אתגר נספח לאתגר דו שבועי - ניגודיות יוצרת

[נ. גל]

ואנא אנא ששיר ינצח

אני מבטיח בזאת שלא שיר ינצח באתגר הנוכחי!

חוזי עתידות נכבדים, יתכן כי מנהלי הפורום יסכימו לפתוח עבורכם קהילה מקצועית. ואם תגדירו את המקצוע ככתיבת עתידות ולא הגדתן - קהילה זו אף תוכל להיות מסונפת לקהילת הכתיבה, ויצא שכרכם בשכרכם. בהצלחה רבה למנסים.
האמת היא, שכרגע מתחרים על המקום הראשון שיר וקטע.
כנראה שההחלטה תוכרע בעזרת סיוע חיצוני.

 

[כותב השורות]

חוזי עתידות נכבדים, יתכן כי מנהלי הפורום יסכימו לפתוח עבורכם קהילה מקצועית. ואם תגדירו את המקצוע ככתיבת עתידות ולא הגדתן - קהילה זו אף תוכל להיות מסונפת לקהילת הכתיבה, ויצא שכרכם בשכרכם. בהצלחה רבה למנסים.
האמת היא, שכרגע מתחרים על המקום הראשון שיר וקטע.
כנראה שההחלטה תוכרע בעזרת סיוע חיצוני.

אני כמובן מתפשר על המקום השני...

 

[דיונון]

האמת היא, שכרגע מתחרים על המקום הראשון שיר וקטע.

וואלה, איזה קטע...

 

[נ. גל]

בכל אופן, האתגר ננעל, כמו שנאמר: "נעל לנו שער, בעת פתיחת שער, כי פנה יום."

 

[פרוגמטי]

אני מבטיח בזאת שלא שיר ינצח באתגר הנוכחי!
ראו אשר דברתי, דבר לא יפול ארצה!
כאשר אמרתי - כן יהיה.
וזה יהיה לכם לאות שאני חוזה עתידות 'על אמת' ואנ'לא סתם בדאי מצוי.
תחיו ותראו!

וואלה, איזה קטע...

עד שכתבת משהו שהוא לא שיר...

 

[הנף מקלדת]

בכל אופן, האתגר ננעל, כמו שנאמר: "נעל לנו שער, בעת פתיחת שער, כי פנה יום."

נהוג לנעול גם באתגר עצמו שנאמר.
"ואת הדלת סגרו"

 

[מירער]

"גל נעול, מעיין חתום."
האתגר נעול, כל מי שמעיינו עוד נובע, מוזמן לעשות זאת במקומות אחרים.

טוב, אולי עוד יבוא גל שני.

 

[מירער]

אם הדלת ננעלה, אז נכנס מהחלון.


לפני שנים רבות, חי בארץ ישראל יהודי, ולו חלקת שדה של חיטים.

היה היהודי עובד את השדה, עודר וזורע, חורש ומשקה. כך מדי יום ביומו, עד אשר הגיעה התבואה לסוף גידולה.

אז היה קוצר בשמחה, אוסף אלומות אלומות, ומניח אותם בקצה השדה, עד שיבואו ויקנו הסוחרים, וכך יוכל לכלכל את משפחתו ביד רחבה.

שני בנים היו לו, יוסף ואלימלך, וחפצו היה כי ימשיכו בעבודת השדה. שונים היו הבנים זה מזה בדרכם. יוסף נשא אישה שילדה לו שנים עשר ילדים. וכנגדו, אלימלך, לא רצה להינשא ונותר גלמוד.

לעת זקנותו, קרא האב לשני בניו, והביע בפניהם את רצונו, כי אחרי מותו, יירש יוסף את חצי השדה המזרחי, ואילו אלימלך יקבל את חציו המערבי.

בא היום, והאב נתבקש לבית עולמו.

כפי צוואתו, חילקו ביניהם האחים את השדה, והחלו לעבוד כל אחד בחלקו, כך יום יום, שעה שעה.

יום אחד ישב אלימלך וחשב. הן אחי יוסף, לו אישה וילדים, אשר יוכלו לעזור לו בערוב ימיו. אך אני, גלמוד ובודד, מה אעשה ביום שיכלו כוחותיי? אולי אבוא בשעת ליל, ואגש אל חלקו של אחי, לקחת לעצמי אלומה מן האלומות. אולי, אם אעשה זאת מדי יום, ארוויח פרוטות נוספות, אשר יהיו לי לעזר לעת שיבה.

