שיר פָּשׁוּט סְלִיחָה

אוריצפת

משתמש מקצוען
פָּשׁוּט סְלִיחָה

הַלַּיְלָה רָאִיתִי: הֲמוֹן אָדָם זוֹרֵם
שׁוֹבֵר שְׁתִיקַת הָאַפְלוּלִית
טְרוּטֵי עֵינַיִם, צוֹעֲדִים כְּעֵדֶר
זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים וְזוֹעֲקִים דְּבָרִים
סְתוּמִים, תִּלֵּי-מִלִּים
דַּף אַחַר דַּף, לְפִי הַסֵּדֶר - - -

הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם, וּשְׁמַע בְּעַצְמְךָ:
אִישׁ טוֹב נִמְשַׁל כְּחֶדֶק
וְצַדִּיק נִרְפַּס
אוֹי, מֵעֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ גְּנָן גִּזְעוֹ בְּזַעֲקָם לְךָ
בְּשׁוּם פָּנִים אֵין בֶּדֶק
אַי, וְנָבָר אָפָס...

אַתָּה, מֶלֶךְ מַאֲצִיר וְנִפְלָס וְדַר מְתוּחִים;
אַתָּה שֶׁרִצַּצְתָּ לִוְיָתָן עַל הַמָּיִם, רָאשֵׁי תַנִּינִים;
שֶׁפּוֹרַרְתָּ יָם בְּעָזְךָ;
אַתָּה, שֶׁצִּוִּיתָ לִמְלֹל, לִגְלֹל, לִכְפֹּל
מִלִּים-מִלִּים-מִלִּים, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים וְאֶבְיוֹנִים;
אַתָּה בֶּטַח מֵבִין אוֹתָנוּ, בְּךָ מֻתְאָחִים
חֲמוּסִים, פּוֹרְכֵי עַמְּךָ
בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה
כְּשֶׁאָנוּ, פָּשׁוּט, מִתְכַּוְּנִים:

סְלִיחָה
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
מודה שרוב המילים היו נשגבות מהבנתי...
אבל דווקא המילים האלה בעיניי הורידו את המשלב:
אַתָּה בֶּטַח מֵבִין אוֹתָנוּ
בכל אופן, בשביל שאר המילים - אפנה לבעלי לפירושים...
 

אוריצפת

משתמש מקצוען
מודה שרוב המילים היו נשגבות מהבנתי...
אבל דווקא המילים האלה בעיניי הורידו את המשלב:

בכל אופן, בשביל שאר המילים - אפנה לבעלי לפירושים...

זה הרי כל העניין...
והמבינים יבינו.
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
לגבי תוכנו של השיר,
כבר הרחיב בזה @מוישה בזמנו, ואולי יואיל בטובו לבשמנו שוב.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
כבר הרחיב בזה @מוישה בזמנו, ואולי יואיל בטובו לבשמנו שוב.
מה יש להרחיב. הדברים מבטאים כאב של אנשים רבים. אף אחד מאותם פייטנים לא התכוון לקבוע פיוטים בסידור לדורי דורות, הם היו מחדשים כל שנה וכל חג, וזו הייתה תפארתם. הרבה דברים קפאו מאז, ואין לנו מי שיוכל לתקן ולחדש. מי שמציע פיוט חדש, נחשד בפריצת גדר ובזלזול. אני רק חושב שהציבור החרדי-התורני רגיל לעבוד הפוך - לשכתב את הרגשות לפי הנוסח, לפי המסורת, לכופף את התחושות לטקסט הקדום, ולכן גם להביע את הרגש דווקא בצמוד לטקסט העתיק.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
מושלם!
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
יש כאן פרדוקס!

מצד אחד אנו מתאוננים על רדידות השפה, והבוטות המאופיינת את כותבי דורנו.
החל מלהיטי הפופ המזרח תיכוניים, ועד להיטי הפופ היעני חרדיים...
(מרים לשמיים, מוחא בכפיים, יש חתן כלה, ותודה לה', נתת לי הכל נחנק לי הקול.)
עד כדי, שאם יופיע פתאום ישי ריבו אחד, או שולי רנד, לא נפסיק להתבשם, מיפי שירתם העמוקה מחד ונוגעת מאידך.

אבל ככל הנוגע לתפילות, היינו כעילגים. לא מוכנים להרים את הכפפה, הנזרקת לנו מכרך הקינות הבלוי.
פתאום אנחנו כוספים ל'אדון הסליחות' המובן והטוב, המושר ברוב עם מבית הכנסת שמעבר לרחוב.

הרי גם למול שיריו של אחד מגדולי המשוררים, אני משקיע יותר מרפרוף. מנסה לזהות את הקנייטשים והפואנטות.
אז גם לקליר מגיע.

