ניתוק רגשי...

[well]

ניתקלתי במושג הזה לאחרונה באיזו שהיא צומת וחשוב לי לדעת מה זה בדיוק אומר, מה הגורמים לתופעה,
וגם איך מטפלים בזה?

אשמח להחכים מהידע הרב שנמצא כאן בפורום.

 

[piano]

בבקשה: מתוך האתר של נעמי בר-פסיכותרפיסטית
(ללא אחריות על הנכתב)

תחושות כגון חי-מת, חוסר רגש, תחושת מרחק ביני לבין העולם, תחושת מועקה ולחץ פיזי, כובד באזור בראש, תחושת ריחוף, טשטוש, שכחה, תפקוד אוטומטי, עייפות, ערפול, חוויה מוזרה של 'עצמי', בהייה, ניתוק במחשבה, תחושות חרדה , חוסר רגש, אבדן תחושה פיזית מלאה או חלקית עלולים להצביע על ניתוק רגשי . פעמים רבות הניתוק נתפס בעיני האדם והסובבים אותו כמעין נטייה לרחף, או נטייה לשכחה וחוסר קרקוע עד חרדה.
הפנים הרבות של הניתוק - דיסוציאציה-טיפול בפסיכותרפיה
פורסם בפורטל בטיפולנט - פורטל לשירותים פסיכולוגים בישראל. כאן
מהו ניתוק רגשי? מהו ניתוק נפשי? כיצד מרגיש ניתוק רגשי? האם ישנם סוגים שונים של ניתוק רגשי? מה מאפיין ניתוק רגשי? ניתוק רגשי - כיצד הוא נגרם? האם ניתוק רגשי היא תחושה "נורמאלית"? האם תחושת ניתוק מהווה סממן לתחושת חרדה? האם ניתוק רגשי מצריך טיפול נפש? האם יש קשר בין ניתוק נפשי לתחושת חרדה ודיכאון? כיצד טיפול רגשי יכול לעזור?

אקדים ואומר כי המונח ניתוק רגשי בכללותו, יכול לשמש לתיאור מצבים רבים: ניתוק רגשי, ניתוק תחושתי, ניתוק מהגוף, ניתוק התנהגותי (התנהגות שאינני מבין או זוכר ושאיננה מאפיינת אותי או שאני מתכחש אליה), ניתוק מחוויה כגון היעדר זיכרונות מהילדות או חוויות נקודתיות במהלך החיים. מלבד מצבי טראומה, ניתוק אף יכול להיווצר כתוצאה משימוש בסם או כחלק מתהליך היפנוטי. במאמר זה אתייחס לניתוק על צורותיו הנוגעות לקשיים רגשיים תוך התמקדות במקרים היותר שכיחים של ניתוק רגשי - במצבי דחק וטראומה, חרדה, התקפי חרדה וחרדה כללית או חרדה חברתית.

