דרוש מידע ענין חשוב לדבר עליו...

[גדי ישראלי]

להפתעתו הודעתי לו חגיגית שאני מתיישבת לידו (לא שתכננתי לעשות את זה...), אבל אז התגובה היתה מהירה, וחיש חש עבר קדימה ב"ה.
לי ולשתי הנשים שעלו יחד איתי באה הרווחה.

לא נראה לי מתאים שאשה תאמר לגבר: אם לא תקום אני מתיישבת לידך!
גם אם היא ניסחה זאת בעדינות, וגם אם זה רק איום, עצם האמירה לא לענין. בכלל. (בפרט שלה עצמה יש מקום).
לא מזלזל בכותבת ההודעה, ולא מצדיק את הגבר שלא קם, אבל העובדה שתגובה כזו זכתה לאהדת לייקים מוגברת בפורום חרדי - זיעזעה אותי במקצת.

 

[Esti B]

לא נראה לי מתאים שאשה תאמר לגבר: אם לא תקום אני מתיישבת לידך!
גם אם היא ניסחה זאת בעדינות, וגם אם זה רק איום, עצם האמירה לא לענין. בכלל. (בפרט שלה עצמה יש מקום).
לא מזלזל בכותבת ההודעה, ולא מצדיק את הגבר שלא קם, אבל העובדה שתגובה כזו זכתה לאהדת לייקים מוגברת בפורום חרדי - זיעזעה אותי במקצת.

אתה צודק, ותודה על ההערה החשובה. אני ממש לא בעד דיבורי חוצפה, לא לגברים ולא לנשים. כל ההתנהלות הזו היתה עקב ההתנהגות המנומסת של אותו בחורצ'יק.
אני מאד מקווה שקראת את הסיפור מתחילתו, ולא התעכבת רק על השורה הזו.
אני ביקשתי ממנו בעדינות לעבור קדימה, הוא ראה בפירוש שיש מקום אחד ו 3 נשים עומדות (שתוך כדי אחת התיישבה במקום הפנוי בספסל האחורי), ובכל זאת התעלם (שזה מראה עליו שהוא חצוף לא קטן).
מכיוון שזו היתה ה(אי)תגובה, הבנתי שבעדינות זה לא ילך, ביקשתי ממנו בצורה שונה. לו לא היה עובר הייתי מתיישבת על הרצפה.

 

[מרחבית]

צודקת שחשוב לדעת את ההירכיה של דין ולפנים משורת הדין. במקרה הזה מדובר במצווה מדאורייתא שנקראת חסד. אמנם, אף אחד לא יכול לכפות אחרים על חסד, אבל לא מדובר כאן סתם על 'לפנים משורת הדין'.

חסד הוא מצווה כללית שכוללת הרבה מאוד דברים, כגון צדקה, הלוואה, ביקור חולים, הלוויית המת, שמחת חתן וכלה, ועוד. גמילות חסדים היא אחת משלושת יסודות העולם, חלק מ'ואהבת לרעך...' וחלק מ'והלכת בדרכיו". אי אפשר להפריז בחשיבותה.

אמנם זו מצווה כללית, שאין לה שיעור ברוב הדברים.
כלומר, גם אם נפנה מקום באוטובוס לבחורה חסונה ורעננה שמרגישה מצוין - זה חסד. נכון שהוא הרבה פחות נצרך ממקרים אחרים - אבל עדיין זה חסד.

מצד שני, חסד הוא גם לארח למשך שנה בבתינו הצפוף משפחה שמתקשה לשלם שכירות או לתפקד. וכן, היו אנשים גדולים בחסד, שארחו אנשים זרים למשך שנים!

אז מי קובע את השיעור? את החיוב? כמה מתי ואיך?
ניסו לומר כאן כל מיני כללים. מתי כן, מתי לא. מי כן ומי לא.
אבל אחרי הכל - זו מצווה שאין לה שיעור וחיוב קבוע, והיא נמצאת בכל מקום ובמיליון צורות. כל אחד ואחת לפי רמתה ולפי תנאיה הספציפיים ולפי תנאי הסביבה הספציפיים - אמורה להחליט איפה, כמה ומתי.
(ואני לא מדברת על מקרים קיצוניים, כן?)

