ערך - וקיפדיה

[עיתונאי]

אני זקוק לערך קלישה מוקיפדיה בדחיפות
תודה רבה

 

[ayys]

קלישֶה (מצרפתית: Cliché; ברבים: קלישאות, ומכאן, בגזירה לאחור, צורת היחיד המקובלת בעברית – קלישָאָה) היא ביטוי, רעיון, או אלמנט מיצירה אומנותית אשר נעשה בו שימוש יתר על המידה עד שהגיע לנקודה בה איבד את משמעותו או השפעתו המקורית. בשפה הרווחת, המונח "קלישאה" ניתן לעיתים ככינוי גנאי למשפט המתאר מציאות אוטופית בלתי ניתנת להשגה. המונח "קלישה", שמקורו בצרפתית, הוא מילה בינלאומית שפירושה גלופת דפוס. בעברית קיים ביטוי מקביל: "אמרה חבוטה". מטאפורה קרובה, הן במקורה והן במשמעותה, היא "שבלונה".



תוכן עניינים
[1 דוגמאות

• 2 לקריאה נוספת

• 3 קישורים חיצוניים

• 4 הערות שוליים

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

• אהבה ממבט ראשון - קלישה המתייחסת לשניים המתאהבים כבר ממפגש מבטם הראשון
• והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה - משפט סיום נפוץ בספרי הילדים.

• לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - קלישה העוסקת במי שמתעקש ליהנות משתי חלופות העומדות בפניו, בזמן שעליו לבחור רק אחת מהן.
• להחזיק את המקל בשני קצותיו, לתפוס את החבל בשני קצותיו - להגיד דבר והיפוכו.
• הגמל אינו רואה את הדבשת שלו - קלישה שפירושה: אדם אינו מבחין במגרעותיו ובטעויותיו.
• לכל סיר יש מכסה - קלישה המכוונת בעיקר למי שאינו מוצא בן זוג, ומבטיחה כי בן זוג כזה עוד יימצא.
• יש גבול לכל תעלול - קלישה המופנית כלפי מי שהגזים בהתנהגותו החריגה, ומזהירה אותו על כך (או מהווה נימוק לעונש שניתן לו).
• הדשא של השכן ירוק יותר - קלישה המתארת את טבעו של האדם לקנא ולרצות במה ששייך לאחר, עקב תחושה כי "שלו טוב יותר".
  xxxxx xx xxxx x xxxxx xxxxxx xxxx xxxxxxx xxxxx xx xxxx xxx xxxx xxxx xxxx xxxxx xxxxxx xxxxxx xx xxxxxxx xxxxxx
• ההצגה חייבת להימשך- אמירה מקובלת לומר שגם בזמנים קשים, חייבים להמשיך.

עיתונות הספורט בישראל עושה שימוש רב בקלישאות. דוגמאות:

• הכדור הוא עגול - קלישה שפירושה: כל תוצאה אפשרית במשחק.
• כדורגל משחקים 90 דקות (שתי האמרות האחרונות מיוחסות למאמן הכדורגל הגרמני זֶפּ הרברגר)
• הטבלה לא משקרת - קלישה הרומזת שאין להתווכח עם העובדות.
• לדרבי חוקים משלו.
• ככה לא בונים חומה - קלישה זו נוצרה במשחק כדורגל בין אוסטרליה וישראל שהתקיים ב-1989 באצטדיון רמת גן. יורם ארבל, שהיה שדרן באותו משחק, התריע על "חומה" שבנו שחקני ההגנה הישראלים כשהאוסטרלי צ'ארלי ינקוס ניגש לבעוט בעיטת עונשין סמוך לשער ישראל. כשהכדור של ינקוס חדר לשער, צעק ארבל: "זה מה שאמרתי לכם! ככה לא בונים חומה! ככה לא בונים חומה! זה כל כך חשוב, וכל כך הרבה עובדים על זה באימונים, ו- 1:1".

