הנושאים החמים
הנושאים החמים
תעשי חיפוש בפרוג, יש כאן שרשורים של זה.
בכל אופן- לי היה עגלת דונה כעגלה יחידה,
לנתוני החיים שלנו זה היה מוצלח מאוד, ואם בעתיד הנתוני חיים ישארו כמו עכשיו אני אמשיך להשתמש בזה.
המעלה הראשונה זה עניין הנסיעה ברכב והמשך בקניונים או יציאות, זה דיי כבד (לכל הפחות לי זה היה כבד) אבל להעלות מהכביש לרכב בד"כ היה לי בסדר. באופן כללי לא אני הייתי זו שמכניסה אותו לרכב.
לבן שלי זה היה תנוחה מאוד מאוד נוחה.
לקחנו את זה גם למסלולי שטח וגם כשטסנו, טיסה אחת נתנו לנו להעלות למטוס וטיסה שניה לא.
ברחובות כמו גאולה- היה פחות נח לשימוש כי איכות הנסיעה שלה היא די מינימאלית ונתקעה הרבה פעמים במכשולות הכביש, וגם הסיבובים שלה לפעמים לא מוצלחים, אבל מצד שני היא קטנה ויכולנו להיכנס איתה לכל מקום ולהסתובב גם ברחובות הצפופים.
לבן שלי היה כיף להרגע שם. וגם לי היה כיף לשבת ולנענע את זה עם הרגל, הולך בקלות.
ואחרי הברית היה לו שם מושלם מבחינת התנוחה! (בהתחלה הנחנו אותו בעגלת שכיבה אבל הוא לא היה רגוע אז העברנו בכל אופן לדונה וישר נרגע. עד הברית הוא היה בדונה רק כשחזרנו מהבית חולים וכשנסענו לברית, שאר הזמן היה בעריסה)
התאים לו עד גיל שנה וחצי, אח"כ היה צפוף. (בגיל שנה התחיל להיות לו משעמם להסתובב עם זה ברחוב כי זה רק לראות את אמא שלו...)
לא תופס מקום בבית.
הערה: הבן שלי לא היה כמעט בעגלה, מגיל אפס רוב היום היה בעריסה או על הרצפה, אבל כן לעיתים רחוקות נרגע בעגלה ויישן לחצי שעה.
מבחינת התפתחות- אני לא חושבת שאפשר כ"כ לדעת, מה שכן הבן שלי היה תמיד מפותח מאוד ביחס לבני גילו.
אם אין מעלית וגרים יותר מקומה אחת לעלות או לרדת- פחות ממליצה.
בכל אופן- לי היה עגלת דונה כעגלה יחידה,
לנתוני החיים שלנו זה היה מוצלח מאוד, ואם בעתיד הנתוני חיים ישארו כמו עכשיו אני אמשיך להשתמש בזה.
המעלה הראשונה זה עניין הנסיעה ברכב והמשך בקניונים או יציאות, זה דיי כבד (לכל הפחות לי זה היה כבד) אבל להעלות מהכביש לרכב בד"כ היה לי בסדר. באופן כללי לא אני הייתי זו שמכניסה אותו לרכב.
לבן שלי זה היה תנוחה מאוד מאוד נוחה.
לקחנו את זה גם למסלולי שטח וגם כשטסנו, טיסה אחת נתנו לנו להעלות למטוס וטיסה שניה לא.
ברחובות כמו גאולה- היה פחות נח לשימוש כי איכות הנסיעה שלה היא די מינימאלית ונתקעה הרבה פעמים במכשולות הכביש, וגם הסיבובים שלה לפעמים לא מוצלחים, אבל מצד שני היא קטנה ויכולנו להיכנס איתה לכל מקום ולהסתובב גם ברחובות הצפופים.
לבן שלי היה כיף להרגע שם. וגם לי היה כיף לשבת ולנענע את זה עם הרגל, הולך בקלות.
ואחרי הברית היה לו שם מושלם מבחינת התנוחה! (בהתחלה הנחנו אותו בעגלת שכיבה אבל הוא לא היה רגוע אז העברנו בכל אופן לדונה וישר נרגע. עד הברית הוא היה בדונה רק כשחזרנו מהבית חולים וכשנסענו לברית, שאר הזמן היה בעריסה)
התאים לו עד גיל שנה וחצי, אח"כ היה צפוף. (בגיל שנה התחיל להיות לו משעמם להסתובב עם זה ברחוב כי זה רק לראות את אמא שלו...)
לא תופס מקום בבית.
הערה: הבן שלי לא היה כמעט בעגלה, מגיל אפס רוב היום היה בעריסה או על הרצפה, אבל כן לעיתים רחוקות נרגע בעגלה ויישן לחצי שעה.
מבחינת התפתחות- אני לא חושבת שאפשר כ"כ לדעת, מה שכן הבן שלי היה תמיד מפותח מאוד ביחס לבני גילו.
אם אין מעלית וגרים יותר מקומה אחת לעלות או לרדת- פחות ממליצה.