באותו היום ישב גם יוסף והרהר בליבו, הן אני, שלא כאחי, נצרך כל יום, לזון ולהחיות נפשות רבות. שמא אכנס לחלקה המערבית, ואקח משם אלומת חיטים נוספת. כך אוכל להביא עוד מחיה למשפחתי הברוכה.

בא הלילה, והאחים ביצעו את אשר העלו במחשבתם. וגנבו איש את אחיו, כל אחד בשעה שונה.

כך גם עשו בלילה השני, והיו שמחים ומאושרים, שמעתה יגדל רווחם.

גם בלילה השלישי יצאו שני האחים. אך הפעם, בשובם איש אל חלקתו, נושאים על גביהם אלומות. נפגשו שני האחים, ומיד הבינו את אשר נעשה.

התנפלו איש על אחיו, והחלו מתקוטטים ומכים האחד את השני, עד שיזוב דמם וישברו ידיהם.

באותה שעה, הביט עליהם יושב במרומים ואמר, מקום זה, שדה חיטה זה, ראוי שייבנה בו משכן הכנסת.

 

[נודד]

אם הדלת ננעלה, אז נכנס מהחלון.


לפני שנים רבות, חי בארץ ישראל יהודי, ולו חלקת שדה של חיטים.

היה היהודי עובד את השדה, עודר וזורע, חורש ומשקה. כך מדי יום ביומו, עד אשר הגיעה התבואה לסוף גידולה.

אז היה קוצר בשמחה, אוסף אלומות אלומות, ומניח אותם בקצה השדה, עד שיבואו ויקנו הסוחרים, וכך יוכל לכלכל את משפחתו ביד רחבה.

שני בנים היו לו, יוסף ואלימלך, וחפצו היה כי ימשיכו בעבודת השדה. שונים היו הבנים זה מזה בדרכם. יוסף נשא אישה שילדה לו שנים עשר ילדים. וכנגדו, אלימלך, לא רצה להינשא ונותר גלמוד.

לעת זקנותו, קרא האב לשני בניו, והביע בפניהם את רצונו, כי אחרי מותו, יירש יוסף את חצי השדה המזרחי, ואילו אלימלך יקבל את חציו המערבי.

בא היום, והאב נתבקש לבית עולמו.

כפי צוואתו, חילקו ביניהם האחים את השדה, והחלו לעבוד כל אחד בחלקו, כך יום יום, שעה שעה.

יום אחד ישב אלימלך וחשב. הן אחי יוסף, לו אישה וילדים, אשר יוכלו לעזור לו בערוב ימיו. אך אני, גלמוד ובודד, מה אעשה ביום שיכלו כוחותיי? אולי אבוא בשעת ליל, ואגש אל חלקו של אחי, לקחת לעצמי אלומה מן האלומות. אולי, אם אעשה זאת מדי יום, ארוויח פרוטות נוספות, אשר יהיו לי לעזר לעת שיבה.

באותו היום ישב גם יוסף והרהר בליבו, הן אני, שלא כאחי, נצרך כל יום, לזון ולהחיות נפשות רבות. שמא אכנס לחלקה המערבית, ואקח משם אלומת חיטים נוספת. כך אוכל להביא עוד מחיה למשפחתי הברוכה.

בא הלילה, והאחים ביצעו את אשר העלו במחשבתם. וגנבו איש את אחיו, כל אחד בשעה שונה.

כך גם עשו בלילה השני, והיו שמחים ומאושרים, שמעתה יגדל רווחם.

גם בלילה השלישי יצאו שני האחים. אך הפעם, בשובם איש אל חלקתו, נושאים על גביהם אלומות. נפגשו שני האחים, ומיד הבינו את אשר נעשה.

התנפלו איש על אחיו, והחלו מתקוטטים ומכים האחד את השני, עד שיזוב דמם וישברו ידיהם.

באותה שעה, הביט עליהם יושב במרומים ואמר, מקום זה, שדה חיטה זה, ראוי שייבנה בו משכן הכנסת.

עד השורה האחרונה חשבתי שזיכרוני מטעני וכך אמנם מסופר הסיפור.
(אח"כ נזכרתי שזהו מדרש על מקום המקדש)

 

[מירער]

האמת... אודה ואתודה, כי גם אני, כמו האחים גנבתי זאת מחלקה לא שלי.
לא זוכר מתי, אבל את הבדיחה הזו שמעתי מזמן..
רק ניסיתי לנסות את כוחי בכתיבה עם הסיפור הזה.

