עוז והדר מתיבתא שו''ע

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אכן בכל בית מדרש יש משנ"ב עוז והדר, ויש משנ"ב דרשו - ובעוד הכחולים בתפוסת שיא, הרי שהאדומים עומדים ומעלים אבק.
המשנ"ב המבואר איננו כלל מקביל למשנ"ב דרשו. זה נועד לסקטור אחר.
אני הייתי יותר משווה בין הפסקי תשובות למשנ"ב דרשו.
שניהם מביאים דברי הפוסקים האחרונים על השאלות האקטואליות.

'המבואר' נועד לבאר את המשנ"ב, על הדרך יש גם התייחסות לאקטואליה.
כמו ש'מתיבתא' נועד לבאר את הש"ס ומפרשיו, ועל הדרך תפסו טרמפ כל מיני מדורים מחכימים.

אכן, הלומד המצוי המבין לשונם של הפוסקים אינו נצרך לביאור.
עריכה: אם כי בהתקלו במשנה ברורה או ביאור הלכה מוקשים, ויש לא מעט כאלו, 'המבואר' הוא המענה היחיד לכך.
(וגם הוא לא תמיד מספק את הסחורה).
 
נערך לאחרונה ב:

איש ספר

משתמש מקצוען
פרסום וקופי
עריכה תורנית
המשנ"ב המבואר איננו כלל מקביל למשנ"ב דרשו. זה נועד לסקטור אחר.
אני הייתי יותר משווה בין הפסקי תשובות למשנ"ב דרשו.
שניהם מביאים דברי הפוסקים האחרונים על השאלות האקטואליות.

'המבואר' נועד לבאר את המשנ"ב, על הדרך יש גם התייחסות לאקטואליה.
כמו ש'מתיבתא' נועד לבאר את הש"ס ומפרשיו, ועל הדרך תפסו טרמפ כל מיני מסורים מחכימים.

אכן, הלומד המצוי המבין לשונם של הפוסקים אינו נצרך לביאור.
עריכה: אם כי בהתקלו במשנה ברורה או ביאור הלכה מוקשים, ויש לא מעט כאלו, 'המבואר' הוא המענה היחיד לכך.
(וגם הוא לא תמיד מספק את הסחורה).

ההגדרה של הביאורים בשנ"ב, כמו עוד כמה מהחיבורים של עוז והדר (ביאורי רש"י ותוספות למשל): את מה שהם כותבים אני יודע כבר, ואת מה שאני לא יודע הם לא כותבים..
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ישמעו אזניך מה שפיך מדבר:
בעוז והדר העורך מקבל חוברת עבה של הוראות שיורדות לפרטי פרטים של צורת כתיבה
היינו לא להשתמש בעברית, מאיזו מהדורה ובאיזו צורה לציין מ"מ.
ובאילו מילים להשתמש
מקרא: האם לכתוב 'הייתה' או 'היתה'.
ובהחלט יש כאן מדיניות ברורה ומקצועית.
ומבלי להמעיט בחשיבות הדברים: הכל קוסמטיקה מקצועית שאין בינה לבין איכות התוכן ולא כלום. וכל המרבה בפמפום וניפוח הרי זה משובח.

עברתי על כמה חוברות שלהם מכמה פרויקטים, וחוץ מהתייחסות לקוסמטיקה, ניסוח ואופן ציון מ"מ לא מצאתי שם כלום. וכן יראה הרואה בכל הספרים שלהם. הקנקן הוא אחד המשובחים אם לא ה... ומה שיש בו - אוי לאותה בושה. וכבר קרא לכך @מי שקרא , 'בית דפוס'.
אולי בספרים הבאים יהיה שינוי - לפי מה שראינו עד עכשיו קשה לי להאמין. זה הכל ענין של כוחות שוק והיצע וביקוש, ומה לעשות שהרוב מחפש את הכריכות היפות והפרסומות הנוצצות, ולא את העבודה האיכותית. זו הסיבה שרוב האנשים שקצת מבינים בתחום ובעלי טעם אנין לא מסוגלים להסתכל בספרים שלהם ושל עוד כמה מכונים ידועים.
רק חבל שהם נגררו מלכתחילה לכיוון הזה...