תהליכי ניתוק מתרחשים אצל כולנו ומטרתם לשפר את יכולותינו לבצע משימות ולהסתגל למצבים שונים. בעת נהיגה, למשל, ישנה חוויה של 'ביצוע אוטומטי', כאשר פעולות רבות נעשות באופן מכאני וללא חשיבה. דוגמה נוספת לניתוק נורמטיבי הנקרא 'ניתוק לשם תפקוד' בו האדם ממדר את מחשבותיו ורגשותיו על מנת לצלוח משימה מסוימת. למשל, כאשר אדם מגיע לעבודה הוא מדחיק ממחשבותיו את טרדות היום יום על מנת לתפקד בצורה מועילה. ׳נתקים׳ אלו מפחיתים את העומס הקוגניטיבי והרגשי לפרק הזמן הדרוש לנו בכדי לתפקד ולפעול באופן יעיל.
ניתוק רגשי או דיסוציאציה החורג מהתפקוד הנורמטיבי מתייחס לתופעה בה נוצרת הפרדה בין חוויה או התנהגות לבין שאר החלקים המודעים של הנפש. תופעה זו נקראת ניתוק רגשי או דיסוציאציה. זהו למעשה מצב של חוסר אינטגרציה וקיטוע בן החלקים השונים של הנפש. החלק שאחראי על תחושת העצמי שלם הופך למנגנון הגנה אשר מפריד בין חלקי הנפש. כאשר הניתוק גורם לפגיעה בזיכרון, בריכוז ובתחושת העצמי ולעיתים אף בחוסר תחושה פיזית.
ביטויה הנדיר ביותר של דיסוציאציה היא הפרעת אישיות דיסוציאטיבית הנקראת גם הפרעת אישיות מרובה או פיצול אישיות (DID - Dissociative identity disorder). הפרעה זו נוצרת בדרך כלל בעקבות מצבים טראומטייםהפרעות פוסט טראומטיות המתפתחות בעקבות חוויה המאיימת על שלמותו הפיזית או הפסכולוגית של האדם (תאונה, פיגוע, תקיפה וכד') ומלווה בתחושת אימה וחוסר אונים. עם זאת, תסמיני הניתוק עשויים להופיע גם במצבי חרדה, דיכאון, חרדות, כולל התקפי חרדה וחרדה חברתית, הפרעות שינה, היתמכרויות לבמים קלים או לאלכוהול, שינויים במצב הרוח, התקפי פאניקה, פוביות, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעות אכילה ושינויים במצב הרוח.
ניתוק רגשי -מנגנון הגנה ומחירו
כלומר, ניתוק רגשי מאפשר את הפחתת הכאב אך בו זמנית מפחית את תחושת החיות וההנאה. דהיינו, חוית החיים כולה. כמו כן, כאשר האדם מנותק יכולותו להגן על עצמו מפני מצבים מאיימים ממשיים פוחתת היות והוא אינו נוכח לגמרי. בהתאם, רבים מהאנשים הסובלים מסימפטומים של ניתוק סובלים גם מדיכאון, חרדה או/ו התקפי חרדה או/ו חרדה כללית או/ו חרדה חברתית אך תחושת הניתוק בפני עצמה גורמת לסבל עמוק וחוסר תחושה,תחושת הערכה עצמית וביטחון עצמי נמוך וניתוק מהעצמי וכתוצאה מכך, מאנשים ומהעולם.

 

[well]

את זה דוקא ראיתי כבר (כי זה היחיד שנפתח לי בנתיב) אבל לא מפורט שם איך מטפלים בזה.

 

[אסתי בראון]

הטיפול של זה הוא בטיפול פסיכולוגי ארוך
בדרך כלל ניתוק רגשי נוצר בעקבות טראומה שהנפש משתמשת במנגנון הניתוק כדי להגן על עצמה
שוב- כל מקרה לגופו
הצעד הראשון הוא ללכת לאבחון אצל פסיכולוג קליני ולראות מה הלאה והאם אכן מדובר בניתוק רגשי ומה ההיקף שלו
כי כאן- המינוח הוא לקצה החריף של התופעה:
מועתק מויקיפדיה
דיסוציאציה (בעברית: היפרדות או ניתוק) מתארת קשת מצבים בין ריחוק עד לניתוק המודע מרגשות, תחושות, זיכרונות ומסגרות מחשבתיות. דיסוציאצה יכולה לתאר פגיעה זמנית, קלה או חמורה, בקשר המודע של האדם אל המציאות הפיזית או התחושתית שלו אך משמשת גם ככלי טיפולי. במהלך פגיעה דיסוציאציטיבית קיימת פגיעה באינטגרציה בין אחד או יותר ממרכיבי המודעות: התנהגות, רגש, תחושות וידע.[1]

מצבים דיסוציאטיבים עשויים להופיע במצבים נורמטיביים (כגון שקיעה בהרהורים או בספר, היפנוזה), כתוצאה משימוש בסמים הזייתיים, או בשל מצבים גופניים (כגון אפילפסיה או הרעלה), אולם בצורתם הנפוצה ביותר מופיעים מצבים אלו כתוצאה ממצב דחק או מאורע טראומטי, ועל כן מופיעה בעיקר בצמידות להפרעת דחק פוסט טראומטית. דיסוציאציה מהווה תסמין מרכזי בהפרעות הדיסוציאטיביות.



