דיון נספח לאתגר: יש לי ראיון

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אני רואה שיש כאן כאלו, שבמקום לחתוך עניינים (קרי לראיין ולהתראיין במסגרת האתגר השיתופי)
נוח להם לבוא לנספח הדיון, ולהתפלמס ולהתפלסף, ולהעיר הערות מחכימות על כל תגובה חדשה,
וכעת יש החושבים בי ככר המתאים לפעולותיהם.
אז אני מודיע חד משמעית, אני כתבתי פה בדיוק על מה אני מעוניין לראיין, וממילא אני את שלי עשיתי.
yonatanr הנכבד.
אני רואה שיש לך איזשהו מסר בענין, משהו שכמו בעיתון אם מבקשים ראיון וכו'....
אז אוקיי, אני לא אוהב את שפת הקודים, אם יש לך רעיון איך ניתן להשיג את המרואיין המתאים, נשמח לשמוע, אם לא, אז אתה את חלקך באתגר כבר ביצעת, ואפי' נתתי לך פידבק.
אוהו. אני חש במעט תוקפנות בחלל...
תן לאחרים לעשות ככל העולה על רוחם!!!
אני מאמין שיהיו כאן כאלו שלא יתנו לך לעשות ככל העולה על רוחך...
את שלי סיימתי.
 

הכוכב העולה

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה
אוהו. אני חש במעט תוקפנות בחלל...

אני מאמין שיהיו כאן כאלו שלא יתנו לך לעשות ככל העולה על רוחך...
את שלי סיימתי.
כל העולה על רוחי, היה, והווה, וכנראה גם יהיה, תמיד, אבל תמיד, בגדר הסביר ואפי' הרצוי.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימות מילולי
היטבת להגדיר.
שים לב, האתגר הנוכחי אינו עימות מילולי, כי־אם ראיון.
נראה שאתה מעוניין להסתער על אתגר של עימות מילולי, ובהחלט יש לו מקום, אך לא באתגר ספציפי זה. אולי באמת אחד האתגרים הבאים יהיה כזה, ואולי אפילו אתה הוא זה שתנחה אותו (אא"כ אתה מעוניין להשתתף בו ולא להנחותו).
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
אנא לשמור על רמת השיח ומכובדות הדיבור, כאן ובאשכולות נוספים.

דברי חכמים בנחת נשמעים. הנחרצות (!!!) והביטויים שמסביב לא משכנעים יותר בתוכן הנכתב, ואם כבר להיפך.

כתיבה טובה, חתימה טובה ובהצלחה.
 

הכוכב העולה

משתמש פעיל
מוזיקה ונגינה
צוחק מי שצוחק אחרון, הייתי פשוט חייב להכניס את הרעיון/ראיון שלי לעמוד הנוכחי, כדי לקבל תגובות, וזה אכן הצליח, כעת אני מתנצל בכנות בפני כל מי שנפגע בדרך.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הודעה מאת @טלח :


לא בכדי אני בוחרת לראיין את @מ. י. פרצמן .

האישה והעשייה.

אני מוצאת את הטלפון, ויחד עם השלום וההכרות, (ולוקח לה רגע לקלוט שאני היא הטל"ח בעצמי, ולא התקשרתי בטעות. אחרי שהיא מנתקת אנו יוצרות קשר שוב...)

המבטא שלה חזק מכדי שאני אתבלבל. מריח חוץ לארץ חזק.

אפשר לראיין אותך על חו"ל? אני מכוונת לעניין שלשמו התכנסנו.

על גייטסהד! היא בוחרת מיד. עולם אחר. עולם שרק מי ש"היה שם" יודע מה זה באמת.

ולגבי המבטא – אותו הבאתי דווקא ממקום אחר. מהמבטא האנגלי כמעט שלא נשאר לי זכר.

איך בעצם הגעת לגייטסהד?