מקוה שלא חרגתי מגבולות הטעם הטוב, ואשתדל לא להגיב יותר בנושא זה.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ההגדרה של הביאורים בשנ"ב, כמו עוד כמה מהחיבורים של עוז והדר (ביאורי רש"י ותוספות למשל): את מה שהם כותבים אני יודע כבר, ואת מה שאני לא יודע הם לא כותבים..
בביאורי רש"י ותוס' יש שגיאות ממוסמכות. עם חותמת.
כאלו שמשמשים תמרור אזהרה לעריכה גרועה. לימוד הסוגיא מקופיא.
חוסר ידע בפיסוק נכון של הגפ"ת.
 

איש ספר

משתמש מקצוען
פרסום וקופי
עריכה תורנית
טוב רבותי - שלא יהפוך לאשכול עליהום על עוז והדר - מדובר במפעל תורני אדיר ממדים, שעושה עבודות תורניות עצומות היקף - שלא לדבר על כך שהוא מחזיק תורה בסדר גודל בינלאומי להרבה מאות לומדים.

אבל בהחלט יש מקום לשיפורים - ויש מקום להעלות את זה בפומבי.
 

ג'וניור

משתמש פעיל
עריכה תורנית
המשתמש נחסם
קודם כל צריך להבין שיש מספיק ספרים אחרים בשביל 'יודעי ספר', והמתיבתא של 'עוז והדר' נועד לאלו שפחות מבינים. ולכן צריך להאריך, השאלה היא מידת האריכות, ובזה יכול להיות נידון.
בשונה ממכונים אחרים, בעוז והדר העורך מקבל חוברת עבה של הוראות שיורדות לפרטי פרטים של צורת כתיבה ובאילו מילים להשתמש, ובהחלט יש כאן מדיניות ברורה ומקצועית.
אני מבין שאתה מתלונן על המתיבתא על השו"ע יו''ד, שיצאה לפני המון שנים, והיא שוות ערך כנראה למתיבתא על הש"ס. כיום עובדים שם בסטנדרטים הרבה יותר גבוהים, לעורכים טובים משלמים לפי שעות בשביל שיעבדו על החומר בצורה רצינית ולא רק יעשו 'העתק הדבק' מספרים שונים כדי לסיים את העמוד ולקבל עליו את הכסף, כל חומר צריך להילמד בצורה מעמיקה עובר לכתיבתו, יושבים 'שבעה נקיים' על כל מילה איך לפרשה, ויכול קובץ להסתובב 7-8 פעמים בין העורך למבקר עד שהם מגיעים להסכמה ביניהם, ועורכים ומבקרים שלא עושים את עבודתם נאמנה, מוצאים את עצמם בחוץ.

הערתי על נקודת האריכות, שמאחר שצריך לפרש הכל בצורה ברורה, יש עורכים או מבקרים שלוקחים את התפקיד ביתר רצינות, וחוזרים על הסברים כמה פעמים, כשבהוראות העריכה נאמר בבירור שצריך לחזור לאחר הכתיבה על החומר שנערך ולראות אולי כדאי לקצץ אותו פה ושם, ויש בעיה מסוימת עם העורכים האחראיים, ש'קשה להם לראות את התמונה המלאה' מרוב חומר, ולכן לפעמים העורך תופס 'ראש קטן' ועושה מה שאומרים לו, בלי לנסות להבין בדיוק מה שרוצים ממנו.
נבחנתי לפני כחודשיים
אני חושב שלא גרעתי כי הוא זה מהדרישות (ולפני ששלחתי להם נתתי לאברך שעובד איתם שנים לעבור על החומר והוא אישר שהכל מעולה) אממה שקיצרתי לטעמם אחרי שניסיתי להאריך... זה היתה הטענה היחידה שלהם. אא'כ נימא שישנה גזענות...
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
בביאורי רש"י ותוס' יש שגיאות ממוסמכות. עם חותמת.
כאלו שמשמשים תמרור אזהרה לעריכה גרועה. לימוד הסוגיא מקופיא.
חוסר ידע בפיסוק נכון של הגפ"ת.
אלא שמאן דהו לחש לי שזה בעריכה מחודשת ומשופרת.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ישמעו אזניך מה שפיך מדבר:

היינו לא להשתמש בעברית, מאיזו מהדורה ובאיזו צורה לציין מ"מ.