יש מי שנדבה לבה לקום לכל נשואה באשר היא? - יפה מאוד. בכנות. אך לא קשור להחלטות של אחרים. ודאי לא לדרישה מאחרים.
יש מי שנדבה לבה לתת את דירתה לאורחים כל פעם שהיא יוצאת? - יפה ומוערך מאוד. לא קשור לקביעת כללים בעניין.
מישהו אישר לשכנו ברצון לבנות בצורה שתיקח לו את רוב האוויר והאור? - כל הכבוד. לא מחייב את אף אחד אחר. לא מתיר להסתכל על האחר כ'צר עין'.

אם נשכיל לפתח את הרצון והרגישות הכלליים לעשיית חסד - ולא את הדרישה והכללים והתדהמה ממי שלא התחסד בצורה ובמקום שנראים לי - רק אז נצליח.

 

[GRN]

חסד הוא מצווה כללית שכוללת הרבה מאוד דברים, כגון צדקה, הלוואה, ביקור חולים, הלוויית המת, שמחת חתן וכלה, ועוד. גמילות חסדים היא אחת משלושת יסודות העולם, חלק מ'ואהבת לרעך...' וחלק מ'והלכת בדרכיו". אי אפשר להפריז בחשיבותה.

אמנם זו מצווה כללית, שאין לה שיעור ברוב הדברים.
כלומר, גם אם נפנה מקום באוטובוס לבחורה חסונה ורעננה שמרגישה מצוין - זה חסד. נכון שהוא הרבה פחות נצרך ממקרים אחרים - אבל עדיין זה חסד.

מצד שני, חסד הוא גם לארח למשך שנה בבתינו הצפוף משפחה שמתקשה לשלם שכירות או לתפקד. וכן, היו אנשים גדולים בחסד, שארחו אנשים זרים למשך שנים!

אז מי קובע את השיעור? את החיוב? כמה מתי ואיך?
ניסו לומר כאן כל מיני כללים. מתי כן, מתי לא. מי כן ומי לא.
אבל אחרי הכל - זו מצווה שאין לה שיעור וחיוב קבוע, והיא נמצאת בכל מקום ובמיליון צורות. כל אחד ואחת לפי רמתה ולפי תנאיה הספציפיים ולפי תנאי הסביבה הספציפיים - אמורה להחליט איפה, כמה ומתי.
(ואני לא מדברת על מקרים קיצוניים, כן?)

יש מי שנדבה לבה לקום לכל נשואה באשר היא? - יפה מאוד. בכנות. אך לא קשור להחלטות של אחרים. ודאי לא לדרישה מאחרים.
יש מי שנדבה לבה לתת את דירתה לאורחים כל פעם שהיא יוצאת? - יפה ומוערך מאוד. לא קשור לקביעת כללים בעניין.
מישהו אישר לשכנו ברצון לבנות בצורה שתיקח לו את רוב האוויר והאור? - כל הכבוד. לא מחייב את אף אחד אחר. לא מתיר להסתכל על האחר כ'צר עין'.

אם נשכיל לפתח את הרצון והרגישות הכלליים לעשיית חסד - ולא את הכפייה והכללים והתדהמה ממי שלא התחסד בצורה ובמקום שנראים לי - רק אז נצליח.

את כותבת מאוד יפה.
כמו שכבר כתבתי, האשכול כאן לא בא לכפות על חסד, כי אי אפשר לעשות זאת, אלא בעיקר ביכה על מה שנראה כמו איבוד הרצון והרגישות הכללית לחסד בחלל האוטובוס לאנשים הזקוקים לכך.

 

[nori]

חסד הוא מצווה כללית שכוללת הרבה מאוד דברים, כגון צדקה, הלוואה, ביקור חולים, הלוויית המת, שמחת חתן וכלה, ועוד. גמילות חסדים היא אחת משלושת יסודות העולם, חלק מ'ואהבת לרעך...' וחלק מ'והלכת בדרכיו". אי אפשר להפריז בחשיבותה.

