עיקר מצות 'ואהבת לרעך' בין איש לאשתו?

[שיקול דעת]

אומרים בשם האר"י הק', משהו בסגנון, שעיקר מצוות ואהבת לרעך כמוך, או תכלית מצוות ואהבת וכו' הוא בין איש לאשתו.
חיפשתי כבר כמה פעמים, ולא מצאתיהו.
אשמח ואודה למי שימציא לי המרגלית הזו.

 

[אדם מהשורה]

זאת מצאתי בחיפוש מהיר בספר "פניני הלכה" בלי לבדוק מקור:
במסגרת הנישואין אדם יכול לקיים בשלימות את מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח), שעליה אמר רבי עקיבא שהיא "כלל גדול בתורה" (ספרא שם). מפני שרק בין בני הזוג האהבה מתקיימת בשלימות בכל תחומי החיים, הרוחניים והגשמיים. נמצא שעל ידי שבני הזוג חיים יחד באהבה, כשכל אחד מהם אוהב את בן זוגו לא פחות ממה שהוא אוהב את עצמו, ורוצה לשמח אותו לא פחות ממה שהוא רוצה לשמוח בעצמו, הם מקיימים באופן תמציתי את כל התורה (האר"י ספר הליקוטים עקב).

 

[שיקול דעת]

מצאתי הקטע אבל ממש לא כתוב כמו שמצטטים אותו.
סך הכל כתוב, שמי שיקיים אוהב את אשתו כגופו ייחשב כאילו קיים כל התורה כולה, כי במצות ואהבת לרעך כמוך כלול כל התורה כולה, כמ"ש בגמ' שהלל אמר לאותו מתגייר.

 

[מאיר למברגר]

יעויין בגמרא נדה יז. ועוד שצריך להיזהר שלא לעשות פעולות שיחסרו את האהבה בין איש לאשתו "מפני שהתורה אמרה ואהבת לרעך כמוך" (והדברים מפליאים לכאורה, שהלא ואהבת לרעך כמוך אינו שייך רק בין איש לאשתו, והיה מתאים יותר לומר סיבות אחרות ולא 'ואהבת לרעך כמוך', ויש בזה אריכות ואכמ"ל)

 

[#ליבא]

עיין עוד קידושין מא א:
דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: ואהבת לרעך כמוך

 

[שיקול דעת]

כל הדברים האלו הם טובים ויפים, אבל זה עדיין אינו מבטא מה אומרים בשם האר"י הק'. ומעיין מאד אם אם כתוב דבר כזה, ואיך זה כתוב שם.

 

[תא חזי]

כל הדברים האלו הם טובים ויפים, אבל זה עדיין אינו מבטא מה אומרים בשם האר"י הק'. ומעיין מאד אם אם כתוב דבר כזה, ואיך זה כתוב שם.

חיפשתי בכתבי האר"י רק את הביטוי "ואהבת לרעך כמוך", לא מצאתי משהו אחר מלבד זה. מן הסתם כל הנ"ל (וגם מחיפוש שערכתי באוצה"ח) מתכוונים לקטע הזה, ואינם מביאים אותו כציטוט מדוייק.
אגב, זה הקטע כטקסט, למי שלא הצליח למצוא אותו בPDF:
"ומה גם שארז"ל כי השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה וכו', בלא חיים, וענין (קהל' ט') ראה חיים עם האשה וכו', הרי שיחיה על זכות לקיחתה לבד. ומה גם שיהיו לו בנים, וימולם ויפדם, וילמדם תורה ועבודת ה'. ומלבד זה על כל מוצא פי' ה' יחיה האדם, באמצעות האשה. והכוונה שיקיים כל המצות, שאם יאהוב אותה כגופו, יקיים מצות ואהבת לרעך כמוך, ששם נכלל כל התורה, כנז' בגמ' על אותו שאמר למדני תורה על רגל אחת, ואמר לו ואהבת לרעך כמוך, אם תקיים זה כאילו קיימת כל התורה כולה"
עכ"פ זה לא מהאר"י, אלא זה דרוש של רבי חיים ויטאל.

 

[שיקול דעת]

חיפשתי בכתבי האר"י רק את הביטוי "ואהבת לרעך כמוך", לא מצאתי משהו אחר מלבד זה. מן הסתם כל הנ"ל (וגם מחיפוש שערכתי באוצה"ח) מתכוונים לקטע הזה, ואינם מביאים אותו כציטוט מדוייק.
אגב, זה הקטע כטקסט, למי שלא הצליח למצוא אותו בPDF:
"ומה גם שארז"ל כי השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה וכו', בלא חיים, וענין (קהל' ט') ראה חיים עם האשה וכו', הרי שיחיה על זכות לקיחתה לבד. ומה גם שיהיו לו בנים, וימולם ויפדם, וילמדם תורה ועבודת ה'. ומלבד זה על כל מוצא פי' ה' יחיה האדם, באמצעות האשה. והכוונה שיקיים כל המצות, שאם יאהוב אותה כגופו, יקיים מצות ואהבת לרעך כמוך, ששם נכלל כל התורה, כנז' בגמ' על אותו שאמר למדני תורה על רגל אחת, ואמר לו ואהבת לרעך כמוך, אם תקיים זה כאילו קיימת כל התורה כולה"
עכ"פ זה לא מהאר"י, אלא זה דרוש של רבי חיים ויטאל.

