דיון מקלדת או עט ונייר והאם באמת יש בזה כללים

Angular

צוות הנהלה
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
כשהייתי ילדה, אמא שלי הסתכלה על האצבעות שלי ואמרה, אלו ידיים שמתאימות לנגינה, ושלחה אותי ללמוד אורגן.
לקחו כמה שנים עד שהיה בי די שכל (ואני די גאה בעצמי שהיה לי אותו ככה, בגיל אחת עשרה), פשוט לעצור את הסאגה הזאת.
"יש מספיק אנשים בעולם שמוכשרים באמת בנגינה. איזה טפשי זה שבדיוק אני אלמד את זה".
"אבל המורה אומרת שאת ממש טובה!"
גלגלתי עיניים. "מצחיק. אני פשוט לומדת את התווים בעל פה".
כך למדתי בפעם הראשונה דבר שמסקרן אותי עד היום: כמה קל לחפות בעזרת כישרון אחד על חוסר-כישרון אחר.

את הנגינה נטשתי. התחלתי, סוף סוף, ללמוד ציור. וכשסבתא שלי הבלגית (שבאמת זה פולניה עם דור-שניים בבלגיה) הייתה מגיעה אלינו לשבת, מסתכלת על האצבעות העכבישיות שלי ואומרת, "או, אלו ידיים של פסנתרנית!", הייתי מושכת בכתפיים וממשיכה להוריד מהשולחן.

מאז עברו שנים. גיליתי שמלבד ציור, אני גם אוהבת לכתוב. כתבתי על מחברות ודפים. האצבעות עדיין לא הראו שום יכולת מיוחדת.
ואז למדתי תכנות.
בשלב מסוים במהלך הלימודים הבנתי את הטוב שיכולה להציע לי המקלדת. קל לכתוב וקל למחוק וקל להחזיר לאחור. קל לחסום קובץ עם סיסמא. העובדה שאף אחד לא יודע אם אני עושה שיעורי בית או כותבת סיפור הייתה כמו נס מהשמיים; בחדר עם עוד אחות או שתיים, המקלדת הביאה אשליה של פרטיות.
מאז, אני אוהבת את התחושה של המקלדת תחת לאצבעות, את קול התקתוק המהיר, את שתי הבליטות של מקשי ה-ח' וה-כ'. ההקלדה הפכה ספונטנית עבורי כמעט כמו דיבור, ופי כמה מכתיבה ידנית. האצבעות שלי מצאו את מקשי המקלדת הרבה יותר מזמינים מאשר קלידים של אורגן.

אבל -
מידי פעם אני קוראת דעות ופוסטים וספרים על כתיבה. בכל אלו הנוגעים לכתיבה יוצרת, כמעט, יש המלצה אחידה: כתבו בעט ובנייר. עזבו את המקלדת.
למה? טוב, יש להם מלא סיבות.
זאת האיטיות היחסית ולעגל את היד עם תנועת האות (שזה נכון, אבל גם מעצבן ברמות), זה המגע הפיזי והאיחוד של המחשבה עם היד (ומי אמר שזה לא כך גם עם המקלדת?), וזה גם, לתחושתי, כי כך סופרים אמתיים תמיד כתבו (טוב, לא היו להם מלא אפשרויות).
בקיצור, הם נשמעים לי קצת כמו אלו הקוראים לחזור לסוסים ועגלות. אל תנטשו את הטבע הפשוט והבסיסי לטובת המורכב והאלקטרוני, חברים. חזרו למקורות.

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא. איך אתם מעדיפים - אוטומט או ידני, מקלדת או פיילוט 0.4, והאם גם אתם רואים יתרון לכתיבה בעט ונייר.

ותודה מראש לכל המגיבים.
 
