עורך ומתמלל או עורך ומתמלל

קנקן חדש

משתמש פעיל
עריכה תורנית
בעקבות הדברים שנכתבו כאן.
אפרוש את משנתי הסדורה בענין, בתקוה שתהיה בכך תועלת לכל קהלא קדישא הדין.
כעורך (מקצועי) ומתמלל (לא מקצועי), אגדיר כי יש להבחין בין העבודות השונות.
כאשר מתבקשים לערוך ספר מתוך דרשותיו של ר' פלוני אלמוני, ללא קהל מאזינים מעריץ, הרי שהספר צריך להכיל אך את תוכן הדברים בלבד. ובעצם, אין כל צורך לדעת מבטן מי יצאו הדברים האלה באמת, והחומר הכתוב לאחר תמלול משמש כ'רקע' לחומרי הספר.
כמובן שאם מדובר בר' פלוני היודע ספר ומבין בדברים צריך שלא להוציא את הדברים מהקשרם לגמרי.
בשביל זה מספיק מתמלל מוכשר ומהיר במלאכתו שיודע להבחין בין עיקר לטפל, וכך נקבל אחרי התמלול כר פורה לעבודה מהנה.
מאידך, אם קהל היעד של הספר מעונין למצוא בספר את הפה מפיק מרגליות שהם מכירים מהשיחות הנלהבות, או מהשיעורים המבריקים, צריך ככל האפשר לשמר את המנגינה ואת רוח הדברים. לפעמים דברים מיותרים וטפלים בהגדרתם בסוג הראשון, הם הם הדברים שקהל המאזינים והלומדים רוצה למצוא בספר. לכן, אם נקבל את החומר הכתוב מאת המתמלל בצורה יבשה וחסרת חיים, לא נוכל להעביר לקורא מעל גבי עלי הספר את שהוא מכיר ומרגיש בשיעורים ובשיחות. גם אם נשמיע לעצמנו את ר' פלוני יושב ודורש עדיין יהיה קשה להעביר אל הדף את המנגינה.
לכן מתבקש במקרה הזה שהעורך הוא הוא שיתמלל, גם אם הוא אינו רווה נחת מעבודה זו, וגם אם הוא 'עולה' כלכלית יותר.
הרי במקרה כזה יותר סביר, כי יהיו דורשים לספר. ודורשי הספר יבקשו 'לשמוע' את הגאון ר' פלוני בין דפי הספר. לכן גם מבחינת כדאיות כלכלית משתלם לשלם לעורך שישב ויתמלל את השיחות והשיעורים, בכדי שרוח הדברים תיכנס בין שורות דפי הספר.
מקוה שהועלתי.
ניתן להאיר ולהעיר לחלוק ולסתור וכו' (אז נדברו - פולק).
 
נערך לאחרונה ב:

2u2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימוד ספרים
מסכים בהחלט, בדיוק אמרתי כן למישהו שביקש עריכה לחומר שתומלל.
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
עבודת התימלול ועובודת העריכה שתי עבודות הם,
הבעיה ש @קנקן חדש מעלה, אכן היא נכונה, כדאי שהעורך ישמע את המקור פעם או פעמיים לפני שהוא עובר לעריכה (כשמדובר בחומר מהסוג הזה), אבל תמלול עצמו, גם הוא מקצוע רחב, הדורש יכולת הבחנה בין מילים שונות בעלי צליל זהה, (אם עם, בא בו בה) וכיוצא בזה, הבחנה במילים מובלעות שלא נרגשות בשמיעה מהירה, ועוד כהנה וכהנה.
עורך מקצועי, שמנסה לתמלל, הדבר יקח לו הרבה זמן, והוא עלול לפספס ניואנסים שהמתמלל המקצועי לא יפספס.
אגב, השמירה על הניחוח המתוק של הדרשן או מוסר השיעור היא קשה מאוד אפילו לעורך ותיק, וצריך לזה בדרך כלל סופר, וכולי האי ואולי. איני רוצה לפרש ספרי דרשות שלקחו את החומר המשובח של הדרשן ועשאוהו יבש, רדוד, ואחרי בקשת המחילה מחצי מעמינו, נשי.
 

למאי נפקא מינה

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
קשה מאוד אפילו לעורך ותיק, וצריך לזה בדרך כלל סופר,
וואו.
חשבתי שחלק מכישורי העריכה זה גם יצירת טקסטים איכותיים...

