הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
סיפור חדש לכבוד בין הזמנים שלכם! מאת קליניקה טיפולית בשיטת מילצ'אייב!! בהגשת ג'ורג' הקזאחי!
הרעיון הגיע דווקא מבוריס, למרות שהוא היה מוצלח.
בוריס קבע עם כל המטופלים מראש, ואני פתחתי עמדה בפרדס של בני ברק.
בוריס סידר לי שם יופי של פינה:
שתי כורסאות, שולחן מהגוני מכובד בנוסח קזאחי, גנרטור קטן כדי להפעיל שלט מהבהב בעברית ובקזאחית 'קליניקה לטיפול רגשי ג'ורג'', וגם מאוורר חזק שמכוון אליי.
מטופלים באו בזה אחרי זה לאורך כל היום, זה היה ממש ממש נהדר:
ישבתי על כורסא, נהניתי משלווה ומשמש, וטיפולים הצליחו מעל למשוער. האווירה, הנוף, הפסטורליות, הכל ביחד פעל רק טוב בנפש רקובה של מטופלים שחורים מבני ברק.
אבל היום אני מספר אתכם על מטופל הכי טוב שהיה לי, בדיוק בשעה אחת בצהרים.
הוא היה די מבוגר, אולי בגיל שלושים או משו, וראיתי שהוא צריך נענוע קזאחי טוב, ושמחתי שהוא ידע לבוא אליי.
אבחנתי מיידית בעיה שלו: משקל עודף, שמשפיע ישירות על מוטיבציה לעשות משהו מועיל, ובגלל זה התפתחה אישיות בעייתי מאוד של תלונות ונצלנות של כל הסביבה.
אני יודע בדיוק איך עושים סדר עם מטופלים מהסוג הזה.
ברגע שהוא התיישב על כורסא והבין כי המאוורר מגיע רק אליי, הוא פתח פה שלו והתחיל מתלונן, במנגינה מעצבנת:
חם לי, חם לי, למה מאוורר לא מגיע אליי.
זו הייתה הזדמנות נפלאה ללמד אותו את אבן הדרך בשיטת מילצ'אייב:
לעולם לא תאשים מטפל רגשי בצרות שלך!
הצבעתי על השמש, שאלתי:
אני ביקשתי משמש ישראלית להיות רותחת?
הם ענה בעייפות מותשת:
לא.
שאלתי:
אני ביקשתי ממאוורר שלא יאוורר את כל בני ברק?
לא.
שאלתי, קצת בכעס:
אני אשם יש לך משקל עודף בגלל דיאטות גרועות?
הוא אמר לא, והסמיק.
בדיוק לרגע הזה חיכיתי!
ידעתי עכשיו זמן טוב לשחק לו בנפש.
אמרתי לו לעמוד, והוא נעמד. ביקשתי ממנו לכוון טוב יותר את המאוורר עליי, ולהזיז את הכורסא שלו לשמש.
הוא תהה, ועשה את מה ביקשתי, הפנים את ההתדדרות במצבו, ואמר בהלם:
מר ג'ורג', חם לי מאוד! אתה יושב לך בצל, נהנה מהמאוורר, אני יושב בלי כלום, ועוד ביקשת ממני לשבת בשמש.
נעצתי בו את העיניים הכי מאיימות שלי, השתדלתי להיראות פוטין בפגישה עם אובמה. נשפתי אוויר בקול נפץ, והוא נרתע והשתתק מייד, כמו דובון חמוד של בוזי' הרצוג.
דאבורייש! פוטין יודע מה הוא עושה, כנראה.
חיכיתי עוד כמה דקות, עד שנרגעתי לגמרי, בזכות בוריס. איזה מאוורר טוב! שאמנייע, כל הכבוד לו.
שתיתי קצת מים מהצידנית עם הקרח שבוריס הכין לי, וכל פעם שמטופל ניסה לקום מכורסה לוהטת שלו - השמעתי את השריקה של פוטין מתי הוא כועס, ומטופל קפא והפסיק לזוז.
אחרי רבע שעה פלוס מינוס, לא יודע בדיוק כי קצת נמנמתי, ראיתי כי מטופל הגיע למצב בשל: הוא היה אדמוני כולו, והזיל נחלים של זיעה.
קמתי באדיבות, כמו מילצ'אייב לימד אותי.
התקרבתי למטופל שקצת נרתע, התכופפתי אליו, ואמרתי לו את משפט המפתח לחיים טובים:
תפסיק לחשוב ג'ורג' אשם במשהו, צ'יזמאאיק.
הרחבתי:
פעם אתה כועס ג'ורג', פעם אתה כועסת ממשלה, פעם אתה כועסת שכן מוזנח, ופעם אתה כועס אשתך או ילדים ישראליים שלך, רוצ'מאייעק. תתבגר, ותפסיק להתלונן כל כך הרבה.
תשלים ותתמודד עם מה שאלוקים נתן לך, ותלמד שלפעמים אלוקים נותן לאחרים מאוורר ולך אין כלום, ותפסיק לקנא ולהסתכל על כולם בפרצוף עקום.
מטופל כמעט הפסיק לנשום, ואני אמרתי לו לתת לי צ'ק ביד עכשיו, כי טיפול להיות נגמר עכשיו.
הוא נתן, והתרחק בריצה קלה.
צעקתי אחריו:
אם תרצה לקבוע פגישת המשך, דבר עם בוריס.
חזרתי לכורסא שלי, שתיתי עוד קצת מים עם נגיעות של סליבה פאלינקה הונגרית עם 22% אלכוהול טוב, ונמנמתי בצל.
