עזרה סיפורים על צדיקים וגדולי ישראל שהתמודדו. למי יש?

ויטמין

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
בכל הספרים מסופר על כמה מוכשרים היו גדולי ישראל בילדותם. ומה ייתן כח לילדים מתמודדים? חשבתי לאסוף סיפורים על צדיקים שהתמודדו ולמרות הקשיים לא ויתרו וכך גדלו בתורה ובמצוות. האם מישהו מכיר/ יודע ויכול לכתוב או להפנות למקור?
תבורכו!!! זה יהיה לתועלת הילדים הצדיקים המתקשים שכל כך רוצים להצליח .
 

רחשי הלב

משתמש מקצוען
בשליפה:
מהר"ם שיק, מגדולי האחרונים כותב על עצמו שבילדותו היה לו 'ראש דלעת', כלומר, ראש סתום לגמרי.
רבי פסח מקוברין, מגדולי מרביצי התורה בדור שלפני השואה מעיד שהגם שהיה מתמיד מילדותו אבל לא קלט ולא הבין כלום עד שאירע מקרה ששבר אותו לגמרי וגרם לו לבכות בכיות נוראות ומאז הרגיש שנפתח לו השכל.
אם אתם מתכוונים לגדולי ישראל שהיו להם בעיות רוחניות בצעירותם יהיה קשה יותר למצוא, מכיון שאף אחד לא מעלה זאת על גבי גליון, מפני כבודם.
 

מילה בסלע

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
פרסום וקופי
הרמב"ם

מצורפת גרסת הספור שלי, מופיע גם אצל חיים ולדר
 

קבצים מצורפים

  • ילד אומלל.pdf
    KB 33.9 · צפיות: 161

צבייון

משתמש מקצוען
הנצי"ב מואלזין ידע שלא הצליח ללמוד והוריו רצו לשלוח אותו לעבוד והתחנן אליהם שירחמו עליו לזמן נסיון ובכה לה' והשקיע את כל כחו ועלה על דרך המלך
 

מצטרפת

משתמש מקצוען
אין לי כרגע בשליפה רעיונות. אבל מברכת על הרעיון!! וכשתוציאי אשמח לשמוע...
יש לי סיפור אמיתי אומנם לא על גדולי ישראל אבל מהדור שלנו.
שמעתי מר"ם (מכלי ראשון) שהיה לו תלמיד שלא הבין כלום. היה ממש עם ראש חלש אבל התמיד בצורה יוצאת דופן, הוא לא וויתר למד ולמד וקצר ציונים נכשלים במבחנים (בישיבה קטנה) עד שפתאום הלא יאומן קרה, אותו ר"ם לא יודע איך. אבל הבחור התחיל להצליח, להבין ולגדול. (זה סיפור טרי... כך שאני חושבת שהוא עדין בחור) אמנם זה סיפור בלי פרטים ושמות אבל אני חושבת שאם תצליחי להעביר את המסר שזה סיפור אמיתי מהדור שלנו ולתאר טוב. יש בזה גם משהו מיוחד שנותן הרבה כוח -שלא רק לרבנים הגדולים של פעם היה ניסים והצליחו לגדול אלא כן, גם בדור שלנו גם אתה ואתה ואתה (כל ילד) יכול לגדול. תאמין שהמאמץ יישא פירות. כי כשרוצים באמת, כשכואבים כשלונות פעמים רבות ד' פותח יכולות וזה קורה גם בדור שלנו, לאנשים קטנים כמונו... (לעיתים זה גם ע"י מציאת פתרון לבעיה שהיה נראה תקועה.)
המון הצלחה , שתזכי לעשות! לזכות!
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בשליפה:
מהר"ם שיק, מגדולי האחרונים כותב על עצמו שבילדותו היה לו 'ראש דלעת', כלומר, ראש סתום לגמרי.
רבי פסח מקוברין, מגדולי מרביצי התורה בדור שלפני השואה מעיד שהגם שהיה מתמיד מילדותו אבל לא קלט ולא הבין כלום עד שאירע מקרה ששבר אותו לגמרי וגרם לו לבכות בכיות נוראות ומאז הרגיש שנפתח לו השכל.
אם אתם מתכוונים לגדולי ישראל שהיו להם בעיות רוחניות בצעירותם יהיה קשה יותר למצוא, מכיון שאף אחד לא מעלה זאת על גבי גליון, מפני כבודם.


