דיון נספח לאתגר - סוף כל סוף

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מתוך 'המכלול':
לפי התלמוד הירושלמי (תענית פ"ג ה"ט) מאורע זה אירע לחוני המעגל הקדום, אבי אביו של חוני המעגל, שהתפלל על הגשמים, ושבעים השנים בהם הוא נם היו שבעים שנות הגלות, הוא נרדם חבוי במערה - אליה נכנס להתגונן מגשמים - סמוך לחורבן הבית הראשון והקיץ לאחר בנין הבית השני. לנוסח זה כאשר טען שהוא חוני, אמרו לו שידוע, שכאשר חוני היה נכנס לעזרה בבית המקדש הייתה העזרה מאירה, נכנס לכן לעזרה והיא אכן האירה, ואז קרא על עצמו את הכתוב בתהילים (קכו א): "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
מתוך 'המכלול':
לפי התלמוד הירושלמי (תענית פ"ג ה"ט) מאורע זה אירע לחוני המעגל הקדום, אבי אביו של חוני המעגל, שהתפלל על הגשמים, ושבעים השנים בהם הוא נם היו שבעים שנות הגלות, הוא נרדם חבוי במערה - אליה נכנס להתגונן מגשמים - סמוך לחורבן הבית הראשון והקיץ לאחר בנין הבית השני. לנוסח זה כאשר טען שהוא חוני, אמרו לו שידוע, שכאשר חוני היה נכנס לעזרה בבית המקדש הייתה העזרה מאירה, נכנס לכן לעזרה והיא אכן האירה, ואז קרא על עצמו את הכתוב בתהילים (קכו א): "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".

זו הבאת מקור? הוכחה? שאלה?
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
זו הבאת מקור? הוכחה? שאלה?
זה סוג של הערה על כך שלפי הירושלמי גם תחילת הסיפור היא שונה לחלוטין, ולא רק הסוף.
אמנם כתבת כן בכמה מילים, אך לכאורה אי אפשר לקרוא לזה סיפור אחד עם שני סופים.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אגב, @מ"ם היה מעניין לברר מה היה בזמנם מספר הפרק בתהלים שבימינו קיבל את המספר קכ"ו.
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
הבניין בו אני גר יש לו חיים משלו. זה שנים שעוטף הוא בידיו הגרומות, עטויות צינורות גז וכבלי טלפונים, עשרה משפחות עתירות ילודה, מסורות לתשתיותיו הארכיאולוגיות למדי. בלילות לקול הצרצרים, ניתן לשמוע את נשימות המזגנים, נחירות המקררים, ולחשושים יראים שלא להעיר דרדקים מרבצם, ומובטח שתינוק אחד תבקע לו שן ויצווחו הוא והוריו אל תוך הלילה. ובבוקר, כמו מתהפך הבניין על צידו ומרוקן את תכולתו אל תוך הסעות ייעודיות אל מוסדות שונים, את האשפה הוא מותיר בתפזורת לחסדי המעילים הצהובים שאחראים אצלינו על האכלת מפלצת האשפה.

כשאנחנו ביחד איש לא יכול לנו, חדר המדרגות הפך מזמן למסדרון חסד, כשצריך בייביסיטר, עזרה בבית, חלב, לחם, ביצים, ובעצם כל דבר שהוא, דופקים מבקשים ומקבלים. רק בשבוע שעבר חרחר הבניין והחל לפלוט מים וביוב בתוך הדירות, הזמנו דוקטור לאינסטלציה שאבחן לו מגבוניטיס ולקח מחיר מפולפל על טיפול פולשני. ערכנו עבורו מגבית וגילינו שלאחד הדיירים אין כסף באמתחתו, מיד ערכנו מגבית נוספת ואיבזרנו את המזווה בביתו, גם את המקרר מלאנו לא לפני שצילמנו אותו לקמפיין של קופת צדקה מסויימת.
איזה תיאור יפה ומיוחד! אילו דימויים משובחים!
נהניתי.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
הבניין בו אני גר יש לו חיים משלו. זה שנים שעוטף הוא בידיו הגרומות, עטויות צינורות גז וכבלי טלפונים, עשרה משפחות עתירות ילודה, מסורות לתשתיותיו הארכיאולוגיות למדי. בלילות לקול הצרצרים, ניתן לשמוע את נשימות המזגנים, נחירות המקררים, ולחשושים יראים שלא להעיר דרדקים מרבצם, ומובטח שתינוק אחד תבקע לו שן ויצווחו הוא והוריו אל תוך הלילה. ובבוקר, כמו מתהפך הבניין על צידו ומרוקן את תכולתו אל תוך הסעות ייעודיות אל מוסדות שונים, את האשפה הוא מותיר בתפזורת לחסדי המעילים הצהובים שאחראים אצלינו על האכלת מפלצת האשפה.

