סגירת מרכאות אחרי מרכאה בודדת או מראה מקום ממוסגר

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
הסכיתו נא רבנים חשובים לשאלות עקרוניות בהם מתחבט אני זה עידן עידנים:

א. איך נכון לסגור ציטוט המסתיים ב-ה', במרכאה בודדת נוספת או בזוג?
לדוגמא: "...מן השדה אשר ברכו ה'".

ב. ואיך נכון לסגור ציטוט המסתיים ב-וכו', במרכאה בודדת נוספת או בזוג, או שמא במרכאות לפני ה-וכו'?
לדוגמא: "...והוא היה מתקן כל הדור בימיו" וכו'.

ג. ומה דינו של ציטוט המסיים במראה מקום בסוגריים, איה מקום המרכאות, קודם המראה מקום או לאחריו?
לדוגמא: "...ואז אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ וגו' (דברים ל, ד)".
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
א. לא להתייחס לכך שיש מירכא צמודה למירכאות של ציטוט. מעמד מקצועי יידע גם למצוא גופן שמבדיל בין גרש בודד לבין מירכאות ציטוט. [לעשות רווח ביניהם, כמו שעושים שוטנשטיין, זאת בוודאי טעות].

ב. עדיף להשים את המירכאות לפני וכו'. [פעם חקרנו מה גדר הוכו' והשווה ידות נדרים וכו' ודוק ואכמ"ל.]

ג. קודם המראה מקום.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ג. קודם המראה מקום.
גם אם מדובר באזכור רצף של פסוקים שונים, ואחרי כל פסוק יש מראה מקום, ורק האחרון אתרע מזלו לצאת מחוץ למחנה?
וכנ"ל ב-וכו', רצף של ציטוטים בתוך פיסקא אחת מצוטטת, עם וכו' למכביר, ורק ה-וכו' האחרון ייצא אל מחוץ למרכאות?
 

2u2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימוד ספרים
בעוז והדר הכלל הוא שגרשיים באים רק בראשי תיבות, הגרש הוא סימן הציטוט.
גרש לפני וכו' או וגו' אחרי ה' יבוא גרש נוסף - ה''.
הגרש יבוא לפני סוגריים.
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
גם אם ה"וכו'" הוא חלק מדברי המחבר?
דהיינו שהעורך לא קיצר דבריו.
אז זה אמור להכנס פנימה, לתוך מרכאות הציטוט.
ואגב, כמדומני שברבים מן הספרים התורניים ה'כבדים' לא משתמשים במרכאות כפולות לשם סימון ציטוטים, לא כך?
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
גם אם ה"וכו'" הוא חלק מדברי המחבר?
דהיינו שהעורך לא קיצר דבריו.
אכן במקרים כאלו המירכאות כוללות את הוכו' ויבואו אחריו. בגלל הבלבול עדיף להימנע מסיטואציות כאלו.
גם אם מדובר באזכור רצף של פסוקים שונים, ואחרי כל פסוק יש מראה מקום, ורק האחרון אתרע מזלו לצאת מחוץ למחנה?
וכנ"ל ב-וכו', רצף של ציטוטים בתוך פיסקא אחת מצוטטת, עם וכו' למכביר, ורק ה-וכו' האחרון ייצא אל מחוץ למרכאות?
כמובן שבמקרים אלו המירכאות יבואו אחרי הכל, וכנ"ל.
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
בעוז והדר הכלל הוא שגרשיים באים רק בראשי תיבות, הגרש הוא סימן הציטוט.
כמדומני שברבים מן הספרים התורניים ה'כבדים' לא משתמשים במרכאות כפולות לשם סימון ציטוטים, לא כך
נכון.
האם הם עושים כן גם בציטוטים ארוכים? פסקאות שלמות ורצופות?
 

ספרא וסייפא

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
בספר תורני מלפני 70 שנה שאני עורך, החלטתי כמה החלטות מוזרות:

ציטוטי פסוקים - במרכאות בודדות.
ציטוטים מחז"ל - בפונט מיוחד בלי מרכאות.
ציטוטים מהתקופה המאוחרת יותר - במרכאות כפולות. בעיקר מהטעם הנ"ל - ציטוטים ארוכים.

מעניין אותי מה אומרים על זה.
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
נכון.
האם הם עושים כן גם בציטוטים ארוכים? פסקאות שלמות ורצופות?
נדמה לי שלא משתמשים באופן גורף, וכל אחד יש לו את הטכניקות שלו איך לסמן ציטוטים (נקודתיים לפני, גרש בודד, וז"ל עכ"ל).
פסקאות שלמות ורצופות בדר"כ יבואו עם כיתובים לפני ואחרי ('זה לשונו, כתב שם, ע"כ', ועוד עזה"ד).
הסיבה לכך היא מסתמא שמרכאות נחשבות לדבר מודרני.
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מעניין שבבאר החיים (בידרמן) הם עשו מרכאות כפולות על כל ציטוט.
ספר מודרני? לא חושב. רק שזה לא ספר קדום.
הוא לא ספר מודרני, אך העריכה בהחלט מודרנית. הוא בודאי לא נחשב אצלי מהספרים ה'כבדים' שהתכונתי אליהם.
אז זה אמור להכנס פנימה, לתוך מרכאות הציטוט.
ואגב, כמדומני שברבים מן הספרים התורניים ה'כבדים' לא משתמשים במרכאות כפולות לשם סימון ציטוטים, לא כך?
ובכל אופן זו השערה בעלמא, 'בויך סברא' בל"א.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ג. ומה דינו של ציטוט המסיים במראה מקום בסוגריים, איה מקום המרכאות, קודם המראה מקום או לאחריו?
לדוגמא: "...ואז אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ וגו' (דברים ל, ד)".
בעוז והדר ההוראה היא שהגרש הוא לפני המראה מקום.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
בספר תורני מלפני 70 שנה שאני עורך, החלטתי כמה החלטות מוזרות:

ציטוטי פסוקים - במרכאות בודדות.
ציטוטים מחז"ל - בפונט מיוחד בלי מרכאות.
ציטוטים מהתקופה המאוחרת יותר - במרכאות כפולות. בעיקר מהטעם הנ"ל - ציטוטים ארוכים.

מעניין אותי מה אומרים על זה.
לא יודע למה, אבל גרש בודד בציטוט צורם לי.
אני נוהג בדר"כ לשים גרש בודד ב-2 מקרים בלבד: 1. ציטוט בתוך ציטוט. 2. מושג (וגם זה לא תמיד, תלוי לפי העניין. הרי לא אשים גרש בודד בספר על שליחות, בכל פעם שאני כותב 'מצוה בו יותר מבשלוחו'... ובכלל לא נראה לי טוב לשים גרש בודד על מושג ידוע כשמדובר בספר תורני לציבור התורני. רק כשמדובר במושג לא ידוע (ולפעמים גם כשמדובר במושג שלגמרי לא קשור לעניין, למשל כשכותבים על ענייני גיטין, ופתאום מביאים את המושג של נ"ט בר נ"ט), או במושג ידוע בספר לא תורני, יש לשים גרש בודד).
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
ראה למעלה שכך נוהגים רבים.
מה אתה עושה בציטוט, מרכאות?
אני יודע שכך רבים נוהגים, וגם עוז והדר נוהגים כך. כתבתי שלי זה צורם.

אכן, בציטוט אני עושה מרכאות כפולות.
אמנם כפי שציינתי, בציטוט בתוך ציטוט אני עושה גרש בודד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  32  פעמים

לוח מודעות

למעלה