אודה ואבוש - אני עוסק בזה יותר מאשר ב'עריכה'. אולי עלי להסיר את חגורת עריכה תורנית?


תמלול עצמו, גם הוא מקצוע רחב, הדורש יכולת הבחנה בין מילים שונות בעלי צליל זהה, (אם עם, בא בו בה) וכיוצא בזה, הבחנה במילים מובלעות שלא נרגשות בשמיעה מהירה, ועוד כהנה וכהנה.
זה עוד לפני בעיית ההברה האשכנזית/ספרדית/חסידית, לפני מילים ביידיש וארמית דומות וכו' וכו'.

אנכי הק' לא שש כלל לעבוד כך, את רוב עבודותי אני מתמלל לבד, על אף שזה אורך זמן - ואיני יודע הקלדה עיוורת בינתיים - אבל הלקוחות משלמים על זה.
 

אב"ג

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
כבעל ניסיון בתחום, אפשר לומר שאין בזה כללים.
ברוב המקרים אמנם יש הפרדה ברורה בין מתמלל לעורך.
אך ישנם מקרים שמכל מיני סיבות המתמלל הוא גם העורך.
צריך לדון כל מקרה לגופו.
 

קנקן חדש

משתמש פעיל
עריכה תורנית
אנכי הק' לא שש כלל לעבוד כך, את רוב עבודותי אני מתמלל לבד, על אף שזה אורך זמן - ואיני יודע הקלדה עיוורת בינתיים - אבל הלקוחות משלמים על זה.

אבל:

הרי במקרה כזה יותר סביר, כי יהיו דורשים לספר. ודורשי הספר יבקשו 'לשמוע' את הגאון ר' פלוני בין דפי הספר. לכן גם מבחינת כדאיות כלכלית משתלם לשלם לעורך שישב ויתמלל את השיחות והשיעורים, בכדי שרוח הדברים תיכנס בין שורות דפי הספר.
 

קנקן חדש

משתמש פעיל
עריכה תורנית
עורך מקצועי, שמנסה לתמלל, הדבר יקח לו הרבה זמן, והוא עלול לפספס ניואנסים שהמתמלל המקצועי לא יפספס.
לפעמים דברים מיותרים וטפלים בהגדרתם בסוג הראשון, הם הם הדברים שקהל המאזינים והלומדים רוצה למצוא בספר.
וכן להיפך.
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
וואו.
חשבתי שחלק מכישורי העריכה זה גם יצירת טקסטים איכותיים...
ברור, אבל אתה מרגיש גם סופר, כלומר את היכול לכתוב בסגנון מוריד דמעות או סוחף (לא מביא דוגמאות)?
כי אם כן, אולי תוכל להרויח בעבודה ההיא יותר כסף, תחשוב על זה.
(ואם אתה רוצה חגורה של כתיבה מקצועית, הכי קל זה לבקש...)
העורך משתדל שהטקסט יהיה קריא, מבנה המשפט נכון, הרעיון מובע היטב ומובן.
סופר מוסיף רגש, פעלים גבוהים הגורמים תחושות נשגבות, ושפה עסיסית וסוחפת.

השווה בין:
אם בירך על מעשה קדירה שברכתו בורא מיני מזונות, בורא פרי האדמה, נראה דתלי בדברי תלמידי רבינו יונה (כו, א, בדפי הרי"ף)
לבין:
מעשה באורח שהוגש לפניו תבשיל מהביל, האדים שעלו מהתבשיל, גם הניחוח האופייני שנדף, העבירו בקרבו תחושות עונג והתרפקות על הבארשט שהיה רגיל לאכול בבית הוריו בטשמטשקה, משכך נטל כפו בימינו והמפית בשמאלו, וסילסל בקול ברכת בורא פרי האדמה על קוביות הגזר וסלק.
בעל הבית שישב מולו החל לחכוך בזקנו.
"ילמדנו רבינו" שאל האורח "למה פניך צהובות, וכי לא היתה בירכתי טובה בעיניך?"
"לא טוב עשית בישראל היום" ענה, "הן עיקר תבשיל זה עשוי מסולת חיטים, כמו שנהגה חמותי עליה השלום, אשת חיל עטרת בעלה, להכין קדירה זו, עוד מימי ילדותה שבטאנג'יר"
עכשיו נבוכו האורח מהכא ובעל הבית מהתם, האם צריך הוא לחזור ולברך 'בורא מיני מזונות', או שיצא בברכת 'בורא פרי האדמה' שכבר ברך?
ספרים נפתחו ונערמו על השלחן, ואצבעותיהם החלו נעים הנה והנה, העיון עשה את שלו ושני ה'תלמידי חכמים' הגיעו למסקנה.
ספק זה אכן עתיק הוא, ותלוי בדברי תלמידי רבינו יונה (כו, א, בדפי הרי"ף)
 