בבחרותי קראתי פעם ספר ישן נושן ומעניין מאוד על רבי נחום'קה מהורודנא שהיה יתום והסתובב מעיר לעיר וגם שיחק קלפים.
לספר קוראים תולדות מנחם והמחבר כותב
שהסיבה שחיבר את הספר זה כדי לעודד גם כאלה שאינם במצב רוחני מזהיר שלא יתייאשו.

כנראה שאין בדורנו מי שיעיז להוציאו בהוצאה חדשה ועל כן הוא נעלם אט אט מהנוף
 

מעצב פנימיות

משתמש מקצוען
יוסף הצדיק. זה לא בא לו בקלות.

דוד המלך. התמודד עם המון דברים לא פשוטים.

רחל, של רבי עקיבא. כל הסמינר דיבר עליה. איזה בושות!

רבי אליעזר בן הורקנוס אכל הרבה חול. גם מאבא שלו. בטח היום היו שמים אותו בשער של איזה מגזין חג.

קצת לפתוח עיניים.
 

משה גל

משתמש מקצוען
הבעיה ברוב הסיפורים על ראשי הכרוב שנפתח להם מעיין החכמה, שהרישא אמנם אקטואלי, אך לא הסיפא...
רוב המתקשים ימשיכו לעמול ולהצליח במה שהם יכולים, אבל בדרך כלל לא ייפתחו להם מעיינות החוכמה ויתחילו לחדש פלפולים בכל מקצועות התורה. הם יעמלו ובעזרת ה' יראו ברכה בעמלם. וזה מספיק.
כל בחור ישיבה קטנה חולם מתי כבר הוא יהיה גאון ויבין ויזכור הכל, והסיפורים האלה נותנים הרבה פעמים תקוות שווא שאם הוא ינסה לבכות ב'אתה חונן' ייפתחו לו שערי החכמה.
שערי שמים ודאי ייפתחו, שערי החכמה לא בטוח.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
בעזהי"ת

ליקוט משבחי הר"ן - על רבי נחמן מברסלב זצוק"ל:
א
בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם ורצה לשבר תאות אכילה, אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו'.
ב
גם בהיותו יושב לפני רבו ללמד בימי קטנותו היה רוצה תמיד לקיים (תהלים ט"ז ח) "שויתי ה' לנגדי תמיד" והיה מתייגע לציר נגד עיניו שם הוי"ה ברוך הוא, ומחמת שהיתה מחשבתו טרודה בזה לא היה יודע מה שלומד והיה רבו כועס עליו. ואף על פי כן כל ימי ילדותו היה עושה עניני מעשה נערות הרבה מאד דהינו עניני שחוק וקפיצות וטיול (שקורין פאר שייט) והיה רגיל בזה מאד.
ה
ועיקר עבודתו בתחילה היה בפשיטות גדול בלי שום חכמות כלל רק בפשיטות גמור, וכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה ובכח גדול ובמסירות נפש. ולא היה לו שום דבר עבודה שבא לו בנקל רק כל דבר ודבר בא לו ביגיעה גדולה מאד, שהיה מיגע עצמו כמה זמנים בשביל כל דבר ודבר מעבודת השם. והיה לו כמה וכמה עליות וירידות אלפים ורבבות עד אין שעור וערך. והיה קשה וכבד עליו מאד מאד להתחיל לכנס בעבודת השם לקבל עליו על עבודתו יתברך. והיה רגיל להתחיל איזה ימים לעסק בעבודת השם ואחר כך נפל מזה וחזר להתחיל וחזר ונפל. וכן היה כמה וכמה פעמים עד שפעם אחד נתחזק אצלו שיהיה חזק מאד שיאחז בעבודת השם לעולם, ולא יסתכל על שום דבר בעולם. ומאז והלאה נתחזק לבו בה' ואף על פי כן גם אחר כך היה לו תמיד עליות וירידות הרבה מאד מאד רק שאחר כך היה חזק שלא יניח עבודתו יתברך לעולם אף על פי שיש לו ירידה לפעמים אף על פי כן יהיה מתחזק עצמו בעבודת השם יתברך בכל מה שיוכל.
ו
והיה רגיל להתחיל בכל פעם מחדש דהינו כשנפל ממדרגתו לפעמים לא היה מייאש עצמו בשביל זה רק אמר שיתחיל מחדש כאלו לא התחיל עדין כלל לכנס בעבודתו יתברך רק עתה הוא מתחיל מחדש. וכן בכל פעם ופעם תמיד היה רגיל להתחיל מחדש, והיה לו כמה התחלות ביום אחד, שגם ביום אחד לפעמים נפל מעבודתו והיה מתחיל מחדש, וכן כמה פעמים ביום אחד.
ח
ספר שכל למודו בא לו ביגיעה גדולה כי בתחילה היה לומד משניות. ולא היה מבין למודו והיה בוכה הרבה לפני השם יתברך שיאיר עיניו. והיה בוכה ובוכה כל כך עד שזכה שיוכל ללמוד משניות, וכן אחר כך למד שאר ספרים ולא היה מבין גם כן והיה בוכה ובוכה גם כן הרבה מאד עד שזכה להבינם. וכן בלמוד זהר וכתבי האר"י, זכרונו לברכה, היה בוכה גם כן הרבה עד שזכה להבין.