הודיתי לאלוקי היהודים שבנה ארץ כל כך טובה, ונתן לג'ורג' חיים כל כך יפים.
הרעיון הגיע דווקא מבוריס, למרות שהוא היה מוצלח.
בוריס קבע עם כל המטופלים מראש, ואני פתחתי עמדה בפרדס של בני ברק.
בוריס סידר לי שם יופי של פינה:
שתי כורסאות, שולחן מהגוני מכובד בנוסח קזאחי, גנרטור קטן כדי להפעיל שלט מהבהב בעברית ובקזאחית 'קליניקה לטיפול רגשי ג'ורג'', וגם מאוורר חזק שמכוון אליי.
מטופלים באו בזה אחרי זה לאורך כל היום, זה היה ממש ממש נהדר:
ישבתי על כורסא, נהניתי משלווה ומשמש, וטיפולים הצליחו מעל למשוער. האווירה, הנוף, הפסטורליות, הכל ביחד פעל רק טוב בנפש רקובה של מטופלים שחורים מבני ברק.
אבל היום אני מספר אתכם על מטופל הכי טוב שהיה לי, בדיוק בשעה אחת בצהרים.
הוא היה די מבוגר, אולי בגיל שלושים או משו, וראיתי שהוא צריך נענוע קזאחי טוב, ושמחתי שהוא ידע לבוא אליי.
אבחנתי מיידית בעיה שלו: משקל עודף, שמשפיע ישירות על מוטיבציה לעשות משהו מועיל, ובגלל זה התפתחה אישיות בעייתי מאוד של תלונות ונצלנות של כל הסביבה.
אני יודע בדיוק איך עושים סדר עם מטופלים מהסוג הזה.
ברגע שהוא התיישב על כורסא והבין כי המאוורר מגיע רק אליי, הוא פתח פה שלו והתחיל מתלונן, במנגינה מעצבנת:
חם לי, חם לי, למה מאוורר לא מגיע אליי.
זו הייתה הזדמנות נפלאה ללמד אותו את אבן הדרך בשיטת מילצ'אייב:
לעולם לא תאשים מטפל רגשי בצרות שלך!
הצבעתי על השמש, שאלתי:
אני ביקשתי משמש ישראלית להיות רותחת?
הם ענה בעייפות מותשת:
לא.
שאלתי:
אני ביקשתי ממאוורר שלא יאוורר את כל בני ברק?
לא.
שאלתי, קצת בכעס:
אני אשם יש לך משקל עודף בגלל דיאטות גרועות?
הוא אמר לא, והסמיק.
בדיוק לרגע הזה חיכיתי!
ידעתי עכשיו זמן טוב לשחק לו בנפש.
אמרתי לו לעמוד, והוא נעמד. ביקשתי ממנו לכוון טוב יותר את המאוורר עליי, ולהזיז את הכורסא שלו לשמש.
הוא תהה, ועשה את מה ביקשתי, הפנים את ההתדדרות במצבו, ואמר בהלם:
מר ג'ורג', חם לי מאוד! אתה יושב לך בצל, נהנה מהמאוורר, אני יושב בלי כלום, ועוד ביקשת ממני לשבת בשמש.
נעצתי בו את העיניים הכי מאיימות שלי, השתדלתי להיראות פוטין בפגישה עם אובמה. נשפתי אוויר בקול נפץ, והוא נרתע והשתתק מייד, כמו דובון חמוד של בוזי' הרצוג.
דאבורייש! פוטין יודע מה הוא עושה, כנראה.
חיכיתי עוד כמה דקות, עד שנרגעתי לגמרי, בזכות בוריס. איזה מאוורר טוב! שאמנייע, כל הכבוד לו.
שתיתי קצת מים מהצידנית עם הקרח שבוריס הכין לי, וכל פעם שמטופל ניסה לקום מכורסה לוהטת שלו - השמעתי את השריקה של פוטין מתי הוא כועס, ומטופל קפא והפסיק לזוז.
אחרי רבע שעה פלוס מינוס, לא יודע בדיוק כי קצת נמנמתי, ראיתי כי מטופל הגיע למצב בשל: הוא היה אדמוני כולו, והזיל נחלים של זיעה.
קמתי באדיבות, כמו מילצ'אייב לימד אותי.
התקרבתי למטופל שקצת נרתע, התכופפתי אליו, ואמרתי לו את משפט המפתח לחיים טובים:
תפסיק לחשוב ג'ורג' אשם במשהו, צ'יזמאאיק.
הרחבתי:
פעם אתה כועס ג'ורג', פעם אתה כועסת ממשלה, פעם אתה כועסת שכן מוזנח, ופעם אתה כועס אשתך או ילדים ישראליים שלך, רוצ'מאייעק. תתבגר, ותפסיק להתלונן כל כך הרבה.
תשלים ותתמודד עם מה שאלוקים נתן לך, ותלמד שלפעמים אלוקים נותן לאחרים מאוורר ולך אין כלום, ותפסיק לקנא ולהסתכל על כולם בפרצוף עקום.
מטופל כמעט הפסיק לנשום, ואני אמרתי לו לתת לי צ'ק ביד עכשיו, כי טיפול להיות נגמר עכשיו.
הוא נתן, והתרחק בריצה קלה.
צעקתי אחריו:
אם תרצה לקבוע פגישת המשך, דבר עם בוריס.
חזרתי לכורסא שלי, שתיתי עוד קצת מים עם נגיעות של סליבה פאלינקה הונגרית עם 22% אלכוהול טוב, ונמנמתי בצל.
הודיתי לאלוקי היהודים שבנה ארץ כל כך טובה, ונתן לג'ורג' חיים כל כך יפים.
