בחשש מה, אני רוצה לנצל את ההרשאות שיש לנו השבוע...
יש לי כל מיני דברים שכתבתי, והייתי שמחה לנצל את ההזדמנות ולשתף קצת בחומר ששוכב לי במגירה.
אבל אני נורא מתלבטת, לא יודעת בדיוק באיזה חומר לשתף.
אז בינתיים, מעלה לפה בתור סנונית,
משהו שכבר העלתי בפורום ציירים בעבר (זה משהו די ישן, מלפני שנתיים בערך)
אשמח לקבל משוב,
ונראה אם אאזור אומץ לשתף בהמשך בדברים אחרים שכתבתי.
בערב
כשהשמש כבר עייפה ורוצה לשקוע
האנשים הולכים הביתה.
הילדים רצים, הצעירים ממהרים, והזקנים הולכים לאיטם,
וכולם הולכים הביתה.
בערב,
כשהשמש כבר ממש עייפה, והירח עוד לא ממש התעורר
והאנשים הולכים הביתה - לאכול, לקרוא או לנוח,
דימיטרי האיום יוצא החוצה.
או שאולי הוא בחוץ כבר מהבוקר, אף אחד לא בדיוק יודע.
אבל הביתה הוא לא הולך.
וכשהוא עובר במבט מאיים ליד חבורה של יונים, הן פורחות בבהלה לכל הכיוונים.
וכשהוא עובר ליד דוכן בשוק, הרוכל מגן על הסחורה בגופו.
והאמהות עם הילדים הקטנים עוברות את הכביש, כשהוא עובר לידן בדרכן הביתה.
הבחורים הצעירים מחסירים פעימה של פחד, והמבוגרים יותר מחישים את צעדיהם, הביתה.
דימיטרי הולך במבט קשוח
מגיע לפינת הרחוב, מכבה סיגריה בעקב נעלו
זורק את לוח השש-בש על השולחן הקטן בקול נורא ואיום
וכולם בורחים מהר הביתה.
לפני שיצטרכו לפגוש את החברים האיומים של דימיטרי, שבטח יבואו לשחק איתו הערב.
לפני שיצטרכו לראות את חבורת אנשי העולם התחתון שיופיעו פה תכף ומיד.
כולם ממהרים הביתה
רק דימיטרי נשאר לשבת ליד לוח השש-בש שלו
חתול בודד מניף לו את זנבו.
יש לי כל מיני דברים שכתבתי, והייתי שמחה לנצל את ההזדמנות ולשתף קצת בחומר ששוכב לי במגירה.
אבל אני נורא מתלבטת, לא יודעת בדיוק באיזה חומר לשתף.
אז בינתיים, מעלה לפה בתור סנונית,
משהו שכבר העלתי בפורום ציירים בעבר (זה משהו די ישן, מלפני שנתיים בערך)
אשמח לקבל משוב,
ונראה אם אאזור אומץ לשתף בהמשך בדברים אחרים שכתבתי.
בערב
כשהשמש כבר עייפה ורוצה לשקוע
האנשים הולכים הביתה.
הילדים רצים, הצעירים ממהרים, והזקנים הולכים לאיטם,
וכולם הולכים הביתה.
בערב,
כשהשמש כבר ממש עייפה, והירח עוד לא ממש התעורר
והאנשים הולכים הביתה - לאכול, לקרוא או לנוח,
דימיטרי האיום יוצא החוצה.
או שאולי הוא בחוץ כבר מהבוקר, אף אחד לא בדיוק יודע.
אבל הביתה הוא לא הולך.
וכשהוא עובר במבט מאיים ליד חבורה של יונים, הן פורחות בבהלה לכל הכיוונים.
וכשהוא עובר ליד דוכן בשוק, הרוכל מגן על הסחורה בגופו.
והאמהות עם הילדים הקטנים עוברות את הכביש, כשהוא עובר לידן בדרכן הביתה.
הבחורים הצעירים מחסירים פעימה של פחד, והמבוגרים יותר מחישים את צעדיהם, הביתה.
דימיטרי הולך במבט קשוח
מגיע לפינת הרחוב, מכבה סיגריה בעקב נעלו
זורק את לוח השש-בש על השולחן הקטן בקול נורא ואיום
וכולם בורחים מהר הביתה.
לפני שיצטרכו לפגוש את החברים האיומים של דימיטרי, שבטח יבואו לשחק איתו הערב.
לפני שיצטרכו לראות את חבורת אנשי העולם התחתון שיופיעו פה תכף ומיד.
כולם ממהרים הביתה
רק דימיטרי נשאר לשבת ליד לוח השש-בש שלו
חתול בודד מניף לו את זנבו.