ניקוד במילה "את" בתנ"ך

[dLive]

המילה "את" מנוקדת לפעמים בסגול (אֶת) ולפעמים בצירה (אֵת).
חבר שמשמש כ"בעל קורא" ביקש ממני לברר האם יש איזה כלל שעל פיו נקבע הדבר.
למישהו יש הסבר?

 

[סוגרים שידוך]

כשהוא מחובר במקף עם המלה הבאה הוא נהגה כתנועה קטנה ולכן מתהפך מצירי לסגול

 

[סוגרים שידוך]

מילים רבות (בעיקר מילים בנות הברה אחת) המנוקדות בצירי, ניקודן במקרא תלוי בהקפה: שכאשר המילה מנוגנת בטעם לעצמה היא מנוקדת בצירי, ואילו כאשר היא מחוברת במקף למילה שאחריה, היא מנוקדת בסגול.

למשל: "וְכִי בֶן־רִבְקָה" (בפרשת השבוע - ויצא) לעומת "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן" (גם בפרשה).

וכן "קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" (בשלח טו, ח) לעומת לֵב פַּרְעֹה (שמות ז, יד).

וכן כַּאֲבֶל־אֵם (תהלים לה, יד) לעומת אָבֵל שְׁאֹלָה" (וישב לז, לה).

נ.ב. המקף משפיע על המילה מימין ולא על המילה משמאל
ולכן תמצא בפרשת השבוע (ויצא) וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת־לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי

 

[שיש]

כבעל קורא
אני יודע כלל אחד שמאוד קל לזכור
אם יש טעם נפרד למילה זה - אֵת
ואם לא זה - אֶת
וגם זה תלוי במקף