תוכן עניינים
[1 גורמים

• 2 מצבי דיסוציאציה פתולוגיים[6]

• 3 לקריאה נוספת

• 4 קישורים חיצוניים

• 5 הערות שוליים

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיסוציאציה היא תגובה הסתגלותית, מנגנון הגנה המופיע במצבי דחק ובמצבים טראומטיים, בהם האדם מוצא את עצמו חסר אונים וחסר יכולת להלחם או לברוח,[2] ולכן משתמש בניתוק על מנת להגן על עצמו. במצבים אלו עשויה להופיע דיסוציאציה על מנת להגן על הנפש ולמנוע את האינטגרציה של החוויה הטראומטית (או היבטים מסוימים שלה) אל תוך המודעות.[3] כאשר השימוש במנגנון זה הופך לדפוס קבוע לאורך זמן, התגובה הדיסוציאטיבית עלולה להפוך להפרעה דיסוציאטיבית[4] - כלומר למצב בו הדיסוציאציה הופכת לפתולוגיה, מופיעה במצבים שאינם טראומטיים בפני עצמם אלא מזכירים ממדים כלשהם של החוויה הטראומטית, ואינה תורמת עוד להגנה על הנפש כי אם פוגמת באיכות החיים ולעיתים אף יוצרת סכנת חיים.[1]

ממצאים מחקריים מצביעים על כך ש-90% מהאנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות דיווחו על היסטוריה טראומטית, וכן על כך שככל שעוצמת הטראומה גבוהה יותר מופיעות יותר תופעות ניתוק. הפרעות אלו שכיחות במיוחד בקרב אנשים שהיו קורבנות לניצול מיני בילדות המוקדמת.[5]

שני מודלים עוסקים בקשר בין הדיסוציאציה הנורמלית לבין זו הפתולוגית: המודל הטיפולוגי שהציע פייר ז'אנה, טוען כי הן שונות זו מזו באופן מהותי וכי דיסוציאציה פתולוגית מופיעה אצל אנשים בעלי נטייה מולדת לכך, שנחשפו לאירוע טראומטי רב עוצמה. לעומת זאת, מודל הרצף טוען כי הדיסוציאציה הנורמלית והדיסוציאציה הפתולוגית הן דרגות שונות של התופעה הממוקמות על רצף אחד.[5]

מודל הרצף מצביע על ארבעה היבטים מרכזיים המשותפים לכל רמות הדיסוציאציה:

• מידור - היבט זה מתייחס לתופעה לפיה מידע עולה למודעות רק בהקשרים ספציפיים ואינו נגיש למודעות בהקשרים אחרים. דוגמה למידור נורמטיבי היא היכולת לשכוח טרדות הקשורות בחיים האישיים בעת השהות בעבודה. במצבי טראומה חריפים, המידור יכול להופיע כשתי מערכות נפרדות של ידיעה, זהות ורגש, המאפשרות למשל לראות בגורם הפוגע גם גורם מיטיב, או לאמץ סיפור חיים שלא כולל את הטראומה ולדבוק בו על פני סיפור החיים האמיתי.[5]
• אוטומטיזציה - היכולת לבצע משימה ללא מודעות לשלבי הביצוע. דוגמה לכך היא נהיגה אוטומטית המתבצעת תוך כדי נדידת המחשבות לעניינים אחרים. אנשים שחוו טראומה מדווחים לעיתים שהצליחו לתפקד במהלכה מבלי לחשוב על כך ומבלי יכולת לשחזר את מחשבותיהם ורגשותיהם באותה העת.[5]
• דמיון והיפנוזה - היכולת להתרכז בגירוי אחד ולסנן גירויים שאינם רלוונטיים, למשל בעת חלימה בהקיץ או הרהורים. יכולת זו מפותחת במיוחד בקרב ילדים. בעת אירוע טראומטי עשויים הקורבנות, בעיקר ילדים, לשקוע בדמיונות ובאמצעותם להתרחק מהמציאות, וכן לדמיין שפגיעות גופניות אינן קיימות ובכך להרחיק את הכאב מן המודעות.[5]
• מצבי אני - מערכים מאורגנים ומובחנים של התנהגויות וחוויה, שמרכיביהם קשורים אלה לאלה סביב עקרון משותף. באופן נורמטיבי קיימים במקביל מצבי "אני" שונים, כגון התנהגות שונה בבית ובבית הספר או בעבודה, אך הגבולות ביניהם חדירים, כלומר - בעת השהות במצב אחד קיימת מודעות למצבים האחרים. לעומת זאת, כתוצאה ממצבים טראומטיים מתמשכים, עלולים להופיע מצבי אני שונים שהגבולות ביניהם נוקשים ובלתי חדירים, כלומר ללא מודעות הדדית.[5]

