עזרה ניקוד המילה: קצפת

[*טובית*]

עד היום חשבתי שאומרים קצפת, בפתח, סגול, סגול.
אני מנקדת עכשיו ספר ילדים, בדקתי במילון אבן שושן, האות ק' מנוקדת בשוא.
מה דעת הנקדנים, האם לנקד כך, או שאולי האקדמיה שינתה את זה בשנים האחרונות?
נשמע לי מוזר לקרוא בספר כך, במיוחד כשזה לילדים.
תודה לעונים!

 

[*טובית*]

@חגי פאהן
@אפכא מסתברא
אשמח לעזרתכם!

 

[תילי5565]

https://hebrew-academy.org.il/2012/01/29/מילים-טעימות/
קצפת
פתח, סגול ,סגול (דגש בצ׳)

 

[*טובית*]

https://hebrew-academy.org.il/2012/01/29/מילים-טעימות/
קצפת
פתח, סגול ,סגול (דגש בצ׳)

תודה ענקית!
לא הכרתי את האתר הזה.
עזרת לי מאד!

 

[תהילתך]

זה נותן קצת אינדיקציה, לא?

וידוע הוורט של הגרב"ם אזרחי בצעירותו, ששאלו אותו האם יש מצוות עונג יו"ט? והוכיח שיש כזה דבר, מזה שיש כזה ספר...

 

[אפכא מסתברא]

אכן, צריך להיות קְצֶפֶת, בשווא סגול סגול (וכמובן, בלי דגש בצד"י), שכן אין שום סיבה לדגש במלה זו - אין זו מחלה, כמו אדמת ושעלת וחצבת וילפת ושחפת, וכמו"כ אין יוצרים קצף בבניינים הדגושים (אין מקצפים קצפת ואין הקצפת מתקצפת), ואפילו קציפה היא במשקלים של בנין קל.
שלחתי שאלה לאקדמיה לפשר הצורה הדגושה שבה הם ניקדו מלה זו. בל"נ אעדכן בתשובתם.

 

[תילי5565]

אכן, צריך להיות קְצֶפֶת, בשווא סגול סגול (וכמובן, בלי דגש בצד"י), שכן אין שום סיבה לדגש במלה זו - אין זו מחלה, כמו אדמת ושעלת וחצבת וילפת ושחפת, וכמו"כ אין יוצרים קצף בבניינים הדגושים (אין מקצפים קצפת ואין הקצפת מתקצפת), ואפילו קציפה היא במשקלים של בנין קל.
כדאי לשאול את האקדמיה לפשר הצורה הדגושה שהם ניקדו.

סתם מסקרנות
מה לגבי מה שהם כותבים?
https://hebrew-academy.org.il/2012/01/29/מילים-טעימות/

 

[אפכא מסתברא]

סתם מסקרנות
מה לגבי מה שהם כותבים?
https://hebrew-academy.org.il/2012/01/29/מילים-טעימות/

ר' מה שכתבתי לעיל בעריכה. כמדומני שתשובתם תהיה, שזו הצורה שהשתרשה ולכן השאירו אותה, אבל נחיה ונראה.

 

[אברהם]

מה עם אדרת, טייסת, טיילת, צנרת?
גם הן לא שמות של מחלות...

 

[אפכא מסתברא]

לגבי טייסת, טיילת וצנרת - אכן, שאלה טובה, אבל אלה מלים מחודשות שגם הן טעונות הסבר (אולי כמו מברשת ודומיה). 'אדרת' - למלה זו יש זיקה ברורה ל'אדיר' (ר' 'גפן אדרת', יחזקאל יז, ח).
במחשבה שניה - טיילת באה מטיול (יו"ד דגושה), צנרת - מ'צנור' (נו"ן דגושה). נשארה רק 'טייסת' בלי פשר.

 

[משה מנחם]

המקור של טייסת:
סנהדרין פרק י משנה ה:

הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָהּ. ​

 

[אפכא מסתברא]

המקור של טייסת (וטיילת ועוד):
סנהדרין פרק י משנה ה:

הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָהּ. ​

יפה. אם כן - משקל זה הוא גם של שיירה/קבוצה של משהו (חמורים, גמלים, מטוסים). אבל קצפת אינה דומה משום בחינה.

 

[SC]

ומה לגבי שמנת?

