עדיין אינטראקציה בין (אידיש) חסיד'יש-לשה"ק

שיקול דעת

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
הרי לכם סיבה למה משתמשים עם 'סינק' במקום 'שיסל' כי באידיש שהיא שפה ענייה ה'שיסל' מתפרשת בשני פירושים. לא כן באנגלית שהמילה 'סינק' משמשת לכיור בלבד.
זו ממש לא שפה עניה, זו עשירה כקרח. רק היום זו עניה, כי הפסיקו להשתמש בכל המלים, ובמקום זו התחילו להשתמש במלים באנגלית או עברית המוכרות יותר.
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
זו ממש לא שפה עניה, זו עשירה כקרח. רק היום זו עניה, כי הפסיקו להשתמש בכל המלים, ובמקום זו התחילו להשתמש במלים באנגלית או עברית המוכרות יותר.
בדיוק. זה מה שחשבתי להגיב עם כתיבת התגובה הנ"ל. אבל עייפתי מלהצהיר על עושרה של האידיש. שפה עשירה עמוקה ומלאה. ועל הטעות הכל כך רווחת רק בקרב דוברי העברית, על עניה כביכול של השפה העשירה הזאת.
ואתם הגבתם בעצם גם את תגובתי.
 

אסתיג

משתמש סופר מקצוען
ובאמת, בגלל שאיבדנו בדרך ובמשך השנים מילים שהיו שימושיות ומקובלות בשפה המדוברת, והיום כמובן השפה כבר משולבת בעברית ואנגלית, ע"פ ארצות המגורים, אכן לעיתים - רחוקות יש לציין, אני נאלצת לעשות שימוש במילים זרות, במקום כאלה באידיש. אם זה בעקבות כך שהקריאה או הדיבור לא יהיו שוטפים ומקובלים לאזני השומעים/קוראים, כי מזמן אינם מכירים את המילה הספציפית הזאת, או בגלל שאני אכן נוברת ונוברת ומבררת, ולא תמיד מוצאת מענה - נדיר, או שאין לי כרגע פנאי כדי לחפש עוד יותר.
ואני נמנעת ככל האפשר מלעשות זאת, ובמרבית המקרים כן נאמנה נאמנות מוחלטת לשפה ולעושרה, ומשתמשת בכל המילים גם הלא מקובלות ורווחות, רק כדי שהנוער ואף המבוגרים יכירו מילים חדשות-ישנות, ויידעו שלכל מילה יש מקבילה באידיש, גם אם הם ספציפית לא מכירים אותה.
למרות שיש מילים לועזיות שעושים בהן שימוש, בדומה לשימוש שעושה העברית במילים לועזיות שנתקבעו בשפה. ודוגמאות לא חסרות.
 

לוח אירועים וקורסים קרובים

למעלה