הנושאים החמים
הנושאים החמים
פעם קראו להם ציירים.
אנשים שיודעים לשרטט את המציאות על הנייר. תכונה מדרגה ראשונה טרום עידן הצילום.
בחלוף השנים חלחלו אל התחום וכבשו אותו בהדרגה ציירי האמנות, בדרך כלל טיפוסים מפוקפקים בעלי מראה ברנשי, זיפים, ראסטות, עיניים מזוגגות, ביגוד מרושל ופולקלור שנוי במחלוקת. הללו הנחילו בעפרונותיהם ביטוי של דעות, דמיון ורגשות תחת ההגדרה שוברת השוויון ומשתיקת הביקורת - אמנות. לא אהבת? לא הבנת!
פאבלו פיקאסו, ווינסטן וואן גוך, רמברנדט הרמנזון ואן ריין. מויקיפדיה. למצולמים ולמצוירים אין קשר לכתבה
בחלוף עוד שנים התקדם עולם הצילום והתייתר הצורך בציור לשם תיעוד היסטורי והעתקת דיוקנאות והאדמה הופקרה לחסדי האמנים ושוחריהם.
אלא שפינה אחת שפויה עוד נותרה והיא ציור מציאות לא מתועדת, ציורי עבר, אירועים שנמלטו מעין המצלמה או שלא התרחשו וכן תחום נוסף: ציורי אילוסטרציה - המחשה של טקסט סמוך בעזרת ציור.
ביום שבו האקדמיה שחררה לציבור את המילה העדכנית לאילוסטרציה: איור - מלשון הארה, עטו עליה הציירים בעלי המראה ההגון והפכו בן יום למאיירים. מדוע לא איירים, על משקל ציירים? כדי להתנתק ולשמור מרחק ביטחון מהמותג השלילי - צייר.
מאייר חכם אמר פעם: ציור זה לא מקצוע, ציור זה חוג. רק ילדים עוד אוחזים במכחול כציור לשם לציור.
ציור ילדים. (מחילה באם מדובר בציור אמנות ונשגבתי)
המאיירים שמטרת תפקידם המקורית הייתה לסייע לסופר בהמחשה ולעמוד לצידה של המילה הכתובה, כצפוי, קיבלו אצבע ופשטו על היד כולה. כך נוצרו ספרי הקומיקס שקמו והיו לאיום הגדול על הספרות הכתובה, בשלב הזה עדיין נעזרים המאיירים בבועות דיבור כתובות אך בעתיד גם הן תיכחדנה, מאיירים בכירים משתדלים לצמצם את השימוש בהן כבר היום.
בשנים האחרונות התפתח שבוע הספר שהופך לחודש הספר ככל שהמבצעים המשפילים שהוצעו בשבוע לא עלו יפה.
המאיירים שכבר מזה זמן עינם כלה בשבוע הזה ודורשים לשנות את שמו לשבוע הקומיקס, הפציעו אלינו עם שבוע חדש: שבוע האיור.
וכי מה איור זקוק לשבוע משלו? התשובה טמונה בהרשאות. במשך השבוע קיבלו המאיירים הרשאות לכלל הפורומים. הראה אותה ניצלו לפשיטה על הפורום שלנו כלוחמים שהסתננו לשטח מוצפן. לא ראינו אותם מגיבים במעצבים הגרפיים, בצלמות או בהדמיות ותלת מימד.
על מה כל האריכות הזו? כדי להצהיר ששבועות וחודשי איור לרוב לא ישנו את הגדרתנו כאומה: עם הספר ולא עם הקומיקס. המילה הכתובה תמשיך לזעוק בעוז ובחרצובות את עמדותיה המנוסחות בשורשיות ולא תחוס על קווים מאוירים, ודאי לא דיגיטליים.
הדברים נכתבו בהומור מתוך רוח שנחה עלי בהשראת המשפט: לפנים היינו עם הספר ועתה היינו לעם הארץ.