אמנם זו מצווה כללית, שאין לה שיעור ברוב הדברים.
כלומר, גם אם נפנה מקום באוטובוס לבחורה חסונה ורעננה שמרגישה מצוין - זה חסד. נכון שהוא הרבה פחות נצרך ממקרים אחרים - אבל עדיין זה חסד.

מצד שני, חסד הוא גם לארח למשך שנה בבתינו הצפוף משפחה שמתקשה לשלם שכירות או לתפקד. וכן, היו אנשים גדולים בחסד, שארחו אנשים זרים למשך שנים!

אז מי קובע את השיעור? את החיוב? כמה מתי ואיך?
ניסו לומר כאן כל מיני כללים. מתי כן, מתי לא. מי כן ומי לא.
אבל אחרי הכל - זו מצווה שאין לה שיעור וחיוב קבוע, והיא נמצאת בכל מקום ובמיליון צורות. כל אחד ואחת לפי רמתה ולפי תנאיה הספציפיים ולפי תנאי הסביבה הספציפיים - אמורה להחליט איפה, כמה ומתי.
(ואני לא מדברת על מקרים קיצוניים, כן?)

יש מי שנדבה לבה לקום לכל נשואה באשר היא? - יפה מאוד. בכנות. אך לא קשור להחלטות של אחרים. ודאי לא לדרישה מאחרים.
יש מי שנדבה לבה לתת את דירתה לאורחים כל פעם שהיא יוצאת? - יפה ומוערך מאוד. לא קשור לקביעת כללים בעניין.
מישהו אישר לשכנו ברצון לבנות בצורה שתיקח לו את רוב האוויר והאור? - כל הכבוד. לא מחייב את אף אחד אחר. לא מתיר להסתכל על האחר כ'צר עין'.

אם נשכיל לפתח את הרצון והרגישות הכלליים לעשיית חסד - ולא את הדרישה והכללים והתדהמה ממי שלא התחסד בצורה ובמקום שנראים לי - רק אז נצליח.

הכל טוב ויפה ונכון.
רק לא ניתן לדעתי להשוות בין מצות חסד שגורמת טוב לזולת, לבין חסד שמונע רע ממנו.
נכון שכתוב קשוט עצמך תחילה, אבל כדיון צבורי ולא נגד מישהו אישי זה נראה לי חשוב מאד לבקר תופעות או להפך להזכר בדברים שהיו טריויאלים ומובנים מאליהם בעבר.

אני אנסח את זה במילים מאד פשוטות. אם בעבר כנערה לא היה לי כח ולא קמתי (וזה קרה) הרגשתי זיפט וידעתי שיש לי מה להשתפר. אם קוראים את הדברים היפים שלך לא רק שלא קמים אלא מרגישים עם זה מאד נח, הרי אתמול שמרתי בייביסיטר לשכנה. אז עכשיו זכותי ומותר לי לשבת וגם אם זה נכון. זה לא תופעה יפה. ומאחר ולא מדובר בנערה ספציפית מותר לנו לבקר את התופעה.

 

[מרחבית]

הכל טוב ויפה ונכון.
רק לא ניתן לדעתי להשוות בין מצות חסד שגורמת טוב לזולת, לבין חסד שמונע רע ממנו.
נכון שכתוב קשוט עצמך תחילה, אבל כדיון צבורי ולא נגד מישהו אישי זה נראה לי חשוב מאד לבקר תופעות או להפך להזכר בדברים שהיו טריויאלים ומובנים מאליהם בעבר.

אני אנסח את זה במילים מאד פשוטות. אם בעבר כנערה לא היה לי כח ולא קמתי (וזה קרה) הרגשתי זיפט וידעתי שיש לי מה להשתפר. אם קוראים את הדברים היפים שלך לא רק שלא קמים אלא מרגישים עם זה מאד נח, הרי אתמול שמרתי בייביסיטר לשכנה. אז עכשיו זכותי ומותר לי לשבת וגם אם זה נכון. זה לא תופעה יפה. ומאחר ולא מדובר בנערה ספציפית מותר לנו לבקר את התופעה.

