הנושאים החמים
הנושאים החמים
הגיע היום.. שהצלחתי סוף סוף לצייר פורטרייט בשמן.
זה היה קשה, קיבלתי הדרכה צמודה ממורתי היקרה @Rivka Hapartzy. אבל תכלס שורה תחתונה הייתי צריכה לערבב צבעים בעצמי לשאוף טרמפנטין בשפע, למדוד רק עם העין - אין פה גריד או ריבועים. אין סקיצה בעיפרון. הכל נעשה נטו עם המכחול עם שערות קשות שההתעסקות איתו חדשה לי.
הציור לקח 6 שעות בדיוק והתבצע בשני שלבים. שלב ראשון לקח 3 שעות והיה בעיקר בלוק-אין של הצורות והצבעים העיקריים, מיקום מדוייק של התווי פנים בלי ליטוש סופי כי זה כמו תהליך פיסול לאט לאט מנסרים עוד צורה מהכלל אל הפרט (ולא ההיפך) ובלי רקע והרי התוצאה שיצאה בצילום מטושטשת קמעה:
ושלב שני כלל רקע וליטוש סופי של הילד (מה קוראים אותו המאיירים דיגיטלים שכמותינו 'רנדר'), תיקון ערכי תאורה תווי פנים, שיער וכו. למדתי מהתהליך המון:
איך מציירים שיער מתולתל ואת המעבר מהפנים לשיער בלי שיראה מודבק (זוכרים תפנסאית איך היה לי קשה איתה והקוקו קסדה שלה?), איך מציירים אוזן (זה איבר שאני בדרכ מציירת חפיף) ושתמיד יש בה subsurface scattering (פיזור של האור שפוגע בחלקים שונים בתוך האוזן שעשויה מסחוס וכלי דם ויחסית שקופה ובולטת. האור חוזר אלינו מפוזר בצבע אדום.. או בקיצור שימו פנס מתחת ליד ותראו איך היא נהיית אדומה. ואם אין לכם כח אז הנה תמונה מהרשת, הכירו סאבסרפס סקאטרינג או פיזור תת-עורי, תת משטח.. לא מצאתי תרגום..
קיבלתי המלצה מהמורה לעשות ציורי אזניים בשפע כדי להבחין בסאבסרפס הזה באופן טבעי. אגב תוכנות תלת משלבות את זה אחרת העור נראה מפלסטיק ברנדר). אחרי כל הקשקושים הנה השלב השני שלקח 3 שעות נוספות, סהכ 6 שעות כי זה פורטרייט בלי רקע..
חוויות מצחיקות מהתהליך:
בעקרון קיבלתי יד חופשית. אבל אם עשיתי טעות פאטאלית לדוגמא-
כששמתי צבע בסטורציה גבוהה מדיי או עם גוון לא מתאים (קר במקום חם ולהיפך..זה משנה תתאורה אז לא הכל הולך) המורה שלי אמרה - תכבדי את עצמך אל תשימי כזה צבע. משפט שחזר על עצמו הרבה: זה מדיי סגול/אדום/ירוק, תערבבי קצת אוקר (צהוב חרדל) .. האוקר הזה היה הצלה חחח...
גם אחרי שמיתנתי את הצבעים יצא לי ילד בגוונים של חד קרן
..
למדתי שכשרוצים להבהיר גוון מסויים לא תמיד כדאי להוסיף לבן (אלא צבע בהיר אחר) כי הלבן יוצר טיפה תת גוון אפור/בז'/בוץ מלוכלך ומשמיד סטורציה שבנינו בקפידה. כשרוצים להכהות בדרכ האופציה היא להוסיף אלוטראמרין (כחול עם רמת שקיפות מירבית) או להוסיף חום כהה או את שניהם. השיעור הכי גדול היה בשיער.
1. החלקים הכהים בשיער יהיו רק איפה שיש גולגולת. בכל תלתל יש חלק בהיר וחלק כהה. בכל שערה יש חלק בהיר וחלק כהה וחלק של ערבול הערכים בהתאם לפיזור האור..
2. אין לצייר שערות בודדות, צריך להתייחס לנפחים ורק במקומות אחדים לצייר פרטים.
3. להשאיר חלק הכי מואר מהשיער לבן, כי הצבע הלבן שנשים עם המכחול לא יהיה טהור כמו הלבן של הקנווס.