במטוס רעוע שאיים להתפרק בשמיים... היא צוחקת, ומיד מתרצנת. הכל התחיל, כשיום אחד חברה של אימי הציעה לה לשלוח אותי ללמוד בגייטסהד.

זה היה נראה מוזר ומופרך. סתם רעיון, שמישהו זורק למישהו. אבל בעיני, כששמעתי עליו, הוא מיד מצא חן.

דיברתי עם נשים ובנות שונות שלמדו שם וידעתי: לשם אני רוצה ללכת! הפעלתי את כל כושר השכנוע ומיני הקסמים (יש לה מאלו, בשפע...) והרעיון המפתיע הובא לפני הרב פרידלנדר זצ"ל כשאלה. והתשובה הייתה חיובית. הייתי מאושרת.

עדיין לא ידעתי כמה זה יהיה מורכב.

הקושי הראשון היה להשיג ויזה. אל תחשבי שזה היה כל כך קל. היו שתי אפשרויות, כל אחת מסובכת מרעותה. האחת הייתה השגת אזרחות דרך השורשים החוצניקים שלי, והשניה, להשיג ויזת סטודנט אנגלית. אופן ההשגה הוא סיפור מתח בפני עצמו...

היא צוחקת כשהיא נזכרת איך הם ניסו ללכת בשתי הדרכים. הוויזה החוצניקית הגיעה שלוש וחצי שנים אחרי, לאחר שהייתה כבר חזרה בארץ...

איך הסתדרת לבד הרחק מהמשפחה? לא התגעגעת?

ודאי שהתגעגעתי. עד דמעות. זה היה קשה, לחיות לבד – בארץ אחרת, ללא משפחה, בלי מקום להיות שם בסעודות שבת... אבל בשביל זה יש חברות, היינו הולכות זו לזו ובוכות ביחד...

הבאתי איתי הרבה חפצים מהבית, ומאוד נקשרתי אליהם. הבגדים, המצעים, הצמחים, הריח, הזיכרונות...

צמחים?

כן, היא מחייכת. אני מאוד אוהבת צמחים. הם מלאים בחיות ובעוצמה. יש בהם הרבה רגש. אני מתחברת ליופי שבהם, לנשמה שבהם, מרגישה את הפריחה שבהם.

היו לך צמחים בגייטסהד?

הרבה... עכשיו היא ממש צוחקת בגעגועים. גידלתי שם עציצים, ובחגים תמיד היה לי אגרטל עם זר פרחים, למרות שהם היו יקרים.

חברה טובה שלי, שראתה כמה אני אוהבת פרחים, קנתה לי עציץ של קאלות יפהפיות. ואמא שלי הביאה לי שתילים של חמניות. אני מאוד אוהבת את 'פרחי השמש' הללו. הפריחה שלהם מקסימה אותי, יש להם השראה מדבקת.

הייתי משקה אותם כל יום. הם עמדו בחלון, לַחמניה היה גבעול גבוה מאוד. הייתי הולכת לחלון ומשקה. החלון היה ליד המיטה של חברה שלי, והמים היו מטפטפים על המצעים שלה. כשגיליתי את זה בניתי מתקן מיוחד, שכלל מדף מאולתר שעשוי מִדפים.

כשעזבתי את גייטסהד, העברתי לחברה שלי את העציצים. הם לא היו רק פרחים, חלק מהלב שלי היה טמון בהם. אמרתי לה שכשהיא תעזוב את גייטסהד שתעביר למישהי אחרת, שלא תיתן להם לנבול. ובחופש, כששתינו לא היינו שם, נתנו למנקה הג'ורדית (הכינוי לאוכלוסיה הגויית בגייטסהד) להשקות אותם, אחרי הרבה אזהרות והוראות כמה ואיך ומה ללחוש להם...

לשבועות אמא שלי הצליחה לשלוח לי זר של פרחים. אהבתי אותם מאוד. מילאתי אגרטל עם מים והנחתי ליד המיטה שלי.