(אח"כ נזכרתי שזהו מדרש על מקום המקדש)

אגב, האגדה הזו מפורסמת בהיפוך אכן על בית המקדש, אמנם לפי הידוע לי, לא נמצא מקור יהודי לסיפור זה.

 

[נודד]

אגב, האגדה הזו מפורסמת בהיפוך אכן על בית המקדש, אמנם לפי הידוע לי, לא נמצא מקור יהודי לסיפור זה.

כתבתי מדרש מתוך השערה שזה המקור.
אם תרצו הרי זו אגדה...

 

[הנף מקלדת]

@נ. גל
נו... גל?

 

[נ. גל]

@נ. גל
נו... גל?

בתהליכי שיפוט...
בעז"ה עוד היום (גדול).

 

[נ. גל]

ספוילר: ספיחי השיפוט

"תנו רבנן, שפיטת אתגרים כך היא. תחילה כפי טיבם, שנית כפי יופיים, ובאחרונה כפי כוחו של שופט." (מסכת שופטים, ריש פרק האתגרים)
"על אלו נאמר: אם ראשונים כמלאכים, אמצעיים כשרפים ואחרונים כחיות הקודש - מה לבן תמותה לשפוט ביניהם." (מדרש פרוג, שער הכתיבה)

רשימת המשתתפים שזכאים למקום ראשון:
@לבי, עם שיר נהדר.
@דיונון, עם משל ברמה אחרת.
@שיילה, עם תיאור אוטנטי עד דמעות.
@הנף מקלדת, שהתקשתי מאוד לשפוט כי נסחפתי עם המילים בכל קריאה מחדש.
@פרוגמטי, עם כיוון עתידני ומבט אחר אל הנבואות.
@כותב השורות, עם שיר מלא רגש.
@הדוויג, שהבריק כיוון מפתיע לסוגיה מוכרת, והוסיף את דיוקנו הק' של ג'ימי שמעון.
@מסוגל, עם הרבה כנות פנימית.
@האגריד -בוצי פוליקמן, עם אגדה שהיא אגדה.
@דוד ריזל, עם קטע קצר וקולע.
@Sara led, שלקחה אותנו מפרוג אל פרוג.

רשימת המשתתפים שהעלו קטע כמעט מושלם, וזכאים למקום השני/שלישי:
@שלמה שקד, עם ניגוד תהומי, גישור מהותי ועצירה קצת לפני תועלת החיבור.
@הזדמנות, עם קטע רב פנים, שזקוק לבישול מעט יותר ארוך. (כתיבה לא מספיק בהירה, ואין תועלת מהותית אלא רק הבטחה שהניגודים יתאחדו יום אחד.)
@מתיקות האהבה, שעשה זאת בצורה מדוייקת, ברורה ומעמיקה, אבל שכח לספר לנו מהי הדרך להגיע לכזו זרימה קלילה ופשוטה.
@Talya kadosh, שהורידה עד אלינו את הספירות ויהלומיהן, אך את מידת התפארת העדיפה להשאיר מול קבצנים ולא בתוך המשפחה, מה שהותיר את הקוראים עם התהייה - מה היו צריכים אברהם ויצחק לעשות?
@מ.ל.ב. י, עם תיאור מרתק, קצת פלפל ו3 כיוונים שונים שכל שניים מהם מתאחדים בדרך שונה, והתועלת לא ממש ברורה.

רק כיוון שאין אפשרות ש11 כותבים יעלו את האתגר הבא, נאלצתי לחפש בנרות פירורים קטנים של "טוב, הניסוח הזה קצת יותר מתוחכם..." ותירוצים נוספים על זו הדרך.
התוצאה הסופית באשכול האתגר.

בהצלחה באתגר הבא, למשתתפים ולשופט.

(@מ. י. פרצמן, תודה על העזרה.)

 

[פרוגמטי]

@נ. גל תודה על אתגר מוצלח ושיפוט נהדר.
בחירות מצויינות!

ספוילר: הקונספירציה!

למי שלא קלט: לאחר שנגמרה תקופת אתגרי השירה (בניהולו של @דיונון ) עד להודעה החדשה. בא דיונון, 'מלך השירה' של פורום הכתיבה בפרוג ומצא פיתרון גאוני. הוא נקט בפעולה שהוא לא מרבה לעשות אותה וכתב קטע שהוא לא שיר, ובידיעה שכל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב, ידע שהוא עתיד לזכות באתגר ולנהל אותו. ואם כן, היכונו לאתגר הבא שיהיה איך לא 'אתגר שירה'!

