עצמאות אצל מתבגרים, אשמח אם תענו על השאלות.

[.Ayala]

סתם מענין,
מאיזה גיל זה לדעתך?
ומה ההבדל בין ילדה בת 10 לבין בת 14?
וכשיש לך נערה בת 14 שבעינייך אפשר לאפשר חופשי מתי שרק בא לה,
למה לילד בן ה 7 תגידי לא, עכשיו לא אוכלים קורנפלקס עם חלב לצורך הדוגמא כי תכף אמא רוצה שתאכל מרק בריא , כשאחרי דקה הגדולה באה ומוזגת לעצמה בדיוק את מה שהוא רצה?
והיא גם דואגת לשבת ולאכול את זה מול כולם ,
מבינה את הכוונה שלי?.

אני חושבת שלנערה גדולה (14) יש בדר"כ את המודעות מתי ואיך ואיפה לאכול מה שהיא רוצה,
היא לא תוציא את הנשנוש מול האח הקטן כשאמא שלה רוצה להביא לו מרק

 

[RacheliArt]

אצלינו נהוג לבקש רשות. ובד"כ מרשים. (-:
לא קונים אצלי בלי רשות על חשבוננו. אבל אם הילדה הולכת לעשות לי קניה אני בד"כ מציעה לה לקנות מעדן או משהו נחמד לעצמה.
אני אוהבת כן לעקוב ולדעת מה יש או אין בבית.

 

[אנוכי]

אני חושבת שלנערה גדולה (14) יש בדר"כ את המודעות מתי ואיך ואיפה לאכול מה שהיא רוצה,
היא לא תוציא את הנשנוש מול האח הקטן כשאמא שלה רוצה להביא לו מרק

אם הביאו את זה לתשומת ליבה....

אצלינו, ולא רק בתחום החטיפים, אם נחה עליהן רוח אפיה והן גמרו את השמן- יש צורך לידע את אמא על משהו שעומד להסתים (לדוג'- אם סיימת את בקבוק השמן שהוא אחד לפני האחרון)

לגבי ממתקים ונישנושים- לדעתי נשנושים פשוטים צריכים להיות בזמינות, ואם ידיעה ברורה שצריך לעדכן לפני שנגמר- לא רק אחרי,
וממתקים- עדיף שלא יהיו בנגישות גבוהה מידי בבית, ומה שיש אפשר רק ברשות ההורים וכשחברה מגיעה וכדו'

 

[כללית]

לי עדיין אין מתבגרים.
אבל בשנות נערותי בבית הורי, אני הייתי ממונה על הקניות. והייתי קונה די מה שרציתי (כמובן בגבול הטעם הטוב) וגם בבית, הכל היה לרשותי. לא הייתי מבקשת רשות בעניין דברי מאכל, ממתקים וכו'. היה אצלנו מעמד שונה לגמרי לבוגרים ולקטנים.
והיום, אני מאוד מעריכה את הורי על כך. הם נתנו בנו המון אמון.

 

[אפשרי]

הארון מחולק לפי מדפים.
במדף אחד שמים דברים שמותר לילדים לקחת חופשי (ביסקוויטים ודומיהם), ובמדף אחר, גבוה יותר, יש דברים שלא לוקחים מהם בלי רשות.
(במדף הכי נמוך שמים את הדברים שאף אחד ממילא לא מתעניין בהם, כמו שמן, חומץ, שימורים ורסק עגבניות )

למה לגרות את החושים ואת היצר הרע בכל פעם שפותחים לקחת משהו מה"פושטים"(...)?
לא עדיף ארון נפרד?

 

[שרה מגן]

כתבו כאן דברים מאוד נכונים.
מה שתפס אותי זה משפט:
"הבעיה שלי שאני לא יודעת מה אני לא מרשה"
-
החיים נדמים כמו תחנות.
כל תחנה צריך לעצור ולראות מה בעצם עכשיו לאן אנחנו ממשיכים.

לפעמים השחרור והכבוד שאנחנו נותנים למתבגרים, ובצדק.
מתפרש על ידם כהעברת שליטה.

אתם צריכים לשבת עם עצמכם, מה חשוב לכם בבית.
מספר דוגמאות:
אילו מאכלים שייכים ליום יום, לשבת, ראש חודש.
ומה לגבי לימוד למבחנים וכדו' שהנישנושים והאוכל הם חלק מהענין.
קניית בגדים, כמה קונים לשבת, ליום חול.
בגיל הזה אפשר לדון על הנושא, לא מתוך העברת השליטה, אלא מתוך כבוד לדעה האחרת.
חייבים להיות קשובים לצרכים של כל תקופה.
לי קנו מעיל פעם בחמש שנים. אבל אני לעולם לא יכולה לדרוש מהבנות שלי רמה כזו. גם אם זה אפשרי.
כשהבת יוצאת לקניות.
להגיד לה, "אם את נזכרת במשהו שאת צריכה בגאולה את יכולה לקנות. אם זה משהו בסכום של מעל 20, 50, 100 כל אחת וההחלטה שלה. תתקשרי לפני כן אם אפשר עכשיו".
-
בגדול,
פחות לדבר על מה שהיה.
יותר לקחת אחריות על הבחירה והעצמאות אבל מתוך שליטה שלנו.