נערך לאחרונה ב:

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
קודם כל, קטע טוב מאד. הבאת את זה כמו שצריך.
לעניין עצמו, אני אתן לך עוד הבדלים ששונים בין מקלדת לדף ועט:
מי שתקוע עם מחשב נייח - תמיד צריך לכתוב באותו מקום, שזה מעצבן לפעמים וחסר השראה. מה שאין בדף ועט שזמין בכל מקום.
ויש גם כאלה מסכנים, שהמסך הזוהר והמרצד קופץ להם עד המוח, ואם הם רוצים להתרכז הם חייבים דף חלק ופשוט.
 

anotherית

משתמש מקצוען
מנהל
כשהייתי ילדה, אמא שלי הסתכלה על האצבעות שלי ואמרה, אלו ידיים שמתאימות לנגינה, ושלחה אותי ללמוד אורגן.
לקחו כמה שנים עד שהיה בי די שכל (ואני די גאה בעצמי שהיה לי אותו ככה, בגיל אחת עשרה), פשוט לעצור את הסאגה הזאת.
"יש מספיק אנשים בעולם שמוכשרים באמת בנגינה. איזה טפשי זה שבדיוק אני אלמד את זה".
"אבל המורה אומרת שאת ממש טובה!"
גלגלתי עיניים. "מצחיק. אני פשוט לומדת את התווים בעל פה".
כך למדתי בפעם הראשונה דבר שמסקרן אותי עד היום: כמה קל לחפות בעזרת כישרון אחד על חוסר-כישרון אחר.

את הנגינה נטשתי. התחלתי, סוף סוף, ללמוד ציור. וכשסבתא שלי הבלגית (שבאמת זה פולניה עם דור-שניים בבלגיה) הייתה מגיעה אלינו לשבת, מסתכלת על האצבעות העכבישיות שלי ואומרת, "או, אלו ידיים של פסנתרנית!", הייתי מושכת בכתפיים וממשיכה להוריד מהשולחן.

מאז עברו שנים. גיליתי שמלבד ציור, אני גם אוהבת לכתוב. כתבתי על מחברות ודפים. האצבעות עדיין לא הראו שום יכולת מיוחדת.
ואז למדתי תכנות.
בשלב מסוים במהלך הלימודים הבנתי את הטוב שיכולה להציע לי המקלדת. קל לכתוב וקל למחוק וקל להחזיר לאחור. קל לחסום קובץ עם סיסמא. העובדה שאף אחד לא יודע אם אני עושה שיעורי בית או כותבת סיפור הייתה כמו נס מהשמיים; בחדר עם עוד אחות או שתיים, המקלדת הביאה אשליה של פרטיות.
מאז, אני אוהבת את התחושה של המקלדת תחת לאצבעות, את קול התקתוק המהיר, את שתי הבליטות של מקשי ה-ח' וה-כ'. ההקלדה הפכה ספונטנית עבורי כמעט כמו דיבור, ופי כמה מכתיבה ידנית. האצבעות שלי מצאו את מקשי המקלדת הרבה יותר מזמינים מאשר קלידים של אורגן.

את הנגינה נטשתי אחרי שנת לימוד אחת בכיתה ג'.
ואצבעות של פסנתרנית מעולם לא היה לי...

אבל את האהבה למקלדת ולמסך רכשתי, עוד לפני שלמדתי תיכנות.
הכיף של שלראות הכל ברצף ובצורה ברורה באופן מידי.
הכיף של מחיקה בקלות, ושמירת עותקים.
והכיף של קלות השליחה.
הנקדן האוטומטי, והידע שחסר בהינף מקלדת.
(והחרוז... ועכשיו רציני, שאלה למשוררים הרציניים שפה: קורה לכם שהשתמשתם במאגרי חרוזים?)

אבל כנראה,
שהכל עניין של הרגל.
 

הדוויג

עורך לשוני וספרותי - אלכימאי של טקסטים
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
הכובשים האנגליים
פעם היה פה סקר כזה:


ניתן לשער שהכותבים המצויים פה לא כותבים את תגובותיהם באמצעות עט פיילוט. זה עלול להרוס את המסך וחבל.

עד כמה שזכור לי הסופר קובי לוי כותב בדף ועט ושולח לקלדנית. אם התוצאה מעידה על האיכות או חוסר האיכות של אופן הכתיבה הזה - נתון לשיקולכם.

יש משהו קסום בכתיבה בעט שמטביע חותם פיזי על דף. מכתבים אישיים - רק בכתב יד.
אבל כשצריך לכתוב 'באמת' - אי אפשר לוותר על הנוחות של מקלדת ו'מעבד תמלילים' (בעברית: וורד), עם אפשרות קלה לחפש, להחליף מיקום של פסקאות, לתקן, לבטל פעולות, לגזור, להעתיק ולהדביק.
ומצד שני אי אפשר לתלוש דף מאמצע המחברת ולהתחיל לשרבט...
 

