכון לפטריות ממולאות בפסטו - תוספת או מתאבן שגונב את ההצגה בשולחן האירוח:
החומרים:
- פטריות שמפניון בגודל בינוני
- פסטו מוכן
- מעט פירורי לחם -לפי הצורך
- ספריי שמן
שוטפים היטב את הפטריות, מנתקים את הרגל מהראש ומניחים את ראשי הפטריות הפוך בתבנית, מרססים בספרי שמן את הצד החיצוני של הפטריה.
קוצצים את הרגל דק דק ומערבבים עם פסטו, אם המרקם דליל - מוסיפים פירורי לחם, ממלאים את הפטריה בתערובת ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות עד להזהבה.
השני - מתכון מהסבתא האגדית - עוגת נפוליון , תודה להעני על התרגום:
קרם חמאה:
- 5 ביצים
- 2 ו1/2 כוסות סוכר
- 1 כוס קמח
- 1 ו 1/4 ליטר חלב
- 625 גרם חמאה
- 1 תמצית וניל
- 5 כפות וודקה
- 3 ביצים
- 150 מ"ל שמנת חמוצה
- 2 כפות סוכר
- 125 גרם חמאה מומסת
- 1 ו 1/4 כוסות קמח
- 1 ו 1/4 כוסות קמח תופח
לקרם חמאה:
מכינים את הקרם לפני הרכבת העוגה.
לשים בקערה חסינת חום ביצים, סוכר וקמח ומערבבים ביד עד שמתערבב. מוסיפים חלב ומקציפים בעדינות עד שמתקבלת תערובת אחידה.
מבשלים במיקרוגל ל 24 דקות עם הפסקות לערבוב כל 8 דקות. הקרם יתעבה ויהפוך לקרם קטיפתי. בעוד הקרם חם, מפזרים שכבת סוכר מעליה בכדי למנוע היווצרות של קרום. מכסים בניילון נצמד ומקררים למשך לילה.
למחרת, מקציפים חמאה עד שהיא אורירית וקצפית. מוסיפים לקציפת החמאה את הקרם שהוכן מבעוד יום, כף אחר כף תוך כדי הקצפה עד שהקרם מתערבב לחלוטין עם החמאה. ומוסיפים וניל וודקה ומערבבים עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה. התערובת תהיה נוזלית מעט ולכן מכניסים למקרר עד שהבצק מוכן.
לבצק:
בקערה מערבבים בעזרת מזלג ביצים, שמנת חמוצה, סוכר וחמאה מומסת. מוסיפים את הקמחים. מערבבים לקבלת בצק אחיד.
מחלקים את הבצק ל-7 חלקים של 145-150 גרם כל אחד. יוצרים צורה מלבנית מכל חלק ומקררים.
מרססים את חלקו האחורי של תבנית A4 בתרסיס שמן. רק בפעם הראשונה מרססים. מרדדים אחד מהחלקים ומניחים על התבנית ההפוכה עם שוליים שנופלים מעט מעבר לתבנית. דוקרים במזלג הכל שטחי הבצק ואופים ב 180 מעלות להזהבה נאה.
כל מכינים את כל 7 החלקים.
מקררים.
הרכבת העוגה:
מניחים עלה עוגה. מורחים מהקרפ. מכסים בעלה נוסף, שוב קרם וכך עד שכל 7 השכבות מונחות זו על גבי זו עם קרם ביניהן. מסיימים בקרם.
חותכים לקוביות קטנות ומקפיאים.