נכון
וזה מאד מוזר, כי מייחסים להאר"י ז"ל אמירה אחרת לגמרי ממה שכתוב כאן.
מעניין אם מישהו יכול למצוא במהר"ל. כי הרה"צ ר' אלימלך בדירמן מצטט את הקטע המדובר בשם המהר"ל ריש מסכת נדה בשם הארי"זל.
גם שם חיפשתי ולא מצאתי.

 

[חושב! כותב]

בשם המהר"ל ריש מסכת נדה בשם הארי"זל

מעודי לא נתקלתי בציטוט בשם האר"י בספרי המהר"ל. [חיו באותה תקופה].
וכיון שלא נמצא שם כלום מענין זה במהר"ל שם, כנראה נפלה טעות.

 

[עטו בידו]

יש הרבה מאד דברים שמביאים בספרים בשם האר"י, והם לא מדוייקים, או שמובאים בשאר ספרי קבלה ומייחסים אותו להאר"י

 

[תא חזי]

מעודי לא נתקלתי בציטוט בשם האר"י בספרי המהר"ל. [חיו באותה תקופה].
וכיון שלא נמצא שם כלום מענין זה במהר"ל שם, כנראה נפלה טעות.

לגבי קבלת האר"י ומהר"ל: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=9989

ולגופו של עניין: אתה עורך את השיחות של הרא"ב?? (אם כן, זכית!) - אז אולי נפלה טעות בשכתוב ההקלטה?

אגב, מהגר"מ מאזוז שמעתי כמה פעמים:
"כל הרוצה ליחנק, נתלה באילן גדול:
אמירה קבלית ומסתורית - יביא בשם האר"י
פרפרת או גימטריה מחודדת - יאמר בשם הגר"א
אימרה מוסרית חריפה - יצטט בשם ר' מנחם מענדל מקאצק"
ודו"ק.

עדכון: מקופיא - לא מצאתי משהו במהר"ל שמדבר על זה. בטח ובטח שלא בשם האר"י....

 

[אליז]

ידוע שדברי המהרח"ו הם מהאר"י הק'

והמהרח"ו כותב (ספר הליקוטים פ' עקב הפירוש הראשון לפסוק ויענך): כי לא המדרש הוא העיקר כי אם המעשה, וע"י האשה יכול האדם לקיים כל המצוות, חיי עוה"ז ועוה"ב... כי בזכות שנשא אשה לבד מוחלין לו על כל עונותיו מלבד שמציל עצמו מן החטא... ומלבד זה באמצעות האשה והכוונה שיקיים כל המצוות, שאם יאהב אותה כגופו יקיים מצות 'ואהבת לרעך כמוך' ששם נכלל כל התורה.

 

[תא חזי]

ידוע שדברי המהרח"ו הם מהאר"י הק'

כולם? אני לא סבור ככה. ספר התכונה כולו מהאר"י? ספר הפעולות? עץ הדעת טוב? תעלומות חכמה? וכן הלאה.
אמנם נהוג להתייחס אל רבים מדברי מהרח"ו כאל דברי האר"י, אבל מהרח"ו הוא חכם הקובע ברכה לעצמו, בספרים אחרים.

והמהרח"ו כותב (ספר הליקוטים פ' עקב הפירוש הראשון לפסוק ויענך): כי לא המדרש הוא העיקר כי אם המעשה, וע"י האשה יכול האדם לקיים כל המצוות, חיי עוה"ז ועוה"ב... כי בזכות שנשא אשה לבד מוחלין לו על כל עונותיו מלבד שמציל עצמו מן החטא... ומלבד זה באמצעות האשה והכוונה שיקיים כל המצוות, שאם יאהב אותה כגופו יקיים מצות 'ואהבת לרעך כמוך' ששם נכלל כל התורה.

כבודו יראה שזה הקטע שצוטט לעיל, בסיעתא דשמיא.

 

[שיקול דעת]

לגבי קבלת האר"י ומהר"ל: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=9989

ולגופו של עניין: אתה עורך את השיחות של הרא"ב?? (אם כן, זכית!) - אז אולי נפלה טעות בשכתוב ההקלטה?