אני חושבת, שזה עובד הפוך. בבקשה, קראי את תגובות הבחורות שהגיבו כאן. כאלה שכן קמות ואכפת להן. תראי שלא רק שלא נוסף להן רצון לקום, אלא החשק שכן היה להן - אבד. ולא בגלל דברים שאני כתבתי. הן כמובן תמשכנה לקום, למרות חלקים לא בונים באשכול, ולא בגללם.

ואני לא מדברת דווקא על האשכול. אלא על תופעה בציבור. דורשים חסד. כל העולם חייב לנו. אולי גם זה לא היה פעם?

עריכה:
נזכרתי, שלפעמים מחנכים ילדים לוותר על ידי שמכריחים אותם לתת משלהם לאחים שלהם.
אם הם מוכרחים לתת - זה לא ויתור.
אם הם לא חווים אף פעם ויתור - איך הם ילמדו לוותר?

 

[דודסטו]

ראיתי כאן נשים המומות, לא כועסות.

צודקת שחשוב לדעת את ההירכיה של דין ולפנים משורת הדין. במקרה הזה מדובר במצווה מדאורייתא שנקראת חסד. אמנם, אף אחד לא יכול לכפות אחרים על חסד, אבל לא מדובר כאן סתם על 'לפנים משורת הדין'.

סתם מבחינת מצוות חסד זקן שקם לנערה מקיים בדיוק כמו נערה שקמה לזקן

 

[דודסטו]

אין בעיה אמיתית להתיישב לידו. אז זה לא איום סרק (וכבר יצא לי לממש על חצוף אחד)

אמר החזו''א זי''ע, שהרבה יותר חמור לשבת מאחורי אשת, מאשר ליד אשה...
אבל יהודי שומר תורה ומצוות לא עושה לא זה ולא זה.

אם יש בעיה זה בעיה של הגבר ולא של האישה (חוץ מלפני עור) ולכן לכאורה במצב כזה שזה לגמרי אשמתו...

 

[חושב מחדש]

אם יש בעיה זה בעיה של הגבר ולא של האישה

לא רוצה להכנס לנושא ההלכתי, אבל תבדוק.
שאלתי את אחד מגדולי הפוסקים בענין, בעיקר בגלל טיסות, שם אין אפשרות קלה לתזוזת מקומות.

 

[משה גל]

לא קראתי את כל השרשור.

אבל האשכול באמת הציף נושא מאוד חשוב
ואתמול נסעתי באוטובוס, ולידי גם ישב גבר, ועמדה שם אישה ליד וראו שלא טוב לה... אבל מה יכולתי לעשות? אם הייתי קם, עדיין ישב גבר בספסל.
אבל כשקם הנוסע שלצידי, קמתי גם אני, וכשגבר שעמד בצד רצה להתיישב, אמרתי לו "תן לאישה לשבת".
הוא הבין.

לולא העלאת הנושא הזה, לא הייתי שם לב. ועל כך תודה.

 

[יהודיתה]

גם אני מודה על האשכול הזה
נתן לי מודעות לחנך את הילדים שלי ולדבר איתם יותר על הנושא

 

[מציצה]

אני מבינה אותך מאד,
זה מכעיס, מקומם ולא מובן.
אני חושבת שכשאשה עולה לאוטובוס ולא רואה שדמותה העומדת רומזת לאי מי מהבחורות היושבות לקום עבורה, יכולה לשאול בעדינות ובלי כעס בחורה כזו או אחרת אם אפשר בבקשה לשבת כי קשה לה לעמוד.
זה נשמע מוזר, אבל בעצמי נוכחתי באישה שעשתה זאת והערכתי אותה מאד.

ומילת זכות על הבחורות-
נכון, הן בחורות, נכון, הן לא סוחבות, נכון, הן חזקות יותר....
אבל כדאי לא לדון אותן, גם הן עשויות להיות עייפות מאד, עם רגליים כואבות מאד, או לא מרגישות טוב...