ואמר שבתחילה בכל ספר וספר שלמד לא היה מבין והיה קשה לו הרבה ולא היה יכול לעמד על פשוטן של דברים. והיה לו ייסורים גדולים מזה והיה למודו ביגיעה גדולה, ואף על פי כן למד הרבה מאד. כי היה מחזק עצמו מאד והכל זכה על ידי תפלתו ובכייתו כנ"ל.
יב
ואף על פי כן היה נדמה לו תמיד שאין מסתכלין עליו כלל ואין שומעין לו כלל רק אדרבא, נדמה לו שמרחיקין אותו מעבודתו יתברך בכל מיני הרחקות וכאלו אין רוצין בו כלל וכלל. כי היה רואה שחולפין ועוברין כמה וכמה ימים ושנים ועדין הוא רחוק מהשם יתברך ולא זכה עדין לשום התקרבות, על כן נדמה בעיניו שאין שומעין דבריו כלל ואין מסתכלין עליו כלל רק אדרבא, מרחיקין אותו בכל מיני התרחקות מעבודתו יתברך. אך אף על פי כן היה מחזק עצמו מאד ולא הניח את מקומו. וכמה פעמים היה שהיה נופל בדעתו מחמת זה שראה שהוא מתפלל ומעתיר ומפציר כל כך שיתקרב לעבודת השם יתברך ואין מסתכלין עליו כלל, ומחמת זה נפל לפעמים בדעתו ולא היה מדבר עוד כל כך בינו לבין קונו איזה ימים. אחר כך נזכר בעצמו והתבייש בעצמו על שהרהר אחר מידותיו יתברך, כי באמת בודאי השם יתברך חנון ורחום וכו' ובודאי הוא רוצה לקרבו וכו' וחזר ונתחזק בדעתו, והתחיל שוב להעתיר ולדבר לפני השם יתברך כנ"ל. וכן היה כמה פעמים.
יד
וכל דבר ודבר שרצה לעשות בעבודת השם היה קשה עליו מאד בכל מיני כבדות שבעולם. ובתחילה היה קשה עליו מאד לישב יחידי בבית מיחד איזה שעות רצופים לעסק בעבודת ה'. וזה הדבר היה קשה עליו מאד בתחלה. אך הוא זכרונו לברכה, היה מכריח עצמו מאד ושבר תאוותו וישב כמה וכמה שעות בכל יום בהתבודדות בחדר מיחד. וכן היה קשה עליו מאד מאד העבודה שהיה צריך לעשות בכל יום. וכל כך היה קשה עליו עד שלא היה אפשר לש כלל העל מגדל הכבדות שהיה כבד וקשה עליו מאד מאד. ורק על ידי עצה זו נשא עליו על העבודה, הינו שבכל יום היה חושב בדעתו שאין לו רק זה היום בלבד ולא הסתכל על יום המחרת ועל זמן שלהבא כלל רק כאלו אין לו רק זה היום לבד. ועל כן היה יכול לישא עליו על העבודה של זה היום לבד. כי על יום אחד לבד יכול האדם לקבל עליו כל מיני עבודות שבעולם מאחר שהוא רק ליום אחד בלבד. וכשגמר העבודה של זה היום אזי ביום המחרת חזר וקבל עליו העבודה של אותו יום המחרת.