ביום השני מתוך שלושת הימים (יו"ט שני של גלויות פלוס שבת), האגרטל נפל. הפרחים התפזרו, וגרוע מכל – המים נשפכו על השטיח. היה אסור לי למלא את המים שוב, וזה אומר שהם ינבלו. זה כאב לי כל כך. הפרחים לא היו רק פרחים, הם היו פריסת שלום מהבית, הייתה בהם חיות, הייתה בהם הנפש שלי. עד היום אני זוכרת את התחושה החזקה הזאת, הכמעט קורעת: אני אוהבת את הפרחים האלו, מאוד, אבל את התורה אני אוהבת יותר.

חוויות ראשונות מארץ זרה?

שפיריות. יש הרבה שפיריות בקיץ.

אחת מהחוויות הראשונות שלי היה לפגוש שפירית מוכרת. גם בארץ הייתי רואה כאלו, והנה, גם בארץ זרה יש אותן!

השפיריות חגגו בקיץ, ואני סלדתי מהן. כתבתי על זה שיר! הוא נהיה להיט, כמו המנון, היינו שרות אותו כל החברות לכל אורך הקיץ...

ואיך עם החברות שם?

אחיות. היא אומרת מיד. חברות ב'סם' (הכינוי לסמינר) הן קשר קרוב מאוד. את חולקת איתן חלק מהחיים, את גרה איתן ביחד במשך שנים והן נהיות האחיות שלך. גם אם את לא רואה אותן במשך ימים, את חולקת איתן סודות וקשיים, יש ביניכן קשר חזק.

לא עם כולן שמרתי על קשר, אבל עם כולן אני מרגישה קשר. חברות מכל העולם, מהארץ, מאירופה, מאמריקה, דרום אפריקה ואפילו אוסטרליה... אם אפגוש מישהי בנקודה כלשהי ברחבי העולם, אנחנו מיד נשלים פערים. זה קשר לחיים.

גייטסהד הוא משהו שנשאר בלב, גם שנים אחר כך. זה לא רק סמינר, זה אטמוספרה וחמצן, אוויר שמשפיע לכל החיים. Once a Sem girl – always a Sem girl, היא מצטטת את המוטו, ומתרגמת: פעם גייטסהד. תמיד גייטסהד.

מה באמת מיוחד בגייטסהד?

ה... הכל.

כבוד הרבנים, כבוד התורה, הבניה שלך כאישיות וכאדם. ללמוד על עצמנו, על המהות שלנו, על הסיבה בשלה נשלחנו לעולם.

אחד הדברים המאוד מיוחדים בגייטסהד היא ההבדלה בין ישראל לעמים, שנלמדת במוחש ממש. גייטסהד היא העיר השניה באנגליה ברמה הנמוכה ביותר של החברה. האוכלוסיה הגויית שם מתחת לכל ביקורת, הפשע מזעזע והתרבות מצמררת.

בניגוד זועק לכל זה, קיימת הקהילה היהודית בגייטסהד. הקהילה היהודית בולטת בעידונה בהתנהגותה. את מודה להשם כל יום שאת בצד הנכון. כמה את מובחרת, ברוך שלא עשני גוי.

בכלל, העוצמה של ההשפעה שם. להיות תלמידה של הרב פאלק שליט"א, שלוש פעמים בשבוע לחסות בצילו של גדול עולם, לראות תורה. הרבנים בסם – על כל אחד אפשר לכתוב ספרים שלמים. אלו יסודות לכל החיים.

ואיך אפשר בלי השאלה הבאה:

וכסופרת? איך המעבר לגייטסהד השפיע עלייך ככותבת?

לא גיליתי לאף אחת שאני כותבת, וזה היה שינוי מהותי מבחינתי: בארץ, מאז שהייתי ילדה הייתי "הסופרת". החלטתי שכאן בגייטסהד, אני רוצה לכתוב באמת. בלי תופים ומחולות ומחיאות כפיים, אני פותחת דף חדש, אני אהיה "סופרת נסתרת".