מקרא: האם לכתוב 'הייתה' או 'היתה'.

ומבלי להמעיט בחשיבות הדברים: הכל קוסמטיקה מקצועית שאין בינה לבין איכות התוכן ולא כלום. וכל המרבה בפמפום וניפוח הרי זה משובח.

עברתי על כמה חוברות שלהם מכמה פרויקטים, וחוץ מהתייחסות לקוסמטיקה, ניסוח ואופן ציון מ"מ לא מצאתי שם כלום. וכן יראה הרואה בכל הספרים שלהם. הקנקן הוא אחד המשובחים אם לא ה... ומה שיש בו - אוי לאותה בושה. וכבר קרא לכך @מי שקרא , 'בית דפוס'.
אולי בספרים הבאים יהיה שינוי - לפי מה שראינו עד עכשיו קשה לי להאמין. זה הכל ענין של כוחות שוק והיצע וביקוש, ומה לעשות שהרוב מחפש את הכריכות היפות והפרסומות הנוצצות, ולא את העבודה האיכותית. זו הסיבה שרוב האנשים שקצת מבינים בתחום ובעלי טעם אנין לא מסוגלים להסתכל בספרים שלהם ושל עוד כמה מכונים ידועים.
רק חבל שהם נגררו מלכתחילה לכיוון הזה...

מקוה שלא חרגתי מגבולות הטעם הטוב, ואשתדל לא להגיב יותר בנושא זה.
ממש לא נכון לומר ש'חוץ מהתייחסות לקוסמטיקה, ניסוח ואופן ציון מ"מ, אין שם כלום'.
מה עם הוראות כמו 'הכתיבה צריכה להיות מנוסחת ומלוטשת ברמה מקצועית ללא פשרות, יש לערוך את המדורים השונים בבהירות ובשפה ברורה וקולחת באופן קריא ברור ושוטף, מרתק ונעים לעיון, וצורת ההגשה של החומר תהיה בהירה וממוקדת. אין לקצר ולתמצת יתר על המידה ולכתוב חצאי דברים, ומאידך לא להאריך יתר על המידה'?
וזו ההוראה הראשונה בחוברת!
ברור שאלו הוראות כלליות מאד, מאחר שאי אפשר לתת הוראות מפורטות בקשר לאיכות החומר, וההוראות המפורטות יכולות להינתן רק בקשר לצורה החיצונית של כתיבת החומר, בשביל שהמעיין לא ירגיש שכל סעיף נכתב על ידי אברך אחר.
מה שייך 'עניין של כוחות שוק והיצע וביקוש'? עוז והדר זה לא ארגון רווחי. כל הכספים מגיעים מתרומות, והם עושים ככל יכולתם בשביל להוציא את הטופ שבטופ.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
הכל קוסמטיקה מקצועית שאין בינה לבין איכות התוכן ולא כלום. וכל המרבה בפמפום וניפוח הרי זה משובח.

עברתי על כמה חוברות שלהם מכמה פרויקטים, וחוץ מהתייחסות לקוסמטיקה, ניסוח ואופן ציון מ"מ לא מצאתי שם כלום. וכן יראה הרואה בכל הספרים שלהם. הקנקן הוא אחד המשובחים אם לא ה... ומה שיש בו - אוי לאותה בושה. וכבר קרא לכך @מי שקרא , 'בית דפוס'.
אולי בספרים הבאים יהיה שינוי - לפי מה שראינו עד עכשיו קשה לי להאמין. זה הכל ענין של כוחות שוק והיצע וביקוש, ומה לעשות שהרוב מחפש את הכריכות היפות והפרסומות הנוצצות, ולא את העבודה האיכותית. זו הסיבה שרוב האנשים שקצת מבינים בתחום ובעלי טעם אנין לא מסוגלים להסתכל בספרים שלהם ושל עוד כמה מכונים ידועים.
רק חבל שהם נגררו מלכתחילה לכיוון הזה...

אגיב בקצירת האומר:
ההוראות שניתנות לעורכים אינן מעידות על טיב העריכה.
מאחר וכל תכליתן הוא לייצר אחידות בין כל העורכים.
הם אינם יכולים לתת הוראות מדוייקות באיזה סוג נוסח לכתוב כל דבר.
בזה הם סומכים על העורך, והמבקרים, ואם יהיו בעיות - יש אחראי/ם שמכריעים בכל דבר.