אי פה אי שם

משתמש מקצוען
פרסום וקופירייטינג
לכאורה אפשרי לצאת ידי שניהם (תרתי משמע). לכתוב עם דף ועט ואח"כ במקלדת עם הליטושים הסופיים.

המעלות - נגיש יותר. מחבר יותר. ובהחלט זורם הרבה יותר. המחשב דורש ריכוז רב בשונה מהדף.
החיסרון המשמעותי הוא הזמן שזה לוקח, אשר בטח לא מתאים לסופר כאשר הוא בא לכתוב ספר עב כרס.
ובכל זאת, הרומנטיקה הציורית על האופן שבו נכתב 'הארי פוטר' הראשון, תמיד עוררה בי השראה..
 

סיפורים

משתמש מקצוען
פרסום וקופירייטינג
הפקות ואירועים
את האהבה למקלדת רכשתי כבר בשנות היסודי (אפילו שהייתי מהבודדות שהיה להם מחשב בבית).
זה התחיל מעבודה בהיסטוריה.
עבודה שעבדתי עליה לילות כימים.
פצחתי אנצקלופדיה וחקרתי מקומות, רצתי לספריה... ולעוד אחת.
באמת שזה היה עבודת פרך! (לא כמו היום כטרול C כטרול v מויקיפדיה)
וחיכיתי לציון.
לראות את ההשקעה בספרות ואחוזים.
והיא לא אחרה לבוא.
לא הבנתי מה רשום פה
בכתב קטן עגול של מורות. אדום מבחיל. שעד היום יכול לעצבן אותי.
לא. הבינה. את. הכתב. שלי. ? !
אז ישבתי והעתקתי שוב. לילה שלם. בכתב הכי יפה שהצלחתי. ואפס תוצאה.

מאז התחברתי למקלדת. לבהירות שלה. לסדר שלה. לאפשרויות שלה.
כשעליתי לתיכון כבר ידעתי שיטה עיוורת (לא תוכנה, ישבתי על הוורד האפור והישן ולחצתי אלף בית, אלף, בית, גימל).
היום אין מצב שיש יותר מחמש מאות מטר בין המחשב נייד שלי אלי.
אני יכולה להתעורר באמצע הלילה, לתפוס את המחשב ולכתוב קטע שעלה לי...

מעולם לא יצא לי לכתוב סיפור בכתב יד.
והסיבה פשוטה. לא בטוח שהייתי מבינה מה כתוב בו.
ואם תרצו לעשות לי גריפלוג, קחו את הפונט אריאל. אני בד"כ עובד עליו.
 

קופי 100

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
פרסום וקופירייטינג
אצלי המקלדת מאפשרת זרימה ותשפוכת, ריכוז והשראה.
קשה לי ממש לכתוב שיר או כל טקסט שהוא לא רשימת מכולת בעט ודף.
בשירים במיוחד, האפשרות להעביר שורה, למחוק ושוב לתקן. אבל בעיקר בגלל הכתיבה המהירה והנוחה וההרגל. כן, זה פשוט ענין של הרגל. כשאתה כותב בצורה בה אתה רגיל המח זורם איתך טוב יותר. זו המסקנה שהגעתי אליה תוך כדי הקלדה (האמת בנייד, שזה משהו אחר לגמרי ממקשי הפלסטיק השחורים והאצבעות המרחפות)
מה שכן, כשאני יורד מכסא המשורר (אני לא המשורר, זה רק הכיסא..) ועולה לכיסא הקופירייטר, אז רק עט ודף יעזרו לי.
חייב לקשקש ולזרוק מילים ומשפטים, הברות ושרבוטים הידועים ומובנים ליודעי ח"ן בלבד.
לכל זמן ועט -
למות וללדת. לשרבוט ולמקלדת.
 

קופי 100

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
פרסום וקופירייטינג
למה כאילו.
אמיתי...
אין לי את האופציה של דף ועט...

פעם כשהמחשב היה בחדר ליד כתבתי בטלפון (נוקיה כשר) אבל זה קצת חופר...
חשבתי שאני המטורף היחיד שכתב שירים לתוך טלפונים כשרים..
 