גם הפוליטיקה הישראלית מייצרת קלישאות לרוב, ובהן:

• חתרן בלתי נלאה: כינוי גנאי, אחד מני רבים בשיח הפוליטי בישראל, שניתן לשמעון פרס על ידי יצחק רבין בספרו "פנקס שירות". הכינוי הפך לקלישה המופנית לא רק כלפי פרס.
• רק חמור אינו משנה את דעתו: אמירתו של משה דיין, שהפכה לקלישה.

נאום הבכורה של חבר הכנסת דניאל בנלולו (הליכוד) ב-2003 היה מלאכת מחשבת של שימוש בקלישאות:

חברי, חברי הכנסת, יום חג הוא היום למדינת ישראל עת מוצגת הממשלה בכנסת השש-עשרה. מיד, בתום החגיגות, יש להפשיל שרוולים ולגשת בדחילו ורחימו לכל הנושאים החשובים ולכל הבעיות, שהרי לא שררה נטלנו על עצמנו, כי אם עבדות. האחריות הגדולה המוטלת על כתפינו נובעת מיראת כבוד ושאיפה להיות שותפים לצמיחה, לשגשוג ולרווחה במדינת ישראל.
ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון, יושב-ראש הליכוד, שמה לעצמה כמטרה וכיעד להוציא את המשק מן הבוץ ולהעלותו לפסים של צמיחה כלכלית וחברתית, למען כל תושבי מדינת ישראל, ולהוביל את המדינה לחוף מבטחים. נכון, אין זה קל ואין זה פשוט, עוד ארוכה היא הדרך, אך יכול נוכל לה.
בשל הסכנות הביטחוניות האורבות לפתחנו, חייבים אנו יותר מכול לפעול מתוך אחדות וליכוד מצד כל חלקי הבית, מתוך אמונה בצדקת הדרך למען העם היהודי היושב בציון. הביטחון האישי והביטחון הלאומי כרוכים יחדיו עם צמיחה כלכלית, וכל אלה ביחד יביאו אותנו להיות כטובות וכמשגשגות שבמדינות העולם. ואין זה סוד כי הקסם והחוכמה היהודית יפרצו ויעלו מעלה מעלה.
אדוני היושב-ראש, בימים אלה, כאשר ירושלים, בירת הנצח של העם היהודי, עוטה לבן, ומכל קצות הארץ עולים לרגל לירושלים, חובה לומר בגאווה יהודית לאומית, כי ירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, תישאר כזו לעד ולנצח נצחים.
בהזדמנות זו, אדוני היושב ראש, שלוחה ברכה מיוחדת לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון אשר עושים ימים כלילות למען ביטחוננו. עם כניסתנו לעבודה ולהשבעת הממשלה עוד נכונה לנו דרך ארוכה אל ההצלחה הגדולה. אל ייאוש, שהרי בוא יבוא היום שנעודד ונרים את העם הזה מקשיי היום-יום. אז נישא ברכה לתחילת דרכנו החדשה, וזכרו כי זו רק ההתחלה.[1]
חלק מהקלישאות, כדרכם של ביטויים אחרים, עברו שיבושים בדרך. לדוגמה:

• הביטוי "עושה לילות כימים" שמשמעותו הפך את הלילות לימים כי עבד בלילה כמו ביום, שובש ל"עושה ימים כלילות" שמשמעותה המילולית היא "ישן במשך כל היום", אך הכוונה היא "עובד ימים וגם לילות".
• ראשי התיבות טל"ח ("טעות – לעולם חוזר") משמעם כי במקרה של טעות, יוחזר המצב לקדמותו. למילים אלו יש משמעות משפטית והיא הסתייגות רשמית המאפשרת למי שבתום לב מסר מידע שגוי או טעה בחישוב כספי לחזור בו מן הדברים בלי להינזק (חישוב עודף בזמן תשלום, פירוט בחשבונית וכדומה). ראשי התיבות שובשו ל"טעות לעולם חוזרת" במובן של השלמה עם חולשות הטבע האנושי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