לצערי לא...

רק שמעתי וראיתי בפנים. רק שטעיתי, הם מצטטים זאת בשם המהר"ל שכתב בשם ר"ח ויטאל (לא בשם האריז"ל). מצו"ב (אות יז).

חושבני שנצטרך לצאת במבצע חיפוש נרחב בינלאומי כדי למצוא דברי האר"י\ר' חיים ויטאל, כדי לוודא אם אכן קיימים דברים כאלה.

אולי כבודו יכול לשאול בפורום אוצר החכמה. אין לי גישה לשם.

 

[למאי נפקא מינה]

לגבי קבלת האר"י ומהר"ל: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=9989

ולגופו של עניין: אתה עורך את השיחות של הרא"ב?? (אם כן, זכית!) - אז אולי נפלה טעות בשכתוב ההקלטה?

אגב, מהגר"מ מאזוז שמעתי כמה פעמים:
"כל הרוצה ליחנק, נתלה באילן גדול:
אמירה קבלית ומסתורית - יביא בשם האר"י
פרפרת או גימטריה מחודדת - יאמר בשם הגר"א
אימרה מוסרית חריפה - יצטט בשם ר' מנחם מענדל מקאצק"
ודו"ק.

עדכון: מקופיא - לא מצאתי משהו במהר"ל שמדבר על זה. בטח ובטח שלא בשם האר"י....

הרעיון לצטט בשם הרמ"מ מקאצק מעניין, אבל הוא כל כך ישן, וכבר לפני קרוב לשבעים שנה הוציא יהודי בשם ר' אברהם אוסטרלענקער ספר ממנו, וכפי ששמעתי מיהודי זקן שהכירו, מטרתו היתה לנפות מה ממקור קדוש יהלך, ומה בוקי סריקי תלו ביה...

 

[למאי נפקא מינה]

אגב, ידוע הדיון על מה שרגילים להביא מחז"ל כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה [למשל מסילת ישרים פרק יא, ועוד הרבה], ולא ברור המקור, ור' חיים קנייבסקי באורחות יושר מצא מקור בחז"ל. יש ספר בשם שולחן ערוך המידות, שם בחלק הלכה א א דן בזה מאד יפה.
השאלה היא: האם יש מי שיודע על מקור קדום שהעיר בזה:
נפקא מינה לפרויקט ספרותי כלשהו...

 

[אליז]

אגב, ידוע הדיון על מה שרגילים להביא מחז"ל כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה [למשל מסילת ישרים פרק יא, ועוד הרבה], ולא ברור המקור, ור' חיים קנייבסקי באורחות יושר מצא מקור בחז"ל. יש ספר בשם שולחן ערוך המידות, שם בחלק הלכה א א דן בזה מאד יפה.
השאלה היא: האם יש מי שיודע על מקור קדום שהעיר בזה:
נפקא מינה לפרויקט ספרותי כלשהו...

כן כתב בזוה"ק בראשית (כז, קרח (קעט.) זהר חדש (נח.), תיקוני זהר (ריש תיקון נו), ובספר בית ועד לחכמים ערך כל מביא כן בשם מדרש לעולם הנדפס בביהמ"ד של יעלינק חדר ג' עמוד קי"ז.
ועיין במס' נדרים (כב.) והסר כעס וכו', א"ר יונתן כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו וכו'. וכתב הר"ן בד"ה כל אדם: הכועס, לפי שהכעס מביא לכפור בעיקר, כדאמרינן בשבת (קה דמשבר כלי בחמתו יהי' בעיניך כעובד ע"ז.

 

[עטו בידו]

יש הרבה דברים שמצטטים בלשון שלנו, ובזוהר הם בלשון ארמי

 

[למאי נפקא מינה]

יש הרבה דברים שמצטטים בלשון שלנו, ובזוהר הם בלשון ארמי

גם זה שינוי מעשה?

 

[למאי נפקא מינה]

כן כתב בזוה"ק בראשית (כז, קרח (קעט.) זהר חדש (נח.), תיקוני זהר (ריש תיקון נו), ובספר בית ועד לחכמים ערך כל מביא כן בשם מדרש לעולם הנדפס בביהמ"ד של יעלינק חדר ג' עמוד קי"ז.
ועיין במס' נדרים (כב.) והסר כעס וכו', א"ר יונתן כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו וכו'. וכתב הר"ן בד"ה כל אדם: הכועס, לפי שהכעס מביא לכפור בעיקר, כדאמרינן בשבת (קה דמשבר כלי בחמתו יהי' בעיניך כעובד ע"ז.

דוקא מהגמ' בשבת ולש' הר''ן הי' נראה להוכיח להיפך - שלא כל כעס הוא כעובד ע''ז, לא?