קופירייטה

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
פרסום וקופירייטינג
הפקות ואירועים
כותבת רק במקלדת.
אפשר למחוק, להזיז, להעתיק,
וכל הבלגן הזה יוצא מוקלד וברור ומסודר בעיניים.
איכשהו בדף אני חושבת יותר לפני כל מילה שאני כותבת, וחמש פעמים לפני כל משפט שאני מוחקת.
כי למחוק זה כבר סאגה. וגם מכתים את הדף. ומעצבן ברמה כזו שמייבש לי את הזרימה.

דף ועט זה טוב לפעמים, בשלב שאני חושבת על הרעיונות.
 

שרה.

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
אפילו דברים שאין צורך להגיש אותם מוקלדים ומסודרים, כמו מחשבות או סוג-של-יומן, או מכתב אישי מלב-אל-לב, אני כותבת במקלדת, כי הקצב של הכתיבה בה תואם למהירות החשיבה ולא דורש ממני את הפעולה טכנית המעייפת הזו, לכתוב באיטיות מילים שכבר ניסחתי בראש. הסנכרון הזה של אצבעות-מקלדת-עין-מסך, עוזר לי לחשוב.
במקרים בהם יש צורך בתחושה אישית של כתב יד - אני מעתיקה ממה שכתבתי על המחשב לנייר...
 

Angular

צוות הנהלה
מנהל קבוצה
מנוי פרימיום
כיף לראות שאני בחברה טובה :)

כנראה שאין ספק שעבור מי שהצליח להתרגל למקלדת, כתיבה ידנית הפכה למכבידה, איטית מידי לרצף מחשבה ומסורבלת. הדבר המעניין הוא, שכל הממליצים על כתיבה ידנית מכירים בקשיים האלו, אבל מצביעים עליהם כיתרון. מוזר, לא?
זה מה שמצאתי בראיון עם ג'וליה קמרון בקשר ל'דפי הבוקר' המפורסמים שלה, אבל נדמה לי שקראתי דברים דומים מעוד כמה:

"הכי טוב לכתוב עם עט או עיפרון, כי כשאת מקלידה במחשב זה עלול להיות מהיר מדי ולא תצליחי להגיע לעומקים. זה כמו שתנהגי במכונית שלך ממש מהר, ופתאום תגידי לעצמך 'אוי, פספסתי את היציאה'. כשאת כותבת ביד זה כמו מכונית שנוסעת מאוד לאט, ויש לך זמן לומר, 'הנה מגיעה הפנייה שלי'. את לומדת לדעת יותר טוב מי את ומה את מרגישה".

יש משהו קסום בכתיבה בעט שמטביע חותם פיזי על דף. מכתבים אישיים - רק בכתב יד.
ואותם אלו הטוענים שכדאי לכתוב טיוטה ראשונה בכתב יד מתייחסים לזה בצורה דומה. זאת אומרת - מן משהו נוטה למסטיות, שהאיטיות והסרבול והתנועות הפיזיות מיטיבים עם היצירתיות והרגש שלנו. אני מודה, יש לי ספק האם מדובר בצורת הרגל שנוטים לייחס לה תכונות-על (זה מה שעשינו + הצלחנו = זה אחד הגורמים להצלחה), או שבאמת יש בכך משהו.
מהקישור המצורף (ותודה עליו), מצאתי שיש כאן גם כמה ניקים שחושבים כך (@מ"ם ו- @מ. י. פרצמן , לדוגמה).

לכאורה אפשרי לצאת ידי שניהם (תרתי משמע). לכתוב עם דף ועט ואח"כ במקלדת עם הליטושים הסופיים.
ובכל זאת, הרומנטיקה הציורית על האופן שבו נכתב 'הארי פוטר' הראשון, תמיד עוררה בי השראה..
נכון, בוודאי שטיוטה שניה כבר מומלץ לכל הדעות להקליד למחשב. אבל טיוטה ראשונה בכתב יד... אאוץ'.
(ובקשר לרולינג - זה לא רק הראשון. יצא לי לראות כתבה דוקומנטרית שעשו עליה בשנה שסיימה את הספר השביעי - כשכבר הייתה מספיק מפורסמת לכתבה דוקומנטרית - ראו אותה מקלידה את העמודים האחרונים מתוך מחברת ספירלה פשוטה, צוחקת לעצמה מהערות שכתבה בשוליים, וגם מתחילה את הספר הבא עם עט ומחברת. אם כי אני חייבת להגיד שכתב מחובר בהחלט נראה כמו משהו שמקל על העניין).