בספרים הרבים שהם מוציאים קשה לאדם מן השורה, שאיננו עורך, לעמוד על טיב עריכתם.
קח לדוגמא את ספרי החסידות שבהוצאתם: רק פיסוק ומראה מקומות זה חתיכת עבודה.
קל וחומר אם יש השוואות לספרים נוספים והערות נחוצות.
קל וחומר בנו של ק"ו אם יש ביאור ממשי. וק"ו בן בנו של ק"ו אם יש ביאור משולב.
אח"כ העימוד הוא פרשה שלימה (ולדעתי - מכרעת).
 

בן מיכאל

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ממש לא נכון לומר ש'חוץ מהתייחסות לקוסמטיקה, ניסוח ואופן ציון מ"מ, אין שם כלום'.
מה עם הוראות כמו 'הכתיבה צריכה להיות מנוסחת ומלוטשת ברמה מקצועית ללא פשרות, יש לערוך את המדורים השונים בבהירות ובשפה ברורה וקולחת באופן קריא ברור ושוטף, מרתק ונעים לעיון, וצורת ההגשה של החומר תהיה בהירה וממוקדת. אין לקצר ולתמצת יתר על המידה ולכתוב חצאי דברים, ומאידך לא להאריך יתר על המידה'?
וזו ההוראה הראשונה בחוברת!
ברור שאלו הוראות כלליות מאד, מאחר שאי אפשר לתת הוראות מפורטות בקשר לאיכות החומר, וההוראות המפורטות יכולות להינתן רק בקשר לצורה החיצונית של כתיבת החומר, בשביל שהמעיין לא ירגיש שכל סעיף נכתב על ידי אברך אחר.
מה שייך 'עניין של כוחות שוק והיצע וביקוש'? עוז והדר זה לא ארגון רווחי. כל הכספים מגיעים מתרומות, והם עושים ככל יכולתם בשביל להוציא את הטופ שבטופ.
אף אחד לא עובד בהתנדבות... הרוב אכן מגיע מתרומות, אבל אחרי התרומות זה רווחי גם רווחי.
 

אבק

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אף אחד לא עובד בהתנדבות... הרוב אכן מגיע מתרומות, אבל אחרי התרומות זה רווחי גם רווחי.
הם לא עובדים בהתנדבות, התרומות הם גם למשכורות :)

יש כמה פרויקטים שמסתבר שהם רווחיים כמו הש"ס מתיבתא וכו'
מצד שני יש להם פרויקטים שהושקעו בהם מליונים רבים כמו הרמב"ם והם שקעו בתהום הנשייה.

במאזן הכללי לא מסתבר שהם רווחיים ממכירה נטו, ברור שהם בנויים על תרומות.
ולמי שקצת מכיר, גם מערך השיקולים שלהם הוא אף פעם לא מה ימכור יותר.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
בואו ניזהר שלא לגלוש לרכילות שאין בה תועלת. ברשותכם כמה מלים בקווים כלליים. [רק התייחסות קצרה לעוז והדר, כמו שכבר נאמר לא מעט, יש שם המון מערכות ועורכים ראשיים ומנהלי פרויקטים. יש מוצלחים יותר ויש מוצלחים פחות. פעם קיבלתי מספר עבודות של עורכים כדי לתת חוו"ד אם אפשר לקבל אותם. כמוני מן הסתם היו עוד רבים שקיבלו. מה הפריע לי לחפף ולהתרשם מחיצוניות ולאשר את עורך פלוני ולפסול את אלמוני?! אני רק בא לומר שאי אפשר לשפוט לפי תשובה שקיבל א' או ב', כי זה יכול להיות תלוי בקפריזה של מבקר מסוים. כך בדיוק לגבי טיב העבודות, לא הרי ספרי חז"ל כספרי ראשונים, לא הרי ראשונים כאחרונים, ולא הרי ספרי הלכה כספרי מוסר או חסידות, ובכל תחום יש מקצועיים ויש בורים ועמי ארצות שבכל הקשת מקלדת הם עושים נזק איום ונורא. כל מכון מעסיק מגוון אנשים ולא תמיד נופלים על האדם הנכון. חשוב לציין שגם בעו"ה יש חלקים מוצלחים ומקצועיים מאוד, ומאידך יש מכונים יוקרתיים שנחשבים מוצלחים שלעתים נופלים בחלק מהדברים.]

