שיר סָלַחְתִּי

[אוריצפת]

סָלַחְתִּי

בְּעֵת יִגְאוּ גַּלֵּי גַּעְגּוּעַ,
נֶפֶשׁ כִּי תִכְלֶה;
עֵת עַל גְּדוֹתָיו לִבִּי יַעֲלֶה, שָׁסוּעַ
וּמֵהָכִיל לֹא יִכָּלֵא -
אֵצֵא לִי הַשָּׂדֶה, לָשׂוּחַ.
לְנַסּוֹת לְהִתְפַּלֵּל.

לְבַדִּי, בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר אֵלֵךְ.
אֵלֶיךָ אֲדַבֵּר, אֶזְעַק בְּלֹא-קוֹל, בְּלִי רוּחַ.
כָּל שִׂיחַ אֲלַטֵּף, וַאֲשׂוֹחֵחַ, אֲמַלֵּל.
בְּשֵׁשֶׁת מֵיתָרַי, וּבְמִלִּים פְּשׁוּטוֹת.
בְּלֵב סָדוּק, וּבִזְרוֹעוֹת פְּשׁוּטוֹת.
אֲחַבֵּק עֵצִים שֶׁלְּךָ, אַב רַחֲמִים,
אֶקְלַע אֶצְבְּעוֹתַי בַּעֲנָפֶיךָ
וַאֲבַקֵּשׁ עֵצוֹת שֶׁלְּךָ, אֶכְמַהּ לִנְטָפֶיךָ,
נִטְפֵי חֶמְלַת-עֶבְרָה חַמִּים - - -

אִם עֵת גֵּאוּת, אִם שֵׁפֶל;
בְּעֵת גְּעוֹת בְּכִי-סֵבֶל
כָּאן, בֵּין כָּל אִוְשַׁת רוּחוֹת שֶׁלְּךָ
חוֹבְטִים, מַכִּים, אוֹמְרִים "גְּדַל!"
- הֲכִי קָרוֹב אֵלֶיךָ.

גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִגְדֹּל.
אַךְ בִּי - לֹא הַמַּזָּל מַכֶּה. לֹא הַמַּזָּל;
כִּי מְקַשְׁקֵשׁ בִּי פַּעֲמוֹן יָשָׁן-נוֹשָׁן
מַכֶּה בְּכוֹחַ, בְּהַלְמוּת עִנְבָּל,
בִּצְלִיל חָלוּד מִזֹּקֶן, בְּקוּרֵי עָשָׁן.
לְקוֹל הֶמְיָה שֶׁלּוֹ, אָזְנַי אָטַמְתִּי
וָאֹמַר: חֲדַל!

אַתָּה?!
הַאִם אָטַמְתָּ-גַּם אָזְנֶיךָ לְקוֹלִי?
הַעוֹד תִּשְׁמַע אוֹתִי, בִּנְךָ, בָּא?
הַתַעֲנֶה בְּדַרְכְּךָ שֶׁלְּךָ, הוֹ, אַבָּא?
שְׁתִיקוֹת שֶׁלְּךָ בָּעֵת הַזּוֹ, אֵ-לִי
טוֹרְפוֹת גַּלַּי.
כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ רַק עָלַי.

אִם נִנְעֲלוּ לִי שְׁעָרִים
פְּשָׁעַי עָלוּ, אָבַד שִׂבְרִי;
אִם חַטָּאתִי כָּל כָּךְ הִכְתִּימָה
אָז מֶה חַיַּי, וּמָה אֲנִי - - -

אֱמֹר מִלָּה לְמַעֲנִי!
אַבָּא רַחִימָא!

(וּלְעִתִּים, הֱיֵה נָא לִי
גַּם קְצָת 'אִמָּא'...)
.