ואצבעות של פסנתרנית מעולם לא היה לי...
גם לי לא, יש בכלל דבר כזה? סבתא פולניה שמדברת על הנכדים שלה... כדאי לקחת בערבון מוגבל.
 
נערך לאחרונה ב:

nechama ro

משתמש מקצוען
מבחינתי אין תחליף לנגינה הקסומה על המקלדת, שמחברת תו לתו עד שנוצרת יצירה.
הכתיבה הידנית תמיד אימצה אותי יותר מידי (איך שנאתי לסכם שיעורים עמוסי מלל...).
מה גם שאני אוהבת שהדפים מולי מסודרים וברורים ולא מלאים במחיקות ובחיצים - מה שלעולם לא יקרה במסמך וורד.
חוץ מזה, לכו תמצאו בהתקף השראה דף (במקרה הכי טוב יש עליי פתק "מעבר" מצ'וקמק) ועט (אני בטוחה שראיתי כאן עט על המדף לפני יומיים! מי לקח אותו???) לעומת זאת, מחשב כמעט תמיד פתוח מולי, מוכן להקשיב להגיגיי וכל שאני צריכה לעשות זה לפתוח דף חדש ולהתחיל לתמלל את המח והלב.
עוד נקודה, אני לא בנאדם של קלסרים מתוייקים וכן בנאדם של קבצים מסודרים שמורים בתיקיות ייעודיות במקומות מוסכמים. כך שאם אני מחפשת קובץ מסויים, מייד אדע איפה למצוא, וגם אם לא, מנוע החיפוש יבוא לעזרתי.
 

בונבוניירה פיקנטית

משתמש מקצוען
פרסום וקופירייטינג
מוזיקה ונגינה
אני חושבת שאפשר לחלק את זה.
אין כמו דפים מקושקשים ושרטוטים בלתי מובנים - להשראה קסומה.
אבל שצריך את התכלס', את הכתיבה, אי אפשר בלי שורות ישרות כסרגל וכתב ברור שרץ מעצמו.
 

miri012

משתמש מקצוען
קשה להתחרות בנוחות של מקלדת, בכתיבה המהירה והזורמת, ובאפשרות למחוק בקלות או להזיז מילה מפה לשם ואז משם לפה ושוב לשם.. במיוחד אצל מי שמחשב עבורו הוא כלי עבודה נגיש ונוח (רובנו, אני מניחה).
נראה לי שרוב ההמלצות על כתיבה ביד הן בעיקר כדרך להתפתחות בכתיבה, אולי להשראה או התנסות בסגנון חדש. מסתבר שיש בזה יתרונות, עוד לא כ"כ ניסיתי את זה, איכשהו כשאני כותבת זה כמעט תמיד למחשב.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אני מאד אוהב לכתוב ביד. ובכלל כתבי-יד.
את העופרת המרוחה באחידות ואי-אחידות, את הקו הנקי של פיילוט 0.4 כחול, גם שחור טוב.
חוצמזה יש את הקסם, המוזה וכולי וכולי.
לכן, עבודות (עריכה תורנית) שדורשות חשיבה אני עושה בכתב יד ואח"כ מוסר להקלדה.
חוצמזה שכתב היד שלי נורא יפה...
שאלה למשוררים הרציניים שפה: קורה לכם שהשתמשתם במאגרי חרוזים
בושה! וגם חרפה! פעם אחת ברגע של חולשה הצצתי ולא גיליתי כלום שלא ידעתי... החטא ועונשו.
חשבתי שאני המטורף היחיד שכתב שירים לתוך טלפונים כשרים..
יש עוד כמה מוזרים כאלו שאני מכיר אישית...
יש בזה מימד של מחאה נגד ועדות התקשורת החונקות.
 

הסטטוס שלנו

תחרות כיבוש שטחים!
https://www.prog.co.il/articles/2745 צפו בשיפוט! בפורום דיגיטל ואינטראקטיב מבית פרוג יצאנו בתחרות כבישת שטחים יוצאת דופן!
הגשה בחו"ל
תלמידה מקורס עיצוב גרפי בהגשה ראשונה של אילוסטרייטור. משתתפת רק בזום ולא בהגשה הפרונטלית.
תמר דוד- שיתוף
https://www.prog.co.il/articles/.2725/ שלום לכל הפרוגיסטים. קצת הפוגה קלה לשיתוף >

מודעות אחרונות

למעלה