 

[הזדמנות]

ספוילר: ספיחי השיפוט

"תנו רבנן, שפיטת אתגרים כך היא. תחילה כפי טיבם, שנית כפי יופיים, ובאחרונה כפי כוחו של שופט." (מסכת שופטים, ריש פרק האתגרים)
"על אלו נאמר: אם ראשונים כמלאכים, אמצעיים כשרפים ואחרונים כחיות הקודש - מה לבן תמותה לשפוט ביניהם." (מדרש פרוג, שער הכתיבה)

רשימת המשתתפים שזכאים למקום ראשון:
@לבי, עם שיר נהדר.
@דיונון, עם משל ברמה אחרת.
@שיילה, עם תיאור אוטנטי עד דמעות.
@הנף מקלדת, שהתקשתי מאוד לשפוט כי נסחפתי עם המילים בכל קריאה מחדש.
@פרוגמטי, עם כיוון עתידני ומבט אחר אל הנבואות.
@כותב השורות, עם שיר מלא רגש.
@הדוויג, שהבריק כיוון מפתיע לסוגיה מוכרת, והוסיף את דיוקנו הק' של ג'ימי שמעון.
@מסוגל, עם הרבה כנות פנימית.
@האגריד -בוצי פוליקמן, עם אגדה שהיא אגדה.
@דוד ריזל, עם קטע קצר וקולע.
@Sara led, שלקחה אותנו מפרוג אל פרוג.

רשימת המשתתפים שהעלו קטע כמעט מושלם, וזכאים למקום השני/שלישי:
@שלמה שקד, עם ניגוד תהומי, גישור מהותי ועצירה קצת לפני תועלת החיבור.
@הזדמנות, עם קטע רב פנים, שזקוק לבישול מעט יותר ארוך. (כתיבה לא מספיק בהירה, ואין תועלת מהותית אלא רק הבטחה שהניגודים יתאחדו יום אחד.)
@מתיקות האהבה, שעשה זאת בצורה מדוייקת, ברורה ומעמיקה, אבל שכח לספר לנו מהי הדרך להגיע לכזו זרימה קלילה ופשוטה.
@Talya kadosh, שהורידה עד אלינו את הספירות ויהלומיהן, אך את מידת התפארת העדיפה להשאיר מול קבצנים ולא בתוך המשפחה, מה שהותיר את הקוראים עם התהייה - מה היו צריכים אברהם ויצחק לעשות?
@מ.ל.ב. י, עם תיאור מרתק, קצת פלפל ו3 כיוונים שונים שכל שניים מהם מתאחדים בדרך שונה, והתועלת לא ממש ברורה.

רק כיוון שאין אפשרות ש11 כותבים יעלו את האתגר הבא, נאלצתי לחפש בנרות פירורים קטנים של "טוב, הניסוח הזה קצת יותר מתוחכם..." ותירוצים נוספים על זו הדרך.
התוצאה הסופית באשכול האתגר.

בהצלחה באתגר הבא, למשתתפים ולשופט.

(@מ. י. פרצמן, תודה על העזרה.)

תודו שזה נראה ממש וואו פודיום שבמדרגה הראשונה מצטופפים אחת עשרה זוכים עם גביעים מנצנצים!

אני מ'כפת לי, יש לי מלאן מקום במדרגה השלישית עם פרס תנחומים כזה פיצי שנכנס לי בכיף לכיס של השמלה...

 

[מירער]

האתגר - כתבו על ניגודים המתחברים יחד, ויוצרים בכך יצירה חדשה, בעלת יופי או ייחודיות שלא היו קיימים קודם.

אמנם כבר עברנו מזמן לאתגר אחר, אבל רציתי לשתף במשהו מעניין שחשבתי אולי לחבר על בסיס זה.
כולם מכירים את צופן הא"ת ב"ש שבהם כל אות מוחלפת במנוגדת לה בסדר האותיות.
ניסיתי לראות איזה מילים נוצרות כשמחברים אותיות מקבילות בא"ת ב"ש. אבל ללא אותיות שימוש או הטיה לרבים או לפועל. ולא מילה בת שתי אותיות. כלומר, מה הניגודיות יוצרת.
בקיצור, שתי המילים שנוצרו לי, למרבה הפלא הם... "אתגר" ו"פרוג" הם כמעט המילים היחידות

 

[הדוויג]

בקיצור, שתי המילים שנוצרו לי, למרבה הפלא הם... "אתגר" ו"פרוג" הם כמעט המילים היחידות

אין. אין. הכל מרומז בתורה.