4.לצבוע את הרקע בחלקים מבעד לשערות כדי לקבל מראה שקוף של קווצות שיער במקום גוש קסדה אחד ענק ( כמו שציירתי עד עתה ראו פנסאית כנל)
5. כדי שנצליח להבחין בקווצות השונות צריך לצבוע בהיר על כהה וכהה על בהיר ואין קווצת שיער אחת שהיא רק בהירה או רק כהה אחרת יוצא פאה אטןמה של ליצן (ניסיתי תאמינו לי ולקח זמן לתקן. שונאת ליצנים)
זהו פחות או יותר היה נחמד ולמדתי המון ממליצה בחום לנסות ציור שמן אפילו אחד זה מלמד המון על צבע, קצוות וטקסטורה. המורה שלי ציירה ליידי ויצאה לה תוצאה שונה לחלוטין (התבטא בעיקר בצבעים יותר מתונים, קומפוזיציה שונה ומתוחכמת ורקע חי) זה מראה שלכל אחד הסגנון שלו (נסו פעם לשבת עם 4 מאיירות שונות ולצייר את אותו האובייקט, עץ או בית או דמות ותראו שלכל אחת יצא משהו אחר לחלוטין. זה הקסם בנקודת המבט הייחודית שיש לכל אחד.. כשם שפרצופיהם שונים ככה גם ציוריהם ). עוד הערה קטנה בנוגע לרקע. בחרתי הרי לוותר על הרקע המקורי אבל כל צבע ששמתי ברקע היה מוכרח בהכרח הכרחי להופיע גם על הדמות אחרת זה נראה הדבקה או טעות בתאורה.
למדתי מזה על עצמי:
יותר קל לי לצייר במכחול עם כתמים מאשר בעיפרון עם קווים. לתפוס את הצורה הכללית ולנסר ממנה צורות קל יותר מלצייר את קווי המתאר ואותם לשפץ בהדרגה. כנראה למוח יותר קל להשלים צורה שלימה מאשר לנתח קווים. אבל מה הדבר הכי חשוב לצייר? הקו. אז צריכה לחזק אותו. הנה פירמידת המזון לציירים שרוצים להצליח והקו הוא הכי בסיסי הכי חשוב והכי קודם ליתר הדברים (ולכן בציור אדקמי מתחילים קודם לרוש את העיפרון ורק אחרי אלף שנה עוברים לצבעי שמן).. אז אני מקווקוות בכל הזדמנות ותשתדלו גם את לקווקוו להנאתכם.
עד כאן חפירה
תודו שאין על התלתלי זהב האלה שלפני האָפְּשֶׁערְנִישׁ. זה פשוט רגעים שרוצים לזכור וזו אחת הדרכים
זה היה קשה, קיבלתי הדרכה צמודה ממורתי היקרה @Rivka Hapartzy. אבל תכלס שורה תחתונה הייתי צריכה לערבב צבעים בעצמי לשאוף טרמפנטין בשפע, למדוד רק עם העין - אין פה גריד או ריבועים. אין סקיצה בעיפרון. הכל נעשה נטו עם המכחול עם שערות קשות שההתעסקות איתו חדשה לי.
הציור לקח 6 שעות בדיוק והתבצע בשני שלבים. שלב ראשון לקח 3 שעות והיה בעיקר בלוק-אין של הצורות והצבעים העיקריים, מיקום מדוייק של התווי פנים בלי ליטוש סופי כי זה כמו תהליך פיסול לאט לאט מנסרים עוד צורה מהכלל אל הפרט (ולא ההיפך) ובלי רקע והרי התוצאה שיצאה בצילום מטושטשת קמעה:
ושלב שני כלל רקע וליטוש סופי של הילד (מה קוראים אותו המאיירים דיגיטלים שכמותינו 'רנדר'), תיקון ערכי תאורה תווי פנים, שיער וכו. למדתי מהתהליך המון:
איך מציירים שיער מתולתל ואת המעבר מהפנים לשיער בלי שיראה מודבק (זוכרים תפנסאית איך היה לי קשה איתה והקוקו קסדה שלה?), איך מציירים אוזן (זה איבר שאני בדרכ מציירת חפיף) ושתמיד יש בה subsurface scattering (פיזור של האור שפוגע בחלקים שונים בתוך האוזן שעשויה מסחוס וכלי דם ויחסית שקופה ובולטת. האור חוזר אלינו מפוזר בצבע אדום.. או בקיצור שימו פנס מתחת ליד ותראו איך היא נהיית אדומה. ואם אין לכם כח אז הנה תמונה מהרשת, הכירו סאבסרפס סקאטרינג או פיזור תת-עורי, תת משטח.. לא מצאתי תרגום..
קיבלתי המלצה מהמורה לעשות ציורי אזניים בשפע כדי להבחין בסאבסרפס הזה באופן טבעי. אגב תוכנות תלת משלבות את זה אחרת העור נראה מפלסטיק ברנדר). אחרי כל הקשקושים הנה השלב השני שלקח 3 שעות נוספות, סהכ 6 שעות כי זה פורטרייט בלי רקע..
