הנושאים החמים
הנושאים החמים
אחרי שקמל השטר האחרון על עץ האבטלה, הסתיימה לה חופשת הקורונה - פלוס מינוס - ויצאתי לחפש עבודה.
אחרי ראיונות לרוב, והרבה חייכנים ש'יחזרו-אליי-ברגע-שיתחדש-משהו', החלטתי על הסבה מקצועית.
צלצלתי ליוסף מלשכת התעסוקה ואמרתי לו שאני פתוח לשינויים. "חוץ מפוליטיקה", אמרתי לו, "לא סובל מזגן".
כך הגעתי לראיון במרכז להשמת מצילים בחוף הנפרד בתל אביב, דרישות התפקיד: גבר, מזרחי, דובר עברית. שעיר – יתרון.
"אז מה הרקע שלך?" שאל אותי מראיין שזוף, "סבא שלך היה רב?"
"לא", עניתי, "סבא שלי גידל אווזים מפוטמים למלך מרוקו. זה טוב?"
"ממש לא", ענה השזוף הזעוף, "בתור מציל אתה חייב שיהיה לך איזה קלף מנצח בוויכוחים מוסריים. אולי תרמת פעם ספר תורה?"
"גם לא", זעתי באי נוחות.
"טוב, נעבור לשלב הבא", שלף המראיין מניפת צבעים ענקית, "אני מצביע על צבע ואתה נוקב בשמו".
"סלח לי?!", השתוממתי, "פה זה חוף ים או סניף של טמבור?"
"זה השלב הכי קריטי. שים לב, אתה יושב בסוכת המציל וילד עם גלגל ים בצבע כזה רץ לכיוון המזח, יש לך 4 שניות לעורר את תשומת לב האב, מה אתה צועק אליו?"
"האבא של הילד עם הגלגל הכחול, הבן שלך רץ לכיוון המזח".
"לא לא לא לא, לא טוב".
"מה יש?"
"זה לא כחול, זה כחול רויאל. ואם יש שניים כאלו, תצטרך לפרט גם איזה צבע הבגד ים שלו".
"תן לי עוד נסיון", ביקשתי.
השזוף שלף בגד ים קטנטן ונפנף בו, "ילדה שובבה עם בגד ים כזה אוספת את כל הקרוקסים מהחוף וזורקת למים, מה תצעק לאמא שלה?"
"אמא של הילדה עם הבגד ים הירוק עם הבובה, תשמרי על הקטנה".
"עם הבובה? אתה רציני? לאיזו ילדה אין בובה? ואיך טורקיז נהיה ירוק?"
"נו מה רצית שאצעק לה?", שאלתי מתוך סקרנות לפני שיצאתי לחפש עבודה אחרת.
"מה הבעיה?" שלף השחום מגפון קטן, "אמא של הילדה עם הבגד ים 'הלו-קיטי' טורקיז עם הפרחים בצבע ורוד עתיק, הילדה שלך מחפשת צרות ליד החסקה".
הלכתי לראיון בבית דפוס מחתרתי לפאשקווילים. אין לי ניסיון בזה, אבל זה רק שחור לבן.
אחרי ראיונות לרוב, והרבה חייכנים ש'יחזרו-אליי-ברגע-שיתחדש-משהו', החלטתי על הסבה מקצועית.
צלצלתי ליוסף מלשכת התעסוקה ואמרתי לו שאני פתוח לשינויים. "חוץ מפוליטיקה", אמרתי לו, "לא סובל מזגן".
כך הגעתי לראיון במרכז להשמת מצילים בחוף הנפרד בתל אביב, דרישות התפקיד: גבר, מזרחי, דובר עברית. שעיר – יתרון.
"אז מה הרקע שלך?" שאל אותי מראיין שזוף, "סבא שלך היה רב?"
"לא", עניתי, "סבא שלי גידל אווזים מפוטמים למלך מרוקו. זה טוב?"
"ממש לא", ענה השזוף הזעוף, "בתור מציל אתה חייב שיהיה לך איזה קלף מנצח בוויכוחים מוסריים. אולי תרמת פעם ספר תורה?"
"גם לא", זעתי באי נוחות.
"טוב, נעבור לשלב הבא", שלף המראיין מניפת צבעים ענקית, "אני מצביע על צבע ואתה נוקב בשמו".
"סלח לי?!", השתוממתי, "פה זה חוף ים או סניף של טמבור?"
"זה השלב הכי קריטי. שים לב, אתה יושב בסוכת המציל וילד עם גלגל ים בצבע כזה רץ לכיוון המזח, יש לך 4 שניות לעורר את תשומת לב האב, מה אתה צועק אליו?"
"האבא של הילד עם הגלגל הכחול, הבן שלך רץ לכיוון המזח".
"לא לא לא לא, לא טוב".
"מה יש?"
"זה לא כחול, זה כחול רויאל. ואם יש שניים כאלו, תצטרך לפרט גם איזה צבע הבגד ים שלו".
"תן לי עוד נסיון", ביקשתי.
השזוף שלף בגד ים קטנטן ונפנף בו, "ילדה שובבה עם בגד ים כזה אוספת את כל הקרוקסים מהחוף וזורקת למים, מה תצעק לאמא שלה?"
"אמא של הילדה עם הבגד ים הירוק עם הבובה, תשמרי על הקטנה".
"עם הבובה? אתה רציני? לאיזו ילדה אין בובה? ואיך טורקיז נהיה ירוק?"
"נו מה רצית שאצעק לה?", שאלתי מתוך סקרנות לפני שיצאתי לחפש עבודה אחרת.
"מה הבעיה?" שלף השחום מגפון קטן, "אמא של הילדה עם הבגד ים 'הלו-קיטי' טורקיז עם הפרחים בצבע ורוד עתיק, הילדה שלך מחפשת צרות ליד החסקה".
הלכתי לראיון בבית דפוס מחתרתי לפאשקווילים. אין לי ניסיון בזה, אבל זה רק שחור לבן.