וכן נהג תמיד שלא היה חושב בדעתו כי אם אותו היום לבד ועל ידי זה היה יכול לשא על עצמו על עבודתו שהיתה כבדה עליו מאד. ובלא זה לא היה יכול לשא עליו כלל מחמת שהיה מרבה בעבודת השם מאד בכמה מיני עבודות בכל יום והכל בטרחא וביגיעה גדולה ובכבדות גדול מאד, עד שלא היה אפשר לשא עליו על כזה כי אם על ידי עצה הנ"ל שלא היה חושב בדעתו רק אותו היום בלבד כנ"ל.
טז
ולא היה משגיח כלל בתחילה לשבר תאוות אכילה, רק אדרבא, בתחילה היה אוכל הרבה מאד מאד, הרבה יותר משאר בני אדם, ואמר, שאז היה ממשיך כל התאוות לתוך תאוות אכילה, ואחר כך שבר גם זאת התאווה של אכילה.
כא
ובעניין תאוות אכילה. היה לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה. כי בתחילה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה כנזכר לעיל. אחר כך רצה לשבר תאווה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד. וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה, עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאווה זו של אכילה. ונדמה לו שתאווה זו של אכילה בהכרח שתישאר, כי אי אפשר לשברה. כל כך היה חזק עליו התגברות תאווה זו.
כב
וקצת ספר מעניין שבירת כעס ואמר שמתחלה היה כעסן גדול מאד מאד. ואחר כך מחמת שרצה להיות איש כשר כרצונו יתברך, התחיל לשבר מידה זו של כעס עד שזכה לשבר מידה זו של כעס.
כה
וכל מה שספרנו עד הנה, אם אמנם כגנות נחשבו כל הספורים הנ"ל לנגדו לפי עוצם מעלתו שזכה אחר כך, עם כל זה ספרנו כל זה מעניין עבודתו ודרכו בימי ילדותו, למען נדע ונשכיל איך הבחירה חופשית וכל אדם יוכל לזכות אם ירצה למעלה מפלגת מאד. אף על פי שנדמה לו שקשה וכבד עליו העבודה מאד, ואין מניחים אותו לכנוס כלל בעבודתו יתברך כי התאוות והמידות רודפין אחריו מאד, אף על פי כן צריך שיהיה עקשן בעבודתו ולבלי להסתכל על כל זה. כי בספורים הללו יבין החכם מדעתו, איך גם על רבנו הקדוש והנורא, זכר צדיק וקדוש לברכה, עבר גם כן כל המניעות והכבדות הנ"ל, ועבר בכל זה, ואף על פי כן זכה לשבר הכל מחמת שרצה באמת בעבודתו יתברך ובחר בחיים באמת עד שזכה למה שזכה.

ואמר שאפילו לא היה מזרע האלקי הבעלש"ט זכר צדיק וקדוש לברכה, רק אפילו אם היה ממשפחה הירודה שבישראל, היה זוכה גם כן למה שזכה על ידי עצם עבודתו ויגיעתו שיגע וטרח מאד מאד בעבודתו יתברך.
כו
והקפיד מאד על אלו האנשים שסוברים שעיקר מעלת הצדיק והשגתו שזוכה הוא מצד הנשמה לבד מחמת שיש לו נשמה גבוה מאד. ואמר שלא כן הדבר רק העיקר תלוי במעשים טובים ויגיעות ועבודות. ואמר בפרוש שכל אדם שבעולם יכול לזכות למדרגה הגבוה ביותר. כי אין הדבר תלוי אלא בבחירת האדם לבד, אם ירצה לרחם על עצמו ולישב עצמו היטב היטב מה שטוב לפניו באמת וכו'. 'והכל לפי רב המעשה' (אבות ג טו).
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
הרב וואזנר, כנשיא ארגון 'אחיה' (לילדים מתקשים בקריאה ובגמרא), הסביר פעם למה הוא תומך בארגון:
כי כשאני הייתי ילד הייתי צריך ולא היה לי את העזרה הזו... אז אני שמח שלפחות לילדים של היום יש.
 