 

[אפשרי]

אני גדלתי בבית ששם היה צריך לשאול כל דבר רשות,
היום הכל שונה. אני מודעת לזה

עד היום יש בתים שמתנהלים כמו פעם, כל דבר צריך רשות ולמרות זאת הכל בכיף.

זה סתם משהו על הדרך: הרבה פעמים אנחנו מסיקים שהבדל בין המקום שבו היינו/הכרנו בעבר (בית הורינו, למשל), לבין המקום שבו אנחנו נמצאים/מכירים בהווה (למשל בית השוויגער; בית השכנים), הוא הבדל שנובע מהבדלי זמנים ודורות.
במקרים רבים ההבדל הוא בין סגנוות שונים של בתים, שהיה קיים פעם וימשיך להיות קיים גם בעתיד.

הרב יחיאל יעקבסון אומר בהרצאות, שבבתים של פעם, בגיל מסויים (התבגרות) הילד היה נהיה סוג של חבר בוגר של ההורים. הוא לפחות טוען שהוא עשה על כך בדיקה, ולא רק מהיקש סתמי של הבית שהוא חווה.

 

[אפשרי]

ובכלל משהי ספרה לי שאת הדברים "השווים", או כאלו שהיא שומרת... היא מאחסנת בארונות בחדרים האחרים...
(לא מפרטת אילו, מפאת המתבגרים המסתובבים כאן)

משום מה נזכרתי בו שוב,
המרצה יעקובסון טוען שלילדים יש חושים מפותחים לקליטת רשרושי עטיפת שוקולד שוויצרי הבוקעים מהמטבח בשעות הלילה המאוחרות

 

[מציגה מצגות]

ומה ההבדל בין ילדה בת 10 לבין בת 14?
וכשיש לך נערה בת 14 שבעינייך אפשר לאפשר חופשי מתי שרק בא לה,
למה לילד בן ה 7 תגידי לא, עכשיו לא אוכלים קורנפלקס עם חלב לצורך הדוגמא כי תכף אמא רוצה שתאכל מרק בריא , כשאחרי דקה הגדולה באה ומוזגת לעצמה בדיוק את מה שהוא רצה?


זה דבר שמאד מאד תלוי בילד. יש איזשהוא שלב שפתאום את מגלה שהילד הפך לבוגר, עם כל המאפיינים, יש כאלה שזה מגיע בגיל בר/בת מצוה, ויש שלוקח להם יותר זמן, לא קשה לגלות את הרגע הזה, פתאום העצמאות והפרטיות חשובה להם, ועוד ועוד מאפיינים, ואז פשוט צריך לעשות סוויצ' בראש, ולהעלים עין מכל מיני דברים, לדבר בגובה העיניים ולזרום עם הצורך הזה שלהם להיכנס למועדון המבוגרים, וגם הילדים הקטנים מבינים את זה בלי מלים, שיש פה שינוי במעמד, זה נהיה כ"כ ברור להם, שאפילו לא שואלים למה לו מותר ולי לא...
והכי חשוב לא להילחץ, אצל כוווווולם זה אותו דבר!
ולזכור שכשהם מתבגרים- גם אנחנו סוף סוף גדלים איתם... ואל תקרי בנייך אלא בונייך... וכו' וכו'

 

[לארג'ית]

ועוד דבר קטן,
לזכור שאת הגבולות מנחילים מגיל קטן.
נכון שבגיל ההתבגרות הכל שונה ודורש יותר, אבל - לא להזכר בגיל ההתבגרות
(בלי קשר לפותחת האשכול)
לעבוד על הגבולות כשהם קטנים ולא כאשר הם כבר מתמרדים...

אצל ההורים שלי היו הרבה שחרור ומרחב, ולא הרבה גבולות,
היה נחמד? כן....
אבל אני לא חושבת שזה טוב. (יותר נכון לא תמיד.)
אם היו סוגרים מידי, אני גם לא חושבת שהיה טוב,
צריך את האיזון!
והכל לגופו של ענין!!!
אנחנו כהורים, כל אחד בביתו הכי חכם כדי לעשות את השיקול הנכון המתאים לילד שלו,
תכל'ס אנחנו מכירים את הילדים שלנו הכי טוב.
לקבל הכוונה ועצות? זה מעולה (ככל שאני שומעת יותר אני רואה כמה זה פותח את הראש ואת היכולת לעמוד מול מצבים בצורה חכמה!)
ומתוך זה כל אחת תיקח מה שמתאים למשפחתה...

 

[שרלוט]

ובמדף גבוה עוד יותר את הדברים שרק אמא אוכלת כשאפ'חד לא רואה.........