כשאנחנו ביחד איש לא יכול לנו, חדר המדרגות הפך מזמן למסדרון חסד, כשצריך בייביסיטר, עזרה בבית, חלב, לחם, ביצים, ובעצם כל דבר שהוא, דופקים מבקשים ומקבלים. רק בשבוע שעבר חרחר הבניין והחל לפלוט מים וביוב בתוך הדירות, הזמנו דוקטור לאינסטלציה שאבחן לו מגבוניטיס ולקח מחיר מפולפל על טיפול פולשני. ערכנו עבורו מגבית וגילינו שלאחד הדיירים אין כסף באמתחתו, מיד ערכנו מגבית נוספת ואיבזרנו את המזווה בביתו, גם את המקרר מלאנו לא לפני שצילמנו אותו לקמפיין של קופת צדקה מסויימת.

אתמול הגיע הדייר שכיפת דירתו נושקת לדודי השמש וביקש לכנס אסיפת דיירים בנושא העומד על הפרק. הגענו כולנו שמחים וטובי לב, עוקצים זה לזה בעדינות, זה על ילדים המהפכים בעציצים, זה על הריח השרוף מתבשילי הצהריים או האקנומיקה המטפפת מנטפת ומטנפת מחוטמי מרזבים על חבלי הכביסה המתוחים בין החלונות.

שכנים יקרים, רעד קמעא קולו של יוזם האספה, היות וכידוע לכם רבו ילדי על שטח ביתי הצמוק, לכן ברצוני לבנות על גג ביתי חדר נוסף וכדי לממן את עלויות הבניה אבנה גם יחידה להשכרה. כמובן שתמורת זאת אסייד את הבניין, אחליף את תיבות הדואר, אולי גם את המקלט המוזנח אשפץ. מה שבאתי לבקש מכם זה חתימת ידכם על הבניה ואורך רוח בתקופה הרועשת של הבניה, סיים את מילותיו והתיישב מעט חיוור. הבאתי לו כוס מים.


סוף א.

"תודה", אמר לי, "זו פעם ראשונה שאני מדבר כך בציבור".

"דיברת מעולה", אמרתי לו. חתמנו כל הדיירים כי מה אכפת לנו, העיריה לעולם לא תאשר בניה של קומת דירות נוספת כך שאף לא אחד מאיתנו יראה רווח מהשטח המדובר. אחרי שהוא הלך אספנו לו כסף בשביל הסיפתח, וההוא מקומה ראשונה הבטיח קשרים בעיריה.

התפזרנו בהרגשה טובה, "אין כמו הבניין שלנו", צעקתי בחדר מדרגות עד שהתקלף עוד קצת טיח.


סוף ב.

"תודה", אמר לי, "זו פעם ראשונה שאני מדבר כך בציבור".

"תשמע זה נושא טעון", אמרתי לו. הישיבה נהייתה כמרקחה. השכן הפדנט מקומה שניה העלה מן האוב סכסוכים ישנים ותקריות בלתי נעימות שבגללם לדעתו לא מגיע לו שנחתום לו. והשכן שלידו אמר שאנשים חושבים שאפשר לעשות ביזנס מטוב לב של אחרים. אני עמדתי וטענתי בלהט שלהוסיף שכן בבניין זה עוד לכלוך ועוד בעיות בניקוז.

הבוקר כבר היו כתבי שטנה על הקירות, והאוירה בבניין שחורה ועכורה.

בדרכי לתפילה פגשתי במעיל הצהוב בינות לערימות הזבל "אני מכיר הרבה בניינים מוזנחים", קרא לעברי, לא התייחסתי והתרחקתי.

"אין, אין כמו הבניין שלכם", צעק בכעס במלא גרונו עד שהתקלף עוד קצת טיח.


----------------
מאחורי המילות-
נושא כואב שעד שאתה לא מתנסה בו אינך אובייקטיבי לשפוט בו.

הרבה זמן לא קראתי תיאור כ"כ יפה וחי ועשיר בדימויים על דומם.
הסיפור נותן לבניין חיות מיוחדת והזווית מפתיעה ומבריקה.
הערה נודניקית: עשר משפחות ולא עשרה.
 

מ. ברא"י

צילומימוש, הילד מדבר מהתמונה
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
הסיפור נותן לבניין חיות מיוחדת והזווית מפתיעה ומבריקה.
ממש!!
קראתי בהנאה מרובה, ונתתי לבני משפחה שהגיעו לקרוא גם כן, (מהמקור כמובן) ההנאה צרופה!

(קצת מכל העסיסיות הזו ב"על מונית" יעשה המון!!!!)
 

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
"דאמירן בעלמא ואמרו אמן"

-אמן-

שתיקה של יראה נפלה על הציבור. העיניים נעצמו בכוונה עילאה, ובראש מורכן, נעמד הציבור לתפילת לחש.