מי שמבין קצת בכלכלה יודע שיש כזה מושג 'שוק חופשי', כלומר שככל שהשוק יתנהל חופשי יותר לפי מודל של היצע וביקוש, וככל שתפחת הרגולציה והממשל יתערב פחות במחירים ובמוצרים, כך יפרח השוק באופן המיטבי ביותר וללא עיוותים מלאכותיים לא הוגנים [בדרך כלל זו עמדה ששייכת לימין כלכלי ולימין בכלל, אבל אין כאן המקום]. אני רגיל להשתמש במשל זה גם לגבי איכות הספרים. השוק חופשי וכל מו"ל יכול להוציא מה שהוא רוצה, אם הוא יביא איכות - הציבור יצביע ברגליים.

לא נעים לומר, אבל השוק היום מלא בספרים באיכות נמוכה. זה לא רק בתחום ספרי הקודש, אלא גם בספרות הכללית. יש אינפלציה של קומיקסים, גם ירודים ביותר, אבל אלו שנמכרים בזול זוכים להצלחה. יותר משזה מעיד על הסופרים, זה מעיד על מצב הצרכנים. אם הצרכנים קונים ומצדיקים את התוצר, אז כנראה שזה הביקוש, ואין לנו להתלונן על המו"לים. גם בספרי קודש, אם הציבור מתרשם יותר מכריכה יפה, מעימוד יפה ומאיר עיניים, ופחות מכך מהתוכן, אז זה מצב הציבור.

כשמדברים על איכות, מדברים על דיוק בהעתקה מהמקור, בחיבור עתיק מדברים על בחירת קורפוס מוצלח יותר של כת"י ודפוסים מדויקים יותר, מדברים על דיוק במלים, דיוק בפענוח ראשי תיבות או מקורות, נדרשים גם ידע ומקצועיות בהפניות נכונות [למשל לדעת שיש מדרשי רבה שרש"י לא ראה ולכן צריך לציין בהם לתנחומא וזו רק דוגמה קלה שנתקלתי בה היום], בחומרים מבוארים מדברים על ביאור אמתי ומדויק, מדברים על כתיבה ברמה גבוהה של ניסוח ותחביר, ועוד ועוד.

מנסיוני, תשאל אדם מן השורה עד כמה הדברים האלו חשובים לו אל מול הקריאה הנעימה בעימוד משובב עיניים, יתכן והוא יביט בך כתרנגול בבני אדם. מבחינת לא מעט אנשים, זה לעשות עסק משטויות. אז מה לעשות, אולי באמת אין כאן אסון כ"כ גדול מבחינת רמת השוק, אולי באמת לרוב הציבור זה מה שחשוב, ולפי הביקוש בא ההיצע.

אין לכם מושג אלו חיבורים הזויים יש בשוק, ואלו חיבורים עומדים בקנה. אני מוצא את עצמי אומר הרבה ללקוחות: אני לא רואה עצמי ראוי לחוות דעה בעניין חיבורך, אישית קשה לי אתו, אבל תשאל אנשים מהשוק. השוק חופשי, ואם אתה חושב שיהיה לזה ביקוש, תוציא. לבריאות.

הכלל, זה הדור בו אתם חיים. מי שמעיק עליו מצב הזוועות שנעשות היום בשוק המדרשים, שיחפש את המדרשים הישנים שרק וגשל מדפיסים עדיין. מי שחשוב לו הדיוק בדברי חז"ל או ראשונים, שיחפש את ההוצאות המדעיות יותר [וזה יכול להיות גם בהוצאת מוה"ק]. מי שחשובות לו הרחבות והפניות מוצלחות בהערות שוליים לספרי חסידות, שיברר אצל המומחים איזו מהדורה נחשבת למוצלחת, וכן בכל ספר וספר. בינתיים הציבור רוצה את היופי והחיצוניות, אין לציבור מבחן של איכות והוא לא מגלה את הפאשלות, גם התורמים לא מבינים מה אתם - הנודניקים - רוצים, העסק ממשיך לחגוג, והמו"לים ממשיכים לצחוק בדרך אל הבנק.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מנסיוני, תשאל אדם מן השורה עד כמה הדברים האלו חשובים לו אל מול הקריאה הנעימה בעימוד משובב עיניים, יתכן והוא יביט בך כתרנגול בבני אדם. מבחינת לא מעט אנשים, זה לעשות עסק משטויות. אז מה לעשות, אולי באמת אין כאן אסון כ"כ גדול מבחינת רמת השוק, אולי באמת לרוב הציבור זה מה שחשוב, ולפי הביקוש בא ההיצע.

