סיפורים שלא מסתבר שהיו

[למאי נפקא מינה]

עניין איש כנראה.
אני לא מצליחה לקבל תעצומות מסיפורים מומצאים.

האמת, חשבתי לכתוב כבר קודם, אבל לא רציתי להכביד. אדם כתב משהו, אני מכבד.
אלא שאולי הגענו למקום בו יש לענות:

מסופר שפעם נערך משפט לחפץ חיים [או כל אדם אחר. הרעיון נכון בכל מקרה], על עלילה שהוא הזיק למאן דהו.
הסנגור סיפר אינספור מעשיות על טוב ליבו הבלתי נגמר, לא יתכן שאדם שעשה כאלו מעשים יזיק לאנשים.
'כן', אמר השופט, 'אבל מנין לי שהמעשיות הללו אכן היו?'
אה, ענה העו"ד, אינני יודע אם הן אכן היו. אך עלי ועליך לא מספרים אותן, אלא רק עליו... כנראה שעליו זה מתאים...

ולעניינינו - מטרת סיפור מחזק לטעת בלב תחושה שישנה התנהגות נאותה יותר מן הטבעית, שישנם אנשים שנהגו בה! כלומר - 1. יש התנהגות נכונה יותר.
2. זה אפשרי - לטווח הקצר או הארוך - בהאתם לסיפור.

אם מספרים על מאן דהו כזה סיפור, וזה נשמע הגיוני, יכול היה להיות [כל ההכחשה כאן רק מפי הנכד], יש לו את עיקר התועלת.

 

[לצדדין קתני]

מסופר שפעם נערך משפט לחפץ חיים [או כל אדם אחר. הרעיון נכון בכל מקרה], על עלילה שהוא הזיק למאן דהו.
הסנגור סיפר אינספור מעשיות על טוב ליבו הבלתי נגמר, לא יתכן שאדם שעשה כאלו מעשים יזיק לאנשים.
'כן', אמר השופט, 'אבל מנין לי שהמעשיות הללו אכן היו?'
אה, ענה העו"ד, אינני יודע אם הן אכן היו. אך עלי ועליך לא מספרים אותן, אלא רק עליו... כנראה שעליו זה מתאים...

הפרדוקס המעניין שבסיפור, שגם אם הוא לא היה, הרי מספרים אותו.... ודו"ק.

 

[לצדדין קתני]

אשכול זה מזכיר לי מעשה שסיפרו (?!) כמדומני בשם הרה"ק בעל התניא:
היה היו חבורת שודדים, עשרה במספר, אשר היו מתחלקים בתפקידים, חמשה היו יוצאים לשדה הקרב מידי בוקר וחוזרים עם שללם בערב, והנותרים היו נשארים במאורה להכין אוכל ו/או לשמור על הסחורה.
ביום מן הימים החליטו החבורה היוצאת השדה, 'מדוע אנחנו נסכן את חיינו בה בשעה שחברינו יושבים במאורה ונהנים מהחיים? בא ונרצחם נפש'.
בה בעת, ישבו השודדים - שומרים במאורתם, והרהרו האחד באזני השני כדברים הללו: 'וכי ראוי הוא שיצאו אחינו לעולם הגדול, יראו את אור השמש ויהנו מזיווה, בזמן שאנו צריכים לשבת בחור הזה? הלא בא יומם!'.
בערב, כשחזרו שודדי החוץ, התיישבו לארוחה המורעלת על ידי אחריהם. ומייד בסיומה שלפו סכיניהם ורצחו את חמשת השומרים....
אך בזאת קשה, הפטיר רבינו, מי הוא זה אשר סיפר את הסיפור?....
מה שאנו לומדים מכאן, שבכל סיפור צריך לחשוב מי הוא זה שהיה יכול לראות ולהעיד על קיומו.