לחש?

טיט... טיט... טיט...

המכשיר הממונה על המזגן החל צווח בחוצפה מכותלו הצפוני של משקוף הכניסה. צפצוף מנוקב דקיק ומרגיז.

מנחם שכבר פסע לאחור, וכמעט חזר, רוקן את ראותיו במחאה מופגנת. הוא רצה לנזוף בגבאי הפוחז, אבל צקצק בלשונו בנענועים נמרצים מימין לשמאל.

לעומתו אהרן הקדוש, שהגיע משום מה לבוש כחתן ביום חופתו. הכה על כיסיו מחפש אחרי קרקוש מטבעות שירגיע כבר את המכונה, ממש כמו הבקבוק שגואל אותו כל לילה מצווחתיו של אלייקים המתוק.

המרוץ כנגד השעון היה אכזרי.

טיט... טיט... טיט... – כמה מתפללים דיברו בשפת ה'נווו...' אחד מהם, כנראה קוראים לו נחמן, איגד את אצבעותיו והניע ידו מעלה מטה. לא כל כך הבינו מה הוא רוצה, מלבד מנחם שהבין שהוא מציע לאסוף מכולם סכום הוגן דיו להשתקת המכונה לפחות עד מודים דרבנן.

עוויות הכאב של אהרן נבלמו בשעה שהצליח לגרד מתחתית כיסו הזעיר מטבע של עשרה שקלים. הוא שלף אותו בהתרגשות, והציגו למתפללים שדפדפו בידיהם כאומרים לו, הזדרז כבר, הזדרז!

טיט... טיט... טיט...

כל מתפלל מתחיל בשטיבלאך 'מן המיצר' יודע שיש לך עשרים שניות עד כיבוי מוחלט של המזגנים, מה שמוביל אותך לנפילה עגומה בשביו של החום שנהדף מצד אל צד לקול צהלת מאווררי הקיר גדושי האבק.
לפי העת העולה בחשבונו של (האיש שכנראה קוראים לו) נחמן, נותרו עוד שש שניות, ולרוע המזל, עמד מנחם בקצהו הדרומי, מרחק שש אמות מחריץ התשלום.

מנחם החזיק במטבע טפח או שתיים מעל לקדקדו, וממש כמו בהסרטה של החתונה, הכל נעצר. פתאום ניתן היה לראות את להבי המאוורר זוחלים, בקושי זזים, בצליל שיסוף עמוק. פאותיו של מנחם הוסטו לאחור באיטיות מבהילה, וכולם הביטו בו טס באוויר קורע את האויר בשיוט אטמוספרי, ידיו זרוקות מלפנים, ומבטו מעוקם עד כמעט בלתי טבעי,

הוא יספיק או לא יספיק?

חשב מנחם, חשבו כולם.


סוף א':
ההילוך האיטי נפסק באחת. מנחם התרסק על הקיר, משחיל את המטבע אל החריץ העליון והנה...

המכונה מקרקשת קצת ומשליכה את המטבע בנזיפה!

אהרן מתאושש בזריזות, נוטל את המטבע בשנית ומסתער על הקץ בפעם האחרונה ואכן, צליל בליעה ענוג וערב בוקע מן המכונה. הציבור נושם לרווחה כי...

המזגנים כבו!

צליל אכזבה פושט באויר,

ואז החזן הסתובב בהפתעה. יעידו זקניו שזה לראשונה בחייו שסיים את תפילתו הזריזה וכבר ממתינים לו עשרים מתפללים חמוצי פנים.


סוף ב':
המטבע הבהיק לאור הפלורוסנט, וצפצוף אחרון בקע מהמכונה, הוא כמעט הספיק, ופתאום המזגנים נדמו בקול יבבה חנוקה.

פספסתי! הרהר מנחם. הוא פיספס! הרהרו כולם.

הוא שלשל את המטבע בלב כבד.

בסביבות 'מודים דרבנן' הזדעקו המזגנים וחזרו לחיים.

שיהיה למנין הבא, חשב מנחם, חשבו כולם.
איזה תיאור! משעשע ממש.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
אז מה אתם אומרים, עד מתי להאריך?
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
אז מה אתם אומרים, עד מתי להאריך?
הכי מתבקש עד ט"ו באב.

ומפה נצא בקריאה לכל עוזבי הפורום - לפנק אותנו בקטע פרידה במסגרת האתגר. מה שייתן משמעות נוספת ל'סוף כל סוף'...
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
הכי מתבקש עד ט"ו באב.

ומפה נצא בקריאה לכל עוזבי הפורום - לפנק אותנו בקטע פרידה במסגרת האתגר. מה שייתן משמעות נוספת ל'סוף כל סוף'...
ואם אחד מהם יזכה?
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  25  פעמים

לוח מודעות

למעלה