 

[אפכא מסתברא]

שמנת גם היא מלה מחודשת. בכל אופן, היא נגזרת מן שֻׁמָּן, שהיא צורה דגושה.
כמו כן, לא ציינתי שבמשקל פעלת הדגוש יש בעלות מלאכה, כגון: ציירת, גננת (אגב, כמדומני שמשקל בעלות מלאכה הוא חידוש ואינו מופיע במקורות).

 

[משה מנחם]

יַבֶּשֶׁת

 

[חגי פאהן]

שמנת גם היא מלה מחודשת. בכל אופן, היא נגזרת מן שֻׁמָּן, שהיא צורה דגושה.

מנלן ששומן דגוש?

בדקתי באבן שושן 2003 שברשותי, ומנוקד שם קַצֶּפֶת.

ויש גם קָרַחַת וגַבַּחַת שאינן מחלות אלא תופעות. ויש דַּבֶּשֶׁת. אבל אולי זה רק בנסמך, דבשת גמלים (ישעיה ל).
מ"מ, עם הסברה אני מסכים.

 

[אפכא מסתברא]

מנלן ששומן דגוש?
בדקתי ליתר בטחון באבן שושן (שלי עתיק, מתשמ"ט) וכן במורפיקס ומופיע גם פה וגם שם בדגש. מן הסתם, על משקל שֻׁתָּף.

בדקתי באבן שושן 2003 שברשותי, ומנוקד שם קַצֶּפֶת.

ויש גם קָרַחַת וגַבַּחַת שאינן מחלות אלא תופעות. אכן תופעות, אבל סוג של 'מומים'.
ויש דַּבֶּשֶׁת. אבל אולי זה רק בנסמך, דבשת גמלים (ישעיה ל).
מ"מ, עם הסברה אני מסכים.

לעניין דבשת - גם אם נניח שזו צורת הנפרד שלה - ויש מקום להנחה זו, כי זה גם שם מקום בארץ (יהושע יט, יא) - אז בגלל מלה יחידנית (ואם יש עוד אחת או שתיים או שלוש כאלה) - לתת לקצפת משקל זה? והעובדה, שהאקדמיה קבעה קְציף בשביל שייק ולא קַצּיף, קְציפה ולא קַצּיפה...
כמו"כ 'יבשת' (@משה מנחם) - יש לה זיקה מובהקת ל'יבשה' מן בניין פִּעל, שהקב"ה ייבש אותה ממי הימים.

 

[SC]

גם כוורת, צמרת, צלחת, טבעת, שרשרת... מה איתן?

 

[אפכא מסתברא]

'כוורת' אינה מקראית ומקורה בארמית, שרשרת אינה קשורה (אינה דגושה), 'צלחת' ו'טבעת' - אין לי הסבר, ואם חשבתי שיש שתים או שלוש בלבד במשקל זה בלי הסבר, מצאתי עוד כמה שלא הוזכרו פה באשכול זה (והמופיעות בספר הדקדוק שלמדתי בו לפני שנות דור, בעצם דוריים, בכותרת: 'שונים'): בזלת, ברקת, גחלת, להבת, רכבת, שלכת. בזלת ורכבת אינן מקראיות. בזלת מקורה בלטינית - בַּזַלְט, ומן הסתם בחרו לה צורה עברית במשקל זה בגלל הדמיון ולא משיקולי קשר למשקל. רכבת - לענ"ד כמו חמרת וגמלת - שיירה של קרונות רכב.
מכל מקום, כאשר מחליטים על משקל של מלה מחודשת אין זה מן ההגיון לקחת תבנית של מלים בודדות. כמה יש לנו מן המקורות במשקל פַּעלת דגוש שאין להן הסבר של א. מחלה/מום/שינוי מראה ב. קבוצה/ שיירה ג. קשורה לבניינים הכבדים או למשקל דגוש קרוב ?

 

[SC]

מעניין לראות שלכאורה האבן עזרא מפרש את המילה שבת במשקל הזה, בשמות טז, כג:
"ומלת שבת. בדקדוק קשה כי איננה על משקל גנב. כי תי''ו שבת סימן לשון נקבה. והעד שבת היא לה'. ומלת שבת שם דבר כמו שביתה. וככה דקדוק המלה היתה ראויה להיות שבתת. על משקל דלקת. וכאשר חסרו התי''ו האחת פתחו הבי''ת להורות על לשון נקבה."