דיון נספח לאתגר דו שבועי - לשחרר את יצורי הדמיון

[הנף מקלדת]

נראה לי סופרות פשוט הלכו על הקטע של פנטזיה עד הסוף, הכל דמיון, בלי אחיזה במציאות.
ביקשו פנטזיה, מחוזות דמיון רחוקים וקסומים - קבלו. הן גם יותר ממושמעות באתגרים

סופרים התקשו במעט להתמודד עם דמיון בלי אחיזה במציאות, ריאליזם מוצק, אחרי הכל, קצת שולל את זה.
אז פארודיות על יצורים כלשהם שנחתו לחיינו הן פתרון נהדר. (באמת נהדר! היו כמה מעולות ממש)

הן עומדות היטב בכללי האתגר שדרש סיפור מקורי עם שילוב של יצור דמיוני אחד,
אבל מנגד הן לא בדיוק עונות להגדרה פנטזיה, וגם לא מרחיקות לכת למחוזות רחוקים.

זה בדיוק מה שמציק לי.
כללי האתגר ביקשו יצור, ומשום מה לסופרות היה ברור שצריך לבנות עולם שלם.
מרגיש לי למרות שאני לא בקיא בכל הספרות החרדית העכשוית.
שיש סופרת מסוימת שהולך לה עם הסגנון הזה. וכולן בעקבותיה.

 

[MORIYAT]

שיש סופרת מסוימת שהולך לה עם הסגנון הזה. וכולן בעקבותיה.

יש אחת כזו, (ממלכה במבחן/ מ.קינן)אבל לא נראה לי שיש קשר. זה גם לא בדיוק "הסגנון הזה"
באופן כללי יש הצלחה לכזה סוג יצירות-

בעולם הספרות הכללי, היצירות הכי מצליחות הן אלו שמשלבות יצורים דמיוניים מעולם הפנטזיה.

כללי האתגר אומנם ביקשו סיפור עם יצור דמיוני, אבל רוח האתגר (לפחות בעיניי) הייתה - תכתבו פנטזיה. תשחררו את הדמיון. פנטזיה זה לא "סיפור עם יצור דמיוני" זה סיפור על עולם דמיוני שלם, עם חוקים וכללים משל עצמו. משהו שנעשה באומנות. האתגר הזה היה הזדמנות נפלאה לכתוב כזה דבר, ולמה לא "לעוף על זה" עד הסוף?

 

[הנף מקלדת]

האתגר ינעל בעוד שבועיים, בליל שלישי אור לראש חודש כסלו, בחצות.

האם זה דמיון?

 

[+shira]

זה בדיוק מה שמציק לי.
כללי האתגר ביקשו יצור, ומשום מה לסופרות היה ברור שצריך לבנות עולם שלם.
מרגיש לי למרות שאני לא בקיא בכל הספרות החרדית העכשוית.
שיש סופרת מסוימת שהולך לה עם הסגנון הזה. וכולן בעקבותיה.

מיה קינן כתבה ספר טוב.
אחר כך עוד ספר טוב מאוד.
ואחר כך, עוד כמה ספרים.
מכאן ועד להאשים אותה מן הצד האחד בכל כתיבה טיפה מקורית שצצה בקרבנו ומן הצד השני בפליגאט של כל יצירה לועזית ממלך האריות והלאה - הדרך ארוכה ומוזרה.
וסליחה שהוצאתי על התגובה הזו טינה שכבר הספיק להוציא שערות לבנות, אבל במחילה - די נמאס מזה.

 

[anotherית]

מיה קינן כתבה ספר טוב.
אחר כך עוד ספר טוב מאוד.
ואחר כך, עוד כמה ספרים.
מכאן ועד להאשים אותה מן הצד האחד בכל כתיבה טיפה מקורית שצצה בקרבנו ומן הצד השני בפליגאט של כל יצירה לועזית ממלך האריות והלאה - הדרך ארוכה ומוזרה.
וסליחה שהוצאתי על התגובה הזו טינה שכבר הספיק להוציא שערות לבנות, אבל במחילה - די נמאס מזה.

אני חושבת שהוצאת מהקשרם את הדברים של @הנף מקלדת .
אולי את צודקת וזה נושא לדיון נפרד ודווקא מעניין. אבל לא חטא הנף מקלדת.

 

[הנף מקלדת]

מכאן ועד להאשים אותה מן הצד האחד בכל כתיבה טיפה מקורית שצצה בקרבנו ומן הצד השני בפליגאט של כל יצירה לועזית ממלך האריות והלאה - הדרך ארוכה ומוזרה

אני חושבת שהוצאת מהקשרם את הדברים של @הנף מקלדת .
אולי את צודקת וזה נושא לדיון נפרד ודווקא מעניין. אבל לא חטא הנף מקלדת.