למאי נפקא מינה

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ברור, אבל אתה מרגיש גם סופר, כלומר את היכול לכתוב בסגנון מוריד דמעות או סוחף (לא מביא דוגמאות)?
כי אם כן, אולי תוכל להרויח בעבודה ההיא יותר כסף, תחשוב על זה.
(ואם אתה רוצה חגורה של כתיבה מקצועית, הכי קל זה לבקש...)
העורך משתדל שהטקסט יהיה קריא, מבנה המשפט נכון, הרעיון מובע היטב ומובן.
סופר מוסיף רגש, פעלים גבוהים הגורמים תחושות נשגבות, ושפה עסיסית וסוחפת.

השווה בין:
אם בירך על מעשה קדירה שברכתו בורא מיני מזונות, בורא פרי האדמה, נראה דתלי בדברי תלמידי רבינו יונה (כו, א, בדפי הרי"ף)
לבין:
מעשה באורח שהוגש לפניו תבשיל מהביל, האדים שעלו מהתבשיל, גם הניחוח האופייני שנדף, העבירו בקרבו תחושות עונג והתרפקות על הבארשט שהיה רגיל לאכול בבית הוריו בטשמטשקה, משכך נטל כפו בימינו והמפית בשמאלו, וסילסל בקול ברכת בורא פרי האדמה על קוביות הגזר וסלק.
בעל הבית שישב מולו החל לחכוך בזקנו.
"ילמדנו רבינו" שאל האורח "למה פניך צהובות, וכי לא היתה בירכתי טובה בעיניך?"
"לא טוב עשית בישראל היום" ענה, "הן עיקר תבשיל זה עשוי מסולת חיטים, כמו שנהגה חמותי עליה השלום, אשת חיל עטרת בעלה, להכין קדירה זו, עוד מימי ילדותה שבטאנג'יר"
עכשיו נבוכו האורח מהכא ובעל הבית מהתם, האם צריך הוא לחזור ולברך 'בורא מיני מזונות', או שיצא בברכת 'בורא פרי האדמה' שכבר ברך?
ספרים נפתחו ונערמו על השלחן, ואצבעותיהם החלו נעים הנה והנה, העיון עשה את שלו ושני ה'תלמידי חכמים' הגיעו למסקנה.
ספק זה אכן עתיק הוא, ותלוי בדברי תלמידי רבינו יונה (כו, א, בדפי הרי"ף)
טוב, אז על ראשון ראשון.
א. אם כדבריך, אכן אני סופר, אבל עדיין לא ברמה מספיק גבוהה בכדי לעשות את זה על חומרים משלי, ואכמ"ל.
ב. נראה לי אכן שאפשר להגיד שזה מה שאני עושה.
ג. חגורת כתיבה מקצועית - אכן קל לבקש, אולם קשה לקבל...
ד. אם היית עורך את המשפט ברצינות, היית כותב 'אם בירך בורא פרי האדמה על מעשה קדירה שברכתו בורא מיני מזונות'.
ה. לא אישי וכו', אבל אני מסכים איתך שאתה עורך מקצועי ואיכותי, וסופר לא משהו...
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
א,ב,ג, לל"ת
ד, הנוסח (שמועתק מחומר שאני באמצע עריכתו) הוא העדיף בעיני במקרה הספציפי הזה, לא מדובר בספר הלכה אלא בחבורה ארוכה שזה תחילת קטע ממנה.
ה. אה, לא נעלבתי, רק רציתי להבהיר את החילוק בין עורך לסופר, ונראה לי שבזה הייתי די טוב, בפרט שעמדת על הענין שאני עורך טוב וסופר גרוע.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  38  פעמים

לוח מודעות

למעלה