רציתי רק לומר לך שהייתי נוכחת בקרה כזה ואני רוצה ללמד זכות על הבחורות
אני הייתי במצב הזה גם שממש הסתכלו עלי כחוצפנית שאני לא חשבתי לקום צריך לציין שאני נראית מצוין אף אחד לא יכול לחלום כמה אני סובלת מהרגל אחרי דלקת (ולצערי אינני היחידה כזאת) ששעות העבודה הרבות (11) ביום סוחטות את הרגליים ואח"כ כשאני עולה לאוטובוס אין לי טיפת כח אפילו להראות שאכפת לי ואני מדברת בשביל עוד הרבה כאלו שהיו או שעדיין במצב הזה ואף אחד לא חושב על הבזיונות שהן חובות הן לא חייבות לפתוח לכל אחד את התיק הרפואי שלהן
אנא קחנה זאת בחשבון שהנזק יכול לעלות הרבה יותר מהתועלת
וכי דמם של המבוגרות סמוק יותר מהצעירות ????????

 

[מנוחהלה]

בררתי על הענין מבחינה הלכתית ואמרו לי שאין שמץ של חיוב לעמוד.
אא"כ מדובר במצב של פיקו"נ או שסתם נדבה אותי רוחי לתרום.
אבל מבחינה הלכתית, אין שום הבדל בין לבקש ממני את הלחם והחלב שקניתי במכולת (כי את מבוגרת, עיפה לפני \ אחרי לידה...) לבין לבקש ממני לקום באוטובוס.

ודבר נוסף-
שאלתי את אימי, אישה לא צעירה, לגבי הנושא כולו
והיא אמרה שזאת החוצפה של הדור של היום שבטוח שחייבים לקום לו...
אז לכול אלו שחירפו את הדור הצעיר,
לתשומת ליבכן.

 

[GRN]

בררתי על הענין מבחינה הלכתית ואמרו לי שאין שמץ של חיוב לעמוד.
אא"כ מדובר במצב של פיקו"נ או שסתם נדבה אותי רוחי לתרום.
אבל מבחינה הלכתית, אין שום הבדל בין לבקש ממני את הלחם והחלב שקניתי במכולת (כי את מבוגרת, עיפה לפני \ אחרי לידה...) לבין לבקש ממני לקום באוטובוס.

ודבר נוסף-
שאלתי את אימי, אישה לא צעירה, לגבי הנושא כולו
והיא אמרה שזאת החוצפה של הדור של היום שבטוח שחייבים לקום לו...
אז לכול אלו שחירפו את הדור הצעיר,
לתשומת ליבכן.

בקשה
תראי לי כאן פעם אחת שמישהי כתבה שמבחינה הלכתית חייבים לעמוד.
תודה

 

[לווים]

בררתי על הענין מבחינה הלכתית ואמרו לי שאין שמץ של חיוב לעמוד.
אא"כ מדובר במצב של פיקו"נ או שסתם נדבה אותי רוחי לתרום.
אבל מבחינה הלכתית, אין שום הבדל בין לבקש ממני את הלחם והחלב שקניתי במכולת (כי את מבוגרת, עיפה לפני \ אחרי לידה...) לבין לבקש ממני לקום באוטובוס.

ודבר נוסף-
שאלתי את אימי, אישה לא צעירה, לגבי הנושא כולו
והיא אמרה שזאת החוצפה של הדור של היום שבטוח שחייבים לקום לו...
אז לכול אלו שחירפו את הדור הצעיר,
לתשומת ליבכן.

אפחד לא דיבר על הלכה...
וגם תלוי מאוד את מי שאלת- האם זהו סמכות הלכתית או אח בישיבה קטנה

אפחד לא בטוח שחייבים לקום לו.....ומי שמסתכל על זה בצורה כזו שהאישה בת ה70++ חושבת שחייבים לקום לה מול ילדונת שיושבת ומצחקקת עם חברותיה אכן לא מבין ולא יבין....(מחילה מאמא שלך יתכן שהצגת לה את הדברים בצורה שונה גם מאוד תלוי דרך הצגת הדברים)

 

[ללי.ללי]

זה תגובה מאחד/ת מכאן???

בין אם כן/לא צלש לכותב/ת