חוויות מצחיקות מהתהליך:
בעקרון קיבלתי יד חופשית. אבל אם עשיתי טעות פאטאלית לדוגמא-
כששמתי צבע בסטורציה גבוהה מדיי או עם גוון לא מתאים (קר במקום חם ולהיפך..זה משנה תתאורה אז לא הכל הולך) המורה שלי אמרה - תכבדי את עצמך אל תשימי כזה צבע. משפט שחזר על עצמו הרבה: זה מדיי סגול/אדום/ירוק, תערבבי קצת אוקר (צהוב חרדל) .. האוקר הזה היה הצלה חחח...
גם אחרי שמיתנתי את הצבעים יצא לי ילד בגוונים של חד קרן
..למדתי שכשרוצים להבהיר גוון מסויים לא תמיד כדאי להוסיף לבן (אלא צבע בהיר אחר) כי הלבן יוצר טיפה תת גוון אפור/בז'/בוץ מלוכלך ומשמיד סטורציה שבנינו בקפידה. כשרוצים להכהות בדרכ האופציה היא להוסיף אלוטראמרין (כחול עם רמת שקיפות מירבית) או להוסיף חום כהה או את שניהם. השיעור הכי גדול היה בשיער.
1. החלקים הכהים בשיער יהיו רק איפה שיש גולגולת. בכל תלתל יש חלק בהיר וחלק כהה. בכל שערה יש חלק בהיר וחלק כהה וחלק של ערבול הערכים בהתאם לפיזור האור..
2. אין לצייר שערות בודדות, צריך להתייחס לנפחים ורק במקומות אחדים לצייר פרטים.
3. להשאיר חלק הכי מואר מהשיער לבן, כי הצבע הלבן שנשים עם המכחול לא יהיה טהור כמו הלבן של הקנווס.
4.לצבוע את הרקע בחלקים מבעד לשערות כדי לקבל מראה שקוף של קווצות שיער במקום גוש קסדה אחד ענק ( כמו שציירתי עד עתה ראו פנסאית כנל)
5. כדי שנצליח להבחין בקווצות השונות צריך לצבוע בהיר על כהה וכהה על בהיר ואין קווצת שיער אחת שהיא רק בהירה או רק כהה אחרת יוצא פאה אטןמה של ליצן (ניסיתי תאמינו לי ולקח זמן לתקן. שונאת ליצנים)
זהו פחות או יותר היה נחמד ולמדתי המון ממליצה בחום לנסות ציור שמן אפילו אחד זה מלמד המון על צבע, קצוות וטקסטורה. המורה שלי ציירה ליידי ויצאה לה תוצאה שונה לחלוטין (התבטא בעיקר בצבעים יותר מתונים, קומפוזיציה שונה ומתוחכמת ורקע חי) זה מראה שלכל אחד הסגנון שלו (נסו פעם לשבת עם 4 מאיירות שונות ולצייר את אותו האובייקט, עץ או בית או דמות ותראו שלכל אחת יצא משהו אחר לחלוטין. זה הקסם בנקודת המבט הייחודית שיש לכל אחד.. כשם שפרצופיהם שונים ככה גם ציוריהם
). עוד הערה קטנה בנוגע לרקע. בחרתי הרי לוותר על הרקע המקורי אבל כל צבע ששמתי ברקע היה מוכרח בהכרח הכרחי להופיע גם על הדמות אחרת זה נראה הדבקה או טעות בתאורה. למדתי מזה על עצמי:
יותר קל לי לצייר במכחול עם כתמים מאשר בעיפרון עם קווים. לתפוס את הצורה הכללית ולנסר ממנה צורות קל יותר מלצייר את קווי המתאר ואותם לשפץ בהדרגה. כנראה למוח יותר קל להשלים צורה שלימה מאשר לנתח קווים. אבל מה הדבר הכי חשוב לצייר? הקו. אז צריכה לחזק אותו. הנה פירמידת המזון לציירים שרוצים להצליח והקו הוא הכי בסיסי הכי חשוב והכי קודם ליתר הדברים (ולכן בציור אדקמי מתחילים קודם לרוש את העיפרון ורק אחרי אלף שנה עוברים לצבעי שמן).. אז אני מקווקוות בכל הזדמנות ותשתדלו גם את לקווקוו להנאתכם.
עד כאן חפירה
תודו שאין על התלתלי זהב האלה שלפני האָפְּשֶׁערְנִישׁ. זה פשוט רגעים שרוצים לזכור וזו אחת הדרכים