צבייון

משתמש מקצוען
כרגע אין לי מקור אבל זה סיפור ממש ידוע שכשהוא הוציא את הספר הראשון שלו הוא עשה סעודת הודיה גדולה והוא סיפר את זה ואמר שאם ח"ו לא היה מתחנן אל ההורים שלו כשהוא היה נפטר היו מגיעים אליו בטענות בשמים איפה כל הספרים שהוא היה יכול להוציא.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
הרמב"ם

מצורפת גרסת הספור שלי, מופיע גם אצל חיים ולדר
במחילה אך הסיפור הזה לא אמיתי ולא יכול להיות אמיתי
ואין לו שום זכר במקורות הקדומים

רבי יוסף איבן מיגאש או בקיצור הר"י מיגאש נפטר כשהרמב"ם היה בן שש בערך.
אין בספרד מקום שנקרא גאש, ובמילה מיגאש המ' איננה מ' השימוש אלא "שורשית"
בסיפור המומצא הזה (במקורו, לא במה שהעלית) מסופר גם שאביו של הרמב"ם, מיימון - היה קצב פשוט, למרות שבאמת הוא היה דיין בבית דינו של הר"י מיגאש. ויש ממנו חיבורים הלכתיים.
 

רחשי הלב

משתמש מקצוען
במחילה אך הסיפור הזה לא אמיתי ולא יכול להיות אמיתי
ואין לו שום זכר במקורות הקדומים

רבי יוסף איבן מיגאש או בקיצור הר"י מיגאש נפטר כשהרמב"ם היה בן שש בערך.
אין בספרד מקום שנקרא גאש, ובמילה מיגאש המ' איננה מ' השימוש אלא "שורשית"
בסיפור המומצא הזה (במקורו, לא במה שהעלית) מסופר גם שאביו של הרמב"ם, מיימון - היה קצב פשוט, למרות שבאמת הוא היה דיין בבית דינו של הר"י מיגאש. ויש ממנו חיבורים הלכתיים.
כמדומני שבגירסה שאני קראתי בילדותי לא כתוב שרבי מימון היה קצב, אלא שרעייתו היתה בת קצב פשוט ורבי מימון נשא אותה בגלל חלום שחלם.
 

מוסיקה

משתמש פעיל
צילום מקצועי
כמדומני שבגירסה שאני קראתי בילדותי לא כתוב שרבי מימון היה קצב, אלא שרעייתו היתה בת קצב פשוט ורבי מימון נשא אותה בגלל חלום שחלם.

אכן, גם אני קראתי את הגרסא הזו-שאמו של הרמבם היתה בת הקצב, וזו הסיבה שאמו החורגת היתה משפילה אותו בקריאות "בן הקצב".
 

רחשי הלב

משתמש מקצוען
אכן, גם אני קראתי את הגרסא הזו-שאמו של הרמבם היתה בת הקצב, וזו הסיבה שאמו החורגת היתה משפילה אותו בקריאות "בן הקצב".
לפי הגירסה שאני קראתי (בספר 'הנשר הגדול', לפני 25 שנה) לרבי מימון עצמו היתה עגמת נפש בשל חוסר הקליטה של בנו ובאחד המקרים כינה אותו כך.
 

מוסיקה

משתמש פעיל
צילום מקצועי
על הרב וואזנר יש הרבה סיפורים בענין הזה.

יש את הסיפור על השדי חמד שהיה מתמיד גדול אך ללא כישורים מיוחדים, ורק לאחר שעבר סיפור של הכפשה, והבליג על כך-כתב שמאז נפתחו לו מעיינות החכמה וחיבר את ספריו.
 

רחלי טל

משתמש מקצוען
ישנו הסיפור הידוע על יוסל'ה מסלוצק שבילדות היה ההיפראקטיבי של העיירה,וחבריו היו הכלבים החתולים והשקצים, עד ששמע את אחת האמהות נוזפת בבנה :"אתה רוצה להיות בור כמו יוסל'ה?" ואז לקח את עצמו לידיים, למד בהתמדה והפך לאחד מת"ח בדורו.
 

הגיג

משתמש סופר מקצוען
הפקות ואירועים
זה
בבחרותי קראתי פעם ספר ישן נושן ומעניין מאוד על רבי נחום'קה מהורודנא
בדיוק מה שהלכתי לכתוב.
ספר מקסים. חבל שלא מוציאים שוב (לא נראה לי בגלל זה בדווקא)
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  39  פעמים

לוח מודעות

למעלה