אין לכם מושג אלו חיבורים הזויים יש בשוק, ואלו חיבורים עומדים בקנה. אני מוצא את עצמי אומר הרבה ללקוחות: אני לא רואה עצמי ראוי לחוות דעה בעניין חיבורך, אישית קשה לי אתו, אבל תשאל אנשים מהשוק. השוק חופשי, ואם אתה חושב שיהיה לזה ביקוש, תוציא. לבריאות.

הכלל, זה הדור בו אתם חיים. מי שמעיק עליו מצב הזוועות שנעשות היום בשוק המדרשים, שיחפש את המדרשים הישנים שרק וגשל מדפיסים עדיין. מי שחשוב לו הדיוק בדברי חז"ל או ראשונים, שיחפש את ההוצאות המדעיות יותר [וזה יכול להיות גם בהוצאת מוה"ק]. מי שחשובות לו הרחבות והפניות מוצלחות בהערות שוליים לספרי חסידות, שיברר אצל המומחים איזו מהדורה נחשבת למוצלחת, וכן בכל ספר וספר. בינתיים הציבור רוצה את היופי והחיצוניות, אין לציבור מבחן של איכות והוא לא מגלה את הפאשלות, גם התורמים לא מבינים מה אתם - הנודניקים - רוצים, העסק ממשיך לחגוג, והמו"לים ממשיכים לצחוק בדרך אל הבנק.
בשתי מילים - אין ביקורת.
אם אין ביקורת, הציבור אינו יודע להבחין בין תכלת לקלא אילן. בין ספר ערוך כהוגן לבין...

לכולי עלמא אם היה גוף כלשהו מוציא ביקורת ספרים, גם אם לא קוטלת, הכל היה נעצר.
הציבור היה יודע מה לדרוש ולחפש, אנשים היו משקיעים בספרים, והנורמות היו עם רמה גבוהה יותר.
וכבר דשו בזה רבות בפורום הכתיבה.
 

נחמד לעזור

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
לא נעים לומר, אבל השוק היום מלא בספרים באיכות נמוכה. זה לא רק בתחום ספרי הקודש, אלא גם בספרות הכללית. יש אינפלציה של קומיקסים, גם ירודים ביותר, אבל אלו שנמכרים בזול זוכים להצלחה. יותר משזה מעיד על הסופרים, זה מעיד על מצב הצרכנים.
אני לא חושב שזו גזירה משמים שצריך להשלים איתה.
ואני גם חושב שזה כן הגיע מלמעלה ללמטה, השוק הוצף בספרות באיכות ירודה והצרכנים נפלו בפח.
יש מכונים ששומרים על איכות ובטווח הארוך זה מוכיח את עצמו (פרטים לדוגמא שמורים במערכת).

באופן כללי חשבתי לאחרונה ששוק ספרי הקודש עבר תהליך דומה לתהליך שעבר על העולם כולו, להבדיל אא"ה.
היום הכל עבר ל'חכמת ההמונים' לא עוד קבוצה מצומצמת של פרופסורים בחדר סגור שיושבים וכותבים אנציקלופידה אלא מליארדי איש יערכו את האנציקלופדיה העולמית - ויקיפדיה.
גם בעולם הספר - לא עוד קבוצה קטנה של עורכים מוכשרים ותלמידי חכמים אלא כל הרוצה ליטול יבוא ויטול.

האם זה תהליך חיובי? כמו תמיד, אולי כן ואולי לא.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
בשתי מילים - אין ביקורת.
אם אין ביקורת, הציבור אינו יודע להבחין בין תכלת לקלא אילן. בין ספר ערוך כהוגן לבין...