עם העיפרון והדפדפת והקלסרים, השקט וההשראה. ישבתי בפינה וכתבתי וכתבתי... פתחתי גם ספרייה, והתפקוד כ'ספרנית' היה חוויה משכרת בפני עצמה.

רק בשלב מאוחר יותר, אחרי שהרגשתי בטוחה ושקטה מספיק, גיליתי לכמה חברות בודדות מה אני עושה במסתרים. הייתי מקריאה לאחת את הסיפורים, והיא הייתה נותנת לי משוב.

לחברה שניה הייתי מביאה לקרוא בשביל ביקורת. הייתי יושבת מולה וקוראת את הבעות הפנים שלה. לפי זה הייתה לי תגובת קהל מושלמת... הייתי בודקת היכן היא אוחזת בטקסט לפי העיניים שלה, ועוקבת אחר הבעות הפנים. היא חייכה? היא חזרה פעמיים על אותה שורה? צריך לשייף וללטש?

שנים אחר כך, אחת מהן הגיעה אלי והגישה לי קלסר סגול. היה זה ספר שכתבתי אז...

הזכרת ספרייה?

כן... היא נזכרת בגעגועים. ייסדתי את הספריה הישראלית. ראיתי שאין מספיק ספרים בעברית, ארגנתי את כל הספרים שהיו לי ולבנות נוספות, הדבקתי מדבקות, ערכתי רשימות מסודרות, והספרייה צברה תאוצה. היה לי חדר גדול וזה היה מקום טוב בשביל הספרייה. כך למדתי מה הסגנון של כל ספר כדי להתאים לכל בת את הסגנון שהיא מחפשת. זה היה מאוד מעניין, ובעיקר מעשיר ומלמד.

והיום? האם גייטסהד משפיעה גם על כתיבתך בהווה?

בוודאי! גייטסהד העשירה אותי מאוד. למדתי כל כך הרבה. ארבע מאות בנות, ממנטליות שונה, מעדות שונות. נפתחתי להכיר דעות, עולם, סגנונות!

למדתי להקשיב לאחרים, להבין שיש מיליארדי דעות, לפתוח אפיקים ולחפש העשרות. להכיר, לדעת, להקשיב וללמוד, כל אלו העשירו אותי מאוד כסופרת.

ולעתיד, יש לגייטסהד השלכות על הכתיבה שלך בעתיד?

בעיקר ההיכרות עם אנשים מכל העולם. אני יכולה לעשות מחקר על דברים שונים.

במקומות שונים שאני טסה אליהם כיום, אני מנצלת את הביקור גם כהעשרה מקצועית: מבצעת מחקר על המקום, לומדת עליו. מי יודע, אולי יום אחד אכתוב עליו?

קרה פעם שכתבתי ספר שלם על אמסטרדם. רק אחרי כתיבת הספר יצא לי להגיע לשם פעמיים או שלוש, וסוף סוף יכולתי לאמת את כל מה שכתבתי...

כיום כל מקום מבחינתי הוא העשרה מקצועית: העשרה וביקורת.

משפט לסיום?

אל תתמקדו בקושי. תתמקדו במטרה.

היה לי קשה, גם העזיבה וגם החזרה הייתה קשה. אבל כשיודעים את כיוון החתירה ומהו היעד, ויש רב שבהוראתו פעלתי, קיימת משמעות לכל הקושי וכל רגע אני מתקדמת בדרך למטרה.

כי כשממוקדים במטרה, כל הקשיים מתגמדים.
אוהו. ואני עוד חשבתי שהראיון שלי נקרא ארוך...

מדהים. אין מילים.