חה! הצחקתותי!!
יש ילדים (כמוני) שירשו את הגובה מאבא שלהם ומבלי לטפס מגיעים ישר לארון למעלה.
אותו ארון שאימא לקחה שרפרף כדי להחביא שם דברים.
ולנושא האשכול: בקשר לאוכל- זה תלוי. אני לא חושבת שעל כל ביס הילד צריך לבקש רשות.
לא מדברת על עוגות מעוצבות או אוכל השמור לשבת. ברור שלא...
ובקשר ליציאות מהבית- זה לא תלוי בכלל לגיל. גם האבא שיוצא מהבית הוא אומר יפה שלום אני הולך לכאן ולשם. ההורים חייבים לדעת לאן הבת יוצאת ובאיזו שעה היא אמורה לשוב.
הכלל הוא להציב להם גבולות מבלי לחנוק... לאפשר להם חופשיות אבל מבוקרת.

 

[שרלוט]

סתם מענין,
מאיזה גיל זה לדעתך?
ומה ההבדל בין ילדה בת 10 לבין בת 14?

לדעתי אין הבדל.
אבל כל ההלכות והפסיקות בענייני רשות באוכלין אין להם אחיזה
כשמדובר בבחורי חמד היקרים.
כפי שאני זוכרת ממה שחברות שלי היו מספרות על אחיהן...
הררי שניצלים הם היו מחסלים בשנייה.
הדבר הראשון שהם היו עושים כשנכנסו הביתה זה לפתוח את המקרר/תנור/ארון
(מעניין ממה הקיבה שלהם עשויה)

 

[חיים הקטן]

חבר סיפר לי, שפעם אשתו חילקה לילדים כמה חתיכות ביסלי בסוף ארוחת הערב, ואז אומר הבן [בן 2.5] "ומה שנשאר את ואבא תאכלו בלילה?"

 

[אהובה ו]

נראה לי יותר חשוב שלהורים יהיה ברור מה הם מרשים ומה לא, מאשר מה בדיוק הם מרשים... איך ילד יכול להיות בטוח בעצמו, עם ההורה שלו לא?

כששאלה עולה ואת לא יודעת מה לענות, תחשבי עליה, תבררי (תלמדו מ@גילה רינה), תחליטי עם בעלך או לבד תלוי מה הנושא. גם דברים קטנים, העקביות הרבה יותר חשובה מביסלי והבמבה.

 

[ELFISH]

לדעתי אין הבדל.
אבל כל ההלכות והפסיקות בענייני רשות באוכלין אין להם אחיזה
כשמדובר בבחורי חמד היקרים.
כפי שאני זוכרת ממה שחברות שלי היו מספרות על אחיהן...
הררי שניצלים הם היו מחסלים בשנייה.
הדבר הראשון שהם היו עושים כשנכנסו הביתה זה לפתוח את המקרר/תנור/ארון
(מעניין ממה הקיבה שלהם עשויה)

אמא שלי טוענת שהקול הכי מפחיד בבית זה הטריקה של ארונות המטבח ב2 בלילה בבין הזמנים. כשהקול הזה נשמע היא יודעת שכבר אין כלום בפנים.

 

[Cבלה]

באיזה גיל מתחיל ה'מתבגרים' הזה? כשעולים לישיבה ולסמינר?

אני שואלת ברצינות כי אוטוטו גם שלי שם

 

[גיטי ל.]

מתבגרים, הגיל שלהם יורד עם השנים
היום מתבגר יכול להיות בן 10!!!!!!!

 

[שרה מגן]

מתבגרים, הגיל שלהם יורד עם השנים
היום מתבגר יכול להיות בן 10!!!!!!!

את מהדור הקודם.
אני שומעת ילדים בני חמש ושש נותנים הוראות להורים.
אמא תזכרי, ותשימי לב, ולא שכחת כלום באוטובוס
הורים מתפקדים ברמה גבוהה. לא להתבלבל.

 

[לילי 1]

אשכול מחכים ממש במקום

הגדולה שלי בת 9

אין דבר כזה לקחת חטיף לבד. כל עוד אני בבית, אפילו על תפוח מבקשת רשות למרות שנדיר שהתשובה שונה מכן.
עוגות ועוגיות? מאן דכר שמיא (ככה כותבים?)

אני גדלתי עם אמא מאוד מגבילה בענייני אוכל, מאוד שולטת על הנעשה. לא זוכרת השפלה בכלל. זוכרת שזה היה פשוט מציק וגם הביא להמון התעסקות ותסכולים סביב הנושא

 

[צפורן]

למתבגרות בד"כ חשובה השמירה על הגזרה, ואם "ההגבלות" מוסברות בהגיון, אני לא חושבת שזה מעיק או גורם להתעסקות יתר בעניין.
בנוגע לבחורי ישיבות, שאחראים באופן בלעדי על התפריט שלהם רוב הזמן, עוד יותר חשוב להסביר על תזונה נכונה.
בכל מקרה, לא נראה לי שחינוכי להרשות לבחור לחסל ערמות שניצלים או את תכולת המקרר/מקפיא. בחור רעב בהחלט יכול למרוח לחם עם גבינה או טחינה, ולחתוך לעצמו סלט.