• מאיה פרוכטמן, מדברים בקלישאות: 616 ביטויי שגרה הממלאים את חיינו ערוכים על פי מילון אלפביתי; איורים: דני קרמן, קריית גת: קוראים, 2002.
• רוביק רוזנטל, "רצח נתעב עם גימור מושלם", בתוך ספרו: הזירה הלשונית: דיוקן העברית הישראלית, תל אביב: עם עובד, תשס"א 2001.
• אפרים קישון, "נאומים", בספרו: הכיפה הסרוגה: ועוד כמה סאטירות פרו-ישראליות, בית אל: ספרית בית אל, תשנ"ג 1993, עמ' 41–44.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדיה וקבצים בנושא קלישה בוויקישיתוף

• רשימת הקלישאות הגדולה באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטזיה
• קלישאות שסר חינן: מונחים וביטויים שגורים מדי האסורים על בני תרבות, באתר הארץ, 15 באפריל 2002

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. ^ דניאל בנלולו, הישיבה השביעית של הכנסת השש-עשרה, יום חמישי, כ"ה באדר א' התשס"ג (27 בפברואר 2003), דברי הכנסת.

 

[עיתונאי]

אני זקוק לערך שלמה רבינוביץ תודה רבה

 

[מסתודד]

אני זקוק לערך שלמה רבינוביץ תודה רבה

 

[עיתונאי]

אפשר לקבל את זה בקובץ וורד פתוח
אני זקוק לחתימה שלו

 

[מסתודד]

אפשר לקבל את זה בקובץ וורד פתוח
אני זקוק לחתימה שלו

איך עושים את זה?

 

[עיתונאי]

מדגישים ומסמנים את כל העמוד ועושים הדבק לקובץ וורד
תודה רבה

 

[מסתודד]

הסתרה]
בואו ללמוד איך עורכים בוויקיפדיה. הסדנה תתקיים בספריה הלאומית בירושלים ביום שישי, 16.03.18, בשעה 09:00.
להרשמה לחצו כאן

שלמה רבינוביץ
(הופנה מהדף שלמה הכהן רבינוביץ')
האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק
שלמה רבינוביץ

חותמו של שלמה הכהן רבינוביץ
חיבורו העיקרי תפארת שלמה
תאריך לידה ה'תקס"א
מקום לידה ולושצ'ובה
תאריך פטירה כ"ט באדר ה'תרכ"ו(בגיל 63 בערך)
מקום פטירה ראדומסק
תאריך לידה לועזי 1803
תאריך פטירה לועזי 16 במרץ 1866
חסידות חסידות ראדומסק
מקום מגורים ראדומסק
מקום פעילות ראדומסק
מספר בשושלת ראשון
הבא אברהם יששכר בער רבינוביץ'
סיום כהונה כ"ט באדר ה'תרכ"ו
חיבוריו ראה כאן
אב דב צבי הכהן רבינוביץ'
אם פרומט רבינוביץ'
בת זוג גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב
ילדים צבי מאיר
אברהם יששכר בער

רבי שלמה הכהן רבינוביץ (ה'תקס"א - כ"ט באדר ה'תרכ"ו, 1866) היה האדמו"ר הראשון של חסידות ראדומסק.

תוכן עניינים
[1 קורות חייו

• 2 הגותו

• 3 ראו גם

• 4 קישורים חיצוניים

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה ולושצ'ובה (Włoszczowa), לפרומט ודב צבי הכהן, שהיו ממשפחת מתנגדים. משפחתו מיוחסת לב"ח, למהרש"ל ועד לרש"י. בידי סבו היה ספר יוחסין ובו ייחוס עד לאהרון הכהן.

בילדותו התחנך בפיטרקוב אצל רבי אברהם צבי הירש פצנובסקי מחבר הספר "שו"ת ברית אברהם" ואצל רבי דוד חריף מחבר הספר "בית דוד", מתלמידיו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא. בפיטרקוב נמשך ר' שלמה לחסידות למורת רוחו של אביו שאמר עליו: "הפסד גדול הוא למוח כזה שמרבה לעסוק בחסידות ולא בפלפול".

באותם ימים כונה "העילוי מוולושצ'ובה", וסופר עליו שלילה אחד בעודו לומד בבית המדרש, נכנס בו פחד, הוא נטל את השופר שהיה בבית הכנסת ותקע בו תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. לפתע נתחלחל כאשר ראה נפטרים בתכריכים עומדים על יד החלונות ושואלים: "האומנם שופרו של משיח הוא זה?!". והוא נמלט מבית המדרש בבעתה. סיפור זה נתפרסם בכל הסביבה והכל דיברו על קדושתו הנוראה של העילוי אשר בתקיעתו הטהורה הוציא נפטרים מקבריהם.