מצבי דיסוציאציה פתולוגיים[6][עריכת קוד מקור | עריכה]
לצד תפקידה של תופעת הדיסוציאציה בארגון חווית המציאות האנושית, ישנן מספר תופעות דיסוציאטיביות המוגדרות כהפרעות נפשיות:

• הפרעת דפרסונליזציה / דה-ראליזציה : בעבר (DSM IV TR) נחשבו אלה שתי הפרעות נפרדות. ב DSM 5 הן הפכו להפרעה אחת, עם שתי צורות הופעה, זו של דפרסונליזציה וזו של דה ראליזציה.דפרסונליזציה היא מצב בו האדם חש כאילו הוא מתבונן בגופו מבחוץ. בדה-ראליזציה ישנם עיוותים שונים בתפיסת הזמן והמרחב (לדוגמה תחושה שהמציאות עברה להילוך איטי).
• הפרעת זהות דיסוציאטיבית : הפרעה קשה זו המכונה גם בשם העממי "פיצול אישיות" מתאפיינת בהיווצרות אישיויות נפרדות המתקיימות בו זמנית אצל אותו אדם.
• אמנזיה דיסוציאטיבית: היא סוג מסוים מאד של שכחה, או חוסר יכולת לזכור אירועים הקשורים לאירוע טראומטי. אמנזיה רטרוגריידית - מתייחסת לתקופה שקדמה לאירוע, בעוד שאמנזה אנטרוגריידית מתייחסת לתקופה שמהתרחשות האירוע ואילך.
• פוגה דיסוציאטיבית: פוגה בצרפתית משמעותה בריחה. מצב זה מתאפיין בכך שהאדם עוקר מההקשר הקודם של חייו, נוסע הרחק ומתחיל חיים חדשים, ללא כל יכולת לזכור פרטים מחייו הקודמים (גם לא שמות ילדיו או תמונותיהם). ב DSM IV TR נחשבה הפוגה להפרעה עצמאית. ב DSM 5 היא הפרכה למאפיין (Specifier) של אמנזיה דיסוציאטיבית.
• מצבי דיסוציאציה כתוצאה משימוש בסמים: ישנם סמים שונים שעלולים לעורר חוויות דיסוציאטיביות שונות.
• מצבים רפואיים כמו פגיעת ראש קשה, יכולים גם הם לגרום לסוגים שונים של חוויות דיסוציאטיביות (בעיקר אמנזיה).

 

[well]

מה זה אומר פסיכולוג קליני? זה סוג מסויים של פסיכולוג?

 

[פוטושופר]

מה זה אומר פסיכולוג קליני? זה סוג מסויים של פסיכולוג?

פסיכולוג קליני מוסמך לטפל באמצעות שיחות

 

[well]

פסיכולוג קליני מוסמך לטפל באמצעות שיחות

מצטער. לא הבנתי. מה זה שונה מפסיכולוג רגיל?

 

[גלבוע]

זה פסיכולוג שהמומחיות שלו היא בטיפול - כלומר מה שאנחנו קוראים פסיכולוג רגיל.
חוץ ממנו יש גם פסיכולוג תעסוקתי - מומחה לתעסוקה, פסיכולוג ארגוני, פסיכולוג חינוכי - עובד עם תלמידים, פסיכולוג חברתי, ואולי עוד כמה הכשרות ספציפיות.