לכולי עלמא אם היה גוף כלשהו מוציא ביקורת ספרים, גם אם לא קוטלת, הכל היה נעצר.
הציבור היה יודע מה לדרוש ולחפש, אנשים היו משקיעים בספרים, והנורמות היו עם רמה גבוהה יותר.
וכבר דשו בזה רבות בפורום הכתיבה.
ואני גם חושב שזה כן הגיע מלמעלה ללמטה, השוק הוצף בספרות באיכות ירודה והצרכנים נפלו בפח.
שוב התבוננתי שהחסרתי פסקה בתוך המלל שלי. בשוק חופשי אסור שתהיה התערבות במחירים [למשל פיקוח על מוצרי יסוד, או שכר מינימום, חוק הספרים ושאר גזרות פופוליסטיות], אבל עדיין צריך פיקוח על שרלטנות. במבט ראשון נראה שמה שהציבור כאן דורש זה מינימום הגינות וחשיפת השרלטנים בשוק, אבל כפי שכתבתי אך לא הבהרתי מספיק, הציבור עצמו דורש את המוצרים האלו גם אם הוא יידע שיש חוסר דיוק ורמה לא הכי מדעית. אדם רגיל באמת משוכנע שמלה פה מלה שם, זה באמת לא חשוב מול יופי הכתב ושטף הקריאה. אם המכונים המקצועיים ישקיעו גם בחיצוניות והלקוח יתרשם שהם באמת מקצועיים יותר, לא שביק היתרא ואכיל "איסורא".
ועדיין -
אני לגמרי בעד הביקורת, וכבר הבעתי את זה כאן לא מעט פעמים (ראו כאן וגם כאן ועוד). אילו הייתה ביקורת ספרים ראויה לשמה, הרמה הייתה עולה פלאות. המצב כיום זוועתי, אין ביקורות ספרים ראויות בציבור שלנו, מלבד קולות בודדים הקוראים במדבר.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
הציבור עצמו דורש את המוצרים האלו גם אם הוא יידע שיש חוסר דיוק ורמה לא הכי מדעית. אדם רגיל באמת משוכנע שמלה פה מלה שם, זה באמת לא חשוב מול יופי הכתב ושטף הקריאה. אם המכונים המקצועיים ישקיעו גם בחיצוניות והלקוח יתרשם שהם באמת מקצועיים יותר, לא שביק היתרא ואכיל "איסורא".
ביקורת לא חייבת להיות מדעית. כזו שתנאי הסף יהיו מדעיים.
היא צריכה למנוע פרסום ספר בוסרי. שהיו צריכים להשקיע בו יותר.
בקונספט, בעריכה, בניסוח, בהגהה, ובעימוד.

הדפסת ספר בוסרי היא נחלתם של הרבה מחברים פרטיים,
אך היא איננה פוסחת על המכונים השונים, ואטו כי רוכלא...
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
ביקורת לא חייבת להיות מדעית. כזו שתנאי הסף יהיו מדעיים.
היא צריכה למנוע פרסום ספר בוסרי. שהיו צריכים להשקיע בו יותר.
בקונספט, בעריכה, בניסוח, בהגהה, ובעימוד.

הדפסת ספר בוסרי היא נחלתם של הרבה מחברים פרטיים,
אך היא איננה פוסחת על המכונים השונים, ואטו כי רוכלא...
מסכים אתך. כוונתי 'מדעי' למובן הקליל יותר של המילה, משהו שעומד במבחן ביקורת.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אחדד עוד יותר ואתן דוגמא:
השוק כיום מוצף בספרים מוהדרים.
ישנם מהדירי ספרים שפשוט כינסו את כל השינויי נוסחאות בכתבי היד ובדפוסים הראשונים, והכניסו אותם בהערות שוליים.
עכשיו, אם זה מהדורה מדעית, כעין ספרי מוסד הרב קוק, זה מאוד מקובל.
אם זה מהדורה רגילה, כרוב הספרים כיום, זה פשוט מכביד על הלומד. זה ממש לא מעניין אותם.
וזה גורם לספר להיות בוסרי. המהדיר היה צריך לברור את השינו"ס שאינם נחוצים ולהשליכם, או למצער להעבירם לסוף הספר במדור שינויי נוסחאות.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכא

א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:ב עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:ז יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:ח יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  4  פעמים

לוח מודעות

למעלה