רבי שלמה רבינוביץ' עסק גם בכתיבת חיבורים תורניים בפלפול ובסברא על התלמוד. הוא היה בקי בספר "אורים ותומים" לרבי יהונתן אייבשיץ בעל פה וממנו למד דרכי החיבור והפלפול. חיבורו הראשון היה חידושיו על מסכת כתובות. לאחר מכן כתב חיבור מעמיק בענייני חזקות כדרך הספר שב שמעתתאוחיבר ספר על 13 קושיות במסכת עבודה זרה שאת כולן תירץ בתירוץ אחד, תוך שהוא כותב במליצה שלושה עשר אני יודע. את חיבורו למסכת כתובות כתב בגיל עשרים ושלוש. מכל חיבוריו נותר בידינו רק חידושיו על מסכת כתובות כי תלמידיו נטלו את כתביו לעצמם.

היה תלמידם של רבי מאיר מאפטא, רבי פישל מסטריקוב ורבי ישעיהו מפשדבורז'.

נשא לאשה את הרבנית גיטל בת רבי שמואל מבארזילוב, אך היות שהחמות לא רצתה בשידוך התעכבה החתונה זמן רב עד לפטירת החמות. בעקבות זה לא שהה בבית חמיו כמקובל באותם ימים אלא הלך להתגורר אצל אביו בפשדבורז, ושימש כמלמד עד שנת תקצ"ד. בתקופה זו התקרב מאד לסבא קדישא רבי ישכר בר מרדושיץ ששימש כרב בעיירה.

בשנת ה'תקצ"ב (1831), כשהוצע לרבי שלמה הכהן רבינוביץ' (המכונה גם בעל התפארת שלמה) לכהן כרב העיר ראדומסק, מנתה הקהילה היהודית בעיר כארבע מאות תושבים. היהודים גרו בתחום הפרבר בּוּגָאי, שהיה נפרד מן העיר בשער ובכניסה מיוחדים. ביום ראשון י"ט באדר ב' ה'תקצ"ד מונה ר' שלמה לרב של העיר ראדומסק. מבואות ראדומסק החלו לקלוט את מאות החסידים, שבאו לשמוע את דברי תורתו של רבי שלמה רבינוביץ' ולהכתירו לרבם. אך למרות אי רצונו לשמש כאדמו"ר לחסידים, נכפה עליו הדבר על ידי רבו הס"ק מרדושיץ ומחותנו רבה של בנדין רבי דוב בעריש הרציגר.

בשנת ה'תר"ג (1843) נפטר רבי ישכר בר מרדושיץ, ורבים מחסידיו של רבי דב בר מרדושיץ' נסעו לראדומסק וקבלו עליהם את מרותו של רבי שלמה.

בתקופה זו התחיל לנסוע רבי שלמה לרבי משה מלעלוב וקיבל עליו את מרותו, הוא המשיך בכך עד עלייתו של רבי משה מלעלוב לארץ ישראל בשנת ה'תרי"א.

באסרו חג של פסח ה'תר"ח (1848) נפטר רבי יצחק מוורקה. לאחר פטירתו הצטרפו רבים מחסידיו אל הנוסעים לראדומסק.

האדמו"ר מראדומסק נודע כ"בעל תפילה" ומלחין. רבים נהרו לשמוע את נעימותיו, כשהיה עובר לפני התיבה בקבלת שבת.

מסופר שאחרי פטירת החידושי הרי"מ בכ"ג באדר ה'תרכ"ו אמר שמקובל אצלו שכשיסתלק צדיק הדור יקראו לו להיות בעל תפילה בקבלת שבת בשמים, ואכן באותו שבוע עוד לפני שבת נפטר.