אנשים שיודעים לשרטט את המציאות על הנייר. תכונה מדרגה ראשונה טרום עידן הצילום.
בחלוף השנים חלחלו אל התחום וכבשו אותו בהדרגה ציירי האמנות, בדרך כלל טיפוסים מפוקפקים בעלי מראה ברנשי, זיפים, ראסטות, עיניים מזוגגות, ביגוד מרושל ופולקלור שנוי במחלוקת. הללו הנחילו בעפרונותיהם ביטוי של דעות, דמיון ורגשות תחת ההגדרה שוברת השוויון ומשתיקת הביקורת - אמנות. לא אהבת? לא הבנת!
פאבלו פיקאסו, ווינסטן וואן גוך, רמברנדט הרמנזון ואן ריין. מויקיפדיה. למצולמים ולמצוירים אין קשר לכתבה
בחלוף עוד שנים התקדם עולם הצילום והתייתר הצורך בציור לשם תיעוד היסטורי והעתקת דיוקנאות והאדמה הופקרה לחסדי האמנים ושוחריהם.
אלא שפינה אחת שפויה עוד נותרה והיא ציור מציאות לא מתועדת, ציורי עבר, אירועים שנמלטו מעין המצלמה או שלא התרחשו וכן תחום נוסף: ציורי אילוסטרציה - המחשה של טקסט סמוך בעזרת ציור.
ביום שבו האקדמיה שחררה לציבור את המילה העדכנית לאילוסטרציה: איור - מלשון הארה, עטו עליה הציירים בעלי המראה ההגון והפכו בן יום למאיירים. מדוע לא איירים, על משקל ציירים? כדי להתנתק ולשמור מרחק ביטחון מהמותג השלילי - צייר.
מאייר חכם אמר פעם: ציור זה לא מקצוע, ציור זה חוג. רק ילדים עוד אוחזים במכחול כציור לשם לציור.
ציור ילדים. (מחילה באם מדובר בציור אמנות ונשגבתי)
המאיירים שמטרת תפקידם המקורית הייתה לסייע לסופר בהמחשה ולעמוד לצידה של המילה הכתובה, כצפוי, קיבלו אצבע ופשטו על היד כולה. כך נוצרו ספרי הקומיקס שקמו והיו לאיום הגדול על הספרות הכתובה, בשלב הזה עדיין נעזרים המאיירים בבועות דיבור כתובות אך בעתיד גם הן תיכחדנה, מאיירים בכירים משתדלים לצמצם את השימוש בהן כבר היום.
בשנים האחרונות התפתח שבוע הספר שהופך לחודש הספר ככל שהמבצעים המשפילים שהוצעו בשבוע לא עלו יפה.
המאיירים שכבר מזה זמן עינם כלה בשבוע הזה ודורשים לשנות את שמו לשבוע הקומיקס, הפציעו אלינו עם שבוע חדש: שבוע האיור.
וכי מה איור זקוק לשבוע משלו? התשובה טמונה בהרשאות. במשך השבוע קיבלו המאיירים הרשאות לכלל הפורומים. הראה אותה ניצלו לפשיטה על הפורום שלנו כלוחמים שהסתננו לשטח מוצפן. לא ראינו אותם מגיבים במעצבים הגרפיים, בצלמות או בהדמיות ותלת מימד.
על מה כל האריכות הזו? כדי להצהיר ששבועות וחודשי איור לרוב לא ישנו את הגדרתנו כאומה: עם הספר ולא עם הקומיקס. המילה הכתובה תמשיך לזעוק בעוז ובחרצובות את עמדותיה המנוסחות בשורשיות ולא תחוס על קווים מאוירים, ודאי לא דיגיטליים.
הדברים נכתבו בהומור מתוך רוח שנחה עלי בהשראת המשפט: לפנים היינו עם הספר ועתה היינו לעם הארץ.