היי, רגע, מה לגבי זה?
הניק המרואיין מאתגר את הכותב. הוא אינו מספק הרבה פרטים (במידה ומדובר על ראיון בנוגע לזהותו), ואינו מספק הרבה תוכן(במידה ומדובר בראיון על העבודה שלו / הכתיבה שלו / כל נושא אחר).
ומדובר על אחת ממעלות האתגר...

אהבתי את זה -
אחרי הרבה אזהרות והוראות כמה ואיך ומה ללחוש להם...
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
@טלח, הראיון עם @מ.י. פרצמן מרתק.

לדעתי קצת ניגוד עניינים לראיין אחת ממעלות האתגר.
נגיד משהו כמו שחל איסור על עובדי קוקה קולה להשתתף במבצע...

כי נניח עכשיו הן באות לשפוט, אז?
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
תולעת ספרים, אנציקלופדיה מהלכת, או בכינויה היותר מוכר כאן בפורום - @shira bira .
לאחר שגמרה לקרוא בפעם השלישית את כל הספרים שבחנויות, כולל את אלו שבשוק הפשפשים וארכיון הספריה הלאומית, היא מנסה אולי יש עוד ספרים שנותרו בשדה. בין אם זה ספר היסטוריה, הגות, פסיכולוגיה או רפואה. כל הספרים כשרים.
ניסיתי לשעה קלה להוציא את שירה מהספרים (מתכונים כמובן. בכל אופן ערב חג) ולשאול אותה מספר שאלות על ספריה האהובים. היא נאותה בשמחה להקדיש לי מזמנה.

ותינוק ללמדו ספר -
האם נולדת עם ספר ביד? מתי גילית שיש לך משיכה מיוחדת לקריאה?
"למדתי קריאה בגיל ארבע וחצי", היא מפתיעה, (או שלא...) "התחלתי ומעולם לא הפסקתי".

בית ספר -
ספרים, כידוע, תופסים מקום. הרבה ספרים תופסים הרבה מקום.
האם יש בבית חדר מיוחד לספרים הרבים מספור, או שהם נערמים בכל מקום פנוי?
"כרגע יש לנו חדר עבודה שמשמש גם כמחסן וגם כספריה עמוסה", שירה נאנחת קלות. "אך האמת - כבר אין מקום לספרים הרבים ובהחלט יש צורך בארגון מחדש".

אל תקראו את הסיפור מהסוף... -
במידה ואין לך רובוט שמקריא את תוכן הספרים בעוד את שוטפת את הבית - כיצד את מספיקה לקרוא כל כך הרבה ספרים?
נראה שעם השנים, הנסיון הרב הביא עמו שיטת קריאה מבית היוצר של שירה.
"אז כך, יש את הקריאה ראשונה. היא מהירה וסלקטיבית מאד.
במידה והספר טוב תבואנה אחריה קריאה שנייה ושלישית עד אינסוף פעמים. ספר שלא אהבתי לא נשאר בבית".
"הרגלי הקריאה שלי די מוזרים" היא מוסיפה "וזאת כיון שאין לי שום בעיה לדלג לסוף, להתחיל באמצע הספר במשפט שלכד את עיני תוך כדי דפדוף או לקרוא טרילוגיה שלא לפי הסדר.
הפלא ופלא" חיוכה מתרחב "לי זה עובד, ועובד מצוין..."
על כך כותבת השורות, כמו כל חברות הפורום "חכמת נשים" יכולה בהחלט להעיד...

ספר הספרים -
שירה, הגדירי מהו ספר משובח
אם ציפיתי לתשובה כמו "ספר שמרחיב אופקים, שמעשיר את האינטליגנציה השכלית והרגשית עם מסר חשוב בצידו" הרי שנכונה לי הפתעה.
"קודם כל, ספר שממלא את מטרתו - בידור והנאה", היא משיבה בפשטות. "כן, מבלי לדבר גבוהה גבוהה, זוהי המטרה הראשית שסופר אמור להכיר בה.
רק אחר כך - ספר שלימד אותי משהו, שהחכים אותי, שלקחתי ממנו צידה איתי לחיים".