אכן דברי אפילו לא לא מתקרבים להקשר המוצע לעיל.
כתבתי שהסופרות באתגר הזה הולכות בעקבות מיה קינן.
לא כתבתי שמיה קינן הולכת בעקבות וולט דיסני.

 

[+shira]

אכן דברי אפילו לא לא מתקרבים להקשר המוצע לעיל.
כתבתי שהסופרות באתגר הזה הולכות בעקבות מיה קינן.
לא כתבתי שמיה קינן הולכת בעקבות וולט דיסני.

למיטב הבנתי הדלה, דבריך מתקשרים יופי לחלק הראשון של המגמה עליה הצבעתי,

להאשים אותה מן הצד האחד בכל כתיבה טיפה מקורית שצצה בקרבנו

אבל שוב - הטון החריף ודאי לא היה צריך להיות מכוון לתגובה הזו דווקא, והריני שוב להתנצל.

לגבי גופם של דברים?
למה כל כתיבה שאיכשהו נוגעת בעולמות פנטזיה ו\או מזכירה טרילוגיה ו\או עולם בדיוני מואשמת אוטמטית כחיקוי של סדרה שהיא א.רק קצת מכל הדברים האלו, וב.לא המציאה אף אחד מהם?
אני באמת אשמח להבין.

 

[+shira]

ו\או רומן היסטורי, שכחתי להוסיף.

 

[הנף מקלדת]

לגבי גופם של דברים?
למה כל כתיבה שאיכשהו נוגעת בעולמות פנטזיה ו\או מזכירה טרילוגיה ו\או עולם בדיוני מואשמת אוטמטית כחיקוי של סדרה שהיא א.רק קצת מכל הדברים האלו, וב.לא המציאה אף אחד מהם?
אני באמת אשמח להבין.

ראיתח דפוס חוזר בקרב הסופרות.
אתגר 'יצורי הדמיון' הוציא מהן ברוב כישרון סיפור מדומיין מתחילתו ועד סופו.
מנגד, אצל בסופרים זה התבטא בלשלב יצור בעולם הקיים.

תהיתי אם זה נובע מתוצאה של הבדלים מגדריים, או שאולי כתוצאה מהלך רוח שככה כותבים פנטזיה.
(ומה לעשות הלך רוח נקבע גם, לפי הצלחה של סופר מסוים)

 

[+shira]

ראיתח דפוס חוזר בקרב הסופרות.
אתגר 'יצורי הדמיון' הוציא מהן ברוב כישרון סיפור מדומיין מתחילתו ועד סופו.
מנגד, אצל בסופרים זה התבטא בלשלב יצור בעולם הקיים.

תהיתי אם זה נובע מתוצאה של הבדלים מגדריים, או שאולי כתוצאה מהלך רוח שככה כותבים פנטזיה.
(ומה לעשות הלך רוח נקבע גם, לפי הצלחה של סופר מסוים)

אין בעיה. אפשר להתפלסף על הבדלי מגדר ואיך הם נתבטאים בכתיבה עד שילבינו שערותינו ביחד עם הטינה ההיא (אגב, אני בטוחה שציבור הכותבות יימצא סיבות נשיות יותר להבדל מהסיבה הריאלית שמצא הכותב..)
אבל את ההקשר למיה קינן, בחיי שעדיין לא הבנתי.
ואני אחזור שוב על זה שהיצירה שלה היא בכלל לא ממש

פנטזיה ו\או מזכירה טרילוגיה ו\או עולם בדיוני

ו\או רומן היסטורי,

אלא קצת מהכל, ושהיא לא המציאה אף אד מהז'נארים האלה.
לא נראה לי שאני מחדשת משהו, אבל מדפי הספרים בחנויות שאינן יפה נוף ואור החיים גדושים בעשרות ספרים מאותו ז'אנר. אז מה, כולם ניסו לחקות את כולם?
יותר מזה, מיה קינן בסדרה שלה השפיעה רק על הלך הרוח של כותבות? תרשו לי להניח הספרים שלה נקראו גם על ע"י כותבים לא מעטים בכלל.
ועוד משו קטן, אגבי: כמו שאני קוראת את הלך הרוח העכשווי, מיה קינן די שייכת לאתמול.
אם כבר אז היום כולם רוצים (רוצות, רוצות) לכתוב ספר חתרני שייגע בכמה שיותר נושאים נפיצים, אתם יודעים כמו מי.