לסיכום,
מי שנמצא במצב של ניתוק רגשי צריך טיפול מאד מקצועי, ועדיף לו שלא ילך ל'מטפל רגשי' בגרוש.

 

[פוטושופר]

פסיכולוג רגיל אינו מוסמך לערוך טיפולי אישיות
פסיכולוג קליני וכן פסיכותרפיסטים מוסמכים, וכן עוס קליניים מוסמכים לטפל טיפולי אישיות, דהיינו לבחון ולבדוק מהם תהליכים הראשוניים בינקות שגרמו לניתוק הרגשי הזה.
עוס רגיל אינו מוסמך לטפל

 

[גלבוע]

מה זה פסיכולוג 'רגיל' לשיטתך?
בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה עדיין אינו פסיכולוג.
הוא בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה.

 

[צלילוש]

הבה נדבר בשפה מדוברת.
ניתוק רגשי הוא הרגל שבאה כצוה מהתמודדות השרדותית, מנגנון הגנה.
ונדגים.
אם את מאד לא אוהבת חצילים.
ואת חייבת לאכול - הרבה פעמים, אין לך ברירה.
מה את עושה?
עוצמת עיניים, דוחפת לפה, ומהר מהר בולעת, משתדלת לא להרגיש את הטעם
הבעיה מתחילה שתחושת האי רצון להרגיש טעם היא גם במאכלים אחרים, גם בכאלה שאת אוהבת.
הטעם - זה הרגש
החצילים - דברים שקשה לנו להתמודד ולהכיל.
והמשל - מובן

 

[well]

יפה.
ואיך מחזירים את חוש הטעם?

 

[צלילוש]

יפה שקלטת, והברקת
המקרים הם מאד אינדבדואלי, ואם תרצי לפרט - אפילו בתיאוריה - אשמח לענות
טעמי וראי כי טוב...

 

[well]

סתם דוגמה שהמצאתי לצורך הענין.
אשה שהכריחו אותה להתחתן עם אחד בשם חציל חצילוביץ שהיא לא היתה מעוניינת בו וכתוצאה מזה איבדה לחלוטין את הרצון להתחתן (חוש הטעם), מה ניתן עכשיו לעשות?

 

[צלילוש]

אולי עדיף שתתני דוגמא פחות רגישה. בנוסף גם אם זה רק בתאוריה עדיף משהו מאד מוגדר ומוחשי שניתן לפרק בקלות

 

[well]

עד שאני יחשוב על זה אולי תתני את דוגמה שמתאימה לך.

 

[צלילוש]

כשאני יתן תגובה זה יגלה רק את הרבדים שלי, מבטהעולם המצומצם פרטיאישי.
ברגע שאת נותנת דוגמא, כמה שזה דברכביכול טכני את משתפת כאן עוד מערכת ומרחיבה אופקים.
סומכת עליך שתמצאי!

 

[צלילוש]

well, מחכה לדוגמא...

 

[בשם]

מה זה אומר פסיכולוג קליני? זה סוג מסויים של פסיכולוג?

פסיכולוג קליני הוא מי שלמד תואר ראשון בפסיכולוגיה/ מדעי ההתנהגות
למד תואר שני בפסכילוגיה קלינית
ועשה התמחות במשך 4 שנים
רשום בפנקס הפסיכולוגים
עבר את מבחן ההתמחות
ו...קביל רשיון פסיכולוג
זה מי שזוכה לתואר "פסיכולוג קליני"

 

[צלילוש]

הערת אגב חשובה.
לאף אדם אין ניתוק רגשי מוחלט.
ועוד יותר מכך, ניתוק רגשי הוא לא כמשמעו אלא צורת ביטוי להדחקה. הרגש עדיין קיים, ועוד איך, אבל יש לו כמו סכר שלא נותן לו לפעפע, ולסכר - גורמים רבים...