שיר עננות בגובה רב

[תלמוד]

הוי עננים עננים,
עד מתי חונים.
תמהים הבנים,
כואבים ומצרים.

רצוננו לחזות בכם נעים,
לקראתנו באים,
על כפיכם נושאים,
להר מרום הרים.

והעננים עונים,
ולעברם מהנהנים,
כבר רבות בשנים,
נבכה במסתרים.

כשגליתם אהובים,
ועליתם בעבים,
הובטחתי מיושב הכרובים,
שעל כפיי תהיו שבים.

כששוכן במרומים,
יחנכם ברחמים,
אנו מוכנים ומזומנים,
לעוט אליכם כיונים.

נכתב בהשראת הקטע שהעלתי כאן