 

[+shira]

אני רוצה גם להסביר רגע למה זה מעצבן אותי, כי התגובות שלי יוצאות כאן מעוצבנות למדי. מקקוה שאובן.

זה מעצבן כי זאת אמירה (לא רק ודווקא התגובה הזו, אלא בכללי) שמדכאת יצירתיות.
אף פעם לא נגיע למצב שגם ביפה נוף ובאור החיים יהיו עשרות ספרים משובחים מעוד ז'אנרים חוץ מרומנים רגשניים אם כל פעם שכתיבה כזו תצוץ נצעק "חיקוי!" רק כי עוד סופר חרדי נגע בז'אנר הזה קודם.
וחבל.

 

[anotherית]

עוד משו קטן, אגבי: כמו שאני קוראת את הלך הרוח העכשווי, מיה קינן די שייכת לאתמול.
אם כבר אז היום כולם רוצים (רוצות, רוצות) לכתוב ספר חתרני שייגע בכמה שיותר נושאים נפיצים, אתם יודעים כמו מי.

מיה קינן היא לא של אתמול כמו שקפלר לא של היום.
היום, אתמול ותמיד, ספר שהצליח הוא ספר שהגיע מהבפנוכו של הכותב. ובדרך כלל אלו גם ספרים שעושים שינוי מחשבתי. (נבדיל בין אדמה פראית ואיסתרק, או פחות או יותר ושומרת השערים, איסתרק ופחות או יותר, הם ספרים מעוררי שינוי אצל הקורא בעוד אדמה פראית ושומרת השערים הם ספרים מדהימים לטעמי, אבל בגלל שהכותבת מוכשרת, לא כי יש בהם צעקה או מעוררי מחשבות).

אני רוצה גם להסביר רגע למה זה מעצבן אותי, כי התגובות שלי יוצאות כאן מעוצבנות למדי. מקקוה שאובן.

זה מעצבן כי זאת אמירה (לא רק ודווקא התגובה הזו, אלא בכללי) שמדכאת יצירתיות.
אף פעם לא נגיע למצב שגם ביפה נוף ובאור החיים יהיו עשרות ספרים משובחים מעוד ז'אנרים חוץ מרומנים רגשניים אם כל פעם שכתיבה כזו תצוץ נצעק "חיקוי!" רק כי עוד סופר חרדי נגע בז'אנר הזה קודם.
וחבל.

אז חיקוי לא יצליח, ויש צורך להבדיל בין חיקוי ללמידה.
ככה שלא האמירה היא מדכאת, אלא העובדה שבאמת רוב הספרים הם חיקוי, וספר שהוא חיקוי לא יצליח.

לרעיונות אין סוף.
ורעיון של מישהו אחר יכול לתת השראה ויכול להוות חיקוי, וזה לא אותו דבר.

 

[+shira]

מיה קינן היא לא אתמול כמו שקפלר לא היום.
היום, אתמול ותמיד, ספר שהצליח הוא ספר שהגיע מהבפנוכו של הכותב. ובדרך כלל אלו גם ספרים שעושים שינוי מחשבתי. (נבדיל בין אדמה פראית ואיסתרק, או פחות או יותר ושומרת השערים, איסתרק ופחות או יותר, הם ספרים מעוררי שינוי אצל הקורא בעוד אדמה פראית ושומרת השערים הם ספרים מדהימים לטעמי, אבל בגלל שהכותבת מוכשרת, לא כי יש בהם צעקה או מעוררי מחשבות).

לא מדובר כאן על מהו ספר מוצלח או מיהי סופרת מוצלחת יותר. לעולם לא הייתי נכנסת לדיון כזה.
מדובר כאן על הלך רוח עכשווי בקרב ציבור הקוראים, שכמו שאני קוראת אותו - כבר לא ממש נמצא עם איסתרק.
יכול להיות שזה קשור לתאריך בו הוא יצא? יכול להיות.
יכול להיות שזה רשור לרוחות אחרות שמהלכות בציבור והאמירה שהוא מבקש? גם יכול להיות.

אז חיקוי לא יצליח, ויש צורך להבדיל בין חיקוי ללמידה.
ככה שלא האמירה היא מדכאת, אלא העובדה שבאמת רוב הספרים הם חיקוי, וספר שהוא חיקוי לא יצליח.

לרעיונות אין סוף.
ורעיון של מישהו אחר יכול לתת השראה ויכול להוות חיקוי, וזה לא אותו דבר.