ונמצא חן וספר טוב -
מה הספר האהוב עליך ביותר?
"אין כזה דבר... כולם היו בני. יש הרבה ספרים שאני אוהבת".

קנאת סופרים -
האם קיים הסופר הנערץ?
"כן, כמה וכמה כאלה", קולה מלא פרגון. "לא מעריצה", היא מדייקת, "מעריכה, נמלאת קנאת סופרים, מתעניינת בכל מה שיש להם לכתוב.
ברשימה זו יש סופרים מדורות עברו כמו מאיר ליהמן, דוד זריצקי חיים שפירא ופרל בניש. גם דורנו זוכה לסופרים מהזן המשובח, ביניהם ניתן למנות את דבורי רנד, רותי קפלר, חיה הרצברג ויהודית גולן ועוד.

וכאשר תקום מן הספר -
לסיכום, מכל הספרים שקראת לאורך כל השנים, האם ישנו משפט שלקחת עמך כצידה לדרך?
שירה נעצרת, מרפרפת בספר הזיכרונות שבראשה.
"לא עולה לי כרגע אחד ויחיד, אבל המשנה בפרקי אבות "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" היא נר לרגלי.
ולהבדיל בין קודש לחול, ציטוט נבחר של מהאטמה גנדי - BE THE CHANGE YOU WANT TO SEE IN THE WORLD.

זמננו קצר, ערב החג בפתח, ועמו הבישולים הרבים, הקניות שלא נגמרות וכמובן הדובדבן שבקצפת - הצטיידות בספרים חדשים לחג.

וכנהוג על פי הספר, נסיים בתפילה שנזכה יחד עם כל עם ישראל, עם הספר, להיחתם בספרם של צדיקים.
בכשרון נדיר הפכת את התשובות המשמימות שלי לראיון חי ומרתק.
תודה @אלישבע10
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
האמת שלא מצאתי את הנספח מרוב יושן וחששתי שלהקפיץ אותו נוגד את כללי הפורום אבל הייתי חייב הראיון של @לילך אור עם @מרים יעל מיוחד, אמנם הייתי שואל יותר על האומץ שביצירתיות, נראה שאין שם שום חשש או פחד להמציא את הגלגל מחדש.
אבל ככלל ממש נהניתי שהלכו למקומות מעניינים ופחות צפויים.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
הראיונות מקסימים, אבל עדיין אין מספיק מאותגרים. מזכירה שהאתגר אמור להינעל ביום שני הקרוב.
איפה אתם? כל כך הרבה דיבורים, אבל איפה הראיונות?...
היו כאן כאלו שממש הבטיחו!

@Natan Galant
בעצם, קיבלתם. מבטיח לראיין אישית סופר דגול. חכו לזה.
@אשר שרבר
ולגופו של ענין מי רוצה שאראיין אותו? נראה לי מעניין.
מקסימום כמנהג עיתוני התקופה אראיין בכאילו, ומקסימום אכתוב שראיינתי את יהודית שולם על הילדים שפרחו מהקן וחוזרים לשבת ולא שוטפים כלים. או את הגברת זלץ ונעשה לכם סדר בארונות.
@יאן
ואעפ"כ אין לי שום בעיה להשתתף. אני מוכן לראיין.
@אילה רובינפלד
עריכה:
אני הפכפכית לגמרי.
אבל כבר יש לי רעיון לראיון...
אז אם אפשר בסוף לא להגביל אותי בנושא, בבקשה...
@הכוכב העולה
החלטתי שאני בוחר לראיין, או להתראיין, על המצב הפוליטי במדינה, מי מצטרף?
וכל העם,
מחכים לראיונות שלכם.
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
היה לי ראיון והוא נתקע באמצע עקב פרישתה של המרואיינת.
הוציא לי את החשק מלהתחיל שוב משהו חדש:(
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  13  פעמים

לוח מודעות

למעלה