מרכאות 'סוף ציטוט' אחרי וגו' או וכו'

[תלמוד]

היכן תסגרו את הציטוט בכגון דא:
ומקרא מלא דיבר הכתוב "בעטרה שעטרה לו אמו ביום וגו'",
או:
וכבר הקדימו הרשב"א וז"ל "הא למה זה דומה לאופה ומבשל ליום טוב וכו'"
לפני תיבת - וגו', וכו', או לאחריהם.

 

[סוגרים שידוך]

לפני!
כך מצאתי בכללי העריכה המצ"ב
פרק ג' סעיף 3 אות ה'
וכן הוא מקובל תמיד

 

[2u2]

היכן תסגרו את הציטוט בכגון דא:
ומקרא מלא דיבר הכתוב "בעטרה שעטרה לו אמו ביום וגו'",
או:
וכבר הקדימו הרשב"א וז"ל "הא למה זה דומה לאופה ומבשל ליום טוב וכו'"
לפני תיבת - וגו', וכו', או לאחריהם.

ראה שכבר דנו בדבר

 

[פינחס רוזנצוויג]

לפני!
כך מצאתי בכללי העריכה המצ"ב
פרק ג' סעיף 3 אות ה'
וכן הוא מקובל תמיד

לאו מרבר"א חתום עליה
ולא ראיתי מקובל כך
והדעת נותנת אחרי
וכן, כמדומני, פשט המנהג

 

[ספרא וסייפא]

לאו מרבר"א חתום עליה
ולא ראיתי מקובל כך
והדעת נותנת אחרי
וכן, כמדומני, פשט המנהג

פוק חזי מאי עמא דבר.
דומני שזה כלל ברזל אצל רוב המכונים והמולי"ם המובחרים. המרכאה לפני הוכו'.
(אכן, תמצא ספרים רבים שאינם מקפידים על כך. בדרך כלל של אברכים שמדפיסים את חידושיהם הנפלואים ביוייתר, עם לומדעס אמיתיים ומחודשים, ב500 עותקים, ומחלקים מחציתם למקורבים ולבתי כנסת שלומדים את המסכת).

גם ההיגיון אומר כך: הרי אתה מצטט משפט, ה'וכו'' אינו חלק מהמשפט המצוטט, ואם כן איך תצטטו?
ואל תשיבני שה'וכו'' הוא השלמת המשפט המצוטט, משום שציטוט הוא ציטוט, ואין לפגום טהרתו עם מילת השלמה כלשהי.
זאת לא זאת, שפעמים רבות 'וכו'' בא לסגור ציטוט, ובעברית 'סוף ציטוט', ולא להמשיך את הציטוט.

אמנם, אם ה'וכו'' הוא חלק מהציטוט - בוודאי שיש לכלול אותו בציטוט.

וכבר דננו ודשנו רבות בזה כאן בפורום דנן, חפש (פעולה קלה, כולה 90 נושאים בפורום זה) ותרוה נחת.

 

[לפאר]

אם ה'וכו'' הוא חלק מהציטוט, יש מכונים הנוהגים שלא לכתוב שני גרשיים אחר המילה, אלא להסתפק באחד שישמש כר"ת וסגירת ציטוט יחד, לטעמי כך נאה יותר.

 

[תלמוד]

(אכן, תמצא ספרים רבים שאינם מקפידים על כך. בדרך כלל של אברכים שמדפיסים את חידושיהם הנפלואים ביוייתר, עם לומדעס אמיתיים ומחודשים, ב500 עותקים, ומחלקים מחציתם למקורבים ולבתי כנסת שלומדים את המסכת).

מחילה מכת"ר,
אבל אני לא הייתי מביע זלזול בעמלי תורה אלו!

 

[ספרא וסייפא]

אבל אני לא הייתי מביע זלזול בעמלי תורה אלו!

עמלי התורה היקרים - כבודם הראוי במקומם מונח, ואבקש סליחתו של מי שרואה נפגע מהדברים.

התכוונתי בעיקר לבוז לאלו המזלזלים באינטליגנציה של הציבור ונותנים לו מוצר בוסרי, תחת כיסוי 'חידושים ולומדעס, ולא סתם ליקוטים'.
בפועל המוצר הוא בוסר, בשל חוסר עריכה, הגשה והנגשה.
ולפעמים גם בלי סינון של דברים שלא ראויים להידפס.
פעמים רבות מתגלה שההדפסה יקרה להחריד, ואין מי שיאמר לאברך היקר: הרף, הספר לא ימכור.