בעיני מה שקורה כאן הוא לא חיקוי.
לא ראיתי באף אחד מן הקטעים באתגר דמיון כלשהוא למה שעשתה מיה בממלכה במבחן למעט הקשר הקלוש לעולם הפנטזיה.
בניגוד למשל למה שעשתה כותבת אחרת באשכול אחר, שם היה ברור לה ולכולנו שמדובר בכתיבה ששואפת השראה ויותר מזה ממלכה במבחן, ועל בסיס זה היצירה נכתבה ונקראה.
כך שבעיני, בהקשר הזה - זו בהחלט אמירה מדכאת.

 

[7שבע7]

בלי להגיב לאף אחד באופן ספציפי, אני רוצה להדגיש:
סדרת ממלכה במבחן היא לא סיפור פנטסיה.
פנטסיה, כמו שהוגדר בתחילת האתגר הזה, היא יציאה מהכללים של העולם הנוכחי שלנו - בין אם מדובר ביצורים קסומים, ובין אם מדובר בקסמים/בכוחות על.
סדרת ממלכה במבחן מתרחשת בעולם חלופי, אפשר לומר, אף שהוא בעצם עולמנו שלנו - כיוון שהיא המציאה היסטוריה לממלכה שלמה, שרק אולי הייתה קיימת. (אגב, קראתי פעם ספר על עולם חלופי בלי אף שמץ פנטסיה - שם באמת היה מדובר בעולם אחר לגמרי, עם גאוגרפיה והיסטוריה שונים לגמרי, אבל הכללים שלו התנהלו בדיוק כמו העולם שלנו).
ולכן -
אי-אפשר להאשים כל סופרת חרדית שכותבת סיפור פנטסיה בחיקוי של מיה קינן. כי זה פשוט לא.
יש מספיק סיפורי פנטסיה בעולם בשביל לקבל מהם השראה. ויש גם מספיק מקוריות אצל כל סופר נורמלי בפני עצמו כדי שיצליח לכתוב סיפור כזה גם בלי השראה.
בסופו-של-דבר השאיפה לפנטסיה היא שאיפה אנושית אוניברסלית. רבים אוהבים לדמיין עולם אחר, עם כללים אחרים, שיהיה עולם חלופי לעולם שבו הם חיים - בין אם כי קשה להם בעולם הנוכחי, ובין אם כי הוא "משעמם" להם.
אני רואה בסיפורי הפנטסיה קצת אלגוריה לעולם שלנו - הרבה מההתמודדויות שעוברות הדמויות בעולם הפנטסיה יכולות להיות מוקבלות להתמודדויות בעולם הפרוזאי שלנו. המעטפת הפנטסית עוזרת לנו להתנתק מעצמנו ומעולמנו, לחוות חוויה אקסטזית, ורק בדיעבד לשוב לעולמנו עם המסקנות שהושחלו בסיפור המדומיין. (אני מודעת שיש כאלה שיחלקו עליי בתוקף, ויטענו שעולמות הפנטסיה יכולים לחיות בפני עצמם, בלי להיות אלגוריה לעולמנו. מקבלת את טענתם, בסופו-של-דבר...)

 

[MORIYAT]

אמת שממלכה במבחן אינה פנטזיה. אמת שאי אפשר להאשים כל סופר/ת שכותב/ת סיפור פנטזיה בחיקוי של מיה קינן.
אבל מה שכן - היא הייתה הראשונה אצלנו שממש יצרה עולם, וסדרה שלמה עליו. אחריה לא היו עוד הרבה סיפורים כאלו, עדיין.
(יש את יעל רועי, עם אלגוריות מקסימות וישנות כמו המחנה של אדון הוא ומחלק התמונים, יש את סלמנדרה אבל חוץ מזה לא מצאתי עוד וזה גם לא סדרה)
לכשיהיו עוד ועוד יצירות כאלו (בין אם אלגוריות על עולם חלופי ובין אם פנטזיות), באיזשהו שלב תיפסק ההשוואה בינן לבין ממלכה ויותר יתחילו להתעסק באיכותן ומהותן, מי טובה ומי לא, בלי קשר ליצירה מסוימת, כמו כל ספר אחר.
ככה זה, אנשים אוהבים להשוות למה שהם מכירים, ומה לעשות שהם מכירים רק יצירה אחת כזאת?
(וכמו שכבר כתבתי בהתחלה, לא חושבת שיש קשר בין היצירות שהועלו באתגר לממלכה במבחן. זה שיש יצירה אחת מוצלחת שנוגעת קצת בז'אנר הזה, לא אומר שמי שכותב/ת כך מחקה אותה.)