ועדיין מזדהה עם כוונת השיר, שבסופו של יום אנחנו באמת רוצים סך הכל לבקש 'סליחה'...
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
(מרים לשמיים, מוחא בכפיים, יש חתן כלה, ותודה לה', נתת לי הכל נחנק לי הקול.)
הצחקת
אבל ככל הנוגע לתפילות, היינו כעילגים. לא מוכנים להרים את הכפפה, הנזרקת לנו מכרך הקינות הבלוי
אין דין מילים יפות במשלב גבוה כדין שפה קדומה וקשה, בפרט שנהוג כי כל הזריז מחבירו באמירת הפיוטים - נשכר.
פתאום אנחנו כוספים ל'אדון הסליחות' המובן והטוב, המושר ברוב עם מבית הכנסת שמעבר לרחוב.
מעבר לרחוב???
הייתי משתמש ב'בני דודנו', קצת יותר מעודן...
ועדיין מזדהה עם כוונת השיר, שבסופו של יום אנחנו באמת רוצים סך הכל לבקש 'סליחה'...
גמאני.
לפעמים ההתפעמות והבחינה של המילים והמבנה מסיטה את הכוונה מהעיקר.
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מעבר לרחוב???
הייתי משתמש ב'בני דודנו', קצת יותר מעודן..

התכוונתי 'מעבר לרחוב' במובן הכי רחובי של המילה, לא בקטע של שני צידי המתרס.
פשוט תדמיין את הרחוב שאתה גר בו, עם בית הכנסת נחמד בצד אחד שנוסח התפילה ידוע מראש, עכשיו תסתכל לצד השני.. כן כן בדיוק שם, בית הכנסת חביב, שמתפללים בנוסח שונה.

אין דין מילים יפות במשלב גבוה כדין שפה קדומה וקשה, בפרט שנהוג כי כל הזריז מחבירו באמירת הפיוטים - נשכר.

ועדיין, אם פתאום יבוא לך מישהו חביב כזה, ויגיד מה הריבו הזה רוצה עם ה'צפוף לרווחה' שלו.
אתה תלעג לו בחמלה רבה.
כי הוא פשוט לא מבין.
אם הוא היה מתאמץ, אפילו טיפה, לצאת מהאזור נוחות שלו ברדודים, הוא היה מתבשם.
אז גם אנחנו יכולים לעיתים, לצאת מאזור הנוחות שלנו, להגיע למניין של הנעכסים', ולנסות להבין.
 
נערך לאחרונה ב:

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
ועדיין, אם פתאום יבוא לך מישהו חביב כזה, ויגיד מה הריבו הזה רוצה עם ה'צפוף לרווחה' שלו.
אתה תלעג לו בחמלה רבה.
כי הוא פשוט לא מבין.
אם הוא היה מתאמץ, אפילו טיפה, לצאת מהאזור נוחות שלו ברדודים, הוא היה מתבשם.
אז גם אנחנו יכולים לעיתים, לצאת מאזור הנוחות שלנו, להגיע למניין של הנעכסים', ולנסות להבין.
כל מילה.
פשוט תדמיין את הרחוב שאתה גר בו, עם הקראוון שמשמש אותך לעבודת ה'. עכשיו תסתכל לצד השני.. כן כן בדיוק שם הבית הכנסת החביב עם הכריות האדומות, שמחלקים נענע בליל שבת...
ומנין לך שאיני מלועסי הנענע?
כוונתי היא שכדאי בפורום של כלל ישראל, כמו בכל פורום, להישמר ממילים שעלולות לפגוע או להביך.
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
כל מילה.

ומנין לך שאיני מלועסי הנענע?
כוונתי היא שכדאי בפורום של כלל ישראל, כמו בכל פורום, להישמר ממילים שעלולות לפגוע או להביך.

אוף.. חלילה וחס ליה לזרעו של אבא בר אבא, לפגוע באי מי.
אני משתדל לבחור הגדרות מגדירות ומכבדות, מי שחושב שהוא צריך להיפגע מהם, כדאי שיחשוב שוב.
אבל אם בכל אופן, נשמע איזה צליל זלזול...
פשוט סליחה!

בכל אופן תוקן.
 
נערך לאחרונה ב:

אוריצפת

משתמש מקצוען
בבית כנסת בנוסח ע"מ, אני מרגיש הרבה, הרבה יותר בבית, עם הנוסח.
סליחות - פשוט, ברור, הכל מובן, ועם זאת, נוגע ללב. אפילו הייתי אומר שהפשטות היא-היא זו הנוגעת ללב.
הכל משובץ יפה, כפנינים בכתר, דבר דבור על אופניו.
ואיך שכולם שרים יחד - חוויה של ממש.
ארבעים יום אותם המלים - הייתם מאמינים? ועדיין, לא נמאס. כל יום והחן שלו.
התפילה בנוסח ע"מ היא תפילה נטו, בלי "הה הה" של "ויי, הבנתי כאן משהו". הכל יוצא מן הלב ונכנס אל הלב.
תענוג.

להשוות את זה לרדידות של "פזמונעים" בני ימינו? עלבון אמיתי. לא קרב זה אל זה.
ואת ישי ריבו לקליר? נו באמת. אדרבה, ישי שר בשפה ברורה, מובנת, פה ושם שותל משהו מאתגר, אבל לא מדבר בקלירית. ממש לא. ולכן, הייתי משווה אליו דווקא את הפיוטים שבנוסח ע"מ. פיוטי הקליר הם יותר... לא חשוב.
 

