מ"אשפת" = תשפ"א?!

[גליל555]

שמעתי שיש ווארט [אולי מהחתם סופר?!] עה"פ 'מאשפת ירים אביון',
שרומז על תשפ"א?
בינתיים לא מצאתי.

 

[עורך ומבקר]

אכן בחת"ס פרשת בחוקותי.
לא נמצא בכל המהדורות.
באוצר החכמה לא מצאתי.
אפשר למוצאו באוצרות התורה.

 

[גוט]

לזה כוונתך?

 

[Deleted member 63178]

 

[גליל555]

אכן בחת"ס פרשת בחוקותי.
לא נמצא בכל המהדורות.
באוצר החכמה לא מצאתי.
אפשר למוצאו באוצרות התורה.

אכן, כנראה זהו הווארט מה שהביאו גוט וברים [אגב: איך מביאים את שמות המשתמשים כקישור בכחול?] , רמז לשנת תשפ"א.
ומה יש באוצרות התורה?!

 

[אהרון לייב]

הוא לא מדבר על שנת תשפ"א!!!


אלא גימטריה של תש"ף עם א'.



ואיך יתכן שזה יהיה שנה כלכלית טובה כדברי החת"ס שם, [שלא מדבר כלל על השנה אלא על הגימטריה]
והרי אחז"ל אין בן דוד בא עד שתיכלה פרוטה מן הכיס, ואנו בימי חבלי משיח.

 

[גליל555]

הוא לא מדבר על שנת תשפ"א!!!


אלא גימטריה של תש"ף.

אכן, כתבתי רמז לשנת תשפ"א.

 

[אהרון לייב]

אכן, כתבתי רמז לשנת תשפ"א.

אין לדברים על השנים שום משמעות, סה"כ זה ספירה,
זה כמו לעשות רמזים על כמה שיצא לך החוב במכולת.

 

[גליל555]

אין לדברים על השנים שום משמעות, סה"כ זה ספירה,
זה כמו לעשות רמזים על כמה שיצא לך החוב במכולת.

אולי ראוי לפתוח עבור זה נושא בפני עצמו.

ולמה המחברים רמזו בגימטריא שנת הוצאת הספר?!

ספוילר

ומהו, בשנת ת"ר יתפתחון וכו'?
זוהר כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיז עמוד א:
ובשית מאה שנין לשתיתנאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלה בשביעאה כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מכי ערב שמשא לאעלא בשבתא, אוף הכי נמי, וסימניך (בראשית ז') בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה,

 

[איכא מאן דאמר]

[אגב: איך מביאים את שמות המשתמשים כקישור בכחול?]

מתחילים עם האות @ ואז מתחילים לכתוב את השם
עד שקופצים בצד שמות הניקים המחילים בכך
ואז לוחצים על המיועד
@גליל555

 

[עורך ומבקר]

אכן, כנראה זהו הווארט מה שהביאו גוט וברים [] , רמז לשנת תשפ"א.
ומה יש באוצרות התורה?!

אותו דבר, אני לא מצאתי אותו באוצר החכמה בחת"ס על פרשת בחוקותי.
אולי לא בדקתי כראוי, או שאולי הוא נמצא במקום אחר?

 

[גוט]

הוא לא מדבר על שנת תשפ"א!!!


אלא גימטריה של תש"ף עם א'.



ואיך יתכן שזה יהיה שנה כלכלית טובה כדברי החת"ס שם, [שלא מדבר כלל על השנה אלא על הגימטריה]
והרי אחז"ל אין בן דוד בא עד שתיכלה פרוטה מן הכיס, ואנו בימי חבלי משיח.

אולי יש לומר שתכלה פרוטה מכיס הממשלה.
נוו באמת, יש עשרות מדרשים בנוגע לימות המשיח, שחלקם אף נראים כסותרים זה את זה.
ומה לבאשר מלחמת גוג ומגוג, שמקובל מגדולי עולם שהיא מלחמה רוחנית, אף שפשטות דברי הנביא מדובר במלחמה ממש.




רמב"ם הלכות מלכים פרק יב
אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו', ואינו בא לא לטמא הטהור, ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים, ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.

 

[סופר ומונה]

שמעתי בשם האדמו"ר מצאנז שליט"א, שבר"ח אב, לאחר התפילה, אמר: הרהרתי היום בתפילת ההלל, בפסוק מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון, שבתשפ"א ירים הקב"ה אותנו מעפר ומאשפת

 

[גליל555]

שמעתי בשם האדמו"ר מצאנז שליט"א, שבר"ח אב, לאחר התפילה, אמר: הרהרתי היום בתפילת ההלל, בפסוק מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון, שבתשפ"א ירים הקב"ה אותנו מעפר ומאשפת

יתכן שבגלל זה התפרסם הרעיון הנ"ל.