קברו באוהל אדמו"רי ראדומסק שבבית הקברות היהודי בראדומסק
על פטירתו, בכ"ט באדר ה'תרכ"ו, מסופר כי קודם לחצות הלילה נטל לידיו את ספר הזוהר ולמד בו. מעט אחרי חצות הניח ידיו וראשו על הספר וכך נפטר. תלמידיו שבאו בבוקר מצאוהו "ישן" על ספר הזוהר ולא רצו להעירו. רק כעבור כמה שעות כשראו שהרבי לא מתעורר. נדהמו לראות כי הרבי נפטר. למחרת בערב שבת כ"ט באדר ה' תרכ"ו נערכה הלוויתו במעמד רבבות מחסידיו.

אחרי פטירתו, מונה בנו, רבי צבי מאיר (ד' באב תרס"ב) לשמש כממלא מקום אביו ברבנות העיר ראדומסק. ואילו בנו השני רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ, מונה כממלא מקום אביו וכממשיך שושלת אדמו"רות ראדומסק. בן נוסף היה הרב אריה לייביש (כ"א באב ה'תר"ן).

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
את עיקרי תורתו כתב האדמו"ר מראדומסק בספרו "תפארת שלמה" על התורה ועל המועדים. הגותו עוסקת בעיקר סביב מידת היסוד מתוך יסודות הקבלה. בספרו מרבה האדמו"ר לעסוק ביוסף הצדיק ולחזור על כך שהגימטריה של שמו עולה כמספר ציון. המעלה הבסיסית היא ההתגברות על התאווה שהיא המפתח להתגדלות בתורה ובשאר המידות. על ידיעותיו בנסתר התבטא פעם באומרו "ברוך ה', בקי אני בכתבי האר"י הקדוש ז"ל כבאשרי יושבי ביתך".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

• חסידות ראדומסק
• אברהם יששכר בער רבינוביץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• על האדמו"ר מראדומסק, באתר "צדיקים"
• רבי שלמה מראדומסק באתר אהלי צדיקים
• דוד הלחמי, ‏רבי שלמה הכהן רבינוביץ, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)

תורתו

• הגדה של פסח עם פירוש תפארת שלמה, באתר HebrewBooks
• יוסי פרבר, תורות חסידיות מוערות של התפארת שלמה מרדומסק על חומש בראשית, באתר דעת
• "תפארת שלמה" על התורה - בהיברובקס

בקרת זהויות

• WorldCat
• NLI: 000236834
• VIAF: 97413298
• LCCN: nr92004512
• GND: 143493736

קטגוריות:

• אדמו"רים
• רבנים פולנים

משובים קודמים
משוב על הערך
תפריט ניווט

• לא בחשבון
• שיחה
• תרומות
• יצירת חשבון
• דיווח על טעות
• כניסה לחשבון

• ערך
• שיחה

• קריאה
• עריכת קוד מקור
• עריכה
• גרסאות קודמות

חיפוש

• עמוד ראשי
• ברוכים הבאים
• שינויים אחרונים
• ערכים מומלצים
• דיווח על טעות
• פורטלים
• ערך אקראי
• תרומה לוויקיפדיה

טיפ

• פורטלים משמשים שערים לנושאים מרכזיים ומרתקים כאחד, נסו אותם!

קהילה

• שער הקהילה
• עזרה
• ייעוץ
• מזנון
• כיכר העיר
• חדשות
• לוח מודעות
• יצירת קשר
• ספר אורחים

כלים

• דפים המקושרים לכאן
• שינויים בדפים המקושרים
• דפים מיוחדים
• קישור קבוע
• מידע על הדף
• פריט ויקינתונים
• ציטוט דף זה

הדפסה/ייצוא

• יצירת ספר
• הורדה כ־PDF
• גרסה להדפסה

דף זה בשפות אחרות

• English
• Polski
• ייִדיש

עריכת הקישורים

• דף זה נערך לאחרונה ב־8 במרץ 2018, בשעה 01:03.
• הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0; ייתכן שישנם תנאים נוספים. ראו את תנאי השימוש לפרטים.

• מדיניות הפרטיות
• אודות ויקיפדיה
• הבהרה משפטית
• מפתחים
• הצהרה על עוגיות
• תצוגה למכשירים ניידים

• 
•