אוריצפת

משתמש מקצוען
בבית כנסת בנוסח ע"מ, אני מרגיש הרבה, הרבה יותר בבית, עם הנוסח.
סליחות - פשוט, ברור, הכל מובן, ועם זאת, נוגע ללב. אפילו הייתי אומר שהפשטות היא-היא זו הנוגעת ללב.
הכל משובץ יפה, כפנינים בכתר, דבר דבור על אופניו.
ואיך שכולם שרים יחד - חוויה של ממש.
ארבעים יום אותם המלים - הייתם מאמינים? ועדיין, לא נמאס. כל יום והחן שלו.
התפילה בנוסח ע"מ היא תפילה נטו, בלי "הה הה" של "ויי, הבנתי כאן משהו". הכל יוצא מן הלב ונכנס אל הלב.
תענוג.

להשוות את זה לרדידות של "פזמונעים" בני ימינו? עלבון אמיתי. לא קרב זה אל זה.
ואת ישי ריבו לקליר? נו באמת. אדרבה, ישי שר בשפה ברורה, מובנת, פה ושם שותל משהו מאתגר, אבל לא מדבר בקלירית. ממש לא. ולכן, הייתי משווה אליו דווקא את הפיוטים שבנוסח ע"מ. פיוטי הקליר הם יותר... לא חשוב.

ואתם יודעים מה, כדי להרגיע פה - אשים בחוץ שיר אחר, שנוכל להתחיל להתווכח עליו במקום על זה שכאן.
 

גוגלית

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
פָּשׁוּט סְלִיחָה

הַלַּיְלָה רָאִיתִי: הֲמוֹן אָדָם זוֹרֵם
שׁוֹבֵר שְׁתִיקַת הָאַפְלוּלִית
טְרוּטֵי עֵינַיִם, צוֹעֲדִים כְּעֵדֶר
זוֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים וְזוֹעֲקִים דְּבָרִים
סְתוּמִים, תִּלֵּי-מִלִּים
דַּף אַחַר דַּף, לְפִי הַסֵּדֶר - - -

הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם, וּשְׁמַע בְּעַצְמְךָ:
אִישׁ טוֹב נִמְשַׁל כְּחֶדֶק
וְצַדִּיק נִרְפַּס
אוֹי, מֵעֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ גְּנָן גִּזְעוֹ בְּזַעֲקָם לְךָ
בְּשׁוּם פָּנִים אֵין בֶּדֶק
אַי, וְנָבָר אָפָס...

אַתָּה, מֶלֶךְ מַאֲצִיר וְנִפְלָס וְדַר מְתוּחִים;
אַתָּה שֶׁרִצַּצְתָּ לִוְיָתָן עַל הַמָּיִם, רָאשֵׁי תַנִּינִים;
שֶׁפּוֹרַרְתָּ יָם בְּעָזְךָ;
אַתָּה, שֶׁצִּוִּיתָ לִמְלֹל, לִגְלֹל, לִכְפֹּל
מִלִּים-מִלִּים-מִלִּים, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים וְאֶבְיוֹנִים;
אַתָּה בֶּטַח מֵבִין אוֹתָנוּ, בְּךָ מֻתְאָחִים
חֲמוּסִים, פּוֹרְכֵי עַמְּךָ
בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה
כְּשֶׁאָנוּ, פָּשׁוּט, מִתְכַּוְּנִים:

סְלִיחָה

זה טוב!

(או בפשטות: תודה. )
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
הבהרה אחרונה:

הפיוטים של עדות המזרח סוחפים אותי.
ומילדותי הורגלתי לפייט, ביחד עם גפילטע-פיש.
יש בשירה שלהם עוצמה ועומק מונגשים.

אז מה ניסיתי לומר?
'הקליר' הוא הסמן הקיצוני ביתר בקרב משורי אומתנו, בכל הנוגע לשילוב של מילים, הדורשות מוח של מפצחי אניגמה כדי להבינם.

[על הסקאלה קיימים מגוון פיוטים שרובם ככולם מדברים בגובה העיניים.
מלאכי רחמים. קל נא רפא נא. אזכרה אלוקים.]

ועדיין אם כבר התאספנו לכמה ימים בשנה, כדי לקרוא את תוצרתו, אל לנו לדחות את סגנונו ולומר: "זה לא שייך אלינו".
עם מעט רצון וסבלנות, ניתן להוציא רגש יקר מקינה סתומה.

המשלתי את הדחייה האוטומטית, למי שלא מנסה להתחבר לשירים טיפה עמוקים, כי טוב לו עם מסרים ישירים ובוטים.כולנו רוצים יותר עומק, לכולנו יש כבוד למשוררי אומתנו. אז במעט רצון לפענח את המסר שלהם, נוכל להרוויח הרבה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ק'

קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְהוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יְהוָה וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
נקרא  22